גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

500 כבלי תקשורת לעולם כולו: התלות שיכולה לחזור אלינו כמו בומרנג

למרות שהעולם הדיגיטלי נשען על תעבורה רציפה ומהירה, כ־95% מהמידע הגלובלי עוברים דרך מאות כבלים תת־ימיים בלבד - מערכת פגיעה לאיומים טבעיים ומלאכותיים כאחד ● מחקר חדש מציע שלוש חלופות טכנולוגיות שיכולות לגוון את התשתית הקריטית של הכלכלה

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock
עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

בבסיס תכנון תשתיות אסטרטגיות, קל וחומר כאלו בינלאומיות, עומד עיקרון הביזור: ככל שמרחיבים את סל הכלים, כך חומרת הסכנות פוחתת. עם זאת, המצב בתחום התקשורת חמור במיוחד, כשלפי הערכות כ־95% מתעבורת הנתונים העולמית מתבססים על קרוב ל־500 כבלים תת־ימיים.

בלעדי | מכפיל כוח בתחום יירוט הכטב"מים? הפרויקט של רפאל והסטארט-אפ מחיפה
פרשנות | הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

המשמעות חמורה במיוחד, ולא צריך להפליג בזמנים או במרחק כדי להבין עד כמה. המורדים החות'ים, למשל, פגעו בפברואר אשתקד באוניית סוחר בבעלות בריטית, רובימאר (Rubymar). בעקבות הפגיעה, הספינה הורידה עוגן אחד שקרע ארבעה כבלים שונים בים האדום - והביאה לפגיעה בכ־70% מתנועת המידע בין אסיה לבין אירופה.

השנה, נרשמו כבר פגיעות חשודות בכבלים בטייוואן ובין גרמניה לפינלנד, אבל גם תופעות טבעיות עושות את שלהן. ב־2022, הר הגעש התת־ימי הונגה טונגה התפרץ בדרום האוקיאנוס השקט, יצר גלי צונאמי וזרמים תת־מימיים שקרעו כבל שמחבר בין פיג'י לבין טונגה, שנותרה מנותקת מהעולם החיצון במשך שבועות.

כל אלו ממחישים עד כמה נדרשים פתרונות רבים ומהירים ככל הניתן, לביזור הסכנות. מאמר חדש של ד"ר אסף צחור, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Electronics, בוחן את הסכנות בתלות המוחלטת בכבלי תקשורת תת־ימיים, ומציע שלושה פתרונות להרחבת אמצעי תעבורת הנתונים: רשתות לוויין מבוססות לייזר, מל"טים סולאריים וספינות אוויר סולאריות, ורשתות אופטיות תת־ימיות אלחוטיות מבוססות רובוטים.

העברת נתונים בלייזר

רשתות לוויין מבוססות לייזר משמשות כבר כיום להעברת נתונים, בעזרת לוויינים שנעים בגובה נמוך (LEO), של 2,000-160 ק"מ. הלוויינים משתמשים בקרני לייזר כדי להעביר נתונים ביניהן, בטרם העברתן לתחנת קרקעיות. הפוטנציאל של אותם לוויינים, מסביר ד"ר צחור, טמון ביכולתם לספק קצבי נתונים שמתקרבים לסיבים האופטיים, שנמצאים בים, וכן במרחב העצום שמופחת באיומים ביחס למעמקים.

"מגמת צמיחת הביקושים לתעבורת הנתונים ברורה", אומר ד"ר צחור לגלובס. "העלייה ניכרת בכל שלבי ארכיטקטורת הדאטה, מהאיסוף ועד אנליזות וקבלת החלטות. בין אם אלו מתבססים על בינה מלאכותית, או בלעדיה. התלות היא מוחלטת בתשתית מסוג אחד. ישנן הערכות פחות שמרניות שמדברות על תלות עולמית בכבלים ב־97%-99%. המגוון נדרש לניהול סיכונים".

בתחום הלוויינים יש מוצר שהפוטנציאל ממנו כבר ניכר: תוכנית TBIRD (TeraByte InfraRed Delivery), למשל, הצליחה בניסוי בסוף השנה שעברה להציג קישור של 200 ג'יגה־ביט בשנייה מהחלל לקרקע. במאמר מוסברים האתגרים ביצירת רשתות הלוויין מבוססות הלייזר, שבמסגרתן יידרש לדאוג לייצוב הקרן ולהתמודד עם התנועה המתמדת ועם השפעות פסולת חלל. בה בעת, יהיה צורך באלגוריתמים שיאיצו את עיבוד האותות, במטרה שהלוויינים יהפכו לגורם משמעותי בתעבורת הנתונים העולמית.

מל"טים כתחנות ממסר

תחום אמצעי הטיס הבלתי מאוישים עובר בשנים האחרונות תהליך שבו אמצעים רבים בו הופכים לדואליים. כלומר, בעלי שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. בתחום הפלטפורמות שפועלות בגבהים גבוהים, HAPS (High-altitude platform systems) ניתן למצוא מל"טים, בלונים או ספינות אוויר (זפלין). אותם הכלים פועלים בסטרטוספירה, השכבה השנייה באטמוספירה, וד"ר צחור מציין כי הם הוכיחו את יכולתם להוות תחנות ממסר.

יתרון מהותי בשימוש ב־HAPS על פני לווייני LEO הוא המרחק הקצר משמעותית, 30-20 ק"מ, שמבטיח שיהוי נמוך בהרבה מזה של הלוויינים. לעומת זאת, הן בשלב פיתוח מוקדם בהרבה, שבו טרם הוכחה כדאיות מסחרית. "סטארלינק לבד, מארחת יותר מ־10,000 קישורים אופטיים בין־לווינים בו זמנית", מדגיש דיקן ביה"ס לקיימות של רייכמן. "רוב תוכניות HAPS נותרו ברמת מוכנות טכנולוגית נמוכה יותר כמו זפיר של איירבוס (64-26 ימים באוויר), ואבות טיפוס של כדורים פורחים מפרויקט לון של אלפבית, בטרם סגירתו ב־2021".

פרויקט לון הספיק עוד לפני שנסגר להוכיח את הפוטנציאל הגלום בו כשסיפק אינטרנט חירום לפורטו ריקו מוכת האסון לאחר הוריקן מריה ב־2017. סגירת התוכנית הוכיחה כי לכל הפחות אין בשלות מסחרית, אבל זהו אינו האתגר היחיד של טכנולוגיות בגבהים משמעותיים. אלו נדרשים להתמודד עם התנאים המאתגרים בסטרטוספירה, כולל בהיבטי הטמפרטורה והקרינה. להערכת ד"ר צחור, הצלחה בהתמודדות עם אותם אתגרים תביא את מערכות ה־HAPS למצב שיוכלו לשמש למעבר כמה אחוזים מתעבורת הנתונים העולמית.

אלחוטי גם במים

החלופה השלישית שמציע ד"ר צחור דורשת השקעה רבה יותר מכל האפשרויות הקודמות, והיא יצירת רשתות אלחוטיות תת־מימיות מבוססות כלים אוטונומיים.

אותם האמצעים התת־ימיים משתמשים באורכי גל כחולים־ירוקים (550-450 ננומטר) כדי להקל על התפשטותם במי הים ועל חיבורם בין האחד לשני. בין כה וכה, טווח הפעולה בים מוגבל אבל רישות בעזרת כלים רבים וחיישנים שונים יוצר ארכיטקטורה מבוזרת שמפחיתה השפעות של כשל בודד בדרך.

בתחום יש אבות טיפוס ראשוניים כמו מערכת BlueComm שפותחה ב־Sonardyne12, והערכות הן כי פיתוחים מסוג זה יגיעו לבשלות תוך 20-15 שנה. זאת, בדומה למערכות כבלי התקשורת שהחלו להיפרס בשנות ה־70, אבל רק בשנות ה־90 הגיעו לבשלות.

לצד כל הטכנולוגיות, מדגיש ד"ר צחור כי מוכרח להתבצע שיתוף פעולה משמעותי בין המגזר הציבורי לפרטי, כדי להביא לפתרונות שבהם שני הצדדים חפצים. הוא קורא לממשלות להעניק מימון ייעודי, לקדם רגולציה ולחתור להסכמים בינלאומיים שיסדירו סוגיות קריטיות, כמו הקצאת תדרים.

הוא ממחיש את תועלת שיתוף הפעולה הפרטי־ציבורי דרך תעשיית השבבים: "בנקודה היסטורית בשנות ה־60, משרד ההגנה האמריקאי החליט להגיע לפריצות דרך בטכנולוגיות סיליקון. דאגו לתמריצים לחברות פרטיות והממשל יצר שוק, פעל להקמת מפעלים והידק את המחקר הבסיסי והיישומי. אם ממשלות יחליטו לתקצב את הפחתת התלות בכבלי תקשורת תת־ימיים, אז יהיה שוק. מערכות כמו לון שהוכיחה את עצמה באסון ועדיין נסגרה, מעידות על הצורך במעורבות ממשלתית".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"