גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

500 כבלי תקשורת לעולם כולו: התלות שיכולה לחזור אלינו כמו בומרנג

למרות שהעולם הדיגיטלי נשען על תעבורה רציפה ומהירה, כ־95% מהמידע הגלובלי עוברים דרך מאות כבלים תת־ימיים בלבד - מערכת פגיעה לאיומים טבעיים ומלאכותיים כאחד ● מחקר חדש מציע שלוש חלופות טכנולוגיות שיכולות לגוון את התשתית הקריטית של הכלכלה

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock
עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

בבסיס תכנון תשתיות אסטרטגיות, קל וחומר כאלו בינלאומיות, עומד עיקרון הביזור: ככל שמרחיבים את סל הכלים, כך חומרת הסכנות פוחתת. עם זאת, המצב בתחום התקשורת חמור במיוחד, כשלפי הערכות כ־95% מתעבורת הנתונים העולמית מתבססים על קרוב ל־500 כבלים תת־ימיים.

בלעדי | מכפיל כוח בתחום יירוט הכטב"מים? הפרויקט של רפאל והסטארט-אפ מחיפה
פרשנות | הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

המשמעות חמורה במיוחד, ולא צריך להפליג בזמנים או במרחק כדי להבין עד כמה. המורדים החות'ים, למשל, פגעו בפברואר אשתקד באוניית סוחר בבעלות בריטית, רובימאר (Rubymar). בעקבות הפגיעה, הספינה הורידה עוגן אחד שקרע ארבעה כבלים שונים בים האדום - והביאה לפגיעה בכ־70% מתנועת המידע בין אסיה לבין אירופה.

השנה, נרשמו כבר פגיעות חשודות בכבלים בטייוואן ובין גרמניה לפינלנד, אבל גם תופעות טבעיות עושות את שלהן. ב־2022, הר הגעש התת־ימי הונגה טונגה התפרץ בדרום האוקיאנוס השקט, יצר גלי צונאמי וזרמים תת־מימיים שקרעו כבל שמחבר בין פיג'י לבין טונגה, שנותרה מנותקת מהעולם החיצון במשך שבועות.

כל אלו ממחישים עד כמה נדרשים פתרונות רבים ומהירים ככל הניתן, לביזור הסכנות. מאמר חדש של ד"ר אסף צחור, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Electronics, בוחן את הסכנות בתלות המוחלטת בכבלי תקשורת תת־ימיים, ומציע שלושה פתרונות להרחבת אמצעי תעבורת הנתונים: רשתות לוויין מבוססות לייזר, מל"טים סולאריים וספינות אוויר סולאריות, ורשתות אופטיות תת־ימיות אלחוטיות מבוססות רובוטים.

העברת נתונים בלייזר

רשתות לוויין מבוססות לייזר משמשות כבר כיום להעברת נתונים, בעזרת לוויינים שנעים בגובה נמוך (LEO), של 2,000-160 ק"מ. הלוויינים משתמשים בקרני לייזר כדי להעביר נתונים ביניהן, בטרם העברתן לתחנת קרקעיות. הפוטנציאל של אותם לוויינים, מסביר ד"ר צחור, טמון ביכולתם לספק קצבי נתונים שמתקרבים לסיבים האופטיים, שנמצאים בים, וכן במרחב העצום שמופחת באיומים ביחס למעמקים.

"מגמת צמיחת הביקושים לתעבורת הנתונים ברורה", אומר ד"ר צחור לגלובס. "העלייה ניכרת בכל שלבי ארכיטקטורת הדאטה, מהאיסוף ועד אנליזות וקבלת החלטות. בין אם אלו מתבססים על בינה מלאכותית, או בלעדיה. התלות היא מוחלטת בתשתית מסוג אחד. ישנן הערכות פחות שמרניות שמדברות על תלות עולמית בכבלים ב־97%-99%. המגוון נדרש לניהול סיכונים".

בתחום הלוויינים יש מוצר שהפוטנציאל ממנו כבר ניכר: תוכנית TBIRD (TeraByte InfraRed Delivery), למשל, הצליחה בניסוי בסוף השנה שעברה להציג קישור של 200 ג'יגה־ביט בשנייה מהחלל לקרקע. במאמר מוסברים האתגרים ביצירת רשתות הלוויין מבוססות הלייזר, שבמסגרתן יידרש לדאוג לייצוב הקרן ולהתמודד עם התנועה המתמדת ועם השפעות פסולת חלל. בה בעת, יהיה צורך באלגוריתמים שיאיצו את עיבוד האותות, במטרה שהלוויינים יהפכו לגורם משמעותי בתעבורת הנתונים העולמית.

מל"טים כתחנות ממסר

תחום אמצעי הטיס הבלתי מאוישים עובר בשנים האחרונות תהליך שבו אמצעים רבים בו הופכים לדואליים. כלומר, בעלי שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. בתחום הפלטפורמות שפועלות בגבהים גבוהים, HAPS (High-altitude platform systems) ניתן למצוא מל"טים, בלונים או ספינות אוויר (זפלין). אותם הכלים פועלים בסטרטוספירה, השכבה השנייה באטמוספירה, וד"ר צחור מציין כי הם הוכיחו את יכולתם להוות תחנות ממסר.

יתרון מהותי בשימוש ב־HAPS על פני לווייני LEO הוא המרחק הקצר משמעותית, 30-20 ק"מ, שמבטיח שיהוי נמוך בהרבה מזה של הלוויינים. לעומת זאת, הן בשלב פיתוח מוקדם בהרבה, שבו טרם הוכחה כדאיות מסחרית. "סטארלינק לבד, מארחת יותר מ־10,000 קישורים אופטיים בין־לווינים בו זמנית", מדגיש דיקן ביה"ס לקיימות של רייכמן. "רוב תוכניות HAPS נותרו ברמת מוכנות טכנולוגית נמוכה יותר כמו זפיר של איירבוס (64-26 ימים באוויר), ואבות טיפוס של כדורים פורחים מפרויקט לון של אלפבית, בטרם סגירתו ב־2021".

פרויקט לון הספיק עוד לפני שנסגר להוכיח את הפוטנציאל הגלום בו כשסיפק אינטרנט חירום לפורטו ריקו מוכת האסון לאחר הוריקן מריה ב־2017. סגירת התוכנית הוכיחה כי לכל הפחות אין בשלות מסחרית, אבל זהו אינו האתגר היחיד של טכנולוגיות בגבהים משמעותיים. אלו נדרשים להתמודד עם התנאים המאתגרים בסטרטוספירה, כולל בהיבטי הטמפרטורה והקרינה. להערכת ד"ר צחור, הצלחה בהתמודדות עם אותם אתגרים תביא את מערכות ה־HAPS למצב שיוכלו לשמש למעבר כמה אחוזים מתעבורת הנתונים העולמית.

אלחוטי גם במים

החלופה השלישית שמציע ד"ר צחור דורשת השקעה רבה יותר מכל האפשרויות הקודמות, והיא יצירת רשתות אלחוטיות תת־מימיות מבוססות כלים אוטונומיים.

אותם האמצעים התת־ימיים משתמשים באורכי גל כחולים־ירוקים (550-450 ננומטר) כדי להקל על התפשטותם במי הים ועל חיבורם בין האחד לשני. בין כה וכה, טווח הפעולה בים מוגבל אבל רישות בעזרת כלים רבים וחיישנים שונים יוצר ארכיטקטורה מבוזרת שמפחיתה השפעות של כשל בודד בדרך.

בתחום יש אבות טיפוס ראשוניים כמו מערכת BlueComm שפותחה ב־Sonardyne12, והערכות הן כי פיתוחים מסוג זה יגיעו לבשלות תוך 20-15 שנה. זאת, בדומה למערכות כבלי התקשורת שהחלו להיפרס בשנות ה־70, אבל רק בשנות ה־90 הגיעו לבשלות.

לצד כל הטכנולוגיות, מדגיש ד"ר צחור כי מוכרח להתבצע שיתוף פעולה משמעותי בין המגזר הציבורי לפרטי, כדי להביא לפתרונות שבהם שני הצדדים חפצים. הוא קורא לממשלות להעניק מימון ייעודי, לקדם רגולציה ולחתור להסכמים בינלאומיים שיסדירו סוגיות קריטיות, כמו הקצאת תדרים.

הוא ממחיש את תועלת שיתוף הפעולה הפרטי־ציבורי דרך תעשיית השבבים: "בנקודה היסטורית בשנות ה־60, משרד ההגנה האמריקאי החליט להגיע לפריצות דרך בטכנולוגיות סיליקון. דאגו לתמריצים לחברות פרטיות והממשל יצר שוק, פעל להקמת מפעלים והידק את המחקר הבסיסי והיישומי. אם ממשלות יחליטו לתקצב את הפחתת התלות בכבלי תקשורת תת־ימיים, אז יהיה שוק. מערכות כמו לון שהוכיחה את עצמה באסון ועדיין נסגרה, מעידות על הצורך במעורבות ממשלתית".

עוד כתבות

וולודימיר זלנסקי, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

איך תיגמר המלחמה בין רוסיה ואוקראינה? שני תרחישים אפשריים

מטרותיו של פוטין חורגות מעבר להשתלטות על שטחים, והוא שואף לכניעתה המלאה של אוקראינה ● בשבועות האחרונים מתבהרים שני תרחישים עיקריים לסיום המלחמה: שמירה על חלק מריבונותה של אוקראינה עם גבולות מצומצמים - או הפיכתה למדינת חסות של מוסקבה ● קייב והמערב מקווים להציב גבול ברור

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שווים 300 מיליארד שקל: האם מניות הבנקים עדיין מעניינות להשקעה?

בשוק מסבירים כי מאחורי האישור של הרגולטור להגדיל את חלוקת הדיבידנד בבנקים עמד מסר אופטימי למשקיעים ● וגם: האם אחרי עליות של עשרות אחוזים, מניות הבנקים עדיין אטרקטיביות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו וסנגוריו / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הפרקליטות: הסנגורים לא צריכים לדבר עם נתניהו על תוספת הימים

הפרקליטות מתנגדת לבקשת סנגוריו של ראש הממשלה לאפשר להם לשוחח עם נתניהו על השלכות ההחלטה להוסיף למשפטו יום דיונים ויום עדות מדי שבוע

רכב חשמלי במרכז קניות / צילום: דלית אייזק לויתן

היברידית, פלאג־אין או חשמלית: מה כדאי לבדוק לפני שקונים מכונית "ירוקה" יד שנייה?

אחת משתי מכוניות חדשות שנמכרו אשתקד שייכת לקטגוריות הירוקות - היברידיות או חשמליות ● מגמה זו משנה גם את פני שוק היד שנייה: מצד אחד המגוון והתחרות על לב הצרכן בעלייה, אבל מאחורי כל עסקה מסתתר סימן שאלה גדול

רון אבידן / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל עזריאלי רון אבידן עוזב לאחר ארבעה חודשים בלבד בתפקיד

חברת הנדל"ן המניב עזריאלי מדווחת הערב כי רון אבידן, המנכ"ל שהצטרף אליה לפני ארבעה חודשים בלבד, החליט לעזוב את החברה "בנסיבות אישיות" ● ומה מעריכים בשוק?

רמי אונגר, ג'ורג' חורש, משפחות עיני ודנון, יעקב שחר, משפחת קרסו / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, ענבר לוי, עינת רום

הנפקה, השקעה או הכנסת שותף: הדילמה של טייקוני הרכב הוותיקים

מי שבמשך עשרות שנים העדיפו להתנהל מתחת לרדאר ולצבור הון עתק מאימפריות של יבוא מכוניות, מגדילים לאחרונה את חשיפתם לשוק ההון באמצעות הנפקות, מהלכי השתלטות והשקעות מגוונות ● בין הסיבות למגמה: העברה בין-דורית של ההון המשפחתי וכניסת הרכבים הסיניים לישראל

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

נהלי הבטיחות לא נאכפו, הסמנכ"ל הורה להמשיך בנסיעה: פרטים חדשים על הכאוס ברכבת

לפי פרטים שהגיעו לגלובס, סמנכ"ל המשא של רכבת ישראל, ישראל מרקו, היה נוכח באירוע הקריעה הראשון של כבלי החשמל והורה לרכבת להמשיך לנסוע - למרות שהדבר לא היה בטיחותי ● ואכן הכבלים נקרעו שוב לאורך 4 ק"מ ויצרו שיבוש קשה גם בכניסה הצפונית לגוש דן ● "מאז מתחולל מחול שדים ברכבת, יחד עם משרד התחבורה"

סניף של רשת סבון / צילום: שירה ספיר

גולף רוכשת את הזיכיון להפעלת רשת סבון בישראל תמורת 6.5 מיליון שקל

במסגרת ההסכם תקבל גולף את הזיכיון הבלעדי להפעלת החנויות ואתר האינטרנט של רשת סבון, פעילות סיטונאית וכן הסכם לרכישת נכסים המשמשים את הרשת בישראל ● המפעל בקריית גת לא נכלל בהסכם, וסבון מנהלת מו"מ למכירתו ● כחלק מההסכם התחייבה גולף להציע לכלל עובדי החנויות של סבון להיקלט כעובדי החברה

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

תקלת הענק החריגה שהשביתה את התנועה: חמש שאלות על המחדל ברכבת

קריעת כבלי מתח במסילת החוף השביתה קווים בכל הארץ והותירה מאות אלפי נוסעים ללא מענה ● ברכבת ישראל מעריכים שהתיקון יימשך כשבוע וחצי, אך לא מספקים תשובות ברורות לגבי הסיבה לתקלה, עלות השיקום ואופן המימון ● האם המדינה תתערב בתחקור המחדל?

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן / צילום: כדיה לוי

עיריית רמת גן דורשת הליכי חדלות פירעון נגד חברת נדל"ן

עיריית רמת גן מבקשת לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד חברת מ.מגן אינטרנשיונל שבשליטת היזם מתי מגן ● טוענת כי החברה חייבת לה 125 מיליון שקל עפ"י פסק דין חלוט, וכי מגן רוקן את החברה מנכסיה ● מגן: עברתי שני ניסיונות התנקשות בגלל גורמים בעירייה

דגל ישראל עם תמונות החטופים נפרש היום בכיכר החטופים / צילום: Reuters, Anadolu

"רבבות ברחובות": איך מסקרים בעולם את השביתה למען החטופים?

ההפגנות לשחרור החטופים תפסו את הכותרות גם בכלי התקשורת ברחבי העולם ● לצד סיקור של הקולות והתמונות מהשטח, סוקרה גם ההתנגדות של שרי הממשלה להפגנות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות קלות; מדד הבנקים השיל 2%, מניית ביג קפצה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● כלכלת ישראל: ירידה בתוצר עקב המערכה באיראן ● צפי להמשך החולשה של הדולר: "המשקיעים מתמחרים את הצטרפותו של הפד לחגיגת הורדות הריבית, שרשמה כבר 88 הורדות ריבית השנה בעולם" ● משקיעי-העל ריי דליו, ביל אקמן, ביל גייטס ו-וורן באפט: אילו מניות הם רכשו, ואת אילו מכרו ● בנק אוף אמריקה: נתונים מטרידים שמזכירים את בועת הדוט-קום

מערכת הנשק הרוסית שהגיעה לאיראן ומדאיגה את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בעולם מתפלאים מהפגנה הענק בישראל אתמול, רוסיה העבירה מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת לאיראן, ממשלת אוסטרליה משקיעה בנשק ישראל, והמדינה שכנה שמחזירה את שירות החובה בצבא ● כותרות העיתונים בעולם 

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

מפתחות האסירים, מפת הפריסה של צה"ל - והסיוע ההומניטרי: זאת הצעת המתווכות

גורם בחמאס לאל-ג'זירה: "הסכמנו להצעת המתווכות לעסקה" ● ראש הממשלה ביקר היום באוגדת עזה לקראת הפעולה הצבאית ● הרמטכ"ל זמיר אישר את התוכנית לכיבוש עזה - ויציג אותה מחר לשר הביטחון כ"ץ ● רקטה שוגרה מעזה ונפלה בשטח הרצועה ● 50 חטופים - 682 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המלחמה עם איראן הפילה את הצמיחה: התכווצה בקצב שנתי של 3.5%

בנוסף, התמ"ג העסקי ירד ב-6.2% ● בלמ"ס מציינים כי הנתונים "הושפעו בצורה מהותית ממלחמת 'עם כלביא', במיוחד ההוצאה לצריכה פרטית וההשקעה בנכסים קבועים" ● איך זה ישפיע על החלטת הריבית השבוע?

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

קנס אישי הוטל על רמי לוי ועל החברה שבשליטתו בעקבות טעות חריפה בדוחות

במוקד הפרשה מצויים פרטים מטעים שנכללו בדוחות רמי לוי לרבעון הראשון של 2023 ● עפ"י רשות ני"ע, "הטעות בדוחות הכספיים הייתה מהותית וחמורה, והיה ניתן למנוע אותה לו היו קיימים בחברה אמצעי בקרה מתאימים" ● על לוי הוטל עיצום כספי בסך רבע מיליון שקל, ועל החברה הוטל עיצום כספי בסך 1.4 מיליון שקל

ניסוי יירוט כטב''מים של משרד הביטחון / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

מכפיל כוח בתחום יירוט הכטב"מים? הפרויקט של רפאל והסטארט-אפ מחיפה

לגלובס נודע כי רפאל חתמה על הסכם עם הסטארט־אפ החיפאי "לולב ספייס", לטובת פיתוח משמעותי של מערכות ליירוט רחפנים וכטב"מים ● מאז הקמתה ב־2021 הפכה לולב לשחקנית בולטת בתחום החיישנים לחקר החלל ● הטכנולוגיה הזולה שלה תשתלב בפרויקטים נוספים

הריסה ובנייה בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

עלויות הבנייה זינקו, ומיזמי פינוי בינוי הופכים לא כלכליים

פרויקטים של התחדשות עירונית שתוכננו לפני 3-4 שנים הופכים להיות לא כלכליים במציאות של זינוק בעלויות הבנייה ● יותר ויותר יזמים מבקשים מהדיירים לשנות את התמורות ברגע האחרון

מתן פטאל ודורון פסוב, מייסדי IVIX / צילום: דורון לצטר

הסטארט־אפ הישראלי שנלחם בהעלמות מס מגייס 60 מיליון דולר

IVIX, שהוקמה ב־2020 בידי מתן פטאל ודורון פסוב, גייסה עד היום כ־85 מיליון דולר ● את הסבב הובילה קרן O.G. Venture Partners, בהשתתפות הקרנות Team8 ואינסייט פרטנס

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מחק קנסות של 23 חללי העוטף ומסיבת ה"נובה"

הקנסות נמחקו ביוזמת מחלקת החנינות במשרד המשפטים ● הקלות ניכרות ניתנו על רקע המלחמה גם במאות קנסות אחרים