גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירושלים נדחקת במדד החברתי־כלכלי, אבל זה לא כל הסיפור

כשהיא בדירוג סוציו־אקונומי נמוך, בירת ישראל נמצאת בתנופת בנייה וניסיון למשוך אוכלוסיות חזקות ● בדקנו: מה הנתונים מלמדים על מצבה המורכב של ירושלים, ועל מה כדאי להסתכל? ● וגם: מה מה היתרונות היחסיים שלה על ערים אחרות?

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי

האם אפשר להסיק ממקרה מוניציפלי על עתידה של ישראל כולה? יש מי שסבורים שסיפורה החברתי־כלכלי של בירתנו ירושלים עושה בדיוק את זה, והתחזית לא בהכרח מרנינה. אבל מה בדיוק הסיפור, ומה ישראל צריכה לעשות?

הירידה באשכולות

הכירו את המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). באמצעות ניתוח של שלל נתונים, היא בוחנת את הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה ביחידות גאוגרפיות שונות, כשלענייננו רלוונטית רמת הרשות המוניציפלית. הרשויות מדורגות בין 1 ל־255, כאשר דירוג 1 הוא הדירוג הרע ביותר. בנוסף, כל יישוב משויך לאשכול חברתי־כלכלי בין 1 ל־10, כש־1 הוא הנמוך ביותר ו־10 הגבוה ביותר. הפרסום האחרון נעשה ב־2024, על בסיס נתוני 2021.

וכעת לירושלים: עת התבססו על נתוני 1995, הבירה מוקמה באשכול 5, נמוך יותר מתל־אביב־יפו (אשכול 8) וחיפה (7), ויחד עם באר שבע (5). אבל בעוד שלוש ערי המטרופולין האחרות נשארו באשכול שלהן, ירושלים הידרדרה, וכשהתפרסמו נתוני 2015 היא כבר הייתה באשכול 2 - ירידה של שלושה אשכולות ב־20 שנה. לא רק זה: אם ב־2019 העיר הייתה בדירוג 31, ב־2021 היא כבר ירדה למקום 25.

התמונה ברורה: משהו לא טוב עבר על ירושלים בעשורים האחרונים. אבל מה? יש הסכמה שהדבר נובע קודם כל מגודלן של שתי אוכלוסיות עניות בעיר: ערבים (כמעט כולם ממזרח ירושלים) וחרדים. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ב־2023 הקבוצה הראשונה היוותה כ־40% מאוכלוסיית העיר - בערך כפול משיעור האוכלוסייה הערבית בישראל. עוד לפי המכון, מקרב היהודים בירושלים, 47% הם חרדים, לעומת 16% מהאוכלוסייה היהודית בכל המדינה. כך, חלקים נרחבים באוכלוסיית העיר לא משלמים מיסים לעירייה, וזו זקוקה לעזרת המדינה. "ירושלים נמצאת במצב שהיא תלויה בממשלה מבחינת תקציב", אומר יאיר אסף־שפירא, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

מה לזה ולישראל? כפי שמראה מחקר של פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, ב־2023 כ־44% מתלמידי כיתות א' למדו בזרמי החינוך של אחת משתי החברות האלו. לדבריו, בעוד כמה עשורים כלכלת ישראל תישען על כתפיהן, ואלא אם ייעשה שינוי במערכת החינוך הישראלית, המדינה תגיע למצב דומה לזה של ירושלים. זה יחריף אם בדומה למה שעשו עם מזרח העיר, יוחלט לספח פלסטינים מיהודה ושומרון. ובניגוד לבירה, לישראל אין מי שייתן מענקים.

ירושלים: תמונה מורכבת

הסיפור נשמע פשוט, ולא מעט מכירים במה שקרה בירושלים. רק לאחרונה ראש העיר משה ליאון הודה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס שיש בעיה, ושבגלל שכל כך הרבה תושבים לא משלמים ארנונה, "אנחנו מבצעים פיתוח אדיר כדי לשפר את המצב הסוציו־אקונומי שלנו". אבל כאן ראוי לשים מעט סייגים.

קודם כל, אסף־שפירא בוחן את האשכולות בזהירות: "ראשית, המדד לא מודד את מצב העירייה או את המצב הכלכלי בעיר, אלא רק את מצב האוכלוסייה. בני ברק למשל מדורגת מתחת לירושלים (דירוג 14 - אב"מ), אבל בזכות מגדלי המשרדים שלה והארנונה הגבוהה עליהם העירייה נמצאת במצב כלכלי משופר.

"שנית, לא תמיד המרכיבים שנבחנים מספרים את כל התמונה. מרכיב אחד שנבחן במדד הוא ימי השהייה בחו"ל, שמעבר למדידת רמת חיים גם מספר על העדפות תרבותיות, ובכל מקרה ירושלים ממוקמת בה מאוד גבוה. יש בירושלים הרבה ערבים שעושים תואר באוניברסיטאות פלסטיניות שלא מוכרות ולכן לא נספרים כמשכילים במדד. גם תא משפחתי עם יותר מארבעה ילדים יוריד את המדד, למרות שיכול להיות שיש לו הכנסה גבוהה". או בקצרה, האשכול הוא לא חזות הכל.

וגם, הסיפור הירושלמי אינו רק של הידרדרות: עמיתנו בגלובס יובל ניסני סיקר לאחרונה את תנופת הבנייה בבירה, שמצפים שתביא אוכלוסיות חזקות יותר להתגורר בעיר. "הפיתוח האינטנסיבי לתעסוקה יעזור לתקציב העירייה דרך ארנונה לעסקים, ואם אכן תגיע אוכלוסייה חזקה, זה יעלה גם את המאפיין החברתי־כלכלי", אומר אסף־שפירא. כמו כן, למרות אזהרות על נטישת האוכלוסייה החילונית, לדבריו שיעור הקבוצות הדתיות בקרב העוזבים דומה לשיעורן באוכלוסייתה, וכך ב־2023 הקבוצה הגדולה ביותר היגרה לבית שמש.

עוד הוא מוסיף שלמרות האשכול הנמוך, כבר היום הסיפור של העיר הוא "מורכב": "לצד האוכלוסייה הענייה, יש אוכלוסייה עשירה יחסית. ירושלים היא גם מרכז תעסוקתי שמכניס הרבה מאוד כסף לעיר אבל לא נמדד במדד הכלכלי־חברתי. היא מציעה לתושבים שלה איכות חיים גבוהה בהרבה ממה שערים באשכולות יותר גבוהים יכולות להציע. אני לא קונה את ההספדים על ירושלים".

פרופ' בן־דוד מסכים ש"בירושלים עדיין יש את האוניברסיטה העברית שמביאה אנשים משכילים, ואת הממשל המרכזי של המדינה, שזה משהו שאין לכל עיר". ועדיין, הוא מוסיף, "לפי נתוני בתי הספר המשפחות החילוניות בעיר הולכות ופוחתות, כך שטוב שיש נקודות אור אבל השאלה היא מה עתידן. גם לישראל יש נקודות אור בדמות אוכלוסיות משכילות עם מיומנות גבוהה, אבל פריון העבודה של רוב המדינה נמוך מזה של ה־OECD".

מה קרה בערים אחרות?

מה שפחות נתון לוויכוח הוא שלאוכלוסייה החרדית יש אפקט רציני על האשכול החברתי־כלכלי בכל רשות. פרופ' בן־דוד מצא, מלבד ירושלים, שלוש ערים שצנחו שלושה אשכולות מ־1995 עד 2019 (הנפילה הגדולה ביותר): בית שמש, ערד וגבעת זאב (האחרונה ירדה אשכול נוסף ב־2021). המשותף לכולן הוא תהליך ההתחרדות המהיר שעברו. להן, כך בן־דוד, אין את היתרונות של ירושלים, מה שמחריף את המצב.

"זו חברה לא סובלנית כלפי האחר שגדלה במהירות, והיא צריכה לגור איפשהו", הוא מסביר. "הם יכולים לפנות לערים חרדיות או להיכנס לערים לא־חרדיות, ואם הם נכנסים הם לא מאפשרים לאחרים לחיות שם, מה שמוביל לעזיבה מהירה של האחרים". הדבר בולט בירידה החדה בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי בערים אלו, שבבית שמש וגבעת זאב הפך לחד־ספרתי, ובערד עומד על מתחת ל־30%. "ככה גם בישראל, מי שיוכלו יקומו וילכו, ומי שיישארו לא יוכלו להחזיק מדינת עולם ראשון, וישראל כמדינת עולם שלישי לא תתקיים".

לכן, גם אם ירושלים היא סיפור מורכב, בן־דוד ואסף־שפירא מסכימים ששילוב החרדים והערבים בשוק העבודה ושיפור הכנסתם הם "משימה לאומית", לא פחות. "לא צריך לכוון את זה נגד החרדים", ממשיך בן־דוד. "אבל צריך לנצל את הסיטואציה שנוצרה כדי להביא לממשלה שתעשה חריש עמוק".

עוד כתבות

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים יציעו פיקדונות: המהלך עובר לשלב החקיקה

באוצר ובבנק ישראל רוצים ליצור מודל חדש של "בנקים קטנים" בבעלות המוסדיים וגופים כמו חברות אשראי - שיתחרו בבנקים ● באוצר מנהלים מרוץ נגד השעון להעברת הרפורמה בתנאי ריבית גבוהה בשוק, כדי למקסם את פוטנציאל התחרות ● מי מועמדות לקחת חלק?

ליאת הר-לב וד''ר הילה קורח בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אירנה, הילה ו"דן" שוב משגרים את בנק הפועלים למקום הראשון באהדה

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע היא של מותג המזגנים טורנדו, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● קמפיין הבינה המלאכותית של סופר־פארם מתברג במקום הרביעי הן בזכירות והן באהדה

גם זה קרה פה / צילום: עודד קרני

מעמד הביניים ישלם יותר: הגזירה שתחתוך לכם לפחות 400 שקל מהתלוש

הקיצוץ בדמי ההבראה מספר סיפור מוכר: כשהמדינה זקוקה לכסף, הנטל נופל תמיד על אותן כתפיים ● לכיבוש עזה יש גם מחיר כלכלי שלא מדברים עליו מספיק ● ובמשרדי הממשלה מוכיחים שהסאטירה עליה לגמרי מוצדקת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסדת קידוח לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הסופה המושלמת שעומדת מאחורי עסקת הגז ההיסטורית עם מצרים

עסקת הגז ההיסטורית של ניו-מד ממאגר לוויתן למצרים תמורת כ־35 מיליארד דולר היא מפץ אזורי, לא פחות ● לא רק בזכות היקף העסקה, כי אם בשל העיתוי - בתקופה שבה רואים כיצד מעמדה המדיני של ישראל בעולם מתערער

הבורסה בתל אביב. תעדכן את המשקולות במדדים השונים / צילום: Shutterstock

המדד היוקרתי ואירוע הנזילות הגדול: שני השינויים שיתרחשו היום, ומי המניות שירוויחו?

שני אירועים טכניים שצפויים בסוף השבוע צפויים להשפיע הפעם מהותית על מניות מסוימות: עדכון המשקולות התקופתי בת"א לצד פרסום השינויים במדדי MSCI ● הסיבה: העליות החדות בחודשים האחרונים, ובפרט של מניות הביטוח, שקפצו הרבה יותר מהמדדים המרכזיים

סלט ב''רחוב ירושלמי'' / צילום: באדיבות רחוב ירושלמי

במסעדה הירושלמית הזאת יש שלל ארוחות בוקר, וכולן חורגות מהנוסחה הקלאסית

יקב מול הנוף והרכבים שמנגנים בין הגפנים, בית קפה שמאגד מנות לפי עדות ופיקניק בסטף עם סלסילת קינוחים צרפתיים משובחים ● ביקור מרענן בהרי ירושלים ● חגית אברון תופרת יום

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח של נובה זינק בשיעור דו ספרתי, פאגאיה העלתה תחזיות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות שאולי פספסתם ● נובה הדואלית מסכמת רבעון חזק עם זינוק בשיעור דו ספרתי הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● גם פאגאיה הישראלית הציגה דוח חיובי בו עברה מהפסד לרווח והעלתה את התחזית השנתית

משרדי אל על שהושחתו / צילום: צילום מסך

האנטישמיות בפריז מתגברת: משרדי אל על הושחתו

צבע אדום נשפך על חזית מבנה המשרדים של אל על בפריז, ורוססו עליו כתובות נאצה אנטישמיות ● אל על: "החברה רואה את המקרה בחומרה"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

שני עובדי רשות המסים מואשמים בקבלת שוחד של מאות אלפי שקלים

לפי כתב האישום, שני עובדים בפקיד שומה נצרת קיבלו 335 אלף שקל וסייעו לנישומים לקבל במרמה החזרי מס בסך 4.9 מיליון שקל

משרדי אלי לילי באינדיאנפוליס / צילום: Shutterstock

הניסוי שמפיל את מניית חברת התרופות בוול סטריט

המשתתפים בניסוי שביצעה אלי לילי ירדו בכ-11% ממשקלם, לעומת ירידה של 13% בניסוי שערכה המתחרה נובו נורדיסק ● שתי החברות משווקות תרופות בהזרקה, כאשר בתחום זה, אלי לילי הציגה תוצאות טובות יותר ● מניית אלי לילי נופלת במסחר בוול סטריט בכ-14%, כאשר נובו נורדיסק מטפסת בכ-8%

מנכ''ל רפאל, יואב תורג'מן / צילום: סיון פרג'

עוד עסקת נדל"ן ענקית לרפאל: תשלם כחצי מיליארד שקל על מבנה לוגיסטי בעכו

תדהר מניבים והראל יקימו עבורה את המרכז בעכו, לאחר שתטוהר הקרקע המזוהמת. היקף העסקה מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל ● גפן מגורים חתמה על מזכר הבנות מול היזם נתי גלבוע, שישקיע כ-62 מיליון שקל ● וגם: עמי גרופ תקים מרכז מסחרי חדש בטירת הכרמל ● חדשות השבוע בנדל"ן

כרטיסי אשראי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אולי זו הסיבה שכולם רוצים לקנות חברת כרטיסי אשראי

חברות כרטיסי האשראי אהובות יותר על הציבור הישראלי מאשר הבנקים ● ויזה, ישראכרט ומאסטרקארד מתברגות ברשימת 100 המותגים המובילים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בעלי העניין בת"א מימשו מניות ביותר מ-10 מיליארד שקל השנה, ומי בראש הרשימה?

היקף מכירת המניות שביצעו בעלי העניין מתחילת 2025 גבוה פי שניים מהיקף המכירות בכל שנת 2024 שעמד על כ-5.4 מיליארד שקל ● עיקר המימושים התבצעו במניות חברות הביטוח והשירותים הפיננסיים ● ומי מבעלי העניין נמצא בראש רשימת המימושים?

קורסי הכשרה ללוחמי צה''ל באלעד מערכות / צילום: יח''צ אלעד

ללא צורך ברקע טכנולוגי, וללא עלות: קורסי הכשרה ללוחמי צה"ל בתחומי דאטה

הקורסים יימשכו חמישה חודשים במתכונת פרונטלית מלאה, וישלבו בין לימודים עיוניים להתנסות מעשית בפרויקטים אמיתיים ● שתי תערוכות חדשות בספרייה הלאומית בירושלים ● אירועים ומינויים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Carlos Barria

"אין פתרון אחר": פוסט אחד של טראמפ מפיל את מניית אינטל

על רקע פרסום דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שקורא למנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן להתפטר ואף רומז לקשריו עם סין - יורדת מניית החברה ב-5% במסחר המוקדם בוול סטריט

סטייק טונה, סלק וצלחת חריפים ב''אמאיה'' / צילום: דוד מויאל

מסעדת השף הכשרה שעושה אוכל מרוקאי-ישראלי שווה את הנסיעה לרחובות

ב"אמאיה" שנפתחה בפארק המדע ברחובות מזהים יד טובה, מדויקת, רוחב לב וירידה לפרטים הקטנים ● ובתל אביב יכולים ללמוד מהשירות שם

תושבים בבירת סומלילנד, הרגייסה, בתור להצבעה לנשיאות / צילום: ap, Abdirahman Aleeli

אצבע בעין של ארדואן: המדינה שהגישה לארה"ב הצעה מפתה

כבר יותר מ-30 שנה מנסה הישות המדינית האפריקאית סומלילנד לזכות בהכרה בינלאומית ● כעת היא פועלת לפתות את טראמפ לפרוץ את המחסום, ומציעה לו גישה למרבצי מינרלים והקמת בסיס צבאי אמריקאי שיסייע למערב לטפל באיום החות'י ● וגם: למה זה ירגיז את ארדואן

אחרי המתקפה הישראלית: באיראן מגייסים בכיר שפרש לפני 20 שנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: יחידה 8200 השתמשה בשירותיה של מיקרוסופט לאיסוף מידע מודיעיני על פלסטינים, סוכנות החלל הטורקית מרחיבה את יכולותיה, וארה"ב מנסה להקל על אחמד א־שרע לפני הסכם הנורמליזציה עם ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

מהן המניות הכי יקרות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

תמחור בלתי נתפס: מה משותף לפלנטיר, טסלה ופאלו אלטו, והאם הן מעניינות להשקעה?

בחינה של 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט מעלה כמה מהכוכבות הגדולות של השנה האחרונה כמו פלנטיר וברודקום ● אבל האם תמחור גבוה הוא בהכרח דגל אדום? המומחים מנתחים מתי מניות יקרות הן הזדמנות, ומתי מדובר בטרנד שעתיד לדעוך

הולמס פלייס מתרחבת / הדמיה: באדיבות הולמס פלייס

"מנוע צמיחה חדש": הולמס פלייס רוכשת 51% מרשת פילאטיס מכשירים בכ-12 מיליון שקל

הנרכשת, חברת רבו פיטנס היא רשת לאימוני סטודיו ופילאטיס מכשירים לנשים בלבד, וצפויה להישאר ככזו, היא מפעילה 13 סניפים ● העסקה תושלם בכפוף לכמה תנאים, ביניהם אישור רשות התחרות ● קרן שתוי, מנכ"לית הולמס פלייס: "מבחינתנו זה כמו הקמת רשת ומנוע צמיחה חדש"