בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock
מסקנות ועדת נגל לקידום תוכנית בינה לאומית הוגשה הלילה (ג') לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולשרים בצלאל סמוטריץ', גילה גמילאל, יואב קיש ואלי כהן, וכפי שנחשף בגלובס בשבוע שעבר, המסמך כלל מספר המלצות שאפתניות שמטרתן "למצב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם ב-AI".
בין ההמלצות: הקמה מיידית של מטה לאומי לבינה מלאכותית בכפיפות לראש הממשלה, עם סמכויות רגולטוריות וביצועיות; בניית מחשב-על לאומי עם 60 אלף מעבדים גרפיים תוך שנתיים שלוש לשימוש המגזר הציבורי, כאשר מחצית מפעילותו יוקצה לאקדמיה; תוכנית אנרגיה לאומית ייעודית ל-AI, כולל חיבור חוות שרתים לפריפריה; תוכנית להשקעה בהון אנושי מהתיכון ועד הדוקטורט ומסלולים להשבת טאלנטים מחו"ל. התקציב המוצע, כפי שנחשף בשבוע שעבר, הוא 25 מיליארד שקל למשך חמש שנים, בפעימות של 5 מיליארד שקל מדי שנה.
בוועדה ממליצים שלא לבזבז זמן ולהביא את התוכנית להחלטת ממשלה בחודש הקרוב ולהתניע גרעין הקמה בתוך מסגרת הזמן הזו, כך שביצוע התוכנית יחל כבר באוקטובר 2025 - זאת על אף שהתוכנית נעדרת כל תיאום תקציבי עם משרד האוצר ולא הוגדרו מקורות כספיים ליעדים השאפתניים.
יתר על כן, אגף התקציבים מודר מפעילות הוועדה, כך שכעת יצטרכו נציגיו ונציגי מטה הבינה המלאכותית החדש עם משרד האוצר ולפרוט את החלום למציאות. מדובר בתוכנית השלישית לקידום בינה מלאכותית שמחוברת בממשלות נתניהו בעשור האחרון, כאשר רק השניה מביניהן - זו שחוברה בידי ד"ר ארנה ברי, יצאה בסופו של דבר לפועל בהוראת הממשלות האחרונות ובריכוז רשות החדשנות, והקצתה מיליארד שקל סך הכל לבניית מחשב על ולמחשוב משרדי הממשלה.
התוכנית זכתה לביקורת של ראש הממשלה שביקש להחזיר את האחריות לתחום למשרדו והורה לפרופ' (תא"ל במיל') יעקב נגל, שעוסק בבחינת תקציב הביטחון, להרכיב ועדה נוספת לבחינת הקמת מטה לבינה מלאכותית. למרות שהמנדט ניתן תחילה רק להתווית מבנה המטה וסמכויותיו, הפכה ועדת נגל לכזו שמתווה כיוונים מנחים לכלל התוכנית הלאומית.