גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים ● שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון

במלחמת 12 הימים מול איראן מערכת ההגנה האווירית של ישראל עמדה במבחן שהיא לא הכירה כדוגמתו עד היום. "אין בהיסטוריה המודרנית מדינה שהותקפה במאות טילים בליסטיים והצליחה להיחלץ בצורה כל כך מוצלחת כמו ישראל. יש לנו את מערכת ההגנה המפותחת ביותר בעולם כיום", אמר בראיון לפודקאסט "הצוללת" הפיזיקאי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שתחום התמחותו הוא לייזרים.

הצוללת |המומחים שמגלים: שדה קרב אווירי ללא טייסים הוא כבר לא בגדר פנטזיה
הצוללת | המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

בשימה עמו ועם מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר גל הררי, התמקדנו בניסיון לשרטט את מערכות ההגנה האווירית של העתיד. אך עוד לפני כן קליסקי הרחיב לגבי סטטיסטיקות היירוט של המלחמה. לפיו, מ־7 באוקטובר יירטה כיפת ברזל 90%-95% מהטילים שהגיעו מעזה ומלבנון. מערכת חץ יירטה 84% מהטילים לאורך מלחמת 12 הימים. "אלה נתונים רשמיים והם פנומנליים", הוא אומר. "לצערנו נגרם נזק רב במלחמה ונהרגו 29 אנשים, אך ללא מערכת ההגנה הנזק היה עלול להיות קטסטרופלי עד כדי סכנה לבית השלישי".

בכל זאת, לפי פרסומים זרים, במחצית השנייה למלחמה חדרו יותר טילים מאשר במחצית הראשונה. האיראנים למדו אותנו?
קליסקי: "אני מעריך שכן. גם השיגורים מתימן הם דרך לבחון את מערכות ההגנה".

איראן השתמשה בכל יכולותיה?
קליסקי: "לא יודע, אבל בואו נאמר שאיראן היא מעצמה עילית בתחום הטילי. טרום המלחמה היו בידיה כ־3,000 טילים משוכללים, כמו ח'וראמשהר 4. זה טיל שיכול לשאת טונה של חומר נפץ ולטוס במהירויות היפרסוניות. ככל הידוע לי שוגרו לכאן טילים מסוג זה".

נחזור אל הגדרות הבסיס ונסביר: מהו טיל בליסטי ומהו טיל היפרסוני?
קליסקי: "טיל בליסטי נע במסלול ידוע מראש לפי חוקי הפיזיקה הישנים. זה אומר שהוא נע במסלול קשתי שניתן לנבא. אלה טילים מאסיביים שיכולים לשקול עשרות טונות כל אחד. טילים אלה גם יכולים בהחלט לנוע במהירויות היפרסוניות, שהן במינימום 6,000 ק"מ לשעה. לא צריך להתפעל מהמושג מהירות היפרסונית, כי גם טיל V2 הגרמני ממלחמת העולם השנייה גירד את הרף הזה.

"הדבר המסוכן שלא הופעל במלחמה הוא טיל שיוט, כלומר טיל עם יכולת תמרון, שהוא גם היפרסוני. רוסיה השתמשה בטילים מסוג זה במלחמה מול אוקראינה. אוקראינה הצליחה ליירט רק את חלקם".

לו היו נשלחים לכאן טילי שיוט היפרסוניים, היינו יודעים להתמודד?
קליסקי: "שאלה טובה. זו טכנולוגיה עוצמתית מאוד שאינה קיימת בידי האיראנים למיטב ידיעתי. לכן כרגע זו סוגיה היפותטית".

נעבור לדבר על טכנולוגיית הלייזר החדשה מגן אור, שנועדה להתמודד מול איומים קצרי טווח, כולל כטב"מים. נעשה בה שימוש מבצעי ראשון מול חיזבאללה בשנה שעברה. איך זה עובד?
קליסקי: "המערכת שולחת קרן לייזר במהירות גדולה ביותר, 300 אלף קילומטר בשנייה, ולכן היירוט הוא כמעט מיידי. בזכות מהירות התגובה היא אפקטיבית נגד איומים שבאים מטווח קצר, כולל כטב"מים. במבצע חיצי הצפון היא יירטה עשרות כטב"מים. היא לא עבדה בצורה האופטימלית שלה ולמרות זאת אחוזי ההצלחה היו פנומנליים".

היא תחליף את כיפת ברזל בבוא היום?
קליסקי: "בשום אופן לא, היא גורם משלים. במקום לשלוח טיל יירוט בעלות של עשרות אלפי דולרים, ניתן לשלוח קרן אור בעלות דולרים ספורים, כמו כוס הקפה שאנחנו מחזיקים עכשיו ביד. בשלב הראשון היא תעזור ליירוט כטב"מים שכיפת ברזל לא מספיק מהירה ליירט. זו קפיצת מדרגה דרמטית".

ד"ר הררי, קח אותנו אל מאחורי הקלעים של פיתוח טכנולגיה צבאית כמו מגן אור מראשית הרעיון ועד לקו הסיום.
הררי: "תוכנית הלייזרים הישראלית של משרד הביטחון החלה אי שם בסוף שנות התשעים. בשנת 2007 הייתה פריצת דרך טכנולוגית ללייזר רב־עוצמה שהפך ברבות הימים למגן אור, ואני הייתי קצין הפרויקט הזה. בשלב ההוא אמרו על הטכנולוגיה, שהייתה בראשיתה, 'זה לא יעבוד'. שחינו נגד הזרם, עד שהגענו לקו הסיום. כיום לישראל יש פתרון לייזר שהוא בחזית העולמית".

למה בעצם הפיתוח נמשך עשרות שנים?
הררי: "כשעוסקים בחזית הטכנולוגיה עוסקים גם בבנייה של מה שאנחנו קוראים לו ברזלים - רכיבים פיזיים שצריך לבנות. אלה רכיבים יקרים בדרך כלל, ואם הם נשרפים או נפגעים, לוקח הרבה זמן להחליף אותם. לכן המחקר של המוצרים אורך זמן רב".

כמה זמן לקח לפתח את כיפת ברזל מרגע הרעיון ועד לקו הסיום?
הררי: "כיפת ברזל נשענה על תשתית מפותחת מאוד שהייתה לישראל בתחום הטילים. לכן מדובר היה בשנות פיתוח בודדות מרגע ההחלטה, וזה היה הישג פנומנלי".

"גם ההתקפה חשובה"

בואו נדבר על טכנולוגיית העתיד שעדיין מתקיימת רק בשדה הניסוי - גלי מיקרו. כיצד היא עובדת?
קליסקי: "מדובר בגלים אלקטרו־מגנטיים שאינם נראים לעין ופוגעים במערכות אלקטרוניות עדינות. הם יכולים לגרום לכשל במערכות האלה, עד כדי השבתתן. זו טכנולוגיה שיכולה להיות מאוד אפקטיבית נגד איומים אוויריים".

הררי: "אלה אותם גלים של המיקרוגל הביתי, רק על סטרואידים. זו טכנולוגיה שיכולה להיות בגדר Game Changer".

עדיין לא נעשה בגלי מיקרו שימוש מבצעי, ככל שאנחנו יודעים. מה שכן, האמריקאים ביצעו בהם ניסויים.
קליסקי: "אכן, האמריקאים ערכו ניסויים במערכות שמפיקות גלי מיקרו בעוצמות גבוהות ליירוט של כטב"מים. הטענה שלהם היא שבעוד הלייזר פוגע במטרות בטור, כלומר כל פעם במטרה אחת, גלי המיקרו מתפשטים ולכן יכולים לתקוף כמה מטרות במקביל. כמו קרן הלייזר, גם גלי המיקרו נעים במהירות האור ולכן הפגיעה במטרה היא מהירה ביותר".

נראה כי גלי המיקרו האלה יכולים להיות אפקטיביים מאוד בהתמודדות מול נחילי כטב"מים. אולי נוכל להסתפק רק בהם?
קליסקי: "אי אפשר להגיד שמרגע שיהיו גלי מיקרו, אז נזרוק את הדברים האחרים. לכל דבר יש את התרחיש המבצעי - גלי המיקרו פחות אפקטיביים מול טילים מתמרנים במהירות גבוהה".

הררי: "הנטייה היא לא להחליף מערכות, אלא להשלים אותן. אנחנו רוצים הגנה מושלמת".

ב־2024 כמחצית מהיצוא הישראלי בתחום הדיפנס היה בתחום ההגנה האווירית. מה אנחנו מבינים מזה לגבי הצרכים הגלובליים בלוחמה העתידית?
הררי: "ניקח כדוגמה את מלחמת רוסיה־אוקראינה. היא מתרחשת בעיקר בחזית האווירית, עם מעורבות של רחפנים ומל"טים זולים ואפקטיביים. אלה חימושים זולים שנעים לטווחים ארוכים. לכן אני צופה ששוק ההגנה האווירית רק ילך ויגדל".

כישראלים, בעתיד נהיה יותר מוגנים או פחות?
הררי: "אנחנו פועלים לכך שנהיה יותר מוגנים. בהסתכלות קדימה נראה יותר אוטונומיה ותחכום בצד הטילים המיירטים, אולי אפילו נחילי מיירטים שידעו לפעול כקבוצה בזכות AI".

קליסקי: "היום מערכות ההגנה פועלות בממד היבשתי, הימי, האווירי ובחלל. לאט לאט מתרחבים אל ממד הספקטרום, שכולל גם לייזרים וגלי מיקרו. מלבד ההגנה חשובה גם ההתקפה. אחד הלקחים שראינו במלחמה הוא חשיבות ההתקפה המקדימה של ריכוזי טילים".

עוד כתבות

גיימינג / צילום: Plarium

החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם ענקית הבידור והמדיה פראמונט

חברת הגיימינג הישראלית פלאריום מביאה את דמויות צבי הנינג'ה לעולם הפנטזיה של המשחק RAID: Shadow Legends ● משפחת יוחננוף, בעלת רשת קמעונאות המזון, תרמה למחלקה האורולוגית של המרכז הרפואי שיבא תל השומר ● ואיגוד הכדורסל ערך ערב גאלה במשרדי קבוצת הראל - נותנת החסות הראשית של נבחרות ישראל ● אירועים ומינויים

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

פימי רוצה לרכוש את חברת המדפסות של בני לנדא ב-80 מיליון דולר

חברת המדפסות הדיגיטליות הקורסת של לנדא פועלת במסגרת צו לעיכוב הליכים עד סוף החודש ● ההצעה כוללת תשלומים מיידיים לחלק מהנושים ובעלי הזכויות בחברה ותשלום מותנה עתידי ● על הנייר לחברה חובות בגובה 1.7 מיליארד שקל

נגמ''ש נמר / צילום: מנהלת המרכבה והרק''ם במשרד הביטחון

5 מיליארד ש' יוקצו להצטיידות במשוריינים: מי יהיו הספקיות?

הממשלה אישרה תוכנית להגדלה של קצב ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן, בהיקף של יותר מ־5 מיליארד שקל ● בפרויקט מעורבות שלושת התעשיות הביטחוניות הגדולות

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

דילמה אוקראינית: לוותר על שטח ולהשכין שלום עם טראמפ או להסתכן בעימות נוסף

נשיא ארה"ב דוחף להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, אך באירופה קיוו לערובות ביטחוניות גדולות יותר וכן נדרש שיח בין פוטין לזלנסקי ● הוא רומז שיעניש את רוסיה אם לא תתגמש ● באשר לאוקראינה - בעיני טראמפ נכונותה לוותר על שטח היא מפתח לסיום המלחמה

רכב חשמלי במרכז קניות / צילום: דלית אייזק לויתן

היברידית, פלאג־אין או חשמלית: מה כדאי לבדוק לפני שקונים מכונית "ירוקה" יד שנייה?

