גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תינוק משלושה הורים: החוקר שהוביל את אחד הניסויים המהפכניים לא תמיד האמין שיצליח

ביולי האחרון פורסם מאמר שהכה גלים: חוקרים בריטים הצליחו למנוע מחלות קשות בשמונה עוברים באמצעות שילוב דנ"א של "אם" נוספת בתהליך ההפריה ● פרופ' דאגלס טורנבול, שהוביל את הניסוי, לא תמיד האמין שהמחקר שלו יהפוך למציאות ● בראיון לגלובס, הוא מספר על התלאות בדרך, מדבר על הפוטנציאל העתידי של הטכנולוגיה, וגם על המגבלות שלה

פרופ' סר דאגלס מת'יו טורנבול
פרופ' סר דאגלס מת'יו טורנבול

אי אז בשנת 2008 בישרנו לראשונה שפריצת דרך שהשיגו מדענים תביא ללידת תינוק משלושה הורים. "חוקרים יצרו ביצית מופרית עם חומר גנטי משלושה הורים", הודיעה הכותרת, ושאלנו מה יהיו ההשלכות של הפריה כזאת. האם זוג נשים יוכל להביא לעולם ילד שנושא חומר גנטי משתיהן, או שהורים יוכלו לבחור לשלב בילדיהם קצת גנטיקה של ספורטאי־על או זוכה פרס נובל? ואולי רק נזכה כך בעוד אדם שאחראי לשעשע את הילד באוגוסט.

מאות מתמטיקאים התכנסו לאחרונה עם רעיון מהפכני והותירו את הקהילה המדעית בהלם
כמה מהר אתם הולכים, ומה זה אומר על הבריאות שלכם? המחקרים שמגלים איך הולכים נכון

והנה, 17 שנים עברו ולפני כמה שבועות התבשרנו שבבריטניה כבר נולדו שמונה ילדים הנושאים גנים של שלושה הורים. המחקר ההוא הפך למציאות, וייתכן שבקרוב הוא יהיה טיפול מיינסטרימי למדי.

מי שהוביל את הניסוי הזה הוא סר דאגלס (דאג) טורנבול, פרופ' לנוירולוגיה באוניברסיטת ניוקאסל ומנהל מכון מחקר המיטוכונדריה ב־Wellcome Trust. טורנבול עובד על המחקר הזה במעבדתו שבאוניברסיטה כבר שנים רבות, ולא תמיד האמין שיגיע לרגע הזה. בראיון לגלובס, הוא מספר על גלגולי המחקר והפוטנציאל העתידי שלו, וגם שופך קצת מים קרים על פנטזיות עתידניות.

"משפחות איבדו יותר מילד אחד"

בניסוי ההפריה משלושה הורים, החוקרים ביקשו לתקן מצב שבו נוצרים עוברים עם מחלות קשות מאוד בגלל גנטיקה פגומה של המיטוכונדריה - איברון בתא שאחראי בעיקר על ייצור האנרגיה שלו. המיטוכונדריה מגיעה רק מהאם ונושאת איתה מעט חומר גנטי (הרוב המוחלט של הגנים שלנו נמצאים בגרעין התא). כדי למנוע את המחלות, החוקרים השתילו בביצית של האם מיטוכונדריה מתורמת במקום המיטוכונדריה הפגומה.

"כשהתחלתי לעבוד בתחום מחלות המיטוכונדריה, ידעתי שאני יכול לאבחן את המחלה, שזו לפעמים הקלה גדולה בפני עצמה, ושאני יכול לשפר את חיי המטופלים במידה מסוימת, אבל לא היו לי באמת הכלים שיש לרופאים בתחומים אחרים", מספר טורנבול.

"בשנות ה־90, טיפלתי באישה שאיבדה תשעה ילדים בגלל מחלת מיטוכונדריה. היא הייתה המקרה הכי קשה, אבל היא לא הייתה היחידה. לקליניקה שלי הגיעו לא מעט משפחות שאיבדו יותר מילד אחד. הבנו שאנחנו צריכים לנסות למנוע מהילדים להיוולד עם בעיות המיטוכונדריה האלה, כי החלופה הייתה פשוט קשה מדי".

הריון / אילוסטרציה: Shutterstock

בשנת 2001, זמן לא רב אחרי שהוכרז פענוח הגנום הראשון בפרויקט הגנום האנושי, החלה המעבדה בניוקאסל לחקור את האפשרות להשתיל מיטוכונדריה בעוברים. "ב־2005 כבר אפשרו לנו להתחיל להשתיל מיטוכונדריות בעוברים שנוצרו בטיפולי פוריות אבל היו בהם פגמים שממילא לא היו מאפשרים להם להיקלט כהיריון תקין. כך פיתחנו את המיומנות שלנו בהשתלה, עד 2008. אז חל שינוי בחוק שאפשר לנו לבצע את ההשתלה הניסיונית בעובר שכן יכול להיקלט".

שנתיים אחר כך פורסמו המאמרים על ההשתלה בעוברים שאינם מתאימים להפריה. אז החלו טורנבול וצוותו לפעול לשינוי החוק כך שלא רק ניתן יהיה לבצע את ההפריה בעובר שיכול לבוא לעולם, אלא שהמטרה אכן תהיה להביא כך לעולם ילד בריא.

"בתקופה הזאת היה המון עניין בנושא", מספר טורנבול. "עד אז דיברנו הרבה על הטכניקה, ולא על האתיקה. אבל ב־2015 נערך דיון מקיף בפרלמנט שבחן כל השפעה אפשרית של ההשתלה".

"הפרלמנט הצביע בעד"

האישור של הניסוי לא עבר באופן חלק והוא צבר גם מתנגדים מסוגים שונים. חלק מהמבקרים טענו שהתערבות כזאת היא שינוי גנטי מעשה ידי אדם, ואישור של עריכה גנטית כזאת יפתח דלת לסוגים אחרים של שינויים גנטיים שיועברו לדורות הבאים, בלי לדעת איזה נזק נגרם כתוצאה מכך. מאז אכן אושרו טיפולים אחרים הכרוכים בעריכה גנטית ממוקדת, כך שהם צדקו כשטענו שהדלת נפתחה, ועם זאת נדמה שהעולם כבר מקבל זאת כחלק מהרפואה.

מתנגדים אחרים הוטרדו מכך שהעובר שממנו מוציאים את המיטוכונדריה מושמד בתהליך וטענו שמדובר ברצח. היום בתהליך הפריית מבחנה עוברים רבים אינם חיים מעבר לכמה ימים, כך שגם הטענה הזאת כבר אינה חסם ממשי ברוב המדינות.

שאלה נוספת שעלתה בדיונים עסקה בזהות של הילד. האם הוא לא יחוש בלבול לגבי מקורותיו ההוריים? טענת הנגד הייתה שבלאו הכי הרוב המוחלט של התכונות שלנו מגיע מגרעין התא ולא מהמיטוכונדריה. אפשר לדמות אותה ל"מערכת הפעלה", שעליה רצה ה"תוכנה" שלנו. כשמערכת ההפעלה תקולה אנחנו עלולים לחלות, אבל החלפת מערכת ההפעלה לא תשנה את התוכן.

ומה לגבי זכויות התורמת על הילד? השנים שעברו ביססו פרקטיקות שמקלות את ההתמודדות עם השאלה. זכויותיה דומות לאלה של תורמת ביצית, כלומר, אין לה כאלה.

"אחרי הדיון המעמיק, הפרלמנט הצביע בעד", אומר טורנבול, ולא סתם בעד, אלא ביחס של 382 מצדדים לעומת 128 מתנגדים.

בארה"ב הגישה עדיין הפוכה. לא רק שאסור להביא כך ילדים לעולם, אסור אפילו לבצע מחקר בנושא.

"התוצאה מחזירה את האופטימיות"

"אני מאוד שמח שההחלטה התקבלה כך, בפומבי, בהשתתפות אנשים מתחומים שונים", אומר היום טורנבול. "זה היה מאוד חשוב. חשבנו מאוד לעומק כדי למנוע שימוש לרעה וכדי לוודא שאנשים מבינים שמדובר בפתרון שנועד אך ורק להביא ילדים למשפחות שבהן לאם יש בעיית מיטוכונדריה גנטית וללא התערבות ייוולדו לה ילדים עם מחלות קשות".

ולא מה?
"הייתה מחשבה שאולי זו יכולה להיות שיטה להתגבר על אי־פוריות ממקור לא מוסבר. היו אנשים שרצו לנסות. אבל בינתיים אין הוכחות שפוריות לא מוסברת יכולה לנבוע מפגם לא ידוע במיטוכונדריה".

אז בעצם ב־2015 כבר הייתה לכם הוכחת היתכנות לשיטה, ואפילו רגולציה מאפשרת. מה קרה מאז?
"לאט לאט הגענו למצב שבו יש לנו שמונה ילדים שנולדו בריאים. בין 2010 ל־2017 עשינו עוד המון בדיקות בבעלי חיים ובעוברים בלבד כדי לוודא שהטיפול בטוח. ב־2017 התחלנו לנסות להביא לעולם את התינוק הראשון. התהליך לא פשוט. צריך למצוא את המשפחות המתאימות, אלה שמוכנות להיכנס לתהליך ניסיוני כזה, ומנגד גם את התורמת. במהלך הקורונה היינו מושבתים, כי התהליך מחייב נסיעה של כל הגורמים למעבדה שלנו. התורמת חייבת להיות פיזית איתנו כי הביצית חייבת להיות טרייה.

"כאשר התחלנו במחקר שלנו, ליוו ועזרו לנו משפחות אקטיביסטיות, שעשו הכול כדי לקדם את המחקר, את המודעות אליו ואת ההכרה החיובית בו. הלכנו איתן יד ביד כל הדרך. כשקיבלנו את האישור, פנינו קודם כל אליהן, אבל בגלל הזמן שעבר, חלקן כבר היו מבוגרות, ולאחרות היו בעיות פוריות אחרות, אז היו מקרים שבהם לא הצלחנו להשיג היריון. וכל ניסיון כזה הוא כל כך מורכב, תובעני בזמן ויקר. עם כל שברון הלב, החלטנו להגביל את הגיל".

טורנבול מספר שהם נתקלו גם באתגרים לוגיסטיים משמעותיים שלא היו מודעים אליהם לפני כן. "התחלנו מאוד אופטימיים ואחר כך הגיע הריאליזם. ובכל זאת התוצאה מחזירה את האופטימיות. אולי עכשיו, בעקבות פרסום המאמר והמודעות הרבה לתהליך הזה בעולם ולתוצאות החיוביות שקיבלנו, נראה יותר עניין.

"פיתחנו בינתיים לא רק את התהליך הטכני, אלא גם מסע מטופל מאוד ברור ומקיף, שבו אנחנו יודעים בדיוק איך לבדוק את האמהות, לזהות אם המוטציה שלהן היא אכן כזו שעבורה התהליך יכול להועיל, להסביר להן את כל האפשרויות העומדות בפניהן, לוודא שיש להן סיכוי סביר להחזיק היריון, ואנחנו מלווים ומנטרים אותן במהלכו".

אתה מתאר קושי להשיג משפחות שייקחו סיכון בתהליך. מצד שני, אחרות בטח התדפקו על דלתותיכם, כי זו הדרך היחידה להגשים את חלומן ללדת ילד בריא.
"חלק מהנשים שסובלות מפגם מיטוכונדריאלי יבחרו בתרומת ביציות. אחרות יכולות לבצע ברירת עוברים, כלומר הן יבצעו תהליך רגיל של הפריית מבחנה, ותיערך לעובר בן הימים הספורים והתאים הספורים בדיקה לפני הכנסתו לרחם, כדי לראות כי המיטוכונדריה שלו פועלת ותקינה גנטית. אבל זה לא תמיד אפשרי, ואז השתלת מיטוכונדריה היא הדרך היחידה שלהן ללדת ילד שהוא שלהן גנטית ללא תחלואה. עבורן עשינו את זה. לא כדי להראות מה המדע יכול לעשות, אלא ממש אך ורק עבור המשפחות האלה".

"השפעה קטנה על הגנטיקה"

אתה אומר שהן עוברות את כל התהליך כדי להשיג תינוק שהוא שלהן גנטית, אבל לא ב־100%.
"התכונות של הילד, המראה שלו, כל זה מגיע אך ורק מגרעין התא".

אם כך, התהליך לא מיועד לשתי אמהות שמעוניינות שהילד שלהן יישא גנים משתיהן.
"לפי החוק הבריטי, אסור לבצע את התהליך מסיבה זו אלא רק בגלל מחלה מיטוכונדריאלית. תיאורטית, הילד יכול להכיל דנ"א משתי אמהות, אבל אני באמת לא רואה מצב שבו מישהי תעבור את התהליך המורכב כל כך הזה עבור השפעה כל כך קטנה על הגנטיקה של הילוד. נחמד לדבר על זה עקרונית, אבל אני לא באמת חושב שזה משהו שעשוי לקרות".

מיטוכונדריות קושרו לאריכות ימים וליכולות ספורטיביות. אתה יכול לראות בעיני רוחך הורים שמשתילים בעובריהם העתידיים מיטוכונדריה מספורטאית, כדי שגם הילד שלהם יהיה בעל פוטנציאל בתחום?
טורנבול מעווה קלות את פניו, אך מיד חוזר להיות קורקטי: "זה לא יעשה שום שינוי. זאת סתם ספקולציה פרועה ולא מוכחת מדעית".

"שימוש לאנטי־אייג'ינג? לא סביר"

מדוע לדעתך ההתקדמות שעשיתם התרחשה בבריטניה, הרבה לפני כל מקום אחר בעולם?
"בבריטניה תמיד היו חוקים מאוד ברורים לגבי הפריות מלאכותיות. הגישה לנושא הייתה הרבה יותר מסודרת מאשר במקומות אחרים. יש לנו אגודה מקצועית לנושא ההפריות שהוקמה כבר ב־1972. ברור שזה חלק מאוד חשוב מהרגולציה שלנו.

"בנוסף, לא בכל מדינה יש יכולות טכנולוגיות חזקות בתחום ה־IVF, והגורם השלישי הוא כנראה המימון. אמנם מדובר בניסוי קליני, אבל לא חברה מסחרית עורכת אותו, אלא ה־NHS, שירות הבריאות הלאומי הבריטי (גוף שהוא גם המבטח הממשלתי וגם קופת החולים הממשלתית). הוא זה שמשלם על כל זה".

לאחרונה, עבר חוק גם באוסטרליה המאפשר השתלת מיטוכונדריה בעוברים. בישראל זה עדיין לא חוקי. המיטוכונדריה נחשבת היום ללהיט גם בתחום האנטי־אייג'ינג. יש חברות המפתחות מיטוכונדריות להשתלה, בתקווה שהן יהיו מעין גורם של התחדשות בגוף.
"אני מכיר חברות הפועלות בתחום הזה. חלקן מנסות לתקן כך מחלות של המיטוכונדריה. הלוואי שזה היה עובד. בתור מרכז לחקר ולטיפול במחלות של המיטוכונדריה, היינו מאוד שמחים לבצע השתלות כאלה בעצמנו, אבל מה לעשות, זה כנראה לא עובד. מספר המיטוכונדריות שצריך להשתיל כדי להשיג השפעה הוא עצום, וההשתלה עצמה היא מורכבת. לגבי אנטי אייג'ינג, זה עוד יותר בלתי סביר".

אבל אתה כן רואה שