נשיא מצרים א־סיסי, בפורום שיתוף הפעולה סין־מדינות ערב, בייג'ינג / צילום: ap, Tingshu Wang
מצרים מיצבה את עצמה כמתווכת מרכזית בין ישראל לחמאס. הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לא בהכרח מוביל את המאמצים בשל דאגה ממשית לשלום במזרח התיכון, אלא מחשש כי המבצע של ישראל להשתלטות על עזה יביא לזרם של מיליוני פליטים שיציפו את מדינתו. בנוסף, המלחמה פגעה בכלכלת מצרים משמעותית.
● האם זו המדינה שתהיה הראשונה לחזור לריבית שלילית?
● שאלות ותשובות | מיליארדי שקלים לטנקים ונגמ"שים חדישים: מה כוללת תוכנית הרכש?
לצד אתגרים של שחיקת הלירה המצרית בכ־50% בתוך שנתיים ואינפלציה שהגיעה לקצב שנתי של כ־35% אשתקד, א־סיסי מתקשה לפרוע הלוואות מול קרן המטבע הבינלאומית. מצרים מדורגת במקום השלישי והלא מחמיא בצמרת בעלות החובות לקרן (כ־7.3 מיליארד דולר).
אחת הסיבות לכך היא מתקפות החות'ים בים האדום, הגורמות לספינות להמשיך לעבור דרך כף התקווה הטובה במקום דרך תעלת סואץ - על אף שזה גורם להארכת שרשראות האספקה בשבועיים לפחות. ב־2024 לבדה, לפי קהיר, הפסידה מצרים כתוצאה מכך 7 מיליארד דולר.
סיבות לאופטימיות
התאוששות מצרים במדדים רבים למרות האתגרים - רק מגבירה את המוטיבציה להביא להפסקת אש. קצב האינפלציה השנתי במצרים נע סביב טווח של 16%-12%; הצמיחה ברבעון השלישי הגיעה לשיא של שלוש שנים (4.77%); והלירה התחזקה ב־5% אל מול הדולר - דבר המגביר את אמון המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית.
בנוסף, המדד המרכזי בבורסה לניירות ערך בקהיר, EGX30, עלה ב־20% מתחילת השנה ועד אמצע אוגוסט. לשם השוואה, מדד TASI הסעודי ירד ב־11%. עליות השערים חוצות את כל הסקטורים במצרים, כאשר מעל כולם - הבנקים. הבנק המסחרי הבינלאומי, שמחזיק קרוב לשליש מהמדד המרכזי, עלה מתחילת השנה ב־27%. המשקיעים הזרים מזהים גם תהליכים מתמשכים של השקעות גדולות מצד מדינות המפרץ. אלו כוללות השקעת ענק אמירתית בסך 35 מיליארד דולר בשנה שעברה בתיירות והתחייבות של קטאר להשקיע במצרים 7.5 מיליארד דולר. נראה כי אותן המדינות מזהות הזדמנות להשפעה גיאופוליטית ועסקית עבור חברות מטעמן שישותפו בפיתוח.
על אף המלחמה באזור, מצרים קלטה ב־2024 כ־15.7 מיליון תיירים. "אם לא היו קורים האירועים שמתרחשים באזורנו, מספר התיירים עשוי היה להגיע ל־18 מיליון", קבע ראש ממשלת מצרים מוסטפא מדבולי. בקהיר מעוניינים להגיע לכ־30 מיליון מבקרים ב־2028, יעד שיתקשו להגיע אליו כל עוד המלחמה נמשכת.
אתגר בהיבט ההוצאות של קהיר הוא האנרגיה. בעוד שהגז הטבעי הוא מקור לכ־75% מתמהיל ייצור החשמל במצרים, היא מאבדת מכוחה להפיקו בעצמה. הפקת הגז המצרית צנחה מכ־71 BCM (מיליארד מטר מעוקב) ב־2021 בקצב שנתי ממוצע של 14% עד ל־45 BCM ב־2024. זה נבע מהפקה בקצבים גבוהים מדי שפגעו בתשתיות המקומיות, בניסיון להתמודד עם תצרוכת מצרית שנתית של 70 BCM.
הפסקות ההפקה ביוני באסדות לוויתן וכריש בשל המערכה מול איראן אילצו את ישראל להפנות את מלוא ההפקה של מאגר תמר למשק המקומי. התוצאה היא זינוק בסך הוצאות הגז הטבעי הנוזלי (LNG) של מצרים מ־12.5 מיליארד דולר ב־2024 לכ־20 מיליארד דולר השנה.
מחיר LNG הוא כפול מזה של הגז בצינורות מישראל: 13-11 דולר ליחידת חום, לעומת 7-6 דולר. לכן, על אף שבמילא התלות של נשיא מצרים בגז הישראלי גוברת עם יבוא שיא של 10 BCM ב־2024, כמעט פי חמישה מב־2020, קהיר סגרה עסקה היסטורית עם שותפות מאגר לוויתן לרכישת 130 BCM תמורת 35 מיליארד דולר. מחד, זה מגביר את התלות, ואילו מאידך - מבטיח מחיר קבוע ונמוך יחסית לכל יחידת חום.
בין סין לארה"ב
העסקה עם לוויתן גם משקפת רצון מצרי לקרוץ לממשל טראמפ, משום שענקית האנרגיה האמריקאית שברון מחזיקה בכ־40% מהמאגר הגדול ביותר של ישראל. אתגר משמעותי שיצטרכו לפתור במשטר א־סיסי קשור לפתיחת השוק להשקעות זרות - מציאת האיזון בין ארה"ב לסין, שנכנסה לתחום הפרויקטים האסטרטגיים במצרים.
הסחר הבילטרלי המצרי־סיני זינק מ־11.9 מיליארד דולר ב־2022 לכ־15.7 מיליארד דולר ב־2023. הפיכת סין למקור של 40%-30% מההשקעות הזרות הישירות במצרים היא משמעותית יותר. לדוגמה, תאגיד הנדסת הבנייה הלאומי של סין (CSCEC) תופס מקום מרכזי בבניית הבירה המצרית החדשה. בייג'ינג בונה תשתית רכבת חשמלית באורך 543 ק"מ בין קהיר לבירה החדשה, בהשקעה של 10 מיליארד דולר.
הסינים גם דואגים להיות גורם קריטי במתחמי הסחר החופשי שמצרים מפתחת. באזור שהוקם בתעלת סואץ פועלות יותר מ־160 חברות סיניות המעניקות שירותים. בנוסף, חברת AD פורטס מאבו דאבי חתמה במאי עם ממשלת מצרים על הסכם לפיתוח ותפעול מתחם לוגיסטיקה ותעשייה על פני כ־20 קמ"ר. אותו מתחם משקף רצון של מצרים להפוך עצמה להאב לוגיסטי של סחר בינלאומי. מנכ"ל המנהלת להשקעות ומתחמי סחר חופשי (GAFI) אמר בשבוע שעבר כי בכוונתם להקים ארבעה מתחמים חדשים עד תום 2026.