גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה - החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock
חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

לפני חצי שנה אירח מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל מפגש אליו הוזמנו כ־20 חברות טכנולוגיה שעוסקות בפרסום, הסברה והשפעה. בפגישה נכחו חברות כמו אאוטבריין, צ'ק (CHEQ), סיאברה, אינטלאיי, ברייט דאטה ואפילו חברת ההשפעה המסתורית "צוות חורחה". מספרים הופרחו בחדר, בהם תקציבים של חצי מיליארד שקל שיכולים להיות מופנים להסברה הישראלית. כל חברה הציגה את מרכולתה וסיפרה עד כמה יכלה לסייע לנרטיב באמצעות בינה מלאכותית, עיבוד שפה טבעי ואלגוריתמים - אך המפגש הסתיים בלא כלום.

חזית המדע | מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה
מנהל מטה ההסברה לשעבר: "אנחנו לא נלחמים רק באויבים עם רקטות, אנחנו מתחרים על קשב"

בפגישות סגורות, שר החוץ גדעון סער הודה כי אין ביכולת המשרד לחבר את כל הגופים הללו יחד עם הגופים הלאומיים תחת מטרייה אחת. בפועל, לא רק שאין עבודה מתואמת - גם התקציבים מתקשים להגיע למי שמעוניינים להיכנס למערכה ההסברתית.

חברות רבות בבעלות ישראלים מסייעות בקמפיינים של השפעה לטובת פוליטיקאים ומפלגות, אך היכולות שלהן רחוקות מאלה שמפגינות המדינות העוינות לישראל בעימות עם עזה. כך למשל, רוסיה מעסיקה אלפי מומחים בחוות אווטארים גדולה כדי להדהד סיפורים שנועדו לתקוע טריז במערב ולסכסך בין מגזרים בתוך מדינות. אלה מזייפים כתבות באופן שמתחזה לכלי תקשורת לגיטימיים, מפעילים עשרות אלפי פרופילים ברשתות החברתיות ומהדהדות תכנים באמצעות שיתופים ולייקים סינתטיים. לבסוף, אותם מומחים מגישים את התכנים לסוכנויות ידיעות לגיטימיות על־מנת לדווח להם על נושא כבד־משקל כביכול שנידון בחריפות ברשת - וכך סיפור מזויף מוצא את דרכו לתקשורת המיינסטרים.

גם לקטארים יש שיטות משלהם. ברק הרשקוביץ, שפרש מתפקיד בכיר בטיקטוק על רקע טענות להטיית תכנים אנטישמיים וקודם לכן ניהל את ההסברה של ממשלת השינוי, מספר: "המדינה המפרצית למדה לעטוף מסרים אנטי־מערביים ואנטי־ישראליים במסרים שקל לבלוע - כמו חופש ביטוי ועיתונות חופשית - אותם היא מפיצה דרך רשתות חברתיות, אוניברסיטאות וכלי תקשורת כמו אל־ג'זירה".

אל מול המכונה המשומנת של האויבים והמדינות העוינות לישראל, איך זה שלאומת הסטארט־אפ אין כיפת ברזל הסברתית - ומה המומחים ממליצים לעשות?

"הקמפיין נגד ישראל - מהגדולים ברשת"

"בעוד שההסברה הישראלית פועלת טקטית, ללא תיאום ובעיקר באמצעות מאמצים אזרחים - חמאס עושה קמפיין אסטרטגי, מחושב, שנבנה במשך שני עשורים", אומרת ג'ואנה לנדאו, מומחית למיתוג מדינות וביטחון תודעתי. "הוא החל כבר ב־2003 עם הקמת תנועת BDS, שאנחנו נטינו לזלזל בה. במשך הזמן הזה ישראל פעלה ללא אסטרטגיית הסברה, אבל נהנתה מעשור מדהים של מיתוג חיובי שנעשה רובו ככולו מלמטה, על־ידי החברה האזרחית, ללא מעורבות של הממשלה.

ג'ואנה לנדאו, מומחית למיתוג מדינות וביטחון תודעתי / צילום: סמדר כפרי

"בין 2010 ל־2020 ההייטק הישראלי פרח. תל אביב הצטיירה כבירת טכנולוגיה. האוכל הישראלי השתלט על העולם, כששפים פתחו מסעדות ו'ייצאו' את המותג הישראלי. ובזמן שהממשלה נתנה לחברה האזרחית לנהל את התדמית של המדינה, חמאס ואיראן בנו את היסודות ליצירת התדמית ההפוכה: החל מהנרטיב של מדכאים ומדוכאים - ואותו הם השרישו בקרב הסטודנטים בקמפוסים ברחבי העולם, בקרב החוקרים והמרצים בפקולטות שממונו על־ידי קטאר, באיגודי העובדים, בקרב ארגוני להט"ב וזכויות נשים. כל זאת, לצד רשת בוטים ברשתות החברתיות, ששוחררו באופן מסתורי במקביל למתקפת 7 באוקטובר. כל המערכת הזו הרימה ראש בבת־אחת, בעוד שלנו לא היו מגננות דיגיטליות, או אם תרצו, כיפת ברזל דיגיטליות להדוף אותם".

ואכן, לפי היזם הסדרתי והמשקיע אורי שעשוע, שהקים את הסטארט־אפ אקספוז (XPOZ) כדי לחשוף מתקפות השפעה מתוחכמות שמשתמשות בבוטים ובאווטארים, מיד עם פרוץ המלחמה החל קמפיין מתוזמר נגד ישראל. את מתקפת ההשפעה שעלתה ברשת בין 7 ל־8 באוקטובר 2023 הוא מכנה אחד משלושת הקמפיינים הגדולים ביותר ברשת, לצד "Black Lives Matter" ו־"Me Too".

לדבריו, "הקמפיין נגד ישראל הגיע בתוך 5 ימים ל־10 מיליארד צפיות במטא לבדה. לשם השוואה, אם מותג כמו נייקי היה רוצה להגיע לחשיפה כזו, הוא היה צריך להשקיע 250 מיליון דולר - ואין חברה שמוציאה סכומים כאלה על קמפיין".

ומה עשתה ישראל בתגובה? לדברי לנדאו, מטה ההסברה היה שרוי באי־סדר, והחשיבה הייתה טקטית ברובה: "לא היה ברור מי קהל היעד שלנו, האם אנחנו צריכים להתמקד באלה שמתנגדים לישראל בכל מצב, ומה המטרה שלנו".

מאל־ג'זירה, דרך "ניו יורק טיימס" ועד לטיקטוק

ככל שהמלחמה העמיקה והתרחקנו מטבח 7 באוקטובר 2023, התעמולה האנטי־ישראלית הפכה ליותר אפקטיבית. קמפיין ההרעבה של חמאס זכה בחודשים האחרונים לחשיפה כה רבה, עד שהוא יצא את גבולות סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו ואל־ג'זירה והתמקם בעמודים הראשיים של "ניו יורק טיימס", רויטרס ושאר כלי התקשורת המרכזיים במדינות המערב.

כך שינה הקמפיין האנטי־ישראלי את דעת הקהל העולמית, הביא את צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה להכיר במדינה פלסטינית ושכנע את חמאס לחדול מהמשא־ומתן להפסקת אש ולשחרור חטופים. אפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי "רואים בתמונות שאנשים רעבים", ובמפלגה הרפובליקאית נמתחה ביקורת על ישראל.

במקרים רבים אין צורך אפילו בגושפנקא של "ניו יורק טיימס" כדי לקבל את הדברים כמובן מאליו. צוות בודקי העובדות של טיקטוק למשל משתמש לעתים באל־ג'זירה כדי להכריע מתי מידע נכון ומתי הוא מזויף. "נתקלתי ברשת ענפה של עובדים בטיקטוק, רבים מהם בצוות ניטור התכנים שאמונים על בדיקת עובדות תומכים בעמדות קיצוניות, בארגוני טרור ובאינתיפאדה", מספר הרשקוביץ.

ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיקטוק / צילום: Lev Radin/Si

השוק הפרטי מצליח איפה שהמדינה נכשלה

על היעדר ההסברה הישראלית חיפו במשך זמן רב מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" חברות הייטק, יזמים ומשקיעים בהתנדבות מלאה, רובם ככולם מתחת לרדאר. מלבד משפיענים מוכרים כמו אילון לוי, אלה קינן ודני בולר - שפעילותם ממומנת מכספי תרומות - התכנסו מתחת לרדאר יוזמות אזרחיות; הגדולה שבהן היא וויקס, שאירחה במשרדיה בהרצליה עשרות פעילים ויזמים החל מ־8 לאוקטובר. במשך חודשים עסקו מהנדסי וויקס, יחד עם מומחים מחברות שונות, בחידוד מסרים ומציאת דרכים חדשות להפיץ אותם בכמויות גדולות ככל האפשר.

בפייבר, לדוגמה, רתמו כמה מנותני השירות שלה והמתכנתים שלה, ואילו קלטורה הישראלית תרמה את פלטפורמת הווידאו שלה למאמץ. "הפצה של תכנים היא עסק מורכב וקשה כשאתה צריך להגיע למאות מיליוני אנשים או אפילו למיליארדים", אומר גורם שהכיר את הפעילות המשותפת מקרוב.

גורם נוסף שלקח חלק מהפעילויות ההסברה האלה אומר: "עלילות הדם נגד ישראל לא החלו עם קמפיין הרעב. ישראל התמודדה בהצלחה עם טענות כזב כבר בתחילת המלחמה, כמו הטענה שישראל הפציצה את בית החולים אל־אהלי בעזה והרגה 500 איש, או הטענה כאילו חיילים ישראלים אנסו עזתיות בבית החולים שיפא, בין השאר בזכות מיזמים כאלה.

"חברות נוספות שעסקו בקמפיינים של השפעה פעלו תחת השגחתו של המזכיר הצבאי לשעבר האלוף (במיל') אבי גיל, אך רוב המיזמים הללו התפוגגו בתוך מספר חודשים, ועד אמצע 2024 פוזרו כאילו לא התקיימו מעולם. עבר זמן, ואנשים היו צריכים לחזור לעבודות ולחיים שלהם".

לנדאו מוסיפה: "זה כאילו שמאות צוותים של סיירת גולני היו מתכנסים יחד למען מטרה משותפת אבל ללא רמטכ"ל, ואז מתפזרים בבת־אחת ומותירים את שדה הקרב בוואקום".

תוכניות יש, אבל המימון שמעניקה המדינה מוגבל

רק מעטים מאותם מיזמים שרדו עד היום. המרכזי שבהם הוא מיזם "קומנדו ההסברה" (Facts Commando) של בועז דרי, מתכנת שהקים אתר המאתר מוקדי שיח אנטי־ישראליים בפייסבוק וברשת X ומאפשר עיבוד והפצה של תכני הסברה באנגלית, בספרדית ובאיטלקית. שותפים בו גם ד"ר ליאת הבר ויוחאי אנסבכר, וראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור מלווה אותו כיועץ אסטרטגי.

האתר מייצר לרוב עיבודים של תכנים פרו־ישראליים קיימים ומפיץ אותם באופן המוני באמצעות 15 אלף חברים, במטרה לנפץ חדשות כזב נגד ישראל. המיזם, שמופעל מכספי תרומות מאז פרוץ המלחמה לפני קרוב לשנתיים, ניסה לגייס תקציבי מדינה, ובמשרד התפוצות הסכימו בסופו של דבר לשים שקל בתמורה לכל שקל שמגיע כתרומה. ועדיין, למרות התקציב הממשלתי, המיזם גייס בסך־הכול לא יותר מ־1.4 מיליון שקל לאורך כל תקופת פעילותו - תקציב זעום שרחוק מלממש את הפוטנציאל של ההסברה הישראלית.

"יש לנו תוכניות להמשך שלא יכולות להתקדם בגלל מגבלות מימון", אומר דרי. "אנו מתקשים לעשות זאת עם המשאבים הקיימים".

ודרי לא לבד: לצד מיזמים התנדבותיים, בהייטק ישראלי פעילות בלאו הכי חברות סטארט־אפ על הרצף שנע בין הגנה מפני מתקפות תודעה, דרך ניטור מידע ועד יצירת קמפיינים של השפעה שמטרתם להשפיע על תודעת הקהל.

בין השמות ניתן למנות את חד־הקרן צ'ק (CHEQ), שמנטר בוטים מזויפים ברשת ופועל באופן פנימי ברשתות על־מנת להסירן ומחזיק בשיתוף־פעולה עם X (טוויטר לשעבר); סיאברה (Cyabra), שעבדה גם היא עם טוויטר ומתמחה בזיהוי קמפייני דיס־אינפורמציה של בוטים מזויפים; אקספוז (XPOZ), שמזהה קמפיינים של השחרת תאגידים וגופים מדינתיים על־ידי זיהוי תיאום מגמות של בוטים ואווטארים מתואמים; ואינטלאיי (IntelEye), שמתמחה בזיהוי קמפייני השחרה מדינתיים או מסחריים ברשת הרגילה ובדארק ווב (רשת אתרי אינטרנט חסויה בה פעילים עבריינים והאקרים).

חברות ומיזמים אזרחיים רבים נעזרים בתשתיות של חברה מסחרית אחרת - ברייט דאטה הישראלית, המאפשרת להם להשתמש ללא תשלום במערכת שלה, המיועדת בין השאר לניטור שיח ומידע על חברות וארגונים. בדרכים אלה, חברת אקספוז למשל מצאה כי קמפיין נגד ישראל באוניברסיטה הקנדית מקגיל נוהל באמצעות אווטארים ובוטים מזויפים שמקורם מאיראן.

"זה בדרך־כלל לא מסתכם במהלך אחד שבו אתה מדווח לרשת החברתית, והיא מורידה את הקמפיין לבקשתך", מגלה אורי שעשוע, מייסד אקספוז. "לרשתות החברתיות אין אינטרס להוריד את צבאות הבוטים, כיוון שהם משרתים אותן, כי הם מייצרים עניין רב סביב נושאים רבים. לרשתות החברתיות לא באמת אכפת מהתוכן של הקמפיינים האלה - אפילו אם הם קוראים להרוג יהודים. לפיכך, צריך להתמודד עם קמפייני ההשפעה באותו הנשק - למשל להפעיל צבא של משתמשים שידווחו באופן מיידי על תוכן פוגעני".

על פניו, נראה כי ההייטק הישראלי הוכיח יכולות שאין לממשלה. "ההייטק מבין שיש פה מלחמת נרטיבים מורכבת, דיסאינפורמציה ופרקטיות משוכללות של שימוש באווטארים, בוטים, זיוף כתבות והמון הסתמכות על דאטה", אומר הרשקוביץ. "הבעיה העיקרית היא שאין מי שינהל את המלחמה הזו כמו גנרל - אלה יוזמות ספורדיות שמנותקות אחת מהשנייה ולא נעשות בעוצמה הנדרשת".

לנדאו משוכנעת כי המדינה חייבת לרתום את מגזר ההייטק ואת החברה האזרחית למאמצי ההסברה: "כמו שיש מוסד ושב"כ שמגינים עלינו פיזית, יש צורך ברשות סטטוטורית אחת שתגן עלינו תודעתית. יש צורך להקים רשות סטטוטורית בסגנון מערך הסייבר או רשות החדשנות, שתרתום את חברות ההייטק והטכנולוגיות".

להערכת הגורמים עמם שוחחנו, תקציב של רשות כזו עשוי להתחיל מ־200 מיליון דולר בשנה בלבד. "זה לא חייב להיות יקר", אומר גיא טיטונוביץ', מנכ"ל צ'ק. "יש לישראל גישה לאלפי מפתחים שמרוויחים שכר של חיילים בחובה - צריך לקחת אותם ושיפתחו את הכלים הללו - הרי גם אויבינו לא בדיוק פונים לשוק הפרטי כדי לבצע מתקפות מנגד".

גיא טיטונוביץ', מנכ''ל צ'ק (CHEQ) לניטור בוטים ברשת / צילום: Lev Radin/Si

משרד החוץ: "משקיעים בפתרונות טכנולוגיים"

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "עם כניסת המנכ"ל לתפקידו, נערכו כנסים ושולחנות עגולים עם גורמים מובילים בהסברה הישראלית, ביניהם גם גורמים בעולם הטכנולוגיה.

"בשונה מהנטען בכתבה, משרד החוץ השקיע בפתרונות טכנולוגיים, דוגמת הקמת חמ"ל התקשורת עם יכולות ניטור מתקדמות, וכן בפרויקטים בשיתוף גורמים ממשלתיים.

"ככלל, מיזמים בתחום הטכנולוגי מצריכים תכנון, השקעות, ותשתית רב־שנתית החורגים ממגבלות התקציב החד־שנתי שניתן למשרד החוץ בתקציב 2025.

"משרד החוץ מכיר בחשיבות המיזמים למלחמת ההסברה, ונמצא בשיח שוטף עם גורמים במטרה לגבש תכנית חומש התאפשר מיצוי המאמץ".

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018