גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוקו על בילי ג'ואל הוא כמו המוזיקה שלו: מופת של סטוריטלינג

המשפחה שברחה מהנאצים והניסיונות האובדניים היו יכולים בקלות לצבוע את הסרט החדש על הזמר האהוב בצבע צהוב ● אבל טיפול מכבד מצד HBO, הימנעות מסקנדלים והופעות אורח מהללות של פול מקרטני וסטינג הפכו את הסרט להצלחה

בילי ג'ואל בהופעה בקרדיף בשנה שעברה. לא פתור / צילום: Reuters, Images via Reuters Connect
בילי ג'ואל בהופעה בקרדיף בשנה שעברה. לא פתור / צילום: Reuters, Images via Reuters Connect

המדיה מוצפת בימים אלה בסרטי דוקו על סלבריטיז, שלרוב נעים בין שני קצוות: סרטים "מטעם" (היוצר, משפחתו או חברה הקשורה אליו) שמאדירים ומהללים את גיבורם, מול סרטים סליזיים שמטרתם לחשוף, לטלטל ולרדוף סקנדלים כאלה ואחרים הקשורים בו. לאחרונה, בשקט אך בעקביות, נראה ש-HBO (מי אם לא) מצאה דרך חדשה ומוצלחת לסוגה הזו. "And So It Goes", הדוקו החדש והמרשים על בילי ג'ואל, מצליח בדיוק במקום שבו רבים נכשלים: בלספר סיפור.

הרנסנס של מוזיקת הקסטות: תזכורת חיה לכוח של מוזיקה לפרוץ גבולות
ענק המטאל אוזי אוסבורן הלך לעולמו בגיל 76

לא קידום מכירות לאלבום חדש, לא חימום לקראת קאמבק, לא מסחטת רגש סביב שערורייה ולא תוכן רזה למלא קטלוג סטרימינג. חמש שעות ושני חלקים של סיפור על אדם, על המוזיקה שלו, החרטות, הכישרון, וכל מה שקורה בין לבין. כמו הדוקו באותו פורמט על פי.ווי הרמן (השחקן פול רובנס שהלך לעולמו), גם הסרט הזה פוגע בול. הוא מכבד מבלי להעריץ, חושפני אך לא אכזרי, ארוך אך לא מעייף. לא צריך להיות מעריץ של ג'ואל כדי להתרגש, והפורמט עובד כי HBO בחרה דמויות מרובדות ונתנה את הזמן, העומק והסבלנות לקלף שכבה אחרי שכבה.

אהוב ולא אייקוני

ג'ואל תמיד נשא על גבו סוג של דואליות מעט מוזרה: אהוב ומצליח ברמה בלתי רגילה, אך לעתים נדירות זכה למעמד אייקוני מצד המבקרים או האליטות המוזיקליות. הדוקו לא מנסה לטשטש את הסתירה הזו, אלא מציף אותה. הוא מעולם לא עטה על עצמו דימוי בימתי או תחפושת של כוכב פופ. לא התאפר כמו דייויד בואי, לא התקשט כמו אלטון ג'ון, לא התמסר למיתולוגיה עצמית כמו פרינס, או ניסה להמציא את עצמו מחדש שוב ושוב כמו מדונה. הוא לא ניסה להיראות יותר "קול" ממה שהוא, פשוט ישב ליד פסנתר וסיפר סיפורים באמצעות שירים. בלי אסטרטגיה שיווקית, בלי מסכה.

גם כשהוא מדבר למצלמה הוא נשמע כמו שהוא שר: פשוט, חד, נוקב, סנטימנטלי במידה, לא עסוק בלבנות נרטיב אלא בהנחת פרטי החיים, על הטוב הרע והמביך שבהם, על השולחן. הוא מושך בכתפיו כשמזכירים את הריב המתוקשר עם אלטון ג'ון, איתו הופיע על במה אחת במשך 16 שנה. הוא מסרב לעשות רומנטיזציה למאבקים הנפשיים שלו, שהגיעו עד כדי ניסיון התאבדות. לפעמים, בעיקר בקשר לנשים בחייו, הוא נכנס למגננה, אבל לא גורם לפקפק באמינות דבריו. הוא נותן את התחושה שהוא לא מנסה להתחבב על הצופה, ואיכשהו זה רק גורם לחבב אותו יותר.

אחד מקווי העלילה המעניינים והטעונים ביותר רגשית מגיע בחלקו השני של הסרט, שחוקר את מערכת היחסים של ג'ואל עם אביו, האוורד ג'ואל, והצל הגדול שהטילה השואה על הצד הזה של משפחתו ובמידה רבה עיצב את חייו. האוורד ברח מגרמניה הנאצית כילד עם הוריו לשווייץ, ומשם לארה"ב; כמבוגר החליט לעזוב את אמו של ג'ואל ואת ילדו בן ה-8 ולחזור לאירופה, לווינה. רק באמצע שנות ה-20 שלו, כשהוא כבר כוכב פופ ידוע, ניסה הזמר לחדש את הקשר עם אביו, גילה שיש לו אח למחצה, וענף של של היסטוריה משפחתית שלא הכיר מעולם.

ג'ואל למד שסבו, קארל ג'ואל, היה בעלים של מפעל טקסטיל מצליח בנירנברג שנתפס על ידי הנאצים אחרי שהשבועון האנטישמי דר שטירמר סימן אותו כמטרה. בסופו של תהליך עבר מפעל הטקסטיל הסבה לייצור כותנות הפסים למחנות הריכוז. רוב משפחתו של ג'ואל, שלא ברחה בזמן, חוסלה בשואה, וכפי שהוא מציין בסרט "לא ידעתי אפילו שהיו לי כל כך הרבה קרובים. הייתי שמח להכיר אותם".

אף שמתחת לפני השטח נראה שג'ואל מבין את ההשפעה שהייתה לזה על אביו, ואף שהם הצליחו לחדש את הקשר, מבחינה רגשית הם לא הצליחו להיפתח זה אל זה עד יום מותו של האוורד. מהמורשת הזו של האובדן, השתיקה והגלות התרבותית יצא השיר Vienna, שנכתב בעקבות האיחוד המגומגם של האב ובנו. כשמחברים לטראומה הזו את הסיפורים על אלכוהוליזם, דיכאון ושלושה נישואים כושלים, הווידויים על התחושה שהוא "אף פעם לא מספיק טוב", קשה שלא לשמוע בשיריו פחות פופ סנטימנטלי ויותר ניסיון לתקן משהו פנימי, חלק אחרי חלק.

זיקית מוזיקלית

ויש כמובן את המוסיקה עצמה. הכישרון ההרמוני והמלודי של ג'ואל נותר במשך שנים קצת אנדרייטד, אולי גם בגלל שהוא עצמו מעולם לא דאג להתהדר בנוצות. האינסטינקטים המוזיקליים שלו יוצאים מהכלל, הוא זיקית שיכול לעבור מראגטיים לרחמנינוף, מדו-וופ ומוטאון לברודווי, ג'אז וספר השירים האמריקאי, מבלי לאבד את הקול הייחודי שלו.

"סצנות ממסעדה איטלקית", למשל, הוא למעשה הלחם של שלושה שירים שונים, שלא מרגיש כזה. "וינה" הוא ואלס מיניאטורי שנפתח כיצירה קלאסית ומסתיים כשיר ערש עממי. ג'ואל מדגים איך "This Night" משאיל ישירות מ"הפאתטית" של בטהובן, ו"Just the Way You Are" או "Uptown Girl" נשמעים פשוטים אבל עשירים מבחינה הרמונית בצורה יוצאת דופן, כולל מודולציות מעניינות שגורמות גם לטובים שבכותבי השירים - כמו פול מקרטני וסטינג המרואיינים בסרט - לצאת מגדרם. גם המילים, חרף פשטותן, כתובות בדיוק רגשי גבוה, עם מינון מדויק של אירוניה, חמלה וצער. הוא אף פעם לא מתנשא, אבל גם לא מוותר לעצמו. לא פונה למכנה משותף נמוך, רק מביט בגובה העיניים, ונותן לפסנתר להדגיש רגשות בסיסיים בדרך בלתי אמצעית.

השירים הזדקנו יפה

בניגוד לרבים מבני דורו, נדמה שהשירים של ג'ואל הזדקנו יפה, גם בגלל שהם נשמעו "ותיקים" אפילו בזמן אמת. גם בשנות ה-20 לחייו, ג'ואל כתב כמו מישהו עם סוג של עייפות ופרספקטיבה, מישהו שכבר הבין את משקל החיים.

"New York State of Mind" למשל לא ניסה להתאים את עצמו לטרנדים כדי שהרדיו ישדר אותו. אפילו בסבנטיז הוא היה קצת "מחוץ לאופנה". שיר איטי, ג'אזי, שכמו שייך לעידן אחר של כתיבת שירים. ודווקא בגלל שהוא לא ניסה להישמע צעיר או אופנתי, השירים שלו הפכו לנצחיים. ואולי לכן הוא זוכה להכרה המאוחרת היום, כשלפרסונה הבימתית שלו יש את הגרביטאס שמגיע עם השנים, של איש בוגר, וקולו תואם את המשקל הרגשי של השירים.

בסופו של דבר, And So It Goes הוא פחות דוקו על מוזיקה ויותר דוקו על אישיות. ההצלחה שלו מראה שהדרך הטובה ביותר לתעד חיים אינה להאדיר או לקרוע לגזרים, אלא פשוט להקשיב, לשאול. הסרט על ג'ואל משכנע כי בדיוק כמו האקורדים שלו, הוא קצת "לא פתור", מלא חרטות, גאוות וכאבים.

HBO פיצחה את מה שרוב מפיקי דוקו הסלבז שכחו: האמת, כשמספרים אותה בסבלנות, וללא ספקטקל, היא יותר מעניינת מכל זווית שיווקית שאפשר לחשוב עליה. בתחילת הסרט ג'ואל אינו דמות מסתורית שיש לפצח, אבל בתומו, הצופה מוצא את עצמו לא רק חושב עליו, אלא על התמודדויות של כוכבים מול אלה של אנשים "רגילים". זה סרט שמכבד את גיבורו, מרואייניו, וחשוב מזה, את צופיו, ולכן מתאים גם ל"לא מעריצים" שרוצים לתהות מה הייתה המשמעות של הדברים בחייהם. ולמי שהמנגינות נדבקו למוחו, אלבום ארוך שהוא פסקול הסדרה זמין כבר בשירותי הסטרימינג.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; רנו יורדת אחרי פרסום הדוחות

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.5% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה