גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק עם מצרים מאיצה את פיתוח לוויתן - ומציפה ויכוח על גבולות היצוא

הסכם יצוא הגז בהיקף של 35 מיליארד דולר מחיה מחדש את משק הגז ומעלה הילוך בפיתוח מאגר לוויתן והקמת צינור ניצנה ● במקביל, מתחדדת המחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר: האם עתודות הגז של ישראל יספיקו לעשורים הבאים, או שהמרדף אחר יצוא יפגע בעצמאות האנרגטית שלה

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si
אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

בעקבות עסקת הענק עם מצרים, שתייבא מישראל גז טבעי בשווי 35 מיליארד דולר עד 2040, עולים חששות ששוק הגז מכווין את עצמו ליצוא - וכי עתודות הגז המקומיות לא יספיקו לשנים הבאות. מהצד השני עולות טענות שגבולות היצוא דווקא שמרניים מדי ומבוססים על אימוץ זוחל של אנרגיות מתחדשות.

השכנות עדיין רחוקות מעצמאות אנרגטית: כך הפך הגז הישראלי לעוגן אזורי

על פי התרחיש המרכזי של ועדת דיין, שקבעה את גבולות היצוא והמליצה להתחיל להתכונן ל"יום שאחרי הגז", בשנת 2045 מאגרי הגז שברשות ישראל יהיו מסוגלים להפיק רק 27 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בכל שנה, לעומת צריכה של 22 BCM בשנה, שצפויה להתייצב סביב שנת 2040 עם כניסה נרחבת בהרבה של אנרגיות מתחדשות.

לכאורה, עדיין מדובר בעודף היצע על הביקוש, אך הפער יהיה קטן מדי ויחייב הקמת תשתיות יבוא ואחסון למקרה של השבתת אסדות או זינוק בלתי צפוי בצריכה - מה שיסיים את תקופת העצמאות האנרגטית המלאה שישראל נהנתה ממנה עד כה. במשרד האנרגיה אומרים שתחזיות הביקוש מתעדכנות "בהתאם למגמות העולמיות ומאפייני המשק הישראלי". עדכון משמעותי כלפי מעלה עלול להשפיע על החישוב.

כמה גז המשק צריך?

מי שמודאג מכך במיוחד הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, שהגיש דעת מיעוט משמעותית על מסקנות הוועדה. בעיני האוצר, יש להגביל את היצוא אפילו יותר ממה שרוצים במשרד האנרגיה, מה שאולי היה משפיע גם על עסקת היצוא העצומה האחרונה. זאת, בעיניהם, משום ש"קצב הגידול באנרגיות המתחדשות עדיין לא מהיר דיו לעמידה ביעדים, ולא הוקמו תשתיות אחסון ויבוא למשק הגז הטבעי". באוצר היו רוצים להגדיל את חובת השמירה למשק המקומי מ־440 ל־510 BCM.

אחרים טוענים בדיוק ההיפך, כמו הכלכלן הראשי של BDO חן הרצוג, המייעץ לחברות הגז. הוא מערער על ההנחה השמרנית מדי בעיניו של משרד האנרגיה שלפיה נותרו במאגרים 850 BCM גז, ומעדיף להיצמד להנחה המרחיבה יותר של 1,040 BCM - שניתנה על ידי חברות הגז בבדיקה בלתי־תלויה של חברה חיצונית, ועל פיה הן מדווחות לבורסה. יותר מכך, בעיניו ההנחה שלא יימצאו מאגרי גז חדשים כלל היא חריפה מדי, זאת לאור אמירת הוועדה עצמה ש"קיים בישראל פוטנציאל משמעותי לתגליות גז טבעי נוספות". בעיניו, התרחיש הסביר הוא שיישארו עשרות אם לא מאות BCM של גז גם עמוק לשנות החמישים.

אחד המהלכים שישפיעו על כך יותר מכל הוא קצב המעבר של ישראל לאנרגיה מתחדשת. היעד של ישראל ל־2030 הוא ייצור בפועל של 30% באנרגיות מתחדשות. אבל בהתחשב בכך שב־2024 הייצור עמד על פחות מ־15%, קשה לראות איך נעמוד ביעד הזה. ועדת דיין הניחה בתרחיש המרכזי שלה שב־2030 נגיע ל־18% אנרגיות מתחדשות בלבד, ול־40% ב־2050. אחד החסמים המהותיים בדרך הוא קצב פיתוח תשתיות החשמל, כמו גם קשיים בירוקרטיים מול מוסדות התכנון.

שינוי דרמטי נוסף שמתרחש בעקבות ההסכם עם מצרים, הוא פיתוח תשתיות ההפקה והייצוא. מאגר לוויתן מסוגל להפיק היום 12 BCM בשנה בלבד, אך עד 2029 מבטיחים שהוא יגיע כבר ל־21 BCM ובהמשך אולי אפילו יותר. גם תשתיות היצוא יגדלו משמעותית ויהיו מסוגלות לספק למצרים מעל 20 BCM בשנה, לעומת 10 היום. קיבולת הצינ ור אמורה להיות גדולה יותר מהיצוא בפועל, כדי לאפשר תיעדוף של המשק הישראלי בעונות השיא. היצוא יתאפשר בין השאר בזכות בניית צינור ניצנה, שהוכרז ב־2023 ואישורו התעכב שוב ושוב, אך צפוי להיחתם החודש.

המחיר עלול לטפס

עניין משמעותי נוסף שנוצר עקב היצוא למצרים הוא התחרותיות במשק המקומי. ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר והאנרגיה דנה מדי שנה במחירי הגז, וחרף יציבות יחסית בהשוואה לזינוק במחירים באירופה, הוועדה מעלה מספר חששות: "מסתמנת מגמה של מעבר משוק עודף לשוק הדוק. בעוד שבעבר סך כמות הגז הטבעי בהסכמי מכירה לשוק המקומי עלתה משמעותית על הביקוש המקומי, התחזיות לשנים הקרובות מצביעות על מגמה הפוכה, לפחות עד לחתימה על הסכמי גז טבעי חדשים".

כלומר, בשל העובדה שמאגרי אנרג'יאן כבר מחויבים כמעט במלואם להסכמים קיימים, ולוויתן מייצאים את רוב התפוקה שלהם, יווצר מצב שבו תמר יהיה המאגר העיקרי הזמין לחוזים חדשים מול השוק המקומי. זה יציב אותו בעמדה תחרותית חזקה, שעלולה להעלות את מחירי הגז. מאגר תמר הוא כנראה זה שהוועדה מדברת עליו כשהיא אומרת ש"בשנים הקרובות רק לספק אחד יהיו כמויות גז טבעי משמעותיות הזמינות להתקשרות בהסכמים חדשים או למכירה מזדמנת בעתות של ביקוש גבוה ביחס להיצע". זה חשוב במיוחד לאור העובדה שבסביבות שנת 2030 צפויות לקום מספר תחנות חדשות, שיצטרכו חוזי גז. אם רק מאגר אחד יהיה זמין, התחרות על הגז במשק המקומי תפחת משמעותית - מה שילחץ על המחירים לעלות.

מהצד השני, רוב תחנות הכוח פועלות בחוזי אספקה ארוכי־טווח, וחוזי היצוא של לוויתן הם רק עד תחילת שנות ה־40. לאחר מכן, רוב הקיבולת של לוויתן תוכל להיות מופנית למשק המקומי, מה שייצור מחדש תחרות, אם כי מוגבלת - בשל העובדה שגם תמר וגם לוויתן מופעלים על ידי שברון.

התקווה: עוד חיפושי גז

ומה לגבי מאגרי גז נוספים? זו כנראה התקווה הגדולה ביותר של משק הגז הישראלי, משום שזו הדרך היחידה להקל על משחק סכום אפס בין שמירה למשק המקומי, יצוא במחיר גבוה יותר ותחרותיות.

בהליך התחרותי האחרון על חיפוש גז, שהתרחש רגע לפני פרוץ המלחמה ותוצאותיו הוכרזו בסוף אוקטובר 2023, זכו שתי קבוצות. האחת, של ניומד הישראלית יחד עם סוקאר האזרית ו־BP הבריטית, לקחה את הרישיון ותחפש גז ב"בלוק I". החיפוש הפעיל, בעזרת סקירה סייסמית, יתחיל ככל הנראה בנובמבר. אך הקבוצה הזוכה השנייה, של רציו הישראלית יחד עם ENI האיטלקית ודנה פטרוליום הבריטית, עוד לא נטלה את הרישיון, כנראה בשל חשש גאו־פוליטי מהשקעה בישראל בזמן שמעמדה הבינלאומי בשפל. לאחר זמן מסוים של אי־מימוש הזכייה משרד האנרגיה אמור להפקיע אותה - אך זמן זה הוארך למועד לא ידוע בשל המלחמה.

במקביל, משרד האנרגיה מתכנן הליך תחרותי לקראת סוף 2025, וטרם ברור מי יוכל להשתתף בו.

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים