גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים ● שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון

במלחמת 12 הימים מול איראן מערכת ההגנה האווירית של ישראל עמדה במבחן שהיא לא הכירה כדוגמתו עד היום. "אין בהיסטוריה המודרנית מדינה שהותקפה במאות טילים בליסטיים והצליחה להיחלץ בצורה כל כך מוצלחת כמו ישראל. יש לנו את מערכת ההגנה המפותחת ביותר בעולם כיום", אמר בראיון לפודקאסט "הצוללת" הפיזיקאי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שתחום התמחותו הוא לייזרים.

הצוללת |המומחים שמגלים: שדה קרב אווירי ללא טייסים הוא כבר לא בגדר פנטזיה
הצוללת | המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

בשימה עמו ועם מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר גל הררי, התמקדנו בניסיון לשרטט את מערכות ההגנה האווירית של העתיד. אך עוד לפני כן קליסקי הרחיב לגבי סטטיסטיקות היירוט של המלחמה. לפיו, מ־7 באוקטובר יירטה כיפת ברזל 90%-95% מהטילים שהגיעו מעזה ומלבנון. מערכת חץ יירטה 84% מהטילים לאורך מלחמת 12 הימים. "אלה נתונים רשמיים והם פנומנליים", הוא אומר. "לצערנו נגרם נזק רב במלחמה ונהרגו 29 אנשים, אך ללא מערכת ההגנה הנזק היה עלול להיות קטסטרופלי עד כדי סכנה לבית השלישי".

בכל זאת, לפי פרסומים זרים, במחצית השנייה למלחמה חדרו יותר טילים מאשר במחצית הראשונה. האיראנים למדו אותנו?
קליסקי: "אני מעריך שכן. גם השיגורים מתימן הם דרך לבחון את מערכות ההגנה".

איראן השתמשה בכל יכולותיה?
קליסקי: "לא יודע, אבל בואו נאמר שאיראן היא מעצמה עילית בתחום הטילי. טרום המלחמה היו בידיה כ־3,000 טילים משוכללים, כמו ח'וראמשהר 4. זה טיל שיכול לשאת טונה של חומר נפץ ולטוס במהירויות היפרסוניות. ככל הידוע לי שוגרו לכאן טילים מסוג זה".

נחזור אל הגדרות הבסיס ונסביר: מהו טיל בליסטי ומהו טיל היפרסוני?
קליסקי: "טיל בליסטי נע במסלול ידוע מראש לפי חוקי הפיזיקה הישנים. זה אומר שהוא נע במסלול קשתי שניתן לנבא. אלה טילים מאסיביים שיכולים לשקול עשרות טונות כל אחד. טילים אלה גם יכולים בהחלט לנוע במהירויות היפרסוניות, שהן במינימום 6,000 ק"מ לשעה. לא צריך להתפעל מהמושג מהירות היפרסונית, כי גם טיל V2 הגרמני ממלחמת העולם השנייה גירד את הרף הזה.

"הדבר המסוכן שלא הופעל במלחמה הוא טיל שיוט, כלומר טיל עם יכולת תמרון, שהוא גם היפרסוני. רוסיה השתמשה בטילים מסוג זה במלחמה מול אוקראינה. אוקראינה הצליחה ליירט רק את חלקם".

לו היו נשלחים לכאן טילי שיוט היפרסוניים, היינו יודעים להתמודד?
קליסקי: "שאלה טובה. זו טכנולוגיה עוצמתית מאוד שאינה קיימת בידי האיראנים למיטב ידיעתי. לכן כרגע זו סוגיה היפותטית".

נעבור לדבר על טכנולוגיית הלייזר החדשה מגן אור, שנועדה להתמודד מול איומים קצרי טווח, כולל כטב"מים. נעשה בה שימוש מבצעי ראשון מול חיזבאללה בשנה שעברה. איך זה עובד?
קליסקי: "המערכת שולחת קרן לייזר במהירות גדולה ביותר, 300 אלף קילומטר בשנייה, ולכן היירוט הוא כמעט מיידי. בזכות מהירות התגובה היא אפקטיבית נגד איומים שבאים מטווח קצר, כולל כטב"מים. במבצע חיצי הצפון היא יירטה עשרות כטב"מים. היא לא עבדה בצורה האופטימלית שלה ולמרות זאת אחוזי ההצלחה היו פנומנליים".

היא תחליף את כיפת ברזל בבוא היום?
קליסקי: "בשום אופן לא, היא גורם משלים. במקום לשלוח טיל יירוט בעלות של עשרות אלפי דולרים, ניתן לשלוח קרן אור בעלות דולרים ספורים, כמו כוס הקפה שאנחנו מחזיקים עכשיו ביד. בשלב הראשון היא תעזור ליירוט כטב"מים שכיפת ברזל לא מספיק מהירה ליירט. זו קפיצת מדרגה דרמטית".

ד"ר הררי, קח אותנו אל מאחורי הקלעים של פיתוח טכנולגיה צבאית כמו מגן אור מראשית הרעיון ועד לקו הסיום.
הררי: "תוכנית הלייזרים הישראלית של משרד הביטחון החלה אי שם בסוף שנות התשעים. בשנת 2007 הייתה פריצת דרך טכנולוגית ללייזר רב־עוצמה שהפך ברבות הימים למגן אור, ואני הייתי קצין הפרויקט הזה. בשלב ההוא אמרו על הטכנולוגיה, שהייתה בראשיתה, 'זה לא יעבוד'. שחינו נגד הזרם, עד שהגענו לקו הסיום. כיום לישראל יש פתרון לייזר שהוא בחזית העולמית".

למה בעצם הפיתוח נמשך עשרות שנים?
הררי: "כשעוסקים בחזית הטכנולוגיה עוסקים גם בבנייה של מה שאנחנו קוראים לו ברזלים - רכיבים פיזיים שצריך לבנות. אלה רכיבים יקרים בדרך כלל, ואם הם נשרפים או נפגעים, לוקח הרבה זמן להחליף אותם. לכן המחקר של המוצרים אורך זמן רב".

כמה זמן לקח לפתח את כיפת ברזל מרגע הרעיון ועד לקו הסיום?
הררי: "כיפת ברזל נשענה על תשתית מפותחת מאוד שהייתה לישראל בתחום הטילים. לכן מדובר היה בשנות פיתוח בודדות מרגע ההחלטה, וזה היה הישג פנומנלי".

"גם ההתקפה חשובה"

בואו נדבר על טכנולוגיית העתיד שעדיין מתקיימת רק בשדה הניסוי - גלי מיקרו. כיצד היא עובדת?
קליסקי: "מדובר בגלים אלקטרו־מגנטיים שאינם נראים לעין ופוגעים במערכות אלקטרוניות עדינות. הם יכולים לגרום לכשל במערכות האלה, עד כדי השבתתן. זו טכנולוגיה שיכולה להיות מאוד אפקטיבית נגד איומים אוויריים".

הררי: "אלה אותם גלים של המיקרוגל הביתי, רק על סטרואידים. זו טכנולוגיה שיכולה להיות בגדר Game Changer".

עדיין לא נעשה בגלי מיקרו שימוש מבצעי, ככל שאנחנו יודעים. מה שכן, האמריקאים ביצעו בהם ניסויים.
קליסקי: "אכן, האמריקאים ערכו ניסויים במערכות שמפיקות גלי מיקרו בעוצמות גבוהות ליירוט של כטב"מים. הטענה שלהם היא שבעוד הלייזר פוגע במטרות בטור, כלומר כל פעם במטרה אחת, גלי המיקרו מתפשטים ולכן יכולים לתקוף כמה מטרות במקביל. כמו קרן הלייזר, גם גלי המיקרו נעים במהירות האור ולכן הפגיעה במטרה היא מהירה ביותר".

נראה כי גלי המיקרו האלה יכולים להיות אפקטיביים מאוד בהתמודדות מול נחילי כטב"מים. אולי נוכל להסתפק רק בהם?
קליסקי: "אי אפשר להגיד שמרגע שיהיו גלי מיקרו, אז נזרוק את הדברים האחרים. לכל דבר יש את התרחיש המבצעי - גלי המיקרו פחות אפקטיביים מול טילים מתמרנים במהירות גבוהה".

הררי: "הנטייה היא לא להחליף מערכות, אלא להשלים אותן. אנחנו רוצים הגנה מושלמת".

ב־2024 כמחצית מהיצוא הישראלי בתחום הדיפנס היה בתחום ההגנה האווירית. מה אנחנו מבינים מזה לגבי הצרכים הגלובליים בלוחמה העתידית?
הררי: "ניקח כדוגמה את מלחמת רוסיה־אוקראינה. היא מתרחשת בעיקר בחזית האווירית, עם מעורבות של רחפנים ומל"טים זולים ואפקטיביים. אלה חימושים זולים שנעים לטווחים ארוכים. לכן אני צופה ששוק ההגנה האווירית רק ילך ויגדל".

כישראלים, בעתיד נהיה יותר מוגנים או פחות?
הררי: "אנחנו פועלים לכך שנהיה יותר מוגנים. בהסתכלות קדימה נראה יותר אוטונומיה ותחכום בצד הטילים המיירטים, אולי אפילו נחילי מיירטים שידעו לפעול כקבוצה בזכות AI".

קליסקי: "היום מערכות ההגנה פועלות בממד היבשתי, הימי, האווירי ובחלל. לאט לאט מתרחבים אל ממד הספקטרום, שכולל גם לייזרים וגלי מיקרו. מלבד ההגנה חשובה גם ההתקפה. אחד הלקחים שראינו במלחמה הוא חשיבות ההתקפה המקדימה של ריכוזי טילים".

עוד כתבות

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● בא-כוח מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו; נשקול לערער"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה