גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירושלים נדחקת במדד החברתי־כלכלי, אבל זה לא כל הסיפור

כשהיא בדירוג סוציו־אקונומי נמוך, בירת ישראל נמצאת בתנופת בנייה וניסיון למשוך אוכלוסיות חזקות ● בדקנו: מה הנתונים מלמדים על מצבה המורכב של ירושלים, ועל מה כדאי להסתכל? ● וגם: מה מה היתרונות היחסיים שלה על ערים אחרות?

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי

האם אפשר להסיק ממקרה מוניציפלי על עתידה של ישראל כולה? יש מי שסבורים כי סיפורה החברתי־כלכלי של בירתנו ירושלים עושה בדיוק את זה, והתחזית לא בהכרח מרנינה. אבל מה בדיוק הסיפור, ומה ישראל צריכה לעשות?

הירידה באשכולות

הכירו את המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). באמצעות ניתוח של שלל נתונים, היא בוחנת את הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה ביחידות גאוגרפיות שונות, כשלענייננו רלוונטית רמת הרשות המוניציפלית. הרשויות מדורגות בין 1 ל־255, כאשר דירוג 1 הוא הדירוג הרע ביותר. בנוסף, כל יישוב משויך לאשכול חברתי־כלכלי בין 1 ל־10, כש־1 הוא הנמוך ביותר ו־10 הגבוה ביותר. הפרסום האחרון נעשה ב־2024, על בסיס נתוני 2021.

וכעת לירושלים: עת התבססו על נתוני 1995, הבירה מוקמה באשכול 5, נמוך יותר מתל־אביב־יפו (אשכול 8) וחיפה (7), ויחד עם באר שבע (5). אבל בעוד שלוש ערי המטרופולין האחרות נשארו באשכול שלהן, ירושלים הידרדרה, וכשהתפרסמו נתוני 2015 היא כבר הייתה באשכול 2 - ירידה של שלושה אשכולות ב־20 שנה. לא רק זה: אם ב־2019 העיר הייתה בדירוג 31, ב־2021 היא כבר ירדה למקום 25.

התמונה ברורה: משהו לא טוב עבר על ירושלים בעשורים האחרונים. אבל מה? יש הסכמה שהדבר נובע קודם כל מגודלן של שתי אוכלוסיות עניות בעיר: ערבים (כמעט כולם ממזרח ירושלים) וחרדים. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ב־2023 הקבוצה הראשונה היוותה כ־40% מאוכלוסיית העיר - בערך כפול משיעור האוכלוסייה הערבית בישראל. עוד לפי המכון, מקרב היהודים בירושלים, 47% הם חרדים, לעומת 16% מהאוכלוסייה היהודית בכל המדינה. כך, חלקים נרחבים באוכלוסיית העיר לא משלמים מיסים לעירייה, וזו זקוקה לעזרת המדינה. "ירושלים נמצאת במצב שהיא תלויה בממשלה מבחינת תקציב", אומר יאיר אסף־שפירא, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

מה לזה ולישראל? כפי שמראה מחקר של פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, ב־2023 כ־44% מתלמידי כיתות א' למדו בזרמי החינוך של אחת משתי החברות האלו. לדבריו, בעוד כמה עשורים כלכלת ישראל תישען על כתפיהן, ואלא אם ייעשה שינוי במערכת החינוך הישראלית, המדינה תגיע למצב דומה לזה של ירושלים. זה יחריף אם בדומה למה שעשו עם מזרח העיר, יוחלט לספח פלסטינים מיהודה ושומרון. ובניגוד לבירה, לישראל אין מי שייתן מענקים.

ירושלים: תמונה מורכבת

הסיפור נשמע פשוט, ולא מעט מכירים במה שקרה בירושלים. רק לאחרונה ראש העיר משה ליאון הודה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס שיש בעיה, ושבגלל שכל־כך הרבה תושבים לא משלמים ארנונה, "אנחנו מבצעים פיתוח אדיר כדי לשפר את המצב הסוציו־אקונומי שלנו". אבל כאן ראוי לשים מעט סייגים.

קודם כל, אסף־שפירא בוחן את האשכולות בזהירות: "ראשית, המדד לא מודד את מצב העירייה או את המצב הכלכלי בעיר, אלא רק את מצב האוכלוסייה. בני ברק למשל מדורגת מתחת לירושלים (דירוג 14 - אב"מ), אבל בזכות מגדלי המשרדים שלה והארנונה הגבוהה עליהם העירייה נמצאת במצב כלכלי משופר.

"שנית, לא תמיד המרכיבים שנבחנים מספרים את כל התמונה. מרכיב אחד שנבחן במדד הוא ימי השהייה בחו"ל, שמעבר למדידת רמת חיים גם מספר על העדפות תרבותיות, ובכל מקרה ירושלים ממוקמת בה מאוד גבוה. יש בירושלים הרבה ערבים שעושים תואר באוניברסיטאות פלסטיניות שלא מוכרות ולכן לא נספרים כמשכילים במדד. גם תא משפחתי עם יותר מארבעה ילדים יוריד את המדד, למרות שיכול להיות שיש לו הכנסה גבוהה". או בקצרה, האשכול הוא לא חזות הכל.

וגם, הסיפור הירושלמי אינו רק של הידרדרות: עמיתנו בגלובס יובל ניסני סיקר לאחרונה את תנופת הבנייה בבירה, שמצפים שתביא אוכלוסיות חזקות יותר להתגורר בעיר. "הפיתוח האינטנסיבי לתעסוקה יעזור לתקציב העירייה דרך ארנונה לעסקים, ואם אכן תגיע אוכלוסייה חזקה, זה יעלה גם את המאפיין החברתי־כלכלי", אומר אסף־שפירא. כמו כן, למרות אזהרות על נטישת האוכלוסייה החילונית, לדבריו שיעור הקבוצות הדתיות בקרב העוזבים דומה לשיעורן באוכלוסייתה, וכך ב־2023 הקבוצה הגדולה ביותר היגרה לבית שמש.

עוד הוא מוסיף שלמרות האשכול הנמוך, כבר היום הסיפור של העיר הוא "מורכב": "לצד האוכלוסייה הענייה, יש אוכלוסייה עשירה יחסית. ירושלים היא גם מרכז תעסוקתי שמכניס הרבה מאוד כסף לעיר אבל לא נמדד במדד הכלכלי־חברתי. היא מציעה לתושבים שלה איכות חיים גבוהה בהרבה ממה שערים באשכולות יותר גבוהים יכולות להציע. אני לא קונה את ההספדים על ירושלים".

פרופ' בן־דוד מסכים ש"בירושלים עדיין יש את האוניברסיטה העברית שמביאה אנשים משכילים, ואת הממשל המרכזי של המדינה, שזה משהו שאין לכל עיר". ועדיין, הוא מוסיף, "לפי נתוני בתי הספר המשפחות החילוניות בעיר הולכות ופוחתות, כך שטוב שיש נקודות אור אבל השאלה היא מה עתידן. גם לישראל יש נקודות אור בדמות אוכלוסיות משכילות עם מיומנות גבוהה, אבל פריון העבודה של רוב המדינה נמוך מזה של ה־OECD".

מה קרה בערים אחרות?

מה שפחות נתון לוויכוח הוא שלאוכלוסייה החרדית יש אפקט רציני על האשכול החברתי־כלכלי בכל רשות. פרופ' בן־דוד מצא, מלבד ירושלים, שלוש ערים שצנחו שלושה אשכולות מ־1995 עד 2019 (הנפילה הגדולה ביותר): בית שמש, ערד וגבעת זאב (האחרונה ירדה אשכול נוסף ב־2021). המשותף לכולן הוא תהליך ההתחרדות המהיר שעברו. להן, כך בן־דוד, אין את היתרונות של ירושלים, מה שמחריף את המצב.

"זו חברה לא סובלנית כלפי האחר שגדלה במהירות, והיא צריכה לגור איפשהו", הוא מסביר. "הם יכולים לפנות לערים חרדיות או להיכנס לערים לא־חרדיות, ואם הם נכנסים הם לא מאפשרים לאחרים לחיות שם, מה שמוביל לעזיבה מהירה של האחרים". הדבר בולט בירידה החדה בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי בערים אלו, שבבית שמש וגבעת זאב הפך לחד־ספרתי, ובערד עומד על מתחת ל־30%. "ככה גם בישראל, מי שיוכלו יקומו וילכו, ומי שיישארו לא יוכלו להחזיק מדינת עולם ראשון, וישראל כמדינת עולם שלישי לא תתקיים".

לכן, גם אם ירושלים היא סיפור מורכב, בן־דוד ואסף־שפירא מסכימים ששילוב החרדים והערבים בשוק העבודה ושיפור הכנסתם הם "משימה לאומית", לא פחות. "לא צריך לכוון את זה נגד החרדים", ממשיך בן־דוד. "אבל צריך לנצל את הסיטואציה שנוצרה כדי להביא לממשלה שתעשה חריש עמוק".

עוד כתבות

חלוקת רכוש בגירושים / אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג מתגרש: כך יתחלקו 4 בתים בהרצליה פיתוח

בית המשפט הורה לבעלי חברת אופנה לשלם לגרושתו מחצית מעליית שווי החברה בשנות הזוגיות ומחצית משווי נכסי יוקרה בהרצליה

ביל גייטס / צילום: ap, Jason Redmond

תחרות חדשה: מיליון דולר על תרופה לאלצהיימר

ביל גייטס עורך תחרות למציאת תרופה באמצעות בינה מלאכותית למחלת האלצהיימר ● מספר חולי הדמנציה, שמחלת האלצהיימר היא הגורם העיקרי שלה, עומד כיום על 55 מיליון בני אדם, והוא צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2050

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

הביטוח הלאומי: שופטי כדורגל מעורבים בהונאת המיליונים

בית"ר ירושלים, הפועל באר שבע והפועל חיפה קיבלו כספים ששחקנים הוציאו מהביטוח הלאומי במרמה לכאורה – והתחייבו להחזיר אותם

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

ילין לפידות מסכם את החודש הגרוע מזה שנים בגיוסים, והגוף שהופך ללהיט שהמשקיעים נוהרים אליו

דוח העברת הכספים למתחרים בגופי הגמל מגלה כי אלטשולר שחם ממשיך לאבד כספים בקצב מהיר, והפסיד ביולי עוד 2.4 מיליארד שקל ● בית ההשקעות מור העביר אליו מהמתחרים 1.85 מיליארד שקל, ועלה למקום השני בגיוסים מתחילת השנה ● ילין לפידות רושם חודש שלישי רצוף של אובדן כספים, ומי המרוויחות הגדולות?

חיים גייר / צילום: תמר מצפי

לא רק נדל"ן: תיק ההשקעות שהניב לחיים גייר רווח רבעוני של 25 מיליון שקל

תיק ניירות הערך של איי.אי.אס, שבשליטת חיים גייר, זינק ל-410 מיליון שקל והקפיץ את הרווח הרבעוני ל-36 מיליון שקל – כמעט פי 4 מהתקופה המקבילה ● לצד הנכס המרכזי בפארק פלמחים, החברה מקדמת גם פרויקט אחסון מטוסים בנגב

המניות עם התשואות הכי גבוהות נשארו מחוץ למדדי הפיננסים החדשים של הבורסה

בבורסה השיקו מדדים פיננסים חדשים. בדקנו אם משתלם לעקוב אחריהם

הבורסה לניירות ערך השיקה מדדי משקל שווה למניות הבנקים והביטוח הגדולות ● אלא שהמדד החדש יקטין את ההשפעה של מניות הפועלים ולאומי, שהובילו את טבלת התשואות בבנקים, ולא כולל את מניות הביטוח הקטנות, שהציגו עליות של מאות אחוזים בשנה האחרונה

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

עם הון של 300 מיליון שקל הוא חתום על האקזיט השקט של השבוע: "צובט בלב"

היזם גבי בוגנים מכר השבוע את מניות השליטה בחברת שירותי השכר סינאל, ונשאר עם עסקי הנדל"ן שזוכים בבורסה לשווי גבוה בהרבה ● לטענתו: "סינאל לא הייתה על המדף, קיבלנו הצעה אטרקטיבית" ● על התוכניות קדימה: "לא אדוג דגים או אטייל בעולם"

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

דילמה אוקראינית: לוותר על שטח ולהשכין שלום עם טראמפ או להסתכן בעימות נוסף

נשיא ארה"ב דוחף להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, אך באירופה קיוו לערובות ביטחוניות גדולות יותר וכן נדרש שיח בין פוטין לזלנסקי ● הוא רומז שיעניש את רוסיה אם לא תתגמש ● באשר לאוקראינה - בעיני טראמפ נכונותה לוותר על שטח היא מפתח לסיום המלחמה

נגמ''ש נמר / צילום: מנהלת המרכבה והרק''ם במשרד הביטחון

5 מיליארד ש' יוקצו להצטיידות במשוריינים: מי יהיו הספקיות?

הממשלה אישרה תוכנית להגדלה של קצב ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן, בהיקף של יותר מ־5 מיליארד שקל ● בפרויקט מעורבות שלושת התעשיות הביטחוניות הגדולות

צילום: מיטל וייזברג

החברה של קיבוץ יזרעאל איבדה 95% מהשיא, המנכ"ל הולך הביתה

רבעון חלש נוסף לחברת הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס - הרווח הנקי צלל ב-72% לסכום של 12.5 מיליון שקל בלבד ● במקביל, בדוחות החברה נחשף כי מנכ"ל החברה שרון גולדנברג צפוי להתפטר מתפקידו בקרוב ● מניית החברה איבדה כ-95% משוויה מאז השיא האחרון

צחי ארבוב, יו''ר ומבעלי אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

שוק דירות היוקרה בת"א מגמגם: אקרו מכרה רק 11 דירות ברבעון

המחיר הממוצע לדירה עמד על 5.7 מיליון שקל ● מכירת חלקה של אקרו במלון הבוטיק The George לאחים זלקינד הקפיצה את רווחיה ברבעון ביותר מפי 3

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

תחנות הרכבת בתל אביב יושבתו לשבוע. האם מקום העבודה מחויב לספק חלופה?

תקלת החשמול ברכבת ישראל גורמת לכאוס בשירות לנוסעים ● האם עובד הנוהג להגיע לעבודה באמצעות הרכבת רשאי שלא להגיע לעבודה, האם המעסיק יכול לחייב הגעה באמצעי תחבורה אחרים, והאם ישולם שכר עבור יום היעדרות? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה

מגבלת ההוצאה הממשלתית תיפרץ בחקיקה ותוגדל בכ-31 מיליארד שקל לסך של כ-650 מיליארד שקל ● תהליך החקיקה יחל בשבועות הקרובים ● כדי לממן את פריצת התקציב, באוצר הציעו קיצוץ רוחבי וביטול הקצאות קואליציוניות, חלקן למוסדות חרדיים

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

מניות דלק ואיתקה קפצו לאחר פרסום הדוחות

הקבוצה הכפילה את הרווח התפעולי למרות למרות שצימצמה את החזקתה באיתקה ל-58% ● קבוצת דלק שהשלימה לאחרונה את העסקה הגדולה לרכישת השליטה בישראכרט תחלק דיבידנד בהיקף של 250 מיליון שקל ● מתחילת השנה זינקה מניית דלק בכ-60%

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; אינטל נפלה ב-7%, סופטבנק ב-6%

S&P 500 ירד ב-0.2% ואיבד טריליון דולר בשווי בארבעה ימים ● פרוטוקול הפד: "מוקדם מדי להוריד את הריבית" ● מתחילת כהונתו, רכש טראמפ אג"ח ב-100 מיליון דולר ● פלנטיר השילה 15% בחמישה ימים ● הנשיא קרא להתפטרות בכירת הפד ליסה קוק ●לפי דיווחים, אינטל מנהלת מגעים עם משקיעים גדולים נוספים על סופטבנק לרכישת מניות בה בדיסקאונט

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נותרה ללא שינוי: הורדת הריבית תחכה כנראה להתפתחויות בגזרת עזה

מאז ינואר 2024, הריבית בישראל עומדת על 4.5% - כשהאינפלציה עדיין מעל היעד שעומד על 3% ● על אף הציפיות בשוק להורדת ריבית בספטמבר, נראה כי בנק ישראל יעדיף לנקוט גישה זהירה ולחכות להתפתחויות הביטחוניות הקרובות, גם אם הריבית בארה"ב תרד

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Alex Brandon

2 מיליארד דולר זה כסף קטן: האינטרס האמיתי מאחורי ההשקעה היפנית באינטל

בנק ההשקעות סופטבנק עשה כמה טעויות בשנים האחרונות. הוא הפסיד 14 מיליארד דולר בקריסת WeWork, ופספס בגדול כשמכר מניות אנבידיה מוקדם מידי ● אבל בשנה האחרונה הוא פתח מבערים ורכש מניות כמעט בכל פינה בשוק השבבים. המרוויחה האחרונה היא אינטל

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

אחרי עשור של קיפאון: רשות החברות מחליפה את רואי החשבון המבקרים

בחודשים הקרובים יתקיים הליך למינוי רו"ח חדשים החל מ־2026 ● עבור משרדי רואי החשבון במשק זו החלטה שמשמעותה פוטנציאל כניסה למאגר שיספק לחלקם מיליוני שקלים רבים

מנכ''ל IBC, יוסי חבר / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות אישרה את העסקה למכירת השליטה במיזם הסיבים IBC

סלקום, הוט וקרן תש"י בדרך להשלמת מכירת החזקותיהם במיזם הסיבים בזכות האישור שניתן כעת ע"י רשות התחרות ● כעת נותר אישורם של משרד התקשורת והגורמים המממנים

מימין: יואב קיש, רן ארז ובצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות משרד האוצר

ההסכם האחרון אמור היה להעניק ודאות, אז איך איום השביתה חזר

שני מאבקים שמתנהלים במקביל מאיימים על פתיחת שנת הלימודים ● מחד, טענות של ארגון המורים לפגיעה בתנאי העסקה, ומאידך סכסוך בקואליציה בין שרי האוצר, החינוך וביטחון לאומי