גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק עם מצרים מאיצה את פיתוח לוויתן - ומציפה ויכוח על גבולות היצוא

הסכם יצוא הגז בהיקף של 35 מיליארד דולר מחיה מחדש את משק הגז ומעלה הילוך בפיתוח מאגר לוויתן והקמת צינור ניצנה ● במקביל, מתחדדת המחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר: האם עתודות הגז של ישראל יספיקו לעשורים הבאים, או שהמרדף אחר יצוא יפגע בעצמאות האנרגטית שלה

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si
אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

בעקבות עסקת הענק עם מצרים, שתייבא מישראל גז טבעי בשווי 35 מיליארד דולר עד 2040, עולים חששות ששוק הגז מכווין את עצמו ליצוא - וכי עתודות הגז המקומיות לא יספיקו לשנים הבאות. מהצד השני עולות טענות שגבולות היצוא דווקא שמרניים מדי ומבוססים על אימוץ זוחל של אנרגיות מתחדשות.

השכנות עדיין רחוקות מעצמאות אנרגטית: כך הפך הגז הישראלי לעוגן אזורי

על פי התרחיש המרכזי של ועדת דיין, שקבעה את גבולות היצוא והמליצה להתחיל להתכונן ל"יום שאחרי הגז", בשנת 2045 מאגרי הגז שברשות ישראל יהיו מסוגלים להפיק רק 27 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בכל שנה, לעומת צריכה של 22 BCM בשנה, שצפויה להתייצב סביב שנת 2040 עם כניסה נרחבת בהרבה של אנרגיות מתחדשות.

לכאורה, עדיין מדובר בעודף היצע על הביקוש, אך הפער יהיה קטן מדי ויחייב הקמת תשתיות יבוא ואחסון למקרה של השבתת אסדות או זינוק בלתי צפוי בצריכה - מה שיסיים את תקופת העצמאות האנרגטית המלאה שישראל נהנתה ממנה עד כה. במשרד האנרגיה אומרים שתחזיות הביקוש מתעדכנות "בהתאם למגמות העולמיות ומאפייני המשק הישראלי". עדכון משמעותי כלפי מעלה עלול להשפיע על החישוב.

כמה גז המשק צריך?

מי שמודאג מכך במיוחד הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, שהגיש דעת מיעוט משמעותית על מסקנות הוועדה. בעיני האוצר, יש להגביל את היצוא אפילו יותר ממה שרוצים במשרד האנרגיה, מה שאולי היה משפיע גם על עסקת היצוא העצומה האחרונה. זאת, בעיניהם, משום ש"קצב הגידול באנרגיות המתחדשות עדיין לא מהיר דיו לעמידה ביעדים, ולא הוקמו תשתיות אחסון ויבוא למשק הגז הטבעי". באוצר היו רוצים להגדיל את חובת השמירה למשק המקומי מ־440 ל־510 BCM.

אחרים טוענים בדיוק ההיפך, כמו הכלכלן הראשי של BDO חן הרצוג, המייעץ לחברות הגז. הוא מערער על ההנחה השמרנית מדי בעיניו של משרד האנרגיה שלפיה נותרו במאגרים 850 BCM גז, ומעדיף להיצמד להנחה המרחיבה יותר של 1,040 BCM - שניתנה על ידי חברות הגז בבדיקה בלתי־תלויה של חברה חיצונית, ועל פיה הן מדווחות לבורסה. יותר מכך, בעיניו ההנחה שלא יימצאו מאגרי גז חדשים כלל היא חריפה מדי, זאת לאור אמירת הוועדה עצמה ש"קיים בישראל פוטנציאל משמעותי לתגליות גז טבעי נוספות". בעיניו, התרחיש הסביר הוא שיישארו עשרות אם לא מאות BCM של גז גם עמוק לשנות החמישים.

אחד המהלכים שישפיעו על כך יותר מכל הוא קצב המעבר של ישראל לאנרגיה מתחדשת. היעד של ישראל ל־2030 הוא ייצור בפועל של 30% באנרגיות מתחדשות. אבל בהתחשב בכך שב־2024 הייצור עמד על פחות מ־15%, קשה לראות איך נעמוד ביעד הזה. ועדת דיין הניחה בתרחיש המרכזי שלה שב־2030 נגיע ל־18% אנרגיות מתחדשות בלבד, ול־40% ב־2050. אחד החסמים המהותיים בדרך הוא קצב פיתוח תשתיות החשמל, כמו גם קשיים בירוקרטיים מול מוסדות התכנון.

שינוי דרמטי נוסף שמתרחש בעקבות ההסכם עם מצרים, הוא פיתוח תשתיות ההפקה והייצוא. מאגר לוויתן מסוגל להפיק היום 12 BCM בשנה בלבד, אך עד 2029 מבטיחים שהוא יגיע כבר ל־21 BCM ובהמשך אולי אפילו יותר. גם תשתיות היצוא יגדלו משמעותית ויהיו מסוגלות לספק למצרים מעל 20 BCM בשנה, לעומת 10 היום. קיבולת הצינ ור אמורה להיות גדולה יותר מהיצוא בפועל, כדי לאפשר תיעדוף של המשק הישראלי בעונות השיא. היצוא יתאפשר בין השאר בזכות בניית צינור ניצנה, שהוכרז ב־2023 ואישורו התעכב שוב ושוב, אך צפוי להיחתם החודש.

המחיר עלול לטפס

עניין משמעותי נוסף שנוצר עקב היצוא למצרים הוא התחרותיות במשק המקומי. ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר והאנרגיה דנה מדי שנה במחירי הגז, וחרף יציבות יחסית בהשוואה לזינוק במחירים באירופה, הוועדה מעלה מספר חששות: "מסתמנת מגמה של מעבר משוק עודף לשוק הדוק. בעוד שבעבר סך כמות הגז הטבעי בהסכמי מכירה לשוק המקומי עלתה משמעותית על הביקוש המקומי, התחזיות לשנים הקרובות מצביעות על מגמה הפוכה, לפחות עד לחתימה על הסכמי גז טבעי חדשים".

כלומר, בשל העובדה שמאגרי אנרג'יאן כבר מחויבים כמעט במלואם להסכמים קיימים, ולוויתן מייצאים את רוב התפוקה שלהם, יווצר מצב שבו תמר יהיה המאגר העיקרי הזמין לחוזים חדשים מול השוק המקומי. זה יציב אותו בעמדה תחרותית חזקה, שעלולה להעלות את מחירי הגז. מאגר תמר הוא כנראה זה שהוועדה מדברת עליו כשהיא אומרת ש"בשנים הקרובות רק לספק אחד יהיו כמויות גז טבעי משמעותיות הזמינות להתקשרות בהסכמים חדשים או למכירה מזדמנת בעתות של ביקוש גבוה ביחס להיצע". זה חשוב במיוחד לאור העובדה שבסביבות שנת 2030 צפויות לקום מספר תחנות חדשות, שיצטרכו חוזי גז. אם רק מאגר אחד יהיה זמין, התחרות על הגז במשק המקומי תפחת משמעותית - מה שילחץ על המחירים לעלות.

מהצד השני, רוב תחנות הכוח פועלות בחוזי אספקה ארוכי־טווח, וחוזי היצוא של לוויתן הם רק עד תחילת שנות ה־40. לאחר מכן, רוב הקיבולת של לוויתן תוכל להיות מופנית למשק המקומי, מה שייצור מחדש תחרות, אם כי מוגבלת - בשל העובדה שגם תמר וגם לוויתן מופעלים על ידי שברון.

התקווה: עוד חיפושי גז

ומה לגבי מאגרי גז נוספים? זו כנראה התקווה הגדולה ביותר של משק הגז הישראלי, משום שזו הדרך היחידה להקל על משחק סכום אפס בין שמירה למשק המקומי, יצוא במחיר גבוה יותר ותחרותיות.

בהליך התחרותי האחרון על חיפוש גז, שהתרחש רגע לפני פרוץ המלחמה ותוצאותיו הוכרזו בסוף אוקטובר 2023, זכו שתי קבוצות. האחת, של ניומד הישראלית יחד עם סוקאר האזרית ו־BP הבריטית, לקחה את הרישיון ותחפש גז ב"בלוק I". החיפוש הפעיל, בעזרת סקירה סייסמית, יתחיל ככל הנראה בנובמבר. אך הקבוצה הזוכה השנייה, של רציו הישראלית יחד עם ENI האיטלקית ודנה פטרוליום הבריטית, עוד לא נטלה את הרישיון, כנראה בשל חשש גאו־פוליטי מהשקעה בישראל בזמן שמעמדה הבינלאומי בשפל. לאחר זמן מסוים של אי־מימוש הזכייה משרד האנרגיה אמור להפקיע אותה - אך זמן זה הוארך למועד לא ידוע בשל המלחמה.

במקביל, משרד האנרגיה מתכנן הליך תחרותי לקראת סוף 2025, וטרם ברור מי יוכל להשתתף בו.

עוד כתבות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר