ניסוי יירוט כטב''מים של משרד הביטחון / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
חברת רפאל חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הסטארט־אפ החיפאי "לולב ספייס" לטובת פיתוח מערכות ליירוט רחפנים וכטב"מים. כך נודע לראשונה לגלובס. עבור רפאל, מדובר בפרויקט משמעותי שיכול להיות עבורה מכפיל כוח בתחום.
● שאלות ותשובות | הספינה שנקנתה כדי להגן על אסדות הגז והמתקפה הלילית בתימן
● המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר
לולב ספייס, שהוקמה ב־2021 על ידי מהנדסים יוצאי פרויקט "בראשית 1", מתמחה במערכות הנחיה וניווט מדויקות מבוססות ראייה וניתוח תמונה. היא גייסה 1.5 מיליון דולר מקרן אנגולר וונצ'רס, והפכה לשחקנית בולטת בתחום החיישנים לחקר חלל - מערכותיה קלות, חסכוניות וזולות יותר מאלו המבוססות מכ"ם או לידאר (מדידה בעזרת לייזר).
החיישנים שפיתחה יכולים לפעול בכל מסלולי הלווין: החל מגובה נמוך של 2,000־200 ק"מ (LEO), עד גובה 36 אלף ק"מ (GEO). החברה אף נבחרה לספק חיישני נחיתה למשימת "בראשית 2" שהוקפאה באפריל האחרון.
בחודש מרץ, פאראזירו, חברת תעופה וחלל, הודיעה על חתימת כתב כוונות לא מחייב (LOI) לרכישת לולב ספייס, כשבאותה עת צוין כי העסקה שכפופה לבדיקת נאותות והסכמים סופיים, צפויה הייתה להסתיים ברבעון השני של השנה. הייעוד של רכישת לולב היה תוספת יכולות הנחיה אוטונומית ומערכות סנסורים EO/IR (אלקטרו־אופטיקה/אינפרא־אדום) ל"דיפנד אייר", מערכת ההגנה מפני כטב"מים של פאראזירו.
היתרון המרכזי: ניווט בלי GPS
יכולות הניווט האוטונומיות של לולב אינן תלויות ב־GPS - יתרון קריטי במרחב האווירי הרווי בשיבושים. אמצעים כמו ג'אמינג (שיבוש תקשורת) או ספופינג (הזרקת אותות כוזבים) פוגעים ישירות ביכולות השליטה והניווט של רחפנים וכטב"מים.
בג'אמינג, נטרפת התקשורת בין המפעיל לכלי, עד שהוא נוחת או מתרסק כשהסוללה מתרוקנת; בספופינג מוזרק אות שגוי שמסיט את כלי הטיס ממסלולו. אזרחי ישראל נחשפו להשלכות של שיבושים כאלה בתקופות ההסלמה מול חיזבאללה ואיראן - אפילו באפליקציות הניווט האזרחיות.
במקביל לשיתוף הפעולה החדש, הקימה רפאל לאחרונה מנהלת ייעודית לאיומים בטווחי קרקע נמוכים במיוחד (רוק"ק - רום הקרוב לקרקע), במסגרת חטיבת ההגנה האווירית בחברה. החטיבה שאמונה על כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת ספיידר - שנבחרה באחרונה בידי משרד ההגנה הרומני בעסקה של כ־1.9 מיליארד אירו - תשלב ברבעון האחרון השנה גם את מערכת הלייזר "מגן אור".
"שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל - לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת לולב ספייס", מסביר יוסי מרגלית, ראש מנהלת הגנה אווירית ברוק"ק. "השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אויב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי".
ד"ר נועם לייטר, מנכ"ל לולב ספייס, סיפר כי החברה רואה בהסכם עם רפאל קפיצת מדרגה. "הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו - טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ"א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים".
הביקושים בעקבות המלחמה מתמתנים?
רפאל פועלת כדי להרחיב את שיתופי הפעולה עם סטארט־אפים ישראלים שונים, ולא רק בתחום ההגנה האווירית. בכל הנוגע לדיפ־טק, למשל, שגייס יותר מ־560 מיליארד דולר בעשור האחרון בארה"ב, החברה משתפת פעולה עם חברת ההשקעות אלרון ונצ'רס על מנת לאפשר לסטארט־אפים טכנולוגיים לצמצם את מרווח הסיכון שבין פיתוח מוקדם ליישום מסחרי.
במקביל, רפאל ממשיכה להציג תוצאות עסקיות חזקות. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה מכירות של כ־4.6 מיליארד שקל - עלייה של כ־18.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי צמח ל־272 מיליון שקל, ואילו היקף ההזמנות החדשות ירד ב־19% - עדות לכך שמלחמת חרבות ברזל, שהניעה ביקושים חריגים, מתחילה להתכנס לרמות מתונות יותר.
ואכן, ברבעון הראשון משקל המכירות לישראל ירד באחוז, ל־58%, בעוד שבאירופה ובאסיה נרשמה צמיחה חדה, המייצרת פיזור רחב יותר של מקורות ההכנסה. גם נתוני סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון) מחדדים את מגמת הצמיחה: היצוא הביטחוני של ישראל הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר - עלייה של כ־11.7% לעומת 2023, והכפלה בתוך חמש שנים. מערכות הגנה אווירית היוו כמעט מחצית מהמכירות.
במבט צופן פני עתיד, Markets and Markets מעריכים כי שוק ההתמודדות עם כטב"מים צפוי לגדול מ־4.5 מיליארד דולר כיום ל־14.5 מיליארד דולר בסוף העשור. ברפאל מקווים כי השת"פ החדש יסייע לה לתפוס נתח מרכזי מהשוק המתפתח
על סדר היום