תושבים בבירת סומלילנד, הרגייסה, בתור להצבעה לנשיאות / צילום: ap, Abdirahman Aleeli
במשך 34 השנים מאז שהתנתקה מסומליה פועלת סומלילנד לקבל הכרה בינלאומית. עכשיו החליטה הישות המדינית הזו "ללכת על כל הקופה", ולהציע לממשל טראמפ כי ארה"ב תכיר בעצמאות סומלילנד, בתמורה למתן גישה למינרלים ולהקמת בסיס ימי, מתוך הבנה כי צעד שכזה צפוי להביא פרץ של הכרות בישות הבדלנית.
● אזרבייג'ן בדרך להסכמי אברהם, וזו לא בהכרח בשורה טובה לישראל
● הפיקוח על יצוא מוצרים ביטחוניים לישראל מתהדק. אלה המשמעויות
בבירת סומלילנד, הרגייסה, מעוניינים לנצל את מיקומה האסטרטגי בקרן אפריקה, דרומית לבאב אל-מנדב, שער הכניסה לים האדום - ואת העיתוי שבו מדינות המערב מתקשות לטפל בחות'ים בתימן - כדי לממש את מטרתם. עבור ההכרה הבינלאומית, סומלילנד כבר בחנה שורת צעדים חריגים בקנה-מידה אזורי, שבהם לפי דיווח "מידל איסט מוניטור" אשתקד עסקה עם ישראל, שתכיר בעצמאותם - בתמורה להקמת בסיס ימי בשטחם. לאחר מכן, התווספו דיווחים כי סומלילנד עשויה להוות יעד לאכלוס מחדש של תושבי רצועת עזה.
סומלילנד שואבת את שמה משטח הקולוניה סומלילנד הבריטית, שהתקיימה מהמאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה, אז התאחדה עם סומלילנד האיטלקית - וב-1960 הוקמה רפובליקת סומליה העצמאית. ב-1991 קרס המשטר בבירת סומליה, מוגדישו, וזה הביא, בין השאר, להתנתקות סומלילנד מסומליה. לאורך השנים הללו, כוננו בהרגייסה משטר דמוקרטי, ואף מטבע משלהם: שילינג סומלילנד, במקום שילינג סומלי.
בכירי הישות ניסו לאורך יותר משלושה עשורים להצליח לזכות בהכרה עבור כ-6 מיליון אזרחיהם, בלא הצלחה, אבל במה שהם נכשלו - שליחיה של איראן בתימן עשו עבורם את העבודה. בוושינגטון מבינים כיום כי הם זקוקים לנוכחות קבע סמוך לתימן בעקבות האיום החות'י, ובסיס האם של הצי החמישי בבחריין לא מספיק. לכן, כחלק מההצעה לתמורה בעד ההכרה של וושינגטון, סומלילנד מציעה כאמור הקמת בסיס צי אמריקאי בעיר ברברה.
מי שלכל הפחות מעורה בכלל המהלכים האסטרטגיים שנוגעים לסומלילנד הוא מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, שמקורב לבכירי הרגייסה. חברת DP (Dubai Ports) האמירותית אף הייתה זו ששדרגה את נמל ברברה. בשנה שעברה חתמה סומלילנד על הסכם עם אתיופיה, שבו לאדיס אבבה תינתן גישה לים הפתוח עם בסיס ימי בברברה, בתמורה להכרה בסומלילנד.
גישה למפרץ עלולה לא להספיק לטראמפ
בניגוד למקרה האתיופי, נשיא סומלילנד החדש, עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, מבין כי גישה צבאית למפרץ עדן, אסטרטגית ככל שתהיה, עלולה שלא להספיק לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. על כן, לסל התמורות לוושינגטון הוא הוסיף גישה למרבצי ליתיום שקיימים בשטחו, מתוך הידיעה כי האמריקאים זקוקים לכמויות ענק ממנו לטובת סוללות, בניסיון להפחית את התלות בסין.
