עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
לפי נתונים של רשות שוק ההון בראשותו של עמית גל, 30% מהכספים שנעלמו לכ-7,500 חוסכים בסלייס, חברת הגמל שקרסה, הושבו להם או לקופת החברה. הסכום הכולל של הכספים אשר נעלמו אחרי שהושקעו בקופות גמל בניהול אישי (IRA), ומשם נוידו לקרנות השקעה אלטרנטיביות בחו"ל, עומד על כ-890 מיליון שקל. מכאן שהסכום שחזר עד כה עומד על כ-267 מיליון שקל.
● פסק הדין שהנחית מכה של מעל מיליארד שקל על שלוש חברות
● בעקבות הביקורת: רשות שוק ההון עשויה להקל בהגבלות על קופות גמל בניהול אישי
הנתונים נמסרו במסגרת תגובה שהגיש אתמול (א') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעתירה לבג"ץ, אשר דרשה ממנו להעמיד ערבות מדינה לטובת השבת הכספים שנעלמו לעמיתי סלייס.
עוד עולה מנתוני רשות שוק ההון כי 65% מהכספים כבר אותרו - כלומר המנהל המורשה, רו"ח אפי סנדרוב, יודע מה עלה בגורלם והיכן הם מצויים - אך הסכום שהושב בפועל הוא כאמור נמוך מכך.
סמוטריץ' הבהיר בתגובתו כי הוא מתנגד "בעת הזו" להעמדת ערבות מדינה, וכי ההתנגדות היא על דעתם של גורמי המקצוע במשרד האוצר וברשות שוק ההון. לדברי השר, הפעילות שמוביל סנדרוב להשבת הכספים צפויה "להתגבר בעתיד", ובהמשך ניתן יהיה לבחון את השימוש ב"כלים נוספים ככל שיידרש, בהתאם לנסיבות המשתנות".
שר האוצר הפנה בתגובתו להלוואה בסך 20 מיליון שקל שהעמידה המדינה בחודש מאי האחרון לצורך מימון הפעולות שמוביל המנהל המורשה לאיתור והשבת הכספים. עוד ציין סמוטריץ' כי גל דרש מבעל השליטה בסלייס, שמעון גולדברג, להפקיד 71 מיליון שקל לצורך השלמת ההון העצמי בחברה. סביב הדרישה מתנהל כיום מאבק משפטי בין גולדברג לרשות שוק ההון.
סמוטריץ' מבקש למחוק את העתירה: "מיצתה את עצמה"
בהתייחסו לכספים בהיקף של 65% שכבר הושבו לעמיתים או לקופת סלייס, סמוטריץ' מציין עוד כי חלק מהכספים הללו אמורים לחזור בקרוב לחשבון החברה. זאת, בין היתר, בעקבות ההסכם שחתם באחרונה סנדרוב עם ליעם ישראל, אחד מהמארגנים המרכזיים של הקרנות האדומות. כחלק מההסכם, ישראל התחייב להחזיר כ-90 מיליון שקל לחוסכים. בסך-הכול גייס אשכול הקרנות של ישראל כ-120 מיליון שקל, אשר חלקם כבר הוחזרו לחוסכים באמצעות הלוואות.
ביוני האחרון עתרו לבג"ץ 50 מחוסכי סלייס ביחד עם לובי 99 בדרישה להעמדת ערבות מדינה. חוסכים נוספים הצטרפו מאז לעתירה. עשרות החוסכים משתייכים לשלוש קבוצות מרכזיות: פנסיונרים אחרי גיל פרישה; חוסכים מבוגרים המצויים בסמוך לגיל פרישה; ומסורבי אשראי. אלה, כך נכתב בעתירה, "חסכו כל חייהם, כפי שהמדינה עודדה ואף חייבה אותם, וכל חטאם שנפלו קורבן לפרשת ההונאה חסרת התקדים, שלא באשמתם, מרצונם או בידיעתם".
לפי העתירה, "זמנם של עמיתים אלה אוזל. הם לא יכולים להמתין עד שהמנהל המורשה שמונה לחברת סלייס ישלים את מלאכתו - מלאכה שכלל לא ברור אם תושלם עם השבה מלאה של הכספים שנעלמו וממילא תימשך שנים ארוכות. עבורם, ערבות מדינה היא החלופה היחידה שיש בכוחה לסייע".
כעת טוען סמוטריץ' כי העתירה מיצתה את עצמה, ומבקש מהשופטים למחוק אותה. מנגד, בלובי 99 טוענים כי ההלוואה שהעניקה המדינה לסלייס נועדה לסייע לפעילות המנהל המורשה, ולא לעמיתים, וכי הדרישה מבעל השליטה להשלים את ההון העצמי נובעת מהחובות הרגולטוריות שלו - ללא קשר למצב העמיתים.
עוד טוענים בארגון כי הפעולות שנוקט סנדרוב להשבת הכספים צפויות לקחת שנים, וכי בינתיים נדרשת ערבות מדינה לטובת החוסכים.