גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הטמון בתכונות השנויות במחלוקת של מייסדים אגדיים

למייסדים של חברות ענק יש בדרך כלל תכונות שמובילות את העסק להישגים משמעותיים, אך גם עשויות להכביד על הסביבה ● מה אפשר ללמוד מענקים כמו מייסד וולמארט או הווארד שולץ מסטארבקס ואיך הופכים את "השיגעון" ליתרון ● מאמר מיוחד לקראת כנס החברות המשפחתיות של גלובס שיתקיים ב־4 בספטמבר 

הווארד שולץ וסם וולטון / צילום: AP - Danny Johnston
הווארד שולץ וסם וולטון / צילום: AP - Danny Johnston

הכותבת היא יועצת ומובילת הפעילות בישראל, LGA

לסם וולטון, האיש שהקים את רשת הקמעונאות הגדולה בעולם, ואף היה לאדם העשיר בארה״ב, הייתה אובססיה - לדעת מה הלקוח באמת רוצה, להוריד עוד כמה סנטים במחיר, להבין מה חסר על המדף ולפעול בהתאם, בעצמו.

מספרים כי גם בגיל שישים פלוס, הוא היה נוסע לחנויות המתחרות. רק הוא, פנקס צהוב קטן, ועיניים סקרניות.

לתוכנית כנס החברות המשפחתיות לחצו כאן

הוא היה מודד את רוחב המדף של הקורנפלקס, רושם את מחיר נייר הטואלט, משוחח עם הקופאית על זרימת הלקוחות. הוא לא היה קונה כלום, רק רושם, שואל, מתבונן.

לאחר מכן המנהלים במטה של וולמארט היו מקבלים פקס: "המתחרים הורידו את המחיר של אבקת כביסה ואנחנו לא מעודכנים".

לעתים קרובות האובססיות האלו הן שמולידות את ההצלחות הכי גדולות. אבל האם אפשר להצליח בלי אובססיה? ואיך שומרים שהיא לא תשתלט על הכול?

אנחנו נוטים לדבר על מייסדים (פאונדרים) כעל גיבורי-על עסקיים: בעלי חזון, כריזמה אינסופית ונחישות בלתי מתפשרת. דמויות מיתולוגיות שבנו אימפריות. מאחורי ההילה מסתתרים לעיתים מאפיינים שלא נוח לדבר עליהם:

רבים מהמייסדים המיתולוגיים הם אנשים טוטאליים, אובססיביים, חסרי מנוח ולא מובנים על ידי הסובבים אותם, שמקשים מאד על אחרים וגם על עצמם.

עם זאת, המאפיינים האלה, שנתפסים על ידי רבים מאתנו כבעייתיים הם הכוחות שהניעו את הגלגלים והפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי.

במאמר זה אתמקד במאפיינים האלה, הפחות נעימים והפחות מדוברים, כדי להראות את הכוח הטמון בהם, ואיך אפשר לתעל אותם באופן שיאפשר צמיחה והמשכיות בריאה.

אובססיביות כלפי העסק

רוב המייסדים חיים ונושמים את העסק שלהם בצורה אובססיבית לגמרי.

סם וולטון האמין באמת ובתמים שהלקוח הוא הבוס האמיתי, שיכול לפטר אותך בכל רגע - כלומר לבחור לקנות במקום אחר. בניגוד לרוב המנהלים, אצל וולטון "אובססיביות ללקוח" לא הייתה סיסמה - היא הייתה דרך חיים.

הוא רצה לדעת מה כל לקוח מרגיש, מה לא עבד בכל חווית קנייה, למה זוג נעליים מסוים הוחזר. אם לקוח התלונן על נעליים שלא התאימו, גם אם כבר נעל אותן, וולטון דרש שיחליפו לו אותן מיד. "אם הלקוח לא מרוצה זה סימן שאנחנו נכשלנו. אין אופציה כזאת".

למייסדים הללו יש מנוע פנימי. פעולה היא חמצן עבורם, והם לא מבינים איך מישהו אחר לא רץ באותה מהירות ונחישות כמוהם. המנוע הזה דוחף את העסק קדימה, מכריח אותו להתפתח ולהתאים את עצמו לסביבה המשתנה. האובססיביות שלהם מביאה בדרך כלל להצלחה. הם עושים הכל, בכל מחיר, כדי שהעסק יצליח.

אבל, מן הסתם, היא גם גובה מחיר כבד מאנשים (מהמייסדים עצמם ומהסובבים אותם) ומהמערכות שיצרו. אנשים סביבם נשחקים מהקצב שלהם ומתקשים לעמוד בלחץ התמידי.

תיאבון אינסופי - ללא שובע

מייסדים עם תיאבון אינסופי תמיד שואפים ליותר. הווארד שולץ, האיש שבנה את סטארבקס, רצה להקים רשת בתי קפה שתרגיש כמו בית שני. לא עוד קפה מהיר של דיינרים אמריקאים ופלורסנטים. הוא רצה מקום שאנשים ירגישו בו שייכות, ביתיות, כמו בתי הקפה השכונתיים שראה באיטליה.

אבל כשהוא ניגש למשקיעים, הם לא הבינו מה הוא רוצה מהם. "בית קפה איטלקי? באמריקה? ועוד כזה שמוכרים בו אספרסו ב-3 דולר?" הוא נתקל בסירוב אחרי סירוב. 240 פעמים הוא שמע את המילה "לא". כל "לא" רק חידד לו את ה"כן" הפנימי שלו. הוא לא ויתר. לא כי היה בטוח שיצליח, אלא כי הוא פשוט לא היה מסוגל לוותר על החלום.

זה לא היה תכנון מבריק. זה היה דרייב, תיאבון בלתי נגמר להפוך חזון למציאות.

הצד השני של המטבע הוא, לעתים קרובות, חוסר יכולת להרגיש סיפוק ליותר משנייה אחת. הראש תמיד נמצא כבר בדבר הבא. אנשים מסוג זה לא עוצרים לחגוג הצלחות, כי בחוויה שלהם זה אף פעם לא מספיק.

מדובר במצב שעשוי לרפות את ידיהם של הסובבים ולעיתים מתפרש ככפיות טובה.

חנות וולמרט / צילום: Shutterstock

סטנדרטים שאי אפשר לעמוד בהם

אצל מייסדים מהסוג הזה, הדרישה למצוינות לא נגמרת במוצר או בשירות. הם לא דורשים רק ביצועים גבוהים, הם דורשים שלמות. המנוע הפנימי שלהם הופך אותם לסוסי עבודה והם מצפים מאחרים לנהוג בדיוק כך.

סם וולטון רצה שהמנהלים שלו ירגישו בעלים וינהגו כמוהו, ולכן הוא חילק 25% מהרווחים למנהלים כדי ש"יתנהגו כמו בעלים". הוא רצה שירגישו שכל בורג בחנות הוא שלהם.

הווארד שולץ מצידו, ציפה למצוינות בלתי מתפשרת מכל עובד ועובד. המוטו שלו היה "הצלחה היא לא זכות, אלא משהו שאתה חייב להרוויח כל יום מחדש". כל לקוח, כל אספרסו, כל חיוך חייב להיות מושלם. מצוינות לא הייתה יעד, היא היתה הבסיס.

כשסטארבקס חוותה משבר קשה והיתה בסכנה קיומית, שולץ כינס את כל מנהלי החברה לכנס חברה מיוחד והסביר להם שהחברה צריכה לחזור ליסודות: כל אחד מהעובדים חייב לדעת איך להכין קפה טוב, להתייחס לכל לקוח שנכנס לחנות ולתת לו כל פעם מחדש את החוויה הכי טובה שיכולה להיות.

הוא הפך את העובדים לשותפים לדרך בכך שדאג להם לזכויות סוציאליות שאף מעסיק בתחומי המזון והמשקאות לא העלה על דעתו להעניק.

אבל כשהציפיה היא להיות כל הזמן בסטנדרטים כל כך גבוהים, קשה להחזיק לאורך זמן. כשארגון פועל כאילו כולם על סטרואידים 24/7, קשה מאד לנהל מערכת ארגונית בריאה לטווח ארוך.

מחוייבות טוטאלית: הם העסק, והעסק זה הם

מרקוס וולנברג, בן הדור השלישי למשפחת וולנברג ששליטה בכ־40% מהכלכלה השבדית, הוא דוגמה מובהקת לאדם שלא הבחין בין החברה לעצמו. אשתו, שלא הבינה את זה, אמרה לו שוב ושוב: "החיים הם לא רק העסקים". בשבילו הם בדיוק כן.

עבור מייסדים כאלה, מקום העבודה הוא הזהות שלהם, התחביב, התשוקה והמקצוע. זה מקור להגשמה עצמית ובמקרים רבים זאת גם הזירה היחידה שבה הם מרגישים חיוניים ובלתי ניתנים להחלפה.

המחויבות הטוטאלית שלהם מביאה איתה כוח יוצא דופן לעבור משברים, לגייס אנשים ולרוץ קדימה גם כשקשה.

אבל המחויבות הזאת כרוכה גם במחירים אישיים כבדים. בני המשפחה מרגישים שזמנם, רגשותיהם ונוכחותם חשובים פחות מהשורה התחתונה או מישיבת ההנהלה. התחושה היא לפעמים שהמייסד נשוי לחברה שהקים, ושכל השאר בעדיפות שנייה.

וכשמגיע הרגע לחשוב על ההמשכיות, זה כמעט בלתי אפשרי: קשה להם לשחרר שליטה, לא רק בגלל חוסר אמון באחרים, אלא גם כי במובן עמוק זה לשחרר חלק מעצמם. במובן מסוים הם משוכנעים שיחיו לנצח בתפקידם כמובילי הארגון (שהוא זהה לעצמם או חלק מהם, ממש כמו ילד נוסף עבורם).

סם וולטון ניסה להעביר את המושכות. הוא קידם את דייוויד גלאס, מנהל מבריק ומסור שהוא בעצמו טיפח, מתוך הבנה שהגיע זמנו של הדור הבא וחשש לאבד את הטאלנט היורש שלו אם לא יתן לו את ההובלה. אבל בפועל, וולטון לא הצליח להתנתק - הוא המשיך לבקר בחנויות באובססיביות, להעיר, לשאול, להחזיק בהגה מאחורי הקלעים. הוא לא הצליח לשחרר. וכשאת או אתה לא מסוגלים להיפרד מהתפקיד שלך, גם כשהגיע הזמן, אתם מסכנים את מי שיבוא אחריכם ואת העסק עצמו.

"העברת לפיד" אמיתית אינה רק תהליך עסקי. היא תהליך רגשי. היא דורשת מהמייסד לשחרר לא רק את השרביט, אלא גם את הצורך להיות זה שמחזיק באחריות לכל דבר. היא דורשת לבטוח בממשיכים, לשחרר את התחושה ש״העסק זה אני״, ולאפשר לו להפוך לישות נפרדת, חיה, מתפתחת.

ניו יורק - סטארבקס / צילום: עינת לברון

הפתרון: מנהיגות של שתי אמיתות

המאפיינים שתיארנו לעיל, על פניו, נשמעים כמו מתכון לאסון אישי וארגוני. אבל כאן בדיוק טמון הסוד: כל מאפיין כזה הוא גם כוח עצום. הקשיים הם לא גזירת גורל. אפשר לרתום את ה"שיגעון" וליצור איזון וצמיחה בריאים.

המפתח הוא ללמוד לאמץ גישה שנקראת "מנהיגות אמבידקסטרית", או במילים פשוטות, מאוזנת. ב-LAG אנחנו קוראים לזה - מנהיגות של שתי אמיתות.

מייסדים רבים היו מודעים למאפיינים האלה ולמלכודות שהם טומנים להם ודאגו להקיף את עצמם באנשים שישלימו ויאזנו אותם או למדו לאמץ תכונות משלימות שנשמעות מנוגדות אבל למעשה ניתן להחזיק בהם במקביל (כפי שאנו יודעים להשתמש בשתי הידיים שלנו, גם אם יש לנו יד אחת דומיננטית).

מייסדים ומנהיגים לא צריכים לוותר על עצמם כדי למזער את הנזקים של הנטיות האישיות שלהם. הם יכולים להיות גם וגם: גם מונעים על ידי אובססיה מדבקת, וגם מסוגלים לעצור ולאזן איפה שנכון. גם לפעול באינטואיציה וגם להקשיב. גם לדרוש סטנדרטים גבוהים וגם לוודא שיש מי שישים לב לכאן ועכשיו ולאנשים.

זאת בדיוק מנהיגות של שתי אמיתות. היא לא טכניקה, היא תפיסת עולם, שמקורה בתיאוריות של אמבידקסטריות ארגונית. זאת היכולת להחזיק בעת ובעונה אחת בגישות מנוגדות, כמו חידוש ושימור, פעולה מהירה ושיקול דעת, שליטה ושחרור - מבלי לוותר על אף אחת מהן.

מייסדים שמצליחים לפתח מודעות עצמית והקשבה, להיעזר בשותפים אסטרטגיים שמאזנים את האוטומטים שלהם, ולבנות מנגנונים שיגשרו וישלימו את הפערים שלהם, מצליחים לבנות מערכות חסונות ועמידות לאורך זמן שידעו גם לעבור לדורות הבאים.

אז איך עושים את זה? הנה כמה כלים מעשיים לפיתוח מנהיגות של שתי אמיתות:

1. לזהות את האוטומט: שאלו את עצמכם: איפה אני מגיב.ה תמיד באותו אופן? מה מפעיל אותי? מתי אני כופה את דרכי במקום לאפשר מצפן משותף? מודעות עצמית היא הצעד הראשון.

2. ליצור מערכת איזון: הכניסו לחדר מישהו אחר שמאזן אתכם, כזה שלא תמיד יסכים איתכם. ישאל שאלות נכונות. לעיתים, עצם הידיעה שיש מישהו כזה בחדר משנה את צורת החשיבה ומזכירה שיש יותר מדרך אחת נכונה.

3. לתכנן המשכיות: צריך להבין את הקושי בתכנון העתיד אבל לא לחמוק ממנו. בסופו של דבר, גם המייסדים המרשימים והמוכשרים ביותר יאלצו יום אחד להיפרד מהעסק. חשוב מאד לחשוב על תכנון כמשהו ארוך טווח שיאפשר בצעדים קטנים לבנות עתיד בטוח ויציב לעסק וגם למשפחה.

אני מאמינה שאפשר לשדרג את עצמנו כמנהיגים, להתפתח ולהשתנות. לא רק כדי לשרוד, אלא גם כדי לצאת מהתהליך מחוזקים, מאוחדים יותר, עם בהירות חדשה ויכולת טובה יותר להיערך לעתיד.

מייסדים לא צריכים לכבות את האש שלהם, הם רק צריכים ללמוד לשלוט בה. כי בסופו של דבר, מייסדים גדולים לא נמדדים רק לפי מה שהקימו, הם נמדדים בעיקר לפי מה שהשאירו אחריהם. הגדולים שבהם משאירים אחריהם לא רק עסק מצליח, הם משאירים אחריהם דרך, תפיסת עולם, השראה. וכשזה קורה, הם כבר לא רק פאונדרים של עסק. הם מייסדים של מורשת שהיא גדולה מהם בהרבה.

***גילוי מלא: הכנס ייערך בשיתוף KPMG ,LGA ישראל, בנק יוליוס בר, המילטון ליין ישראל ומשרד עו"ד GAC

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי