גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים ● שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון

במלחמת 12 הימים מול איראן מערכת ההגנה האווירית של ישראל עמדה במבחן שהיא לא הכירה כדוגמתו עד היום. "אין בהיסטוריה המודרנית מדינה שהותקפה במאות טילים בליסטיים והצליחה להיחלץ בצורה כל כך מוצלחת כמו ישראל. יש לנו את מערכת ההגנה המפותחת ביותר בעולם כיום", אמר בראיון לפודקאסט "הצוללת" הפיזיקאי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שתחום התמחותו הוא לייזרים.

הצוללת |המומחים שמגלים: שדה קרב אווירי ללא טייסים הוא כבר לא בגדר פנטזיה
הצוללת | המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

בשימה עמו ועם מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר גל הררי, התמקדנו בניסיון לשרטט את מערכות ההגנה האווירית של העתיד. אך עוד לפני כן קליסקי הרחיב לגבי סטטיסטיקות היירוט של המלחמה. לפיו, מ־7 באוקטובר יירטה כיפת ברזל 90%-95% מהטילים שהגיעו מעזה ומלבנון. מערכת חץ יירטה 84% מהטילים לאורך מלחמת 12 הימים. "אלה נתונים רשמיים והם פנומנליים", הוא אומר. "לצערנו נגרם נזק רב במלחמה ונהרגו 29 אנשים, אך ללא מערכת ההגנה הנזק היה עלול להיות קטסטרופלי עד כדי סכנה לבית השלישי".

בכל זאת, לפי פרסומים זרים, במחצית השנייה למלחמה חדרו יותר טילים מאשר במחצית הראשונה. האיראנים למדו אותנו?
קליסקי: "אני מעריך שכן. גם השיגורים מתימן הם דרך לבחון את מערכות ההגנה".

איראן השתמשה בכל יכולותיה?
קליסקי: "לא יודע, אבל בואו נאמר שאיראן היא מעצמה עילית בתחום הטילי. טרום המלחמה היו בידיה כ־3,000 טילים משוכללים, כמו ח'וראמשהר 4. זה טיל שיכול לשאת טונה של חומר נפץ ולטוס במהירויות היפרסוניות. ככל הידוע לי שוגרו לכאן טילים מסוג זה".

נחזור אל הגדרות הבסיס ונסביר: מהו טיל בליסטי ומהו טיל היפרסוני?
קליסקי: "טיל בליסטי נע במסלול ידוע מראש לפי חוקי הפיזיקה הישנים. זה אומר שהוא נע במסלול קשתי שניתן לנבא. אלה טילים מאסיביים שיכולים לשקול עשרות טונות כל אחד. טילים אלה גם יכולים בהחלט לנוע במהירויות היפרסוניות, שהן במינימום 6,000 ק"מ לשעה. לא צריך להתפעל מהמושג מהירות היפרסונית, כי גם טיל V2 הגרמני ממלחמת העולם השנייה גירד את הרף הזה.

"הדבר המסוכן שלא הופעל במלחמה הוא טיל שיוט, כלומר טיל עם יכולת תמרון, שהוא גם היפרסוני. רוסיה השתמשה בטילים מסוג זה במלחמה מול אוקראינה. אוקראינה הצליחה ליירט רק את חלקם".

לו היו נשלחים לכאן טילי שיוט היפרסוניים, היינו יודעים להתמודד?
קליסקי: "שאלה טובה. זו טכנולוגיה עוצמתית מאוד שאינה קיימת בידי האיראנים למיטב ידיעתי. לכן כרגע זו סוגיה היפותטית".

נעבור לדבר על טכנולוגיית הלייזר החדשה מגן אור, שנועדה להתמודד מול איומים קצרי טווח, כולל כטב"מים. נעשה בה שימוש מבצעי ראשון מול חיזבאללה בשנה שעברה. איך זה עובד?
קליסקי: "המערכת שולחת קרן לייזר במהירות גדולה ביותר, 300 אלף קילומטר בשנייה, ולכן היירוט הוא כמעט מיידי. בזכות מהירות התגובה היא אפקטיבית נגד איומים שבאים מטווח קצר, כולל כטב"מים. במבצע חיצי הצפון היא יירטה עשרות כטב"מים. היא לא עבדה בצורה האופטימלית שלה ולמרות זאת אחוזי ההצלחה היו פנומנליים".

היא תחליף את כיפת ברזל בבוא היום?
קליסקי: "בשום אופן לא, היא גורם משלים. במקום לשלוח טיל יירוט בעלות של עשרות אלפי דולרים, ניתן לשלוח קרן אור בעלות דולרים ספורים, כמו כוס הקפה שאנחנו מחזיקים עכשיו ביד. בשלב הראשון היא תעזור ליירוט כטב"מים שכיפת ברזל לא מספיק מהירה ליירט. זו קפיצת מדרגה דרמטית".

ד"ר הררי, קח אותנו אל מאחורי הקלעים של פיתוח טכנולגיה צבאית כמו מגן אור מראשית הרעיון ועד לקו הסיום.
הררי: "תוכנית הלייזרים הישראלית של משרד הביטחון החלה אי שם בסוף שנות התשעים. בשנת 2007 הייתה פריצת דרך טכנולוגית ללייזר רב־עוצמה שהפך ברבות הימים למגן אור, ואני הייתי קצין הפרויקט הזה. בשלב ההוא אמרו על הטכנולוגיה, שהייתה בראשיתה, 'זה לא יעבוד'. שחינו נגד הזרם, עד שהגענו לקו הסיום. כיום לישראל יש פתרון לייזר שהוא בחזית העולמית".

למה בעצם הפיתוח נמשך עשרות שנים?
הררי: "כשעוסקים בחזית הטכנולוגיה עוסקים גם בבנייה של מה שאנחנו קוראים לו ברזלים - רכיבים פיזיים שצריך לבנות. אלה רכיבים יקרים בדרך כלל, ואם הם נשרפים או נפגעים, לוקח הרבה זמן להחליף אותם. לכן המחקר של המוצרים אורך זמן רב".

כמה זמן לקח לפתח את כיפת ברזל מרגע הרעיון ועד לקו הסיום?
הררי: "כיפת ברזל נשענה על תשתית מפותחת מאוד שהייתה לישראל בתחום הטילים. לכן מדובר היה בשנות פיתוח בודדות מרגע ההחלטה, וזה היה הישג פנומנלי".

"גם ההתקפה חשובה"

בואו נדבר על טכנולוגיית העתיד שעדיין מתקיימת רק בשדה הניסוי - גלי מיקרו. כיצד היא עובדת?
קליסקי: "מדובר בגלים אלקטרו־מגנטיים שאינם נראים לעין ופוגעים במערכות אלקטרוניות עדינות. הם יכולים לגרום לכשל במערכות האלה, עד כדי השבתתן. זו טכנולוגיה שיכולה להיות מאוד אפקטיבית נגד איומים אוויריים".

הררי: "אלה אותם גלים של המיקרוגל הביתי, רק על סטרואידים. זו טכנולוגיה שיכולה להיות בגדר Game Changer".

עדיין לא נעשה בגלי מיקרו שימוש מבצעי, ככל שאנחנו יודעים. מה שכן, האמריקאים ביצעו בהם ניסויים.
קליסקי: "אכן, האמריקאים ערכו ניסויים במערכות שמפיקות גלי מיקרו בעוצמות גבוהות ליירוט של כטב"מים. הטענה שלהם היא שבעוד הלייזר פוגע במטרות בטור, כלומר כל פעם במטרה אחת, גלי המיקרו מתפשטים ולכן יכולים לתקוף כמה מטרות במקביל. כמו קרן הלייזר, גם גלי המיקרו נעים במהירות האור ולכן הפגיעה במטרה היא מהירה ביותר".

נראה כי גלי המיקרו האלה יכולים להיות אפקטיביים מאוד בהתמודדות מול נחילי כטב"מים. אולי נוכל להסתפק רק בהם?
קליסקי: "אי אפשר להגיד שמרגע שיהיו גלי מיקרו, אז נזרוק את הדברים האחרים. לכל דבר יש את התרחיש המבצעי - גלי המיקרו פחות אפקטיביים מול טילים מתמרנים במהירות גבוהה".

הררי: "הנטייה היא לא להחליף מערכות, אלא להשלים אותן. אנחנו רוצים הגנה מושלמת".

ב־2024 כמחצית מהיצוא הישראלי בתחום הדיפנס היה בתחום ההגנה האווירית. מה אנחנו מבינים מזה לגבי הצרכים הגלובליים בלוחמה העתידית?
הררי: "ניקח כדוגמה את מלחמת רוסיה־אוקראינה. היא מתרחשת בעיקר בחזית האווירית, עם מעורבות של רחפנים ומל"טים זולים ואפקטיביים. אלה חימושים זולים שנעים לטווחים ארוכים. לכן אני צופה ששוק ההגנה האווירית רק ילך ויגדל".

כישראלים, בעתיד נהיה יותר מוגנים או פחות?
הררי: "אנחנו פועלים לכך שנהיה יותר מוגנים. בהסתכלות קדימה נראה יותר אוטונומיה ותחכום בצד הטילים המיירטים, אולי אפילו נחילי מיירטים שידעו לפעול כקבוצה בזכות AI".

קליסקי: "היום מערכות ההגנה פועלות בממד היבשתי, הימי, האווירי ובחלל. לאט לאט מתרחבים אל ממד הספקטרום, שכולל גם לייזרים וגלי מיקרו. מלבד ההגנה חשובה גם ההתקפה. אחד הלקחים שראינו במלחמה הוא חשיבות ההתקפה המקדימה של ריכוזי טילים".

עוד כתבות

הפגנה למען שחרור החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

השביתה למען החטופים: האם העובדים יקבלו שכר, ומה אם המעסיק מסרב לשבות

אילו גופים צפויים לשבות היום, האם עובדים שיפגינו זכאים ליום חופש, והאם ישולם שכר גם אם המשרד כולו נסגר? ● גלובס עושה סדר

בודקים את המיתוס. פסלוני בודהה / צילום: Andrew Moore

יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

חמאס שינה עמדה, נתניהו מתעקש: "נסכים רק לפעימה אחת"

התוכנית המבצעית של פיקוד הדרום לכיבוש העיר עזה תוצג היום לרמטכ"ל ולשר הביטחון ● גדי איזנקוט:"הממשלה נכשלה במבחן התוצאה ונגמר הזמן" ● הצעד של טראמפ נגד תושבי עזה: ארה"ב משעה הנפקת ויזות ביקור ● 50 חטופים - 681 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה. החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock

המציאות מאחורי הטרנד: "זה מגניב ויש המון תורים. אבל לא נשאר כסף"

הטבע, התפריט הקליל, הנגישות לילדים והחוויה הלא מחייבת הפכו את עגלות הקפה לבילוי שסוחף את הישראלים, והן צצות בזו אחר זו ● אלא שמאחורי התורים נערמים קשיי רגולציה, שבהרבה מהמקרים הופכים את העסק ללא רווחי ● כך, למרות עלויות התפעול הנמוכות, חלקן נסגרות ● בכמה נאמדת ההשקעה, ואיך בכל זאת אפשר להצליח?

המסחר בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

המניה שצפויה לעלות, ומה יקרה בהחלטת הריבית: מה שכדאי לדעת לפני שבוע המסחר

בורסת ת"א סיימה את השבוע החולף בעליות, בעוד עונת הדוחות העלתה הילוך עם דוחות חזקים לחמשת הבנקים הגדולים ● האינפלציה נשארה מעל היעד של בנק ישראל, ועל פי הערכות הריבית לא תרד השבוע ● וגם: איזו מניה חוזרת עם פער ארביטראז' חיובי ואילו צפיות לרדת

טלטלה בשווקים / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, ינאי יחיאל

הקרנות שעשויות לחולל מהפכה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

לא רק קבוצת דלק: אלה המרוויחים הגדולים מעסקת ניו-מד ● קטגוריה של קרנות כספיות "מתחדשות" באות לאתגר את הבנקים ● קרן ההון הנורבגית מכרה מניות ישראליות ובשוק מעריכים: למוסדיים יש הזדמנות לקנות בזול ● כך בעלי השליטה בבזק, פרטנר וסלקום הרוויחו מאות מיליונים ● מנהל ההשקעות שחושש מהתמחור הגבוה של מניות הבנקים והביטוח, וממליץ "לא להמר נגד השקל"

KGM TIVOLI  2025 / צילום: יח''צ

במחיר של 139 אלף שקל לפני מבצעים הרכב הזה הוא מתחרה ראוי ליונדאי

הקרוס־אובר המחודש KGM TIVOLI מציע חלל פנימי שימושי, תא מטען גדול, אבזור תקני וביצועים סבירים. היכולת הדינמית שלו לא מבריקה, אבל ב־139 אלף שקל הוא מתאים לשוחרי התחבורה הזולה ● מבחן דרכים

תרמית מניות / צילום: Shutterstock

"גם שומרי הסף כשלו": כך נפלו כמאה ישראלים בתרמית מניות והפסידו 20 מיליון שקל

חיילים, פנסיונרים ובכירים בהייטק: נוכלים שהתחזו לדמויות מפתח בעולם ההשקעות הפילו בפח ישראלים מכל שכבות החברה, בהם מי שמחשיבים עצמם סוחרים מיומנים ● כעת נבחנת הגשת תביעה ייצוגית נגד הרגולטורים, הברוקרים ומטא - שנטען שגררה רגליים ובכך אפשרה להונאה להתקיים בפלטפורמות שלה

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

בדרך להנפקה: חברת ויה הישראלית חושפת הפסד שנתי של 100 מיליון דולר

ההפסד השנתי של חברת טכנולוגיית התחבורה בסוף 2024 עדיין משמעותי ועומד על כ-90 מיליון דולר - ירידה של 23% מ-116 מיליון דולר ב-2023 ● בגיוס ההון הפרטי האחרון של ויה, בפברואר 2023, עמד שווי החברה על 3.5 מיליארד דולר

הפגנה למען החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המשק יעצור היום למען החטופים; הקניונים והמגזר הציבורי בחוץ

יוזמת משפחות החטופים יוצאת היום לפועל ותכלול שביתה ויום מחאה במשק • למרות שהסתדרות העובדים הכללית לא הצטרפה למהלך, חברות רבות הודיעו על תמיכתן, ובהן מרבית חברות ההייטק רשויות מקומיות ואוניברסיטאות • ומה יעשה פורום העסקים?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

המשביר חידשה חברות במועדון אוטומטית. בכמה תפצה את הלקוחות?

בית המשפט העליון קובע לראשונה: חברת ביטוח חייבת לשאת גם בהוצאות המשפטיות של הניזוק, ולא רק של המבוטח ● רשת המשביר לצרכן תפצה לקוחות ב־6.75 מיליון שקל, לאחר שחידשה להם חברות במועדון הלקוחות ללא הסכמה ● דור אלון תחויב ביותר מ־5 מיליון שקל על הפעלת תחנת דלק שלא כדין במשך שש שנים ● שלושה פסקי דין בשבוע

תמונה שיצר GPT–5 כשהתבקש לתאר ויזואלית את גרסתו החדשה / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

מודל GPT-5 יצא לשוק. עד כמה הצ'אט השתפר?

