גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלוש ועדות גיבשו תוכנית לאומית ל־AI, בתוך שש שנים. מה מבטיח שהפעם זה יעבוד?

ועדת נגל המליצה השבוע להשקיע 25 מיליארד שקל למיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית ● זו התוכנית הלאומית השלישית בעשור האחרון - אחרי שתיים קודמות שנתקלו בריכוז סמכויות, בקשיים בתקצוב וביישום בפועל

ד''ר ארנה ברי, פרופ' יעקב נגל, פרופ' יצחק בן ישראל / צילום: איל יצהר, לע''מ
ד''ר ארנה ברי, פרופ' יעקב נגל, פרופ' יצחק בן ישראל / צילום: איל יצהר, לע''מ

ועדת נגל לקידום בינה מלאכותית, שהתבקשה לגבש תוכנית לאומית להקמת מטה שיפעל בתחום בחודש מאי, הציגה השבוע את המלצותיה בחגיגיות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכמה משריו.

המדינה רוצה להקים מתקן AI מתקדם. מיהי המועמדת להוביל את המיזם?
החברה שמנייתה זינקה בכ-500% בשנה האחרונה מציגה: הכנסות של מיליארד דולר ברבעון

בין ההמלצות שנחשפו כבר בשבוע שעבר על ידי גלובס: הקמת מחשב־על בתוך שנתיים ב־18 מיליארד שקל. המחשב יהיה מצויד ב־60 אלף שבבים של אנבידיה וישמש חוקרי אקדמיה וסטארט־אפיסטים לחישובי בינה מלאכותית; תוכנית להשבת מוחות והכשרת חוקרי AI בשני מיליארד שקל; בניית תוכניות הכשרה בתיכונים ובצבא במיליארד שקל; הקמת מכון לבינה מלאכותית ובניית מודל שפה בעברית. בסך הכול: 25 מיליארד שקל שייפרסו על פני חמש שנים.

מדובר בתוכנית השלישית לבינה מלאכותית המגובשת בימי ממשלות נתניהו בתוך שש שנים בלבד. השתיים הקודמות הניבו תוצאות מוגבלות למדי. ב־2018 מינה נתניהו את פרופ' יצחק בן־ישראל ואת פרופ' אביתר מתניה לגיבוש התוכנית הראשונה, לאחר שהשניים הוכיחו את עצמם בבניית תוכנית דומה לקידום הסייבר בישראל. התוכנית הייתה מוכנה לפעולה כבר ב־2019, אך בשל ריבוי מערכות הבחירות באותה השנה, היא הוגשה רק ב־2020 ולמעשה נגנזה במהלך התהפוכות הפוליטיות.

בסוף אותה השנה, במטרה להגיש תוכנית נוספת, נשכרה ארנה ברי על ידי הפורום הוולונטרי תל"ם, המרוכז בידי רשות החדשנות האמונה על קידום הנושא. התוכנית שהגישה שאבה השראה מזו של בן־ישראל ומתניה, אך פעלה באופן עצמאי. למרות שהמליצה על השקעה של 5 מיליארד שקל, רק כמה מהמלצותיה אומצו - ובתקציב של מיליארד שקל בלבד.

מדוע התוכניות הקודמות לא עבדו

שני מסמכים שפרסמה מאז הממשלה מדגישים את כישלון האסטרטגיה הישראלית בתחום: דוח מבקר המדינה מחודש נובמבר ציין את ההידרדרות הישראלית במדדי ה־AI הבינלאומיים. במדד אוקספורד, למשל, ירדה ישראל מהמקום ה־20 למקום ה־30 בסוף 2023, בין סעודיה לצ'כיה.

לפי הדוח שחיברה ועדת נגל ופורסם אמש: "ישראל לא משתתפת במרוץ האסטרטגי בנושא זה, והיא בתהליך ירידה מתמשך במובהקות הנכסית שלה בתחום ה־AI. ללא השקעה ממשלתית מאסיבית, ארוכת טווח וקוהרנטית במאמצים לא נהיה בין המובילים בתחום". נגל מציין כי מספרם של חוקרי ה־AI באקדמיה הישראלית נמוך במיוחד. הוא מגדיר את משק החשמל הזמין להפעלת חוות שרתים כ"סיכון אסטרטגי" שיקשה על ישראל להתמודד בשוק ה־AI העולמי, גם בתחומים ביטחוניים, מודיעיניים ומחקריים.

נגל עצמו מסביר במסמך שחיבר מדוע התוכניות הקודמות לא עבדו. הסיבה הברורה מאליה היא כי למרות ההמלצה של פרופ' בן־ישראל מ־2019 לא הוקם אותו מטה לאומי מתכלל ובעל סמכויות, לא הושקע תקציב ייעודי מרוכז בהיקף הנדרש ומחשב־על לאומי טרם הוקם. הוא מציין שני גורמים לכך: אי היציבות הפוליטית וההתמודדות עם מגפת הקורונה בתחילת העשור שהקשו על קבלת החלטות ארוכות טווח ותקצוב מחדש.

"בסוף זה התפקיד של המדינה"

בן־ישראל סבור כי התוכנית החדשה היא חזרה על המסמך שניסחו הוא ומתניה בתחילת העשור. "צריך גם לשאול מה קרה בחמש השנים האחרונות שבהן לא נעשה דבר בנושא", הוא תוהה בשיחה עם גלובס. "הממשלה היא אותה הממשלה. זו לא שאלה בתחום הבינה המלאכותית, אלא בפוליטיקה ובתקציבים".

"כדי ליצור גוף ממשלתי חזק שמהווה אוטוריטה", אומר בן־ישראל, "צריך מטה שיש לו זכות וטו, תקציב משלו ויכולת לאשר תקציבים - ולצערי התנאים האלה לא התממשו עד היום. האם המצב הפיך? לדעתי אפשר לסגור את הפער אם תהיה הקצאה מספיקה של תקציב - אולי יהיה קשה, כיוון שהעולם לא עומד במקום, אבל אנחנו לא בנקודת האל חזור".

ד"ר ארנה ברי, שחיברה את תוכנית הבינה המלאכותית בסוף 2020 אומרת ש"ללא ניהול ותקציב, גם התוכנית הזו לא תעבוד. היינו צריכים להתחנן על כל חלק בתקציב, במקום שתוכנית לאומית תבוא ממקום של עוצמה וסמכויות". לדבריה, "היחיד שיכול להבטיח שהתוכנית החדש תעבוד הוא ראש הממשלה לבדו, שיחליט על הסמכויות שיקבל ראש המטה הבא".

לדבריה, בעוד שישראל מדורגת בעשירייה הפותחת מבין 70 המדינות המתקדמות בתחום באיכות כוח האדם שלה, היא מדורגת נמוך בהיבטי התשתיות והאסטרטגיה הלאומית. "כמה אפשר למשוך עם כוח אדם שרוכש את ההשכלה במיטב כספו, אך אין לו תשתיות? הזנחנו את את התחום ובמקום שהמדינה תשקיע, גופים פרטיים הקימו תשתיות - אבל בסוף זה התפקיד של המדינה".

עוד כתבות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל