על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● שאלות ותשובות | כלי השיט שהוביל את התקיפה הלילית בתימן, והכוחות הנוספים של ישראל בים
● המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר
1"ישראל בטוחה מאי פעם אבל המחיר שהיא שילמה על כך יקר מדי"
יותר ויותר אמריקאים משנים את העמדה שלהם כלפי ישראל נוכח הלחימה בעזה. "האם זה צריך להדאיג את הישראלים? בטווח הקצר, לא. ישראל חזקה יותר במזרח התיכון עכשיו מאשר בכל זמן במאה הזו, אולם. המחיר שהיא שילמה על הישגיה - גבוה. השחיקה בתמיכה הציבורית עלולה להשפיע לאורך זמן על ישראל ועל יחסיה עם בעלי ברית חיוניים", נכתב במאמר דעה של דניאל וו. דרזנר, פרופסור לפוליטיקה בינלאומית באוניברסיטת טאפטס בארה"ב, לפוליטיקו.
"בסופו של דבר ישראל עלולה לגלות שיש לה הרבה במשותף עם דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד", כתב דרזנר. "במשך רוב המאה הזו, ישראל קיבלה מידה בלתי־פרופורציונלית של ביקורת. לרוב זה לא שינה. בעלות בריתה במערב, מעצמות אחרות ואפילו שכנות ערביות קיבלו ברובם את מדיניותה בשטחים. זה העניק לנתניהו חופש פעולה רב. אבל ב-2025 המגמה התהפכה. גל ביקורת עולמי גובר מאשים את ישראל ברצח עם בעזה. אפילו חלק מהישראלים משתמשים במונח, בעוד אחרים מודים בסבל. תמונות של ילדים רעבים בעזה מהדהדות בעולם".
בארה"ב, בעלת ברית של ישראל "השחיקה בתמיכה בולטת. סקרי Gallup מצביעים כי זמן קצר אחרי מתקפות אוקטובר, רוב האמריקאים תמכו בפעולות ישראל בעזה. אך כעת רק 32% תומכים, ו-60% מתנגדים. סקרי YouGov מראים כי רבים תומכים בצמצום הסיוע הצבאי לישראל. גם בשמאל הפרוגרסיבי וגם בקרב מבודדי הימין (MAGA), גוברת ההתנגדות". דרזנר כתב ש"אפילו תומכים מסורתיים של ישראל בקונגרס משנים טון".
"בטווח המיידי, ישראל עדיין נהנית מתמיכת ארה"ב, במיוחד מהאוונגליסטים. אך לאורך זמן התמיכה הזו עלולה להישחק, במיוחד בקרב הדורות הצעירים. אם טראמפ או יורשיו ישנו כיוון, ישראל עלולה למצוא עצמה מבודדת, בדומה לדרום אפריקה של האפרטהייד", נכתב.
דרזנר הזהיר כי "בתרחיש כזה, ישראלים עלולים לחוות נידוי בינלאומי - החל מאקדמיה, דרך ספורט ועד תיירות. ישראל תמשיך להתקיים, אך תתקשה להשתלב בקהילה הבינלאומית".
"כמעט שנתיים לאחר מתקפות אוקטובר, ישראל אכן בטוחה יותר. אך המחיר כבד ועלול רק לעלות. אם המגמה בארה"ב תתהפך כפי שהתהפכה מול דרום אפריקה ב-1986, ימי ממשלת ישראל הנוכחית עלולים להיות ספורים", נכתב.
מתוך פוליטיקו מאת דניאל וו. דרזנר. לקריאת הכתבה המלאה.
2טראמפ רוצה להוציא את כוחות יוניפי"ל מלבנון. לבנון נגד וישראל בעד
הממשל של טראמפ רוצה להפסיק את פעילות כוחות שמירת השלום בלבנון (כוחות יוניפי"ל). "עתידם מפצל את ארה"ב ובעלות בריתה האירופית, בעל השלכות ביטחוניות משמעותיות למזרח התיכון, והופך למכשול נוסף ביחסים בין ארה"ב לשותפות מפתח כמו צרפת, בריטניה ואיטליה", פורסם ב-AP.
"פעילות הכוחות מסתיימת בסוף אוגוסט ותצטרך להתחדש במועצת הביטחון של האו"ם כדי להמשיך", נכתב. אנשי ממשל שמונו על ידי טראמפ רואים בכוחות יוניפי"ל "גוף חסר תועלת ובזבזני שמעכב את מטרת חיסול השפעת חיזבאללה והחזרת השליטה הביטחונית המלאה לידי צבא לבנון - משימה שלדברי הממשלה הלבנונית היא עדיין אינה מסוגלת לבצע".
מדינות אירופה, במיוחד צרפת ואיטליה, התנגדו לסיום יוניפי"ל "הטיעון האירופי היה כי סיום מוקדם, לפני שצבא לבנון מסוגל לאבטח את הגבול במלואו, ייצור ואקום שחיזבאללה יוכל לנצל בקלות". גם אם המנדט של הכוחות יחודש, "ייתכן שכוח שמירת השלום יוקטן מסיבות תקציביות, על רקע קיצוצים חריפים במערכת האו"ם", אמר גורם באו"ם ל-AP.
"תומכי חיזבאללה בלבנון האשימו פעמים רבות את האו"ם בשיתוף פעולה עם ישראל ואף תקפו שומרי שלום בסיורים. מנגד, ישראל האשימה את הכוח בעצימת עין לפעילות הצבאית של חיזבאללה בדרום ולחצה על סיום המנדט", נכתב. שרית זהבי, אנליסטית לשעבר במודיעין הישראלי, אמרה ל-AP שיוניפי"ל "מזיק בכל הקשור למשימת פירוק חיזבאללה מנשקו בדרום לבנון".
"בכירים לבנונים קראו להמשך נוכחות יוניפי"ל, באומרם שצבא המדינה, הסובל ממחסור במשאבים ועומס משימות, עדיין לא מסוגל לפטרל לבדו בכל השטח", נכתב
מתוך AP מאת מתיו לי ואבי סוול. לקריאת הכתבה המלאה.
3דיפלומטיה או פעילות גרעינית: האיראנים בצומת דרכים
לאחר המלחמה עם ישראל ותקיפות ארה"ב, האיראנים נמצאים כעת בין הפטיש והסדן ויש להם שתי ברירות: "להתנגד ללחץ ולהמשיך בפעילות הגרעינית ובכך לסכן תקיפות נוספות מצד ישראל וארה"ב, או לוותר ובכך להסתכן בפילוג מנהיגותי", פורסם בAl-Monitor.
בינתיים המשטר האיראני מתמקד ב"בהישרדות מיידית ולא באסטרטגיה פוליטית לטווח ארוך", נכתב. מקורב פוליטי למשטר התראיין בעילום שם ל-Al-Monitor ואמר כי ההנהגה האיראנית נוטה כעת "לחידוש השיחות משום שראו את המחיר של העימות הצבאי".
שלושה מקורות פוליטיים באיראן אמרו לאתר החדשות רויטרס כי "הממסד הפוליטי רואה כעת במשא ומתן עם ארה"ב - שמטרתו לפתור סכסוך בן עשרות שנים סביב תוכנית הגרעין - את הדרך היחידה להימנע מהסלמה נוספת ומסכנה קיומית".
"טראמפ ונתניהו הזהירו כי לא יהססו לתקוף שוב אם איראן תחזור להעשיר אורניום - מהלך שיכול להוביל לייצור נשק גרעיני", נכתב. בעקבות זאת, "איראן חוששת שתקיפות עתידיות עלולות לשתק את התיאום הפוליטי והצבאי, ולכן הקימה מועצת הגנה שתבטיח רציפות פיקודית, גם אם חמינאי בן ה-87 ייאלץ לעבור למחבוא מרוחק מחשש להתנקשות".
אלכס וטנקה, מנהל התוכנית האיראנית במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמרל-Al-Monitor "שאם איראן תנסה לשקם במהירות את כושר הגרעין שלה מבלי להשיג ערבויות דיפלומטיות או ביטחוניות, תקיפה אמריקאית-ישראלית לא רק תהיה אפשרית - היא תהיה כמעט בלתי נמנעת".
מתוך Al-Monitor מאת פריסה חאפזי. לקריאת הכתבה המלאה.
4המשבר ההומניטרי בעזה מחריף: "אין מספיק מים נקיים לשתייה"
המשבר ההומניטרי בעזה מחמיר וכעת העזתים מתקשים "במציאת מים נקיים לשתייה". כך פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
"רוב מתקני המים ברצועה נהרסו או ניזוקו במהלך כמעט שנתיים של מלחמה. התושבים צועדים מרחקים ארוכים ועומדים בתורים במשך שעות כדי למלא ג'ריקנים במי תהום מבארות לרחצה ובמים מותפלים שמחולקים על ידי משאיות מים לשתייה. המשפחות מקצצות בכמות המים שהן שותות, ולעיתים שותות גם מי באר - אף שהם לרוב מזוהמים במי ים או בשפכים", נכתב.
בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי עזתים רבים "לא מתקלחים וחלק נאלצים להשתמש במי ים. סבון הפך למוצר נדיר, ומחלות זיהומיות מתפשטות במהירות".
אימאן מסרי, אם לארבעה, אשר מתגוררת כעת באוהל עם 24 בני משפחה על קרקע שבבעלות משפחתה ליד חאן יונס, אמרה לעיתון: "אנחנו שותים כוס מים אחת ביום".
"תושבי עזה משתמשים כיום בהרבה פחות מים מהתקן החירום של ארגון הבריאות העולמי - 15 ליטר לאדם ביום בממוצע לשתייה ורחצה - כאשר באזורים מסוימים אנשים משתמשים רק ב-2 ליטר ביום. ישראל נקטה צעדים לאפשר יותר מזון וגישה טובה יותר למים, על רקע ביקורת בינלאומית גוברת", נכתב.
לאחרונה ישראל הודיעה כי "כי תחבר מחדש את מתקן ההתפלה המרכזי של עזה לרשת החשמל שלה, ארבעה חודשים לאחר שנותק כאמצעי לחץ על חמאס. בתחילת החודש הפעילה ישראל מחדש גם צינור מים לדרום עזה".
"כדי להקל על המחסור במים, איחוד האמירויות מממן הקמת צינורות מים חדשים באורך של כ-6.5 קילומטר שיחברו מתקני התפלה בצד המצרי של הגבול לאזור אל־מעווסי שבדרום עזה, מרכז אוכלוסייה גדול, במטרה לספק מים לכ-600 אלף איש ביום", נכתב. אולם "השלמת הפרויקט תיקח זמן, והמצב ההומניטרי החמור בעזה כבר הידרדר באופן משמעותי".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת מרגריטה סטנקאטי ועביר איוב. לקריאת הכתבה המלאה.