ההכרה בסומלילנד זוכה לרוח גבית ניכרת ממכוני מחקר משמעותיים בוושינגטון, חלקם מקורבים מאוד לממשל טראמפ. באגודת "הריטג'", למשל, הגדירו את ההכרה הפוטנציאלית בסומלילנד בתור "גדר בפני הידרדרות מעמדה של ארה"ב בג'יבוטי". המדינה הזעירה שסמוכה לסומלילנד ממוקמת בגדה המערבית של באב אל-מנדב, ומהווה מוקד של נוכחות ימית זרה. בשם האינטרסים של יריבות מובהקות לאינטרסים האמריקאים, כמו סין, חוששים מקורבי הממשל כי הממשל בג'יבוטי ינקוט צעדים שמנוגדים לעמדותיהם.
מן הצד האמריקאי, טראמפ אומנם מציג תמיכה במדיניות "סומליה אחת" המסורתית של וושינגטון, אבל כבר במהלך הקדנציה הראשונה הוא נקט פעולה משמעותית שעומדת בקנה אחד עם שאיפות סומלילנד, והיא הסגת מרבית הכוחות האמריקאים מסומליה. מערכת היחסים עם הרגייסה התקיימה גם בתקופת ממשל ביידן, כשמפקד פיקוד אפריקה ביקר בבירת סומלילנד ב-2022, אבל הנשיא האמריקאי הקודם אישר סיוע באימונים לצבא סומליה, ואף בבניית בסיסים חדשים.
מכל זאת עולה, כי כמו אז כן היום - עיקר התמיכה בוושינגטון בעצמאות סומלילנד יושבת בצד הרפובליקאי של המפה הפוליטית בארה"ב. זו סוגיה משמעותית במיוחד בימים אלה, בגלל השליטה הרפובליקאית בבית הנבחרים ובסנאט, לאחר שמחוקקים דמוקרטים בלמו בשנים האחרונות מהלכים לטובת הרגייסה.
נושא נוסף שעומד לטובת סומלילנד בעיני טראמפ היא מערכת היחסים הקרובה שהיא מנהלת עם טייוואן, וכשבוושינגטון מסתכלים על כלל האפשרויות לבלימת סין בעולם ככלל, ובאפריקה בפרט, גם סומלילנד נכללת בארגז הכלים. בסומליה זיהו עם בחירת טראמפ לקדנציה שנייה את הסכנה מבחינתם, ולפי BBC רכשו שירותי לובינג בעסקה של כ-600 אלף דולר לשנה עם קבוצת BGR. במוגדישו מקווים כי יצליחו לבלום את הסחף, ולמנוע מהלך כה אסטרטגי של הכרה אמריקאית בסומלילנד.
ההתנגדות העזה הצפויה מטורקיה וממצרים
לצד מוגדישו, מי שלא תהיינה שבעות רצון כלל מהכרה אמריקאית בסומלילנד הן טורקיה ומצרים. אנקרה ניצלה את נחשלותה של סומליה כדי להפעיל בה את הבסיס הצבאי הגדול ביותר מחוץ לגבולותיה, להקים בה נמל חלל וכן לחיפושי גז ונפט. למעשה, סומליה הפכה למדינת חסות טורקית עוד הרבה לפני סוריה, ובעקבות זאת הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן צפוי לזעום מהכרה של טראמפ בסומלילנד.
בה בעת, העימות של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי עם אתיופיה על רקע התעקשותה להקים את סכר הרנסנס בנילוס, הביאה אותו באוגוסט אשתקד לחתום עם מקבילו הסומלי, חסן שייח' מחמוד, על הסכם לשליחת 10,000 חיילים מצרים למוגדישו. מאז, קהיר כבר הצהירה כי בכוונתה לשלוח 1,000 חיילים נוספים. אתיופיה, כאמור, עומדת בנושא הסומלי בצד של סומלילנד, וכך משתקף כיצד דווקא סומליה, המדינה הנחשלת ביותר באפריקה, הפכה למוקד מאבקי כוח בינלאומיים ובין-אפריקאים.