גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק עם מצרים מאיצה את פיתוח לוויתן - ומציפה ויכוח על גבולות היצוא

הסכם יצוא הגז בהיקף של 35 מיליארד דולר מחיה מחדש את משק הגז ומעלה הילוך בפיתוח מאגר לוויתן והקמת צינור ניצנה ● במקביל, מתחדדת המחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר: האם עתודות הגז של ישראל יספיקו לעשורים הבאים, או שהמרדף אחר יצוא יפגע בעצמאות האנרגטית שלה

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si
אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

בעקבות עסקת הענק עם מצרים, שתייבא מישראל גז טבעי בשווי 35 מיליארד דולר עד 2040, עולים חששות ששוק הגז מכווין את עצמו ליצוא - וכי עתודות הגז המקומיות לא יספיקו לשנים הבאות. מהצד השני עולות טענות שגבולות היצוא דווקא שמרניים מדי ומבוססים על אימוץ זוחל של אנרגיות מתחדשות.

השכנות עדיין רחוקות מעצמאות אנרגטית: כך הפך הגז הישראלי לעוגן אזורי

על פי התרחיש המרכזי של ועדת דיין, שקבעה את גבולות היצוא והמליצה להתחיל להתכונן ל"יום שאחרי הגז", בשנת 2045 מאגרי הגז שברשות ישראל יהיו מסוגלים להפיק רק 27 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בכל שנה, לעומת צריכה של 22 BCM בשנה, שצפויה להתייצב סביב שנת 2040 עם כניסה נרחבת בהרבה של אנרגיות מתחדשות.

לכאורה, עדיין מדובר בעודף היצע על הביקוש, אך הפער יהיה קטן מדי ויחייב הקמת תשתיות יבוא ואחסון למקרה של השבתת אסדות או זינוק בלתי צפוי בצריכה - מה שיסיים את תקופת העצמאות האנרגטית המלאה שישראל נהנתה ממנה עד כה. במשרד האנרגיה אומרים שתחזיות הביקוש מתעדכנות "בהתאם למגמות העולמיות ומאפייני המשק הישראלי". עדכון משמעותי כלפי מעלה עלול להשפיע על החישוב.

כמה גז המשק צריך?

מי שמודאג מכך במיוחד הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, שהגיש דעת מיעוט משמעותית על מסקנות הוועדה. בעיני האוצר, יש להגביל את היצוא אפילו יותר ממה שרוצים במשרד האנרגיה, מה שאולי היה משפיע גם על עסקת היצוא העצומה האחרונה. זאת, בעיניהם, משום ש"קצב הגידול באנרגיות המתחדשות עדיין לא מהיר דיו לעמידה ביעדים, ולא הוקמו תשתיות אחסון ויבוא למשק הגז הטבעי". באוצר היו רוצים להגדיל את חובת השמירה למשק המקומי מ־440 ל־510 BCM.

אחרים טוענים בדיוק ההיפך, כמו הכלכלן הראשי של BDO חן הרצוג, המייעץ לחברות הגז. הוא מערער על ההנחה השמרנית מדי בעיניו של משרד האנרגיה שלפיה נותרו במאגרים 850 BCM גז, ומעדיף להיצמד להנחה המרחיבה יותר של 1,040 BCM - שניתנה על ידי חברות הגז בבדיקה בלתי־תלויה של חברה חיצונית, ועל פיה הן מדווחות לבורסה. יותר מכך, בעיניו ההנחה שלא יימצאו מאגרי גז חדשים כלל היא חריפה מדי, זאת לאור אמירת הוועדה עצמה ש"קיים בישראל פוטנציאל משמעותי לתגליות גז טבעי נוספות". בעיניו, התרחיש הסביר הוא שיישארו עשרות אם לא מאות BCM של גז גם עמוק לשנות החמישים.

אחד המהלכים שישפיעו על כך יותר מכל הוא קצב המעבר של ישראל לאנרגיה מתחדשת. היעד של ישראל ל־2030 הוא ייצור בפועל של 30% באנרגיות מתחדשות. אבל בהתחשב בכך שב־2024 הייצור עמד על פחות מ־15%, קשה לראות איך נעמוד ביעד הזה. ועדת דיין הניחה בתרחיש המרכזי שלה שב־2030 נגיע ל־18% אנרגיות מתחדשות בלבד, ול־40% ב־2050. אחד החסמים המהותיים בדרך הוא קצב פיתוח תשתיות החשמל, כמו גם קשיים בירוקרטיים מול מוסדות התכנון.

שינוי דרמטי נוסף שמתרחש בעקבות ההסכם עם מצרים, הוא פיתוח תשתיות ההפקה והייצוא. מאגר לוויתן מסוגל להפיק היום 12 BCM בשנה בלבד, אך עד 2029 מבטיחים שהוא יגיע כבר ל־21 BCM ובהמשך אולי אפילו יותר. גם תשתיות היצוא יגדלו משמעותית ויהיו מסוגלות לספק למצרים מעל 20 BCM בשנה, לעומת 10 היום. קיבולת הצינ ור אמורה להיות גדולה יותר מהיצוא בפועל, כדי לאפשר תיעדוף של המשק הישראלי בעונות השיא. היצוא יתאפשר בין השאר בזכות בניית צינור ניצנה, שהוכרז ב־2023 ואישורו התעכב שוב ושוב, אך צפוי להיחתם החודש.

המחיר עלול לטפס

עניין משמעותי נוסף שנוצר עקב היצוא למצרים הוא התחרותיות במשק המקומי. ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר והאנרגיה דנה מדי שנה במחירי הגז, וחרף יציבות יחסית בהשוואה לזינוק במחירים באירופה, הוועדה מעלה מספר חששות: "מסתמנת מגמה של מעבר משוק עודף לשוק הדוק. בעוד שבעבר סך כמות הגז הטבעי בהסכמי מכירה לשוק המקומי עלתה משמעותית על הביקוש המקומי, התחזיות לשנים הקרובות מצביעות על מגמה הפוכה, לפחות עד לחתימה על הסכמי גז טבעי חדשים".

כלומר, בשל העובדה שמאגרי אנרג'יאן כבר מחויבים כמעט במלואם להסכמים קיימים, ולוויתן מייצאים את רוב התפוקה שלהם, יווצר מצב שבו תמר יהיה המאגר העיקרי הזמין לחוזים חדשים מול השוק המקומי. זה יציב אותו בעמדה תחרותית חזקה, שעלולה להעלות את מחירי הגז. מאגר תמר הוא כנראה זה שהוועדה מדברת עליו כשהיא אומרת ש"בשנים הקרובות רק לספק אחד יהיו כמויות גז טבעי משמעותיות הזמינות להתקשרות בהסכמים חדשים או למכירה מזדמנת בעתות של ביקוש גבוה ביחס להיצע". זה חשוב במיוחד לאור העובדה שבסביבות שנת 2030 צפויות לקום מספר תחנות חדשות, שיצטרכו חוזי גז. אם רק מאגר אחד יהיה זמין, התחרות על הגז במשק המקומי תפחת משמעותית - מה שילחץ על המחירים לעלות.

מהצד השני, רוב תחנות הכוח פועלות בחוזי אספקה ארוכי־טווח, וחוזי היצוא של לוויתן הם רק עד תחילת שנות ה־40. לאחר מכן, רוב הקיבולת של לוויתן תוכל להיות מופנית למשק המקומי, מה שייצור מחדש תחרות, אם כי מוגבלת - בשל העובדה שגם תמר וגם לוויתן מופעלים על ידי שברון.

התקווה: עוד חיפושי גז

ומה לגבי מאגרי גז נוספים? זו כנראה התקווה הגדולה ביותר של משק הגז הישראלי, משום שזו הדרך היחידה להקל על משחק סכום אפס בין שמירה למשק המקומי, יצוא במחיר גבוה יותר ותחרותיות.

בהליך התחרותי האחרון על חיפוש גז, שהתרחש רגע לפני פרוץ המלחמה ותוצאותיו הוכרזו בסוף אוקטובר 2023, זכו שתי קבוצות. האחת, של ניומד הישראלית יחד עם סוקאר האזרית ו־BP הבריטית, לקחה את הרישיון ותחפש גז ב"בלוק I". החיפוש הפעיל, בעזרת סקירה סייסמית, יתחיל ככל הנראה בנובמבר. אך הקבוצה הזוכה השנייה, של רציו הישראלית יחד עם ENI האיטלקית ודנה פטרוליום הבריטית, עוד לא נטלה את הרישיון, כנראה בשל חשש גאו־פוליטי מהשקעה בישראל בזמן שמעמדה הבינלאומי בשפל. לאחר זמן מסוים של אי־מימוש הזכייה משרד האנרגיה אמור להפקיע אותה - אך זמן זה הוארך למועד לא ידוע בשל המלחמה.

במקביל, משרד האנרגיה מתכנן הליך תחרותי לקראת סוף 2025, וטרם ברור מי יוכל להשתתף בו.

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון