האם אפשר לחיות בישראל בלי מזגן / צילום: Shutterstock
את השיחה עם יעל בלאו אנחנו מקיימים ביום שלישי שעבר, כשבחוץ שיאי החום נשברים. אני כמובן יושב נינוח בחדר ממוזג, אך בבית שלה בגבעתיים אין מזגנים. "עכשיו בחדר יש מאוורר עלי, קצת חם אבל לא סוף העולם. אנחנו שורדים את זה אבל כשמגיעים אלינו אורחים הם בהלם".
● ראיון | המהנדסת שהגיעה הכי רחוק בהייטק הישראלי חושפת סודות ופותחת פרק חדש בקריירה
● להציל את אימפריית השימורים מציפורני הקרמלין
והם לא סתם בהלם - בלאו חריגה מאוד בנוף הישראלי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנת 2022 ל־96.8% ממשקי הבית בישראל היה מזגן - יותר מדוד שמש (85.3%) יותר מאינטרנט (79.3%) ויותר מרכב (74.2%). אך בכל זאת, היא מתעקשת שאפשר אחרת. "כשאני ובעלי התחתנו החלטנו שלא יהיה לנו מזגן כדי לצמצם גורמי חיכוך, תמיד רבים על זה. והאמת, עד השנתיים האחרונות לא הייתה בעיה בכלל. מאוורר עושה את העבודה יופי, והוא גם עוזר לך להסתגל טוב יותר למזג האוויר בחוץ. כמובן שיש כאן גם את העניין של החיסכון בחשמל - אנחנו אנשים אקולוגיים שלא אוהבים בזבוזים. אבל גם לי יש גבול למחירים שאני מוכנה לסבול עליהם - אם הייתי ממש סובלת זה היה סיפור אחר".
ואנחנו לא מתקרבים לרגע שזה יהיה בלתי נסבל גם עבורך?
"תראה, מאז שעליתי לארץ מארה"ב ב־1973, אני לא זוכרת חום כזה. כמעט לכל אורך הקיץ הטמפרטורה לא ירדה מ־30 מעלות. אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות, וזה כנראה מה שהולך לקרות, אנחנו נשקול לקנות מזגן. גם הבן שלנו מתלונן על זה. אבל כן אני אגיד שברוב הזמן כולנו יכולים להפחית במזגנים על ידי שימוש במאוורר. ברגע שהאוויר לא זז בחדר הצורך במזגנים גובר.
"וצריך גם להגיד - העובדה שאנשים מתפוצצים מזיעה ורטובים לחלוטין אומרת שהזיעה לא עושה את העבודה שלה. הזיעה מיועדת לקרר את הגוף ולהתנדף - המנגנון לא עובד כי האוויר לא זז בבית, כל הרוחות חסומות. זה קשור כמובן גם לבנייה שלנו".
האינסטינקט הראשוני, של רובנו כנראה, הוא לא לקחת ברצינות את הדברים של בלאו. הרי כולנו מרגישים את מזג האוויר בחוץ וכנראה שאי אפשר באמת להסתדר בלי מזגן. אך כשמקלפים את שכבת הציניות הראשונה וצוללים לסוגיה - מגלים שהסיפור הזה רחוק מלהיות רק סיפור על אנשים שמוכנים לסבול למען האנושות והאקולוגיה. זה סיפור על תכנון לקוי, בנייה לא מותאמת וחיבור לטבע. זה סיפור על אנושות שהולכת ומגדילה את הפער בין הפנים לחוץ, וזה לא ממש מעניין אותה.
"היה יכול להיות פחות חם"
אורטל רייזמן, מתכננת ערים מרמת גן, הפסיקה לפני כחמש שנים להשתמש במזגן כמעט לחלוטין. "זה לא היה טירוף זמני שהגיע בבום. מאחורי זה עמד הרצון להתחבר לטבע ולסביבה ולא להיות מושפעת בצורה מלאכותית. כמובן שגם הזיהום והפן הסביבתי משפיע, וכשהפכתי לאמא התחלתי לחשוב יותר על דור העתיד".
את לא מדליקה מזגן בכלל?
"את הבית הנוכחי קניתי עם מזגן, אז כשחם מאוד אנחנו משתמשים בו אבל זה לעתים רחוקות. כשחם לי אני אוכלת אבטיח, עושה מקלחת או הולכת לאזור בבית שפחות חם בו. באופן כללי, אני לא אגרום לסובבים אותי לסבול ולא אכפה על אף אחד. אבל אני רק רוצה שנדבר על ההשלכות - המשמעות של חום קיצוני היא להישאר בבית ברוב שעות היום ולא ליהנות מהמרחבים בחוץ. אנחנו גוזרים על דור העתיד להיות אינדיבידואל ולא חלק מקהילה. השאלה היא האם אנחנו רוצים להכתיב מציאות שבה כל אחד יהיה עם המזגן מול הטלוויזיה או מציאות שתייצר אינטראקציה פורה עם החברה שסביבנו.
"הבעיה האמיתית היא אורח החיים שלנו - אנחנו עובדים במקומות עבודה סגורים עם מזגן כל היום והסיבולת שלנו הולכת ויורדת. אבל בסוף, מה שמכתיב את אורח החיים זה התכנון העירוני: ככל שהבינוי בעיר צפוף יותר, כך החום במהלך היום נספג ונכלא. תצורת הבינוי שלנו מאפשרת לחום הזה להישאר בתוך העיר".
גם מוטי קפלן, עורך תמ"א 1, תוכנית המתאר הארצית האחודה, ועמית מחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בטוח שהתכנון והבנייה משפיעים על החום שאנחנו מרגישים. "זה בסדר שאנחנו משתמשים במזגן, אבל ברמת המדיניות אפשר להפעיל רפואה מונעת - אמצעי מניעה שיעזרו לנו להפחית את השימוש. אפשר לשים בבתים חומרים מבודדים, אפשר לתכנן את הבנייה על פי כיווני הרוח ואפשר לדאוג להצללה ולגגות ירוקים".
נוסף על כך, בלאו מציינת עוד אלמנט שיכול להיות יעיל. "בחדרי מדרגות תמיד יותר קריר כי האוויר החם קל יותר מהאוויר הקר אז הוא עולה. בבתים שלנו האוויר החם נכלא. אם הייתה ארובה דקה בתוך כל חדר, היה הרבה פחות חם".
אלא שהיישום של הפתרונות האלו עשוי להיות מורכב מול הקבלן. "הבעיה היא שהקבלן רוצה את הכאן ועכשיו, וההשקעה הירוקה מחזירה את עצמה רק אחרי עשרות שנים", אומר קפלן.
אז הפתרון הוא רגולציה?
"כן, בדיוק כמו שיש רגולציה של בטיחות, גם אם זה לא משתלם לקבלן. נכון, הבניין לא יתמוטט אם לא תהיה בנייה ירוקה, אבל המדינה תשלם על מפגעי זיהום האוויר הרבה יותר ממה שהקבלן יצטרך להוסיף. זה השקעה בעתיד".
אתה יכול להגיד שעם בנייה נכונה אנחנו נרגיש פחות את החום?
"בוודאי, זה מוריד את הטמפרטורה בכמה מעלות. היה יכול להיות פחות חם גם בלי שימוש במזגנים. אני לא נטורי קרתא, אפשר להפעיל מזגנים בחמסין, אבל המדינה לא עושה מספיק. לצערנו, היא עושה בדיוק ההפך - תיכנס היום למשרד החוץ למשל, החלונות סגורים ואי אפשר לפתוח אותם. מכריחים אותך להשתמש במזגן כי אין אוויר. תיכנס לאולם קולנוע - מקפיאים אותך. למה צריך לחיות ב־14 מעלות?
"מעבר לבניינים עצמם, יש גם דרכים לייעל את המרחב הציבורי. החלטת ממשלה 1022, משנת 2022, עוסקת בהצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצים. אבל שום דבר לא קרה מאז - אנחנו הולכים ברחוב ומתים מחום. מדינת ישראל שולחת טילים לחלל, מה הטכנולוגיה המסובכת לטעת עצים במקומות חנייה למשל? צריך להבין שהצללה ברחוב מורידה את 'אי החום העירוני' ומשפיעה על הטמפרטורה גם בבניינים".
גם בעולם, אגב, יש מי שמנסה לאמץ את הפתרונות הירוקים להפחתה בחום. ברוטרדם שבהולנד, למשל, יצאו לפני מספר שנים בתוכנית שעודדה בעלי מבנים ויזמים לשלב גגות ירוקים, המאופיינים בשכבה של אדמה וצמחייה. על פי מחקרים שנעשו בעיר, גגות אלו יכולים להוריד את הטמפרטורות בעד 10 מעלות.
"המצב הולך ומקצין"
פרופ' אלון טל, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מעיד על עצמו שהוא כמעט ולא מדליק את המזגן מיוזמתו. "אם זה תלוי בי אני לא ישן עם מזגן אף פעם. אני חושב שישנים יותר טוב ויותר בריא עם מאוורר. עכשיו למשל אני עובד במשרד גם בלי מאוורר - אנחנו גרים במודיעין מתחת להר ויש לנו בידוד מצוין. יש לי אישה שסובלת מחום, אז אני מכבד את זה ואנחנו מנהלים משא ומתן. אני לא כזה צדיק ולא רוצה להתנצח, אבל אני חושב שאנשים מדליקים מזגן באופן אוטומטי - אם היו מאווררים טובים יותר אפשר היה לצמצם מאוד ולחסוך כסף".
כמי שכיהן בעברו כחבר כנסת וכיו"ר ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור, פרופ' טל מדגיש את המשמעות האקולוגית של שימוש במזגן. "כדור הארץ מתחמם כי יש פליטות גזי חממה, המקור מספר אחת לפליטות הוא יצירת חשמל ומקורות אנרגיה. אנחנו מנסים לצמצם ולהתייעל, אבל כל שנה האוכלוסייה גדלה בשני אחוזים וגם הפליטות מתרחבות. לכן כל אחד שרוצה להיות אזרח טוב בכדור הארץ צריך למצוא דרך לצמצם את טביעת הרגל החשמלית שלו. אחת הדרכים הקלות זה הורדה במזגן, שמשמש בערך 40% מהצריכה השנתית שלנו בבית".
לצורך העניין, אם נשתמש יותר במאווררים, כמה זה יהיה משמעותי?
"צריכת חשמל במזגן היא פי 30 ממאוורר. גם צריך לזכור שהמזגן של היום הרבה יותר יעיל מהמזגן של לפני עשור - הוא צורך 60% פחות אנרגיה. ככה מי שיש לו מזגן ישן, שלא יחשוב פעמיים: הוא גם יחסוך בצריכת חשמל וגם יעשה טוב לכדור הארץ ולבריאות שלו".
"מעבר לפליטות הרגילות, גזי החממה שפולטים המזגנים שלנו, HFC, חמורים הרבה יותר מהגזים הרגילים", אומר קפלן. "על פי תיקון קיגאלי לאמנת מונטריאול, שאושר באו"ם, יש לצמצם את השימוש בגזים האלו ולעבור לגזי קירור ירוקים, אך בישראל עדיין ממשיכים להשתמש בהם. בפרסומים של המשרד להגנת הסביבה נכתב שאם נעשה את המעבר הזה עכשיו זה יעלה כמה מאות מיליונים אך אם נחכה לשנת 2040 זה כבר יעלה 30-40 מיליארד שקל. במילים אחרות, אנחנו צוברים פיגור שיעלה למשק עשרות מיליארדי שקל".
פרופ' טל מציין דבר נוסף שהמדינה הייתה יכולה לעשות. "אנשים לא דופקים חשבון - אם היה למשל מס פחמן, ואנשים היו משלמים את העלות האמיתית של הפגיעה בכדור הארץ, כולם היו מתקינים מאווררי תקרה. זה כמובן גם נכון ברמה המערכתית - לקבלן אין תמריץ להכניס אלמנטים ירוקים. רוב האנשים קונים דירה מאנשים שעושים את המינימום. אני חייתי עשר שנים בשדה בוקר בבית בלי מזגן - בערב היה אוויר קריר ומערכות הבידוד שמרו אותו בתוך הבית. אין סיבה שלא תהיה חובה להתקין בכל בית מאווררי תקרה.
"אבל זה לא מוריד גם את האחריות האישית. לפני 35 שנה הייתי סטודנט למשפטים בירושלים והייתי יוצא כמעט כל ערב בקיץ עם סוודר, היה קריר. המצב הולך ומקצין ונהיה דרמטי בקצוות. כל אחד צריך לעשות מה שהוא יכול, זה חוסר אחריות משווע להתחמק מזה".
"מבודד אותנו מהקהילה"
בשש השנים האחרונות התגוררה מאיה חציר ביישוב קציר, ומעולם לא הדליקה את המזגן. אלא שבחודש שעבר, עם המעבר שלה לקריית טבעון, היא הבינה שלעתים זה בלתי נמנע. "בקציר הייתה כל הזמן זרימת רוח, ופה הרבה יותר חם ודחוס. מזגן בכללי לא עושה לי כל כך טוב, וכמובן יש גם את עניין הזיהום, אבל זה מזערי. הדבר הגדול בעיניי הוא איך שבונים בתים, שם נמצא הבאג. האדריכלות של פעם, כמו בקציר, לקחה בחשבון זרימת אוויר. עשו בתים שפונים דרומה, בלי חלונות גדולים מאיפה שנכנסת השמש. ואז, גם אם יש צורך במזגן - זה מינימלי. בבתים החדשים זה זוועה, אי אפשר להיות בלי מזגן. מראש בונים את זה ככה".
אז גם את נפלת למזגן.
"המאוורר מפצה רוב הזמן, אבל אם אני עושה ספורט או שחם מאוד אני אדליק את המזגן לחצי שעה. במקום שאין זרימת אוויר אני לא יכולה בלי, אבל אם יש מאווררים וחלונות פתוחים לרוב זה ממש סבבה. אני לא אגיד שום דבר לאף אחד ברמת הפרט, אבל צריך פתרונות מערכתיים".
"צריך להבין איך אנחנו לא מאבדים את הטבע שלנו", מוסיפה רייזמן. "תיאורטית אין לי בעיה עם מזגן, כל עוד אין אפקט חברתי שמבדל את האנשים מהחברה. בואו נעשה מרחבים ציבוריים חברתיים שיאפשרו שהייה ממושכת בחוץ".
גם עידית גוטמן, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב, משרטטת את ההשפעות הרחבות של המציאות בה אנו חיים. "הצורך במזגן מבודד אותנו ומדגיש יותר את המשפחה הגרעינית על פני קהילות רחבות. גם הילדים מוצאים את עצמם יותר מול המסכים, כי אין להם אפשרויות בחוץ. זה גם כופה על הגוף משטר שמתאים לצרכים או לנוחות של החברה הקפיטליסטית - למשל, מוכרים לך גרביים או סניקרס כשבחוץ 38 מעלות. כולנו אמורים להיות כל הזמן עם ריח נעים וקריר ועם בגדים שלא מותאמים למזג האוויר בחוץ".
המזגן גם הופך להיות מושא מריבות.
"כן, המריבות האלה יושבות על זה שהתרבות היום מוכוונת לרעיון שהנוחות שלנו צריכה להיות מדויקת לנו, אנחנו לא נתאים את עצמנו בסנטימטר למישהו אחר. הנוחות התרמית נתפסת כזכות בסיסית, שחלילה לא ארגיש שטיפה חם לי או קר לי. בנוסף, החום הוא גם גורם ללחץ שמקשה לעשות רפלקציה ולשקול נקודות מבט אחרות. כשאתה עסוק בהישרדות פיזית אתה לא פנוי לדברים אחרים, ואתה גם בא לריב.
"בסופו של דבר, זה שהשימוש במזגן הוא מובן מאליו זה הישג אדיר של התעשייה הזו ושל חברה שצריכה הומוגניות. בדרך לשם היא רומסת הרבה היבטים של קהילה וחיבור לטבע וממש משנה תרבויות".