ביום שישי ה־1 באוגוסט, תאריך שהיה מסומן זמן רב בלוחות השנה של משקיעים ומקבלי החלטות בכל העולם, נכנסה לתוקף תוכנית המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מכסים חדשים הוטלו על 92 מדינות, בטווח שנע בין 10% (בריטניה) ל־41% (סוריה).
● 250% ביום הראשון: ההנפקה שהשאירה את הבנקאים המומים
● זו נחשבת לאחת המפולות הגדולות בשווקים, שני אירועים מהימים האחרונים מזכירים אותה
לכאורה, לא היה מדובר בהפתעה: המדיניות כבר הוכרזה, נדונה ונותחה לעייפה. הנחות מוקדמות גרסו כי השווקים מגלמים בתוכם את הציפיות מבעוד מועד, אך בפועל הם יצאו לחלוטין משיווי משקל. הנאסד"ק איבד כמעט 2% מערכו, מדד סטוקס 600 באירופה (הכולל 600 חברות מ־17 כלכלות באירופה) נפל ב־1.2%, ניקיי היפני נחלש ב־0.7% והדולר נחלש מול סל המטבעות.
התגובה העצבנית בבורסות העולם שיקפה לא רק את עלותם הישירה של המכסים, אלא בעיקר את אי־הוודאות שנותרה בעינה סביב המדיניות הכלכלית האמריקאית.
תקוות שהתבדו
אחת הסברות המרכזיות נוגעת לציפייה להסכמי סחר של הדקה ה־90. הגישה הזאת קיבלה רוח גבית מהסכמים שחתמה ארה"ב עם יפן, האיחוד האירופי ודרום קוריאה ימים ספורים לפני הדד־ליין. כפי שדווח בגלובס, גם בישראל האמינו עד הרגע האחרון שהמכס יופחת ל־10% (מ־17%). התקוות הללו, במידה רבה, התבדו.
כך היה עם הודו: למרות מו"מ ממושך שלא התקדם בגלל חוסר הסכמות על החרגות של סקטורים מסוימים, טראמפ העביר את הזרקור לעסקאות וליחסים הכלכליים בין הודו לרוסיה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית Truth כתב: "הם תמיד קנו רוב מכריע של הציוד הצבאי שלהם מרוסיה, והם, ביחד עם סין, הרוכשים הגדולים ביותר של אנרגיה רוסית... זה לא טוב!". כתוצאה, הוטל על הודו מכס בגובה 25%.
אכזבות בולטות נוספות נרשמו ביום שישי בשווייץ ובקנדה, עליהן הוטלו מכסים של 39% ו־35% בהתאמה. קנדה - שותפת הסחר השנייה בגודלה של ארה"ב אחרי מקסיקו - הגיבה בזעם. בעוד שעל מקסיקו הוטלו מכסים זמניים של 25%, השכנה מצפון ספגה עלייה של 10% בשיעור המכס. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, ציין בהצהרה כי "ממשלת קנדה מאוכזבת מההחלטה".
ייתכן שההפתעה של השווקים נובעת גם מהציפייה להתפוגגות מסוימת של עננת אי־הוודאות ששררה בעולם מאז שטראמפ הכריז על תוכנית המכסים בתחילת אפריל. בפועל, המסר היה הפוך.
ונדי קאטלר, סגנית נציגת הסחר לשעבר של ארה"ב, הזהירה בראיון ל־CNBC מפני "אי הוודאות המתמשכת" הנוגעת לאפשרות ששותפות סחר "יתמודדו עם מכסים ענפיים חדשים ומכסים נוספים אם הממשל יאמין שהמדינות הללו לא פועלות בתום לב במאמצי היישום שלהן". סטיבן אולסון, שהשתתף בעבר בשיחות סחר מטעם ארה"ב, אמר ל־CNBC: "אל תניחו שזה סוף הסיפור... עוד עסקאות והעלאות מכס נוספות יגיעו בעתיד כמעט בוודאות".
האינפלציה תרים ראש?
ביום הדרמטי שבו נכנסו המכסים לתוקף, פורסמו גם נתוני התעסוקה של חודש יולי - שהיו חלשים מהצפוי. למשק האמריקאי נוספו רק 73 אלף משרות, לעומת תחזית של 106 אלף, והנתונים לחודשים מאי ויוני עודכנו כלפי מטה, בפער מצטבר של 258 אלף משרות.
נציין כי דוח התעסוקה היה אחד הנתונים הכלכליים המשמעותיים ביותר עבור שוק האג"ח בחודשים האחרונים - והוא הצליח לחולל בו תזוזות משמעותיות. לשוק האג"ח, בתורו, נודעה השפעה גדולה במיוחד על הנשיא טראמפ.
לפי בלומברג, מדובר באיתות ברור להתקררות בשוק העבודה. שיעור האבטלה עולה, קצב עליות השכר נבלם, ומובטלים מתקשים יותר למצוא עבודה. עובדה זו מציבה סיכונים נוספים להאטה בצריכה הפרטית שכבר החלה, ובשווקים חוששים שמגמת הירידה באינפלציה תיעצר.
לפי מודי שפריר, אסטרטג ראשי, שווקים פיננסים בבנק הפועלים, הכלכלה האמריקאית התרחבה במחצית הראשונה של השנה ב־1.2% בלבד (לעומת 2.5% בתקופה המקבילה אשתקד), כאשר רמת הפעילות במגזר התעשייתי ובמגזר השירותים - כפי שזו נמדדת במדד ISM של מנהלי הרכש - הגיעה ביולי לרמתה הנמוכה ביותר בתשעת החודשים האחרונים.
שפריר מציין כי מדד המחירים של מדד ISM אומנם ירד בחודש האחרון, "אך רמתו מצביעה עדיין על צפי להאצת אינפלציית הסחורות". יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר השבוע כי אינפלציית השירותים אמנם מתמתנת, אך אינפלציית מוצרי הסחורות מתחילה להרים את הראש, על רקע העלאת המכסים.
חשש מהתערבות בפד
ועדיין, יום שישי לא הסתיים בזה. טראמפ - שכנראה לא היה מרוצה מנתוני התעסוקה - הורה לפטר את נציבת הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי, ד"ר אריקה מקנטרפר. בפרסום ברשת החברתית Truth, כתב: "זה עתה נודע לי כי 'מספרי התעסוקה' של ארצנו מופקים על ידי מינוי של ביידן... שזייפה את מספרי התעסוקה לפני הבחירות כדי לנסות ולהגביר את סיכויי הניצחון של קמלה (האריס)".
במקביל, הודיעה אדריאנה קוגלר על סיום מוקדם של כהונתה במועצת הנגידים של הפדרל ריזרב. בארה"ב כבר נפוצו הערכות שטראמפ ימנה ממלאי מקום נאמנים לו, כדי לבסס שליטה בוועדת השוק הפתוח של הפד.
מהלך הפיטורים - שהתקבל כביטוי ל"להרוג את השליח" לצד ביקורת על מתודולוגיית איסוף הנתונים - העמיק את התחושה שטראמפ מנסה להצר את צעדיהם של הגופים הכלכליים. יש להניח שהחשש מהגברת המעורבות של טראמפ לא תרמו להרגעת הרוחות בשווקים.
