שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
תשעה חודשים אחרי תחילת עבודתו, הצוות המיוחד לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית הגיש את הדוח הסופי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. אם תצלח הרפורמה המוצעת בדוח, שמטרתה לשבור את המונופול של הבנקים בעולמות הפיקדונות, עשויים להשתנות לטובה כללי המשחק עבור מיליוני ישראלים - הסובלים מהפער הענק בין התשואות הזעומות על הפקדונות לריביות הגבוהות על הלוואות ואובר־דראפט.
הרפורמה, שנולדה מתוך הזעם הציבורי על רווחי השיא של הבנקים בעידן הריבית הגבוהה, מכוונת במיוחד לשני סוגי גופים: חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים. אלה נתפסים כגופים הבשלים ביותר להיכנס לתחרות מיידית עם הבנקים הגדולים ולהציע לציבור פיקדונות עם תשואות גבוהות יותר ואשראי בתנאים זולים יותר.
במרכז המהלך: יצירת מודל חדש של "בנקים קטנים" שיוכלו לפעול עם הקלות רגולטוריות משמעותיות, מתן אפשרות בפעם הראשונה למוסדיים להחזיק בבנקים, והסרת החובה מגופים המתחרים בבנקים לספק את מכלול השירותים הבנקאיים. המטרה: לאפשר להם להתחרות על מה שחשוב ביותר לצרכן - תשואה טובה על הכסף שלו ואשראי במחירים הוגנים.
מהו המדד להצלחה?
אולם הרפורמה מתנהלת במרוץ נגד הזמן. משרד האוצר רוצה להוציא אותה לפועל בסביבת הריבית הגבוהה כל עוד היא קיימת, כדי למקסם את הפוטנציאל של התחרות. השאלה היא האם לוחות הזמנים בתרחיש האופטימי ביותר - השלמת החקיקה עד סוף 2025 וקבלת תוצאות בשטח לקראת 2027 - יתממשו בפועל, או שהריבית במשק תרד עוד לפני שהרפורמה תיכנס לתוקף.
ישראכרט ומקס הוזכרו כמועמדות בולטות להיות חלק מהרפורמה כבר בשלב הראשון. זאת מאחר והרפורמה מתבססת על ההנחה שחברות כרטיסי האשראי והמוסדיים הם הגופים היחידים שיוכלו להיכנס לתחרות מול הבנקים במהירות ובהיקף משמעותי. בעוד שהחוק יאפשר לכל גוף ריאלי להחזיק בבנק קטן, המוקד הוא על הגופים שכבר יש להם לקוחות פיננסיים וחשיפה לציבור.
הצוות המשותף להכנת הרפורמה בפיקדונות הובל על ידי ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי. גרדוס הגיש את הדוח לסמוטריץ' ביומו האחרון פיזית במשרד, עם סיום כהונה של 5 שנים בתפקיד ובסיכום 15 שנים באגף התקציבים.
הנגיד ירון הגדיר את המדד להצלחת הרפורמה בעת הגשת הדוח הסופי כ"כניסה של שחקן משמעותי אחד או שניים למערכת הבנקאית - זו תהיה הצלחה ממש משמעותית". שר האוצר סמוטריץ' הגביה את הרף ואמר: "אנחנו מצפים לראות כניסה של 5־6 גופים".
לדבריו של סמוטריץ', "הבנקים התרגלו בשנים האחרונות שאינם צריכים להתאמץ על ליבו של הלקוח. זה פשוט לא מתקבל על הדעת שאנחנו שמים את כספנו בבנק ומקבלים ריבית אפסית, אם בכלל, וכשהבנק משתמש בכסף שלנו כדי לתת אשראי הוא גובה ריביות שערורייתיות. הפער הזה בין הריבית על הפקדונות לריבית על האשראי הוא בלתי נסבל. הוא לא נובע מכוחות שוק, הוא נובע מהיעדר תחרות. הדוח שפורסם היום מתאים את הרגולציה ומאפשר את פתיחת השוק לשחקנים חזקים חדשים".
להעביר בחוק ההסדרים?
אחת הסוגיות המרכזיות לקראת הרפורמה היא האם להעביר אותה כחוק נפרד או להמתין לחוק ההסדרים. במשרד האוצר מדברים על הכנות להעביר חוק נפרד כדי לזרז את התהליך, אך מתעלמים מהמורכבות שבדבר. חוק ההסדרים הוא הכלי המרכזי של משרד האוצר להעברת רפורמות מורכבות ורוחביות. הוא מאפשר לצרף מספר נושאים לחבילה אחת לצד אישור תקציב המדינה השנתי, וכך להפחית התנגדויות ולחצים ממוקדים. העברת רפורמה מורכבת כמו זו של הפיקדונות כחוק נפרד תחשוף אותה לקמפיין התנגדות ממוקד של הבנקים ועלולה לסכן את העברתה.
גם השאלה האם יהיה בכלל תקציב השנה מטילה ספק. ללא אישור תקציב אין חוק הסדרים, וללא חוק הסדרים יהיה קשה יותר להעביר את הרפורמה בכנסת הנוכחית.
בחודשים האחרונים הגבירו הבנקים את פעילות הלובינג מאחורי הקלעים. הם שולחים מכתבים לגורמים פוליטיים ומתכוננים קמפיין התנגדות מלא בכנסת. מצד שני, הזעם הציבורי על הבנקים יוצר סביבה פוליטית נוחה לרפורמה. בכל ישיבה של ועדת השרים מופיעות הצעות חוק הנוגעות לבנקים, המעיד על התחושות כלפיהם.
שאלת הטיימינג פתוחה
הדוח הסופי כולל שינויים טכניים מדוח הביניים שפורסם קודם לכן, אך הבשורות הגדולות נשארו זהות. התוספת המשמעותית ביותר לדוח הסופי הוא שבנק ישראל פרסם מפת דרכים מפורטת והתחייב להשלים את כל הנב"תים (הוראות ניהול בנקאי תקין) הרגולטוריים עד גמר החקיקה.
הגבלת היכולת של בנקים להחזיק בחברות כרטיסי אשראי מ־52% ל־40% כבר הוגדרה בדוח הביניים, כשינוי לעומת המצב שהיה בעקבות ועדת שטרום, כדי למנוע "נקמה" של בנקים בחברות שיחליטו להתחרות בהם.
עם זאת, השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תצליח לצאת לפועל בזמן שיאפשר מינוף אמיתי של סביבת הריבית הגבוהה, או שהיא תיאלץ להמתין לסייקל הבא. התשובה תקבע במידה רבה את מידת הצלחת הרפורמה ואת היקף השפעתה על השוק הבנקאי".