מתקן AI של SDS
הוועדה הממשלתית לפיתוח תוכנית בינה מלאכותית לאומית, המנוהלת על ידי ראש המל"ל לשעבר הפרופ' יעקב נגל, גיבשה את מסקנותיה להקמת מטה שיפעל בנושא והציגה אותו אמש לפורום נרחב שכולל את ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה מהשרים בממשלתו בהם שר החינוך יואב קיש, שרת המדע גמליאל ושר האנרגיה אלי כהן.
● דוח חדש מגלה: אם למדתם את התחומים האלה, אתם כנראה מסודרים
● הפיגה את החששות: Wix הכתה את השוק והעלתה את התחזית
עיקרי התוכנית שעליה עובדים מאז חודש מאי - השלישית במספר במהלך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה - נחשפו בגלובס בשבוע שעבר וכללו בין השאר תקציב של 25 מיליארד שקל שייפרס על פני חמש שנים; תוכנית להקמת חוות שרתים גדולה (מפעל AI), בה יושקעו 18 מיליארד שקל; תוכנית להכשרת מדעני AI והשבת מוחות בתחום בעלות של 2 מיליארד שקל; הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית בתקציב של מיליארד שקל ויוזמה לבניית מודל שפה ריבוני בעברית שיימנע תלות בגורמים זרים.
החלק הארי של התקציב, 18 מיליארד דולר, כאמור, יושקע בהקמת "מפעל AI" או חוות שרתים גדולה במיוחד לאימון מודלי בינה מלאכותית בהיקף כולל של 130 מגה־וואט. אם זו אכן תקום היא תהפוך למתקן הגדול בישראל בתחום. אם כי ייתכן שתבוזר בין שלושה מתקנים ותחלק את עבודתה בין כ־60 אלף מעבדים גרפיים, כמות שאפתנית של מעבדים יקרים וקשים לייבוא. לשם השוואה, מחשב העל שיוקם ביוזמת רשות החדשנות וחברת נביוס יספק למדינה בחודשים הקרובים 1,000 מעבדים גרפיים בלבד.
פרויקט דומה יחל לפעול בקרוב
מפעל AI הוא מתקן המאפשר אימון של מודלי בינה מלאכותית והפעלתן על ידי שאילתות לשימושים שונים, בדרך כלל לצורך חישובים מורכבים עבור מחקרים אקדמיים; הפעלת יישומים מורכבים עבור חברות טכנולוגיה; או אימון והפעלה של יישומי בינה מלאכותית ריבוניים לשימושים לאומיים - כמו ביטחון פנים, חוץ ופיננסים. במסמך שפורסם אמש, מציבים בועדת נגל יעד להגעה ל-60 אלף מעבדים גרפיים הזמינות לחוקרים ולחברות בתוך שנתיים. מטה הבינה המלאכותית אמור יהיה לממן את בניית והפעלת המרכז וליצור מאגר נתונים משותף ("דאטה לייק") שאליו יאוחדו מאגרי מידע ציבוריים שמהם יוכלו סטארט-אפים להפיק תובנות. בועדה מדגישים כי לאחר הקמת מרכז המחשוב, "תידרש הקצאה שנתית קבוע של 25% מתקציב ההקמה לשדרוג רבע מהיכולת, החל מהשנה החמישית, וללא הקצאה שנתית זו תהפך התשתית ללא רלוונטית לאחר כארבע שנים".
על פי ההמלצות, מחצית מפעילות הדאטה סנטר יופנה לתמיכה במחקר אקדמי, כדי למנוע את המצב הקיים היום שבו חוקרים באקדמיה נזקקים להשתמש בשירותי מעבדות AI בחו"ל או לשכור שירותי AI בענן דרך שירותים של חברות כמו אמזון וגוגל. בועדה מצפים כי החוקרים יקבלו לא רק גישה למעבדים גרפיים במתקן שיקום בישראל, אלא גם סבסוד למחקר שלהם מאותו מטה לבינה מלאכותית.
אלא שסביב החזון קיימים מספר סימני שאלה: לא ברור מהיכן יגיע המקור התקציבי הגדול לצורך כך - הוועדה פרסמה את המלצותיה ללא תיאום עם משרד האוצר, למעט התייעצות קצרה, ובניגוד לנהוג בוועדות מקצועיות, לא יושב בה נציג המשרד.
חברי הוועדה מציינים בשיחות סגורות כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם תומך בתוכנית, אך הוא מחייב אותה בה בעת לעמוד במסגרות תקציביות, אך הדבר אינו ניתן לבקרה. זאת מאחר שהוועדה פועלת במנותק מגורמי מקצוע באוצר, במשרד המדע וכן ברשות החדשנות - כיום הגוף המקצועי בעל הידע הגדול ביותר שמיישם בפועל את תוכנית הבינה המלאכותית הקודמת.
הנתק בין הוועדה לרשות החדשנות תמוה כיוון שבימים אלה יוצא לדרך הסכם הענק בין הרשות לבין נביוס, החברה הישראלית הולנדית של בכירי יאנדקס לשעבר, להקמת מחשב על ישראלי שישמש את האקדמיה והתעשייה - זהו מיזם חוות שרתים הדומה לזה שמבקשת ועדת נגל להקים.
ככלל, אין הבדל מהותי בין המרכז החדש של נביוס, שנבנה בימים אלה במודיעין וייחנך בחודש הבא לבין תצורת חוות השרתים ל-AI הרצויה על ידי צוותו של נגל, אולי למעט סדרי הגודל.
המרכז של נביוס, הנבנה כיום במתקן של חברת Mega DC בבעלות קבוצת מגה אור, מכיל 4,000 מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200), כאלף מהם יוקצו לפרויקט הממשלתי והשאר לטובת לקוחותיה של נביוס. האחרונה היא חברה צומחת המנוהלת מהולנד וישראל ונחשבת לאחת השותפות המרכזיות של אנבידיה בעולם במתן שירותי אירוח AI, לצד קורוויב האמריקאית. לפיכך, לא ברור ההבדל שעובר בין מרכז ה-AI של רשות החדשנות לבין המרכז שיקום ביוזמת ועדת נגל.
אחת המועמדת הטבעיות להקמת מפעל ה־ AI של הוועדה היא חברת SDS של יוסי שינפלד, ענקית חוות השרתים הישראלית שמשמשת כיום את אזור השירות הישראלי של שירותי הענן של גוגל ומיקרוסופט.
לגלובס נודע כי שינפלד משיק בימים אלה חוות שרתים גדולה בת כמה אלפי מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200) בבית יהושע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל תחת השם "SDS AI". החווה תשמש לקוחות מהאקדמיה ומהתעשייה ולפי ההערכה כבר בחודשים האחרונים מנהלים אנשיו של שינפלד דיונים עם בכירים באקדמיה ובממשלה על מנת לקדם את המרכז לצרכים אקדמיים ולעודד סבסוד ממשלתי לשימוש ב-AI לכל צוות מחקר.
ישראל עדיין נמצאת מאחור בתשתיות AI
למרות ההתפתחויות בתחום שסקרנו כאן כולל תוכניות הוועדה הממשלתית - ישראל נמצאת בפער ניכר משאר מדינות ה-OECD ומדינות המפרץ בהקמה של חוות שרתים גדולות. זאת למרות שהחשמל בישראל נחשב לזול באופן יחסי לאירופה. רשות החדשנות טרם פרסמה תנאים להצטרפות למחשב העל שלה בעל יכולות הבינה המלאכותית המתקדמות שיחל לפעול בספטמבר, וחוקרים באקדמיה הישראלית עדיין נדרשים לנדוד למדינות זרות כדי לערוך מחקרים הדורשים יכולת AI שכאלה.
יצויין כי גם שוק החשמל איננו מוכן לעידן ה־AI שבו מתקני ענק ייצרכו חשמל בהיקף שמאפיין ערים. הקמת תחנות הכוח ריינדיר ו־OPC עוכבו על ידי הרשויות בשל התנגדויות; פריסת קווי המתח הגבוהים מתחנות הכוח שבפריפריה עודנה מתעכבת בשל בעיות קרקע והתנגדויות; וחוסר תכנון ואסדרה בנושא אספקת חשמל לחוות שרתים - שעשוי להיחשב לפי כללים מסוימים כמהלך של ייצוא גז וידרוש רגולציה מתאימה.