אחת משתי מכוניות חדשות שנמכרו אשתקד שייכת לקטגוריות הירוקות - היברידיות או חשמליות ● מגמה זו משנה גם את פני שוק היד שנייה: מצד אחד המגוון והתחרות על לב הצרכן בעלייה, אבל מאחורי כל עסקה מסתתר סימן שאלה גדול

מפעל אקרשטיין בדרום. הקמת מפעל נוסף תייצר 150 משרות / צילום: איל יצהר

החברות שרוצות להתרחב ולא מצליחות למצוא קרקעות

בעוד שעל מרכז הפיתוח של אנבידיה מתחרות כל הרשויות המקומיות באזור הצפון, מפעלים ומרכזים לוגיסטיים מתקשים למצוא שטחים מתאימים באזורי הדרום, ומתריעים מפני חסמים שמעכבים צמיחה ותעסוקה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

רגע לפני הדוחות שכולם מחכים להם, לאנליסט הזה יש גם תחזית מדהימה

אנליסט בחברת המחקר Melius Research מעריך כי אנבידיה עשויה להגיע לשווי של 9 טריליון דולר עד 2030 ● להערכתו, ענקית השבבים בדרך לכבוש חלק גדול משוק האנרגיה מבינה מלאכותית ● וגם: מה צפוי בדוחות החברה שיפורסמו בשבוע הבא?

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שמכר את ההחזקות שלו בפלנטיר ורכש במקום מניה ישראלית

לפני שהגיעה לשיא, סטנלי דרוקנמילר חתך את רווחי השקעתו בפלנטיר ● מנגד, הוא צובר מניות טבע כבר ארבעה רבעונים ברצף וחזר להשקיע במיקרוסופט

המתווה להקמת בסיס וויזאייר בישראל נחשף / צילום: Shutterstock

עוד 60 טיסות ביום: פרטים חדשים על המאבק שמסעיר את עולם התעופה

ענקית התעופה וויזאייר ההונגרית בוחנת הקמת מרכז בישראל, ונציגיה מגיעים לארץ לקידום הנושא ● גלובס חושף לראשונה את פרטי המתווה שעשוי לשנות את הענף ● במשרד התחבורה תומכים, אך בחברות המקומיות טוענים שהמהלך מאיים על שרידותן ומנהלים מאבק בלימה

נשיא מצרים א־סיסי, בפורום שיתוף הפעולה סין־מדינות ערב, בייג'ינג / צילום: ap, Tingshu Wang

16 מיליון תיירים, בורסה בעלייה ועסקת גז אחת: מצרים בדרך החוצה מהמשבר?

חרף המלחמה בעזה, מתקפות המורדים החות'ים ולחצים כלכליים, ניכר שיפור במצרים במדדים מרכזיים ● האינפלציה מתמתנת, הלירה המצרית מתחזקת והשקעות זרות ממשיכות לזרום ● לצד זאת, התלות בגורמים חיצוניים כמו ישראל גוברת ועליה לתמרן בזהירות בין סין לארה"ב

מימין: יואב קיש, רן ארז ובצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות משרד האוצר

ההסכם האחרון אמור היה להעניק ודאות, אז איך איום השביתה חזר

שני מאבקים שמתנהלים במקביל מאיימים על פתיחת שנת הלימודים ● מחד, טענות של ארגון המורים לפגיעה בתנאי העסקה, ומאידך סכסוך בקואליציה בין שרי האוצר, החינוך וביטחון לאומי

עלייה מחודשת בביקושים לעובדים בענף / צילום: Shutterstock

קניתם דירה חדשה? יש לנו חדשות רעות בשבילכם

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ברקע ירידת מחירי הדירות, תשומות הבנייה ממשיכות להתייקר ולהכביד על הקבלנים ● קצב העלייה אומנם הואט בחודשים האחרונים, אך תנאי השוק והעובדה שבלמ"ס טרם סיימו את עבודת עדכון המדד, עשויים להוביל להמשך עלייה ● ומי צפוי לספוג את עיקר העליות?

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רכבת ישראל: "מאז ההקמה לא קרתה תקלה כזאת. אנו מתנצלים"

רכבת ישראל הודיעה כי תנועת הרכבות המלאה, לרבות פתיחת תחנות כפר חב"ד ולוד גני אביב, תחזור עד ה-1 בספטמבר ● עם זאת, הטיפול בתקלה המרכזית שגרמה לשיבושים בתנועת הרכבות צפוי להתארך ● שרת התחבורה, מירי רגב: "התקלה תתוחקר עד תום, גם בהיבט המערכתי. אם נראה שהייתה כאן רשלנות, אנשים יצטרכו לשלם על כך"

תערוכת NEDS ברוטרדם, הולנד / צילום: מתוך אתר התערוכה

המהפך של הולנד: לא תכניס חברות נשק ישראליות לתערוכה

לגלובס נודע כי חברות ביטחוניות ישראליות לא יורשו להשתתף השנה בתערוכה הצבאית ההולנדית הגדולה NEDS, בה התעשיות הביטחוניות בארץ השתתפו באופן קבוע בשנים האחרונות ● לפי גורמים ישראליים, המארגנים תולים את הביטול בסוגיות של ביטחון וקשיים ארגוניים ● ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "ישנן אינדיקציות שעוד מדינות יחרימו את ישראל"

ביהמ"ש בגרמניה קבע: מותר למנוע כניסה עם כאפייה לאתר הזיכרון בבוכנוולד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב מטילה סנקציות נוספות על בית הדין הפלילי הבינלאומי, בגרמניה אישרו מניעת כניסות עם כאפייה לאתר זיכרון לשואה, ובאיטליה קוראים להשעות את ישראל ממסגרות בינלאומיות של ענף הכדורגל ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט, יו''ר ברקשייר האת'ווי, דיויד טפר, מייסד קרן הגידור אפלוזה, סטפן המסלי, מנכ''ל יונייטד הלת' / צילום: רויטרס - Bloomberg News

מוורן באפט ועד מייקל ברי: המשקיעים המשפיעים בעולם מהמרים על מניה שצנחה ב־40%

תוצאות כספיות מאכזבות, פרשות פליליות ורצח של המנכ"ל, הפכו את מניית יונייטד הלת' למניה חבוטה ● אבל יש מי שרואים בה הזדמנות: ברבעון האחרון שלושה מהמשקיעים המשפיעים בעולם הימרו עליה במיליארדים במצטבר. מה הם יודעים שוול סטריט מפספסת?

מתחם בנייני האומה ירושלים / צילום: איל יצהר

בנייני האומה בירושלים הולכים לעבור שיפוץ ענק. זה התכנון

הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית, שתאפשר בינוי של עד 40 קומות, כולל מרכז קונגרסים גדול, בית מלון, בית אבות ושטחי תעסוקה ומסחר • מתחם אלי כהן בחדרה אושר לפינוי־בינוי אחרי עשור ● קק"ל מקצה עשרות מיליונים לטובת רכישת דירות בפריפריה עבור גרעיני התיישבות צעירים ● חדשות השבוע בנדל"ן

השינויים לא יובילו לפיטורי עובדים, אלא לשינויים בתפקידיהם / צילום: Shutterstock

בתוך חודשים: מערכות AI ייכנסו לאולמות בתי המשפט

הרשות השופטת מכניסה לשימוש מערכת תמלול מבוססת בינה מלאכותית, שתיפרס בתחילת שנת המשפט ב־60 עד 70 אולמות של בתי משפט השלום במסגרת פיילוט נרחב ● בנוסף, ברבעון הראשון של 2026 מערכת הבינה המלאכותית של הנהלת בתי המשפט, "צ'אט המשפט", צפויה להיות זמינה עבור השופטים והרשמים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap

ביהמ"ש לערעורים ביטל קנס בחצי מיליארד דולר שהוטל על טראמפ

על אף כי הקנס נמחק, ערעורו של טראמפ על הקביעה לפיה הונה במיליארדי דולרים בנקים וחברות ביטוח, כולל בתקופת כהונתו הראשונה, נדחה ● כעת הוא עשוי לערער לעליון של ניו-יורק על עצם הקביעה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

דוראל מפסידה יותר מ-300 מיליון שקל ומה שחק את הרווחים של פוקס?

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● דוראל אנרגיה סיימה את הרבעון עם הפסד, אך הציגה זינוק בהכנסות ותחזית מעודדת ● קבוצת פוקס הציגה שחיקה של עשרות אחוזים ברווח הנקי בעקבות המלחמה מול איראן וקיטון בפעילות נייקי ● דלתא גליל: המכסים של טרמאפ ומבצע "עם כלביא" חתכו את הרווח