OpenAI השיקה את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, והבטיחה ביצועים מהירים יותר, לצד זכירת המשתמש ופיצ'רים כמו מצב אוטומטי, למידה ויכולת כתיבת קוד ● בפועל, השינויים מינוריים למדי

קונים בפריפריה בתקווה שהמדינה תשפוך הטבות. אתר בנייה באשקלון / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

שוק הדיור שינה מומנטום - אז למה 5,844 ישראלים קנו דירה ביוני?

תחושת עושר קולקטיבית, שוק מניות פורח וגימיקים שיווקיים מצליחים - כל אלה דוחפים אלפי ישראלים לקנות דירה דווקא כשכולם מספידים את השוק ● בין ימי חג, טילים וריבית גבוהה שהורדתה רק מתרחקת, הנתונים מראים: הפסיכולוגיה נשארת חזקה מהסטטיסטיקה

אוכל וקינוחים בעספורה / צילום: באדיבות עספורה

מאסתם בחופש הגדול? ארבע עגלות קפה ששוות יציאה לטבע גם באוגוסט

כריכים מיוחדים, פיצות עם תוספות לא שגרתיות, עוגות של פעם ובר יין צונן ● עגלות הקפה הבולטות בנוף, שתוכלו להעביר בהן זמן משפחתי

מה יקרה אם נבטל את האינסוף? / צילום: Shutterstock

מאות מתמטיקאים התכנסו לאחרונה עם רעיון מהפכני והותירו את הקהילה המדעית בהלם

בכנס שנערך באוניברסיטת קולומביה דנו כמה מאות מתמטיקאים באפשרות לבטל את אקסיומת האינסוף המקובלת, מאחר שהיא מעכבת את התקדמות המדע ● האינסוף אולי קיים, אומר פרופ' דורון ציילברגר בראיון לגלובס, אבל למתמטיקה אין צורך בו ● בקהילת המדעים המדויקים הרעיון הזה עדיין נחשב מוזר מאוד

גרסה מוגדלת של טסלה Y / צילום: יח''צ

שישה מושבים ב-3 שורות: הטסלה החדשה שנחשפה בסין

טסלה השיקה בסין גרסה מוגדלת של מודל Y ודגם לואו־קוסט, ועל פי הערכות הדגמים צפויים להגיע לישראל עוד השנה ● ההסתדרות ונמל אילת מתכוונים לקדם חקיקה שתחייב את יבואני הרכב בישראל לפרוק בנמל אילת כלי רכב שמיובאים מהמזרח ● ושני דגמים של המותג הסיני לינק אנד קו הושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

שיבושים כבדים ברכבת ישראל: מה קרה, ואיזה רכבות יהיו פעילות?

קריעה של כבלים חשמליים בשתי נקודות במסילת החוף הראשית של רכבת ישראל, בלילה בין חמישי לשישי, הביאו לשיבושים כבדים לרכבות בכל הארץ ● התיקונים ייארכו מספר ימים לפחות (למרות שבוצעו עבודות בשבת כדי להאיץ את התהליך), ובינתיים מופעלות רכבות דיזל ישנות ● מה גרם לתקלה כה נרחבת, ואיזה רכבות יפעלו? גלובס עושה סדר

הריסה ובנייה בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

"ממש לפני הריסת הבניין התברר שהפרויקט להתחדשות אינו כלכלי"

פרויקטים של התחדשות עירונית שתוכננו לפני 3–4 שנים הופכים להיות לא כלכליים במציאות של זינוק בעלויות הבנייה ● יותר ויותר יזמים מבקשים מהדיירים לשנות את התמורות ברגע האחרון

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-3.1%; מחירי הדירות יורדים חודש רביעי ברציפות

האינפלציה עלתה בחודש יולי ב-0.4%, בהתאם לצפי בשוק ● השינוי במחירי השכירות ובמחירי הטיסות אחראי לחצי מהעלייה החודשית באינפלציה ● מחירי הדירות ירדו ב-0.5% ומחוז תל אביב בלט בירידות