אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון, מנהלת תחום דיני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה בקריות נדרש לאחרונה לסוגיה מורכבת, במסגרתה פנתה אם גרושה בבקשה לברר את זהות אביה הביולוגי של בתה. שני הגברים הרלוונטיים, כמו גם המדינה ובית הדין הרבני, התנגדו להליך זה.
● האב גילה שבתו אינה שלו - ותבע פיצוי מהאם. מה קבע בית המשפט?
● ההורים העניקו מתנה בתנאי, והכלה סירבה לקיימו. מה קבע בית המשפט?
האם ובעלה לשעבר נישאו בשנת 2014 והתגרשו לאחר שמונה שנים. בשנת 2017 חוו בני הזוג משבר זוגי בעקבות הפלה שעברה האם, ובשנת 2018 נולדה בת, כאשר הבעל נרשם כאביה במרשם האוכלוסין.
כיום טוענת האם כי בעלה לשעבר אינו יכול להיות אביה הביולוגי של הבת, מאחר שבתקופת ההריון הם חיו בנפרד. האם הציגה לבית המשפט ציטוטים מכתב תביעת הגירושים של הבעל לשעבר, בהם צוין כי בני הזוג התגוררו יחד באותה תקופה אך לא קיימו יחסים אינטימיים.
האם צירפה לתביעה נתבע נוסף, עימו היא טוענת שקיימה קשר מיני בתקופה הרלוונטית להריון, וביקשה לבצע בדיקת אבהות גנטית, שתבהיר מי מהגברים הוא אביה הגנטי של הבת.
כאמור, הנתבעים מצדם סירבו לביצוע הבדיקה והביעו התנגדות נחרצת להליך.
חשש הממזרות
בית המשפט בחן את הבקשה בהתבסס על חוות-דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה ובית הדין הרבני הגדול, אשר הדגישו כי בדיקה גנטית עלולה לפגוע בכשירותה של הקטינה לנישואים לפי דין תורה, מאחר שאם יתברר כי הבעל לשעבר אינו אביה של הבת, היא תיחשב כממזרה על-פי ההלכה. על בסיס דעות נחרצות אלה פסק בית המשפט כי לא ניתן לבצע בדיקה גנטית.
כעת נדרש בית המשפט להכריע האם יש מקום לקיים הליך בירור אבהות על בסיס ראיות נסיבתיות ועדויות חיצוניות. בניגוד לבדיקה גנטית אשר תוצאתה מוחלטת, הראיות הנסיבתיות מכריעות את הכף על בסיס מאזן הסתברויות, שמספק עבור הכרעת הדין האזרחי, אך אינו מהווה אסמכתא מספיקה כדי להביא להכרזת הבת כממזרה מבחינה הלכתית.
מערכת שיקולים מורכבת
הקריטריון המכריע לגבי בירור האבהות הוא טובת הילדה, אולם מדובר במערכת שיקולים מורכבת. על כפות המאזניים מונחים מצד אחד טובתה של הילדה לדעת את זהות אביה הביולוגי - נושא שקיבל חשיבות רבה בשנים האחרונות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאבק המשפטי על בירור זהות ההורים בפרשת החלפת העוברים באסותא. מצד שני, קיימת חשיבות ליציבותה של הילדה ולמערכת היחסים עם האב שהכירה וגידל אותה מאז לידתה. יש לזכור כי עד לגירושי ההורים, לא העלתה האם טענה כי בעלה לשעבר אינו אבי הילדה, והניחה לו להירשם ככזה במרשם האוכלוסין.
מחוות-הדעת שהוגשו לבית המשפט עלה כי הבעל לשעבר רואה בילדה את בתו. הוא מקיים עמה קשר פעיל וקשוב, מבקש להרחיב את זמני השהות עמה, ושואף להעמיק את מעורבותו בחייה. גם הילדה רואה בבעל לשעבר את אביה, היא נושאת את שמו ומשתפת עמו את חיי היומיום. לעומת זאת, המאהב הנטען אינו מכיר בילדה, לא פגש אותה והבהיר כי אין בכוונתו לקיים קשר עמה, גם אם יוכר כאביה.
בית המשפט התרשם כי קיום הליך לבירור האבהות הגנטית, או להבאת ראיות אחרות, עלול להותיר את הילדה ללא דמות אב אוהבת ומשמעותית בחייה, כך שתיגרם פגיעה בטובתה הרגשית והחברתית.
לאור דברים אלה פסק בית המשפט כי יש לדחות את תביעת האם על הסף, מבלי לערוך בירור בשאלה מיהו אביה הביולוגי של הבת, כדי לאפשר לה להמשיך לגדול בסביבה תומכת עם דמות אב אוהבת. האפשרות לברר את האבהות הביולוגית תישמר לבת עצמה, אם תהיה מעוניינת בכך, כאשר תגיע לגיל הבגרות.