קונים בפריפריה בתקווה שהמדינה תשפוך הטבות. אתר בנייה באשקלון / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish
צריך לדבר יותר על "אפקט העושר". תחושת העושר המשגשגת של רבים מהישראלים, דווקא כשנדמה שהמצב באופן כללי בכי רע. זו התחושה שאולי יכולה להסביר לא רע את העובדה שהישראלים ממשיכים לקנות ולבלות כמעט בלי חשבון, גם כשבאותה נשימה הם שומעים כמה המצב הכלכלי מאתגר וכמה הוא יהיה מאתגר פי כמה.
● "גם שומרי הסף כשלו": כך נפלו כמאה ישראלים בתרמית מניות והפסידו 20 מיליון שקל
● כך הצליח שופט עליון אחד להפוך מגמה שלמה של הקלה בענישה
לפי נתונים מעודכנים של בנק ישראל, סך הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיע בסוף מאי לשיא של 6.4 טריליון שקל, לעומת 5.7 טריליון במאי שעבר ו־5.2 טריליון במאי 2023. החזקות הישראלים במניות ישראליות הגיעו במאי לשיא היסטורי של 970 מיליארד שקל. שנה קודם, במאי 2024, הם החזיקו מניות בשווי כולל של פחות מ־700 מיליארד. עלייה של 40% בשנה.
נקודת האור מאחורי הירידה במכירות הדירות
הנתונים הללו מוכרחים לקפוץ לעין גם מול נתוני מכירת הדירות בחודש יוני. בזמן שכולם מספידים את שוק הדיור, וכשמשרד האוצר כתב השבוע כי מדובר ב"רמת המכירות הנמוכה ביותר, לפחות מאז תחילת שנות האלפיים", עדיין צריך להזכיר שנעשו פה 5,844 עסקאות לרכישת דירה. 3,890 דירות יד שנייה ו־1,954 דירות חדשות.
ירידה של 29% בעסקאות לעומת יוני אשתקד ושל 13% לעומת מאי שעבר? בואו ניזכר איזה יוני עברנו פה. היומיים הראשונים היו חג שבועות. באמצע, מ־13 בחודש ועד ל־24, ספגנו 12 יום של טילים מאיראן. המלחמה הרחיקה על הדרך אפשרות להורדת ריבית קרובה - מה שגם אומר שהמשכנתא ממשיכה להיות מאוד יקרה. בין לבין, ב־3 ביוני, הודיעה גינדי כי תמכור דירות בשדה דב ב־49 אלף שקל למטר, ללא הגבלת כמות (היא מקימה שם 708 דירות) ו"נמוך ב־35% מהמחיר הממוצע בשוק", מה שכמובן הניב חגיגה של כותרות על קריסת מחירי הדירות.
במקביל, דווח על היצע שיא של דירות לא מכורות. אפילו מבצעי המימון, אלה שהנשימו את השוק מלאכותית במשך שנתיים ואפשרו לישראלים רבים לקנות היום ולשלם מתישהו, איבדו גובה, לאחר שבנק ישראל נזכר באיחור להתריע מפני הסכנה. לפי נתוני האוצר, נתח המכירות של דירות חדשות שכללו מבצעי מימון ירד מ־25% במאי ל־15% ביוני.
ובכל זאת, כאמור, אלפים רבים בחרו משום מה לקנות פה דירה. הם ראו תחזיות הולכות ומתגברות שמחר יהיה זול בהרבה, ובכל זאת קנו נדל"ן. למרות שאורי בן דב, מנכ"ל איי.בי.איי קרנות נאמנות, המשיך לרוץ בין אולפנים ולהגיד להם שמחירי הדירות צוללים בעשרות אחוזים, ו"זו רק התחלה". למרות שצבי סטפק ממיטב, שוב הוא, אמר ביוני כי "כל הסיבות מובילות לירידת מחירים והמלחמה יכולה להגביר את זה. אני לא רואה תרחיש שאנשים יתלהבו לקנות או להשקיע בדירות".
ולמה הם עושים זאת, דווקא כשהשוק משנה מומנטום? בין השאר, כאמור, כי מבחינות רבות אין פה מצוקה של כסף. שלא יהיה ספק: במיקרו, רבים מהישראלים לא גומרים את החודש וחברות רבות נאלצות לוותר, ודאי מול הריבית הגבוהה וגזירות המלחמה שהגיעו ויגיעו. אבל במקרו, "תחושת העושר" הקולקטיבית בשיאה. מי שרואה את העושר שלו קופץ "על הנייר" בעשרות אחוזים, בהחלט אפשר להבין מאיפה קיבל חשק לתרגם זאת לדירה.
צינור החמצן התייקר, אבל לא נסתם
לכל הנ"ל צריך להוסיף את העובדה הפשוטה שאף אחד, גם מי שרואה את השינוי במשוואת ההיצע והביקוש בשוק הדיור, לא קונה את "הדירה הממוצעת". גם אם מחירה ירד, הוא מספר לעצמו שזה לא אמור להשפיע עליו. הגימיק המוצלח של גינדי, "35% הנחה ממחיר השוק", הוא רק דוגמה ליכולת לשכנע את העדר שיש הזדמנות דווקא עכשיו.
באופן דומה, מי שקונה דירה ישנה ללא ממ"ד משוכנע שממש בקרוב יאפשרו בקלי קלות לשדרג אותה ואת שוויה, ומי שקונה דירה בפריפריה משוכנע שלמדינה לא תהיה ברירה, והיא תשפוך שם עוד ועוד הטבות וכיו"ב.
במקביל, גם לחברות עצמן לא חסר כסף ורבים מבינים שהמצוקה שלהן היא בעירבון מוגבל. צינור החמצן אמנם התייקר - אבל ממש לא נסתם. הבנקים עושים עליהן הון עתק בריביות הגבוהות, ואין להם תמריץ אמיתי לדחוק בהן להירגע. ואם זה לא מספיק, השבוע פורסם כי מתחילת השנה גם גייס הנדל"ן בבורסה סכום שיא של 37.4 מיליארד שקל באגרות חוב. 162 הנפקות בסה"כ, 231 מיליון שקל בממוצע לכל הנפקה.
ולכן, בשורה תחתונה, דווקא הסיסמאות על כך שהכוח עבר לקונים, משכנעים רבים שזה הזמן לקנות דירה. יותר מדי פעמים הם חיכו, וגילו שהמגמה התהפכה חזרה.
כוכבי השבוע
מצוין: הממשלה נאלצת לאשר תחנות כוח חדשות
טמפרטורת האימים שחווה כל מי שיצא השבוע החוצה, אילצה גם את הממשלה להפוך את עורה. בדחיפה של בג"ץ, אישרה הממשלה את הקמת תחנת הכוח OPC בחדרה. שבוע קודם לכן, אושרה תחנת הכוח ריינדיר ליד כפר סבא. על אפם וחמתם של המתנגדים, ואחרי שרק לפני כשנה התנגד שר האנרגיה אלי כהן להקמת התחנות ואמר לשר הפנים משה ארבל "לי יש פריימריז ולך אין. אני צריך לדאוג לראשי הרשויות ואני לא מתבייש להגיד את זה".
אבל לאחר שהשבוע נחצו יום אחרי יום עוד שיאים היסטוריים של צריכת חשמל, גם הפוליטיקאים שלנו הבינו ש"הטווח הארוך" (האיומים על קריסת מערכת החשמל בישראל) נמצא ממש מעבר לפינה. גם במבחן הפוליטי הקר וקצר הטווח, עדיף להרגיז כמה תושבים ומוקדי כוח בחדרה, בכפר סבא ובאלפי מנשה מאשר לעצבן מיליוני ישראלים שעלולים להיתקע בלי מזגן.
בלתי־מספיק: הבינה המלאכותית וגוגל מצאו עוד קורבן
מניית חברת מאנדיי הישראלית צללה השבוע בבורסה בוול סטריט ב־30% ביום אחד. מחיקה של כ־4 מיליארד דולר. תזכורת ומסר ממהפכת הבינה המלאכותית המתרגשת עלינו, שאף אחד לא באמת יודע איך העולם יראה בסופה. השבוע החליטו המשקיעים שמאנדיי, שפיתחה פלטפורמה המסייעת לניהול משימות בארגונים, היא עוד משהו שבינה מלאכותית תדע לעשות בקלות. ולכן, גם שיפור מרשים שהציגה החברה ברבעון השני בהכנסות, ברווח התפעולי ובתזרים לא ממש רלוונטי.
בחוכמה שבדיעבד, האנליסטים ידעו להצביע על פיצ'ר ה־AI של גוגל כאיום המסתמן כגדול מכולם. על מאנדיי, אבל אולי על כולנו. אם אכן נתעורר בקרוב עם שליטה גדולה עוד יותר של ענקיות הטק, אלה שגם ככה סוחבות כמעט לבדן את נסיקת מדדי הטכנולוגיה, שכרנו עלול לצאת בהפסדנו. עולם שנשלט בידי כמה תאגידי ענק מבהיל לא פחות מעולם שמובל בידי רובוטי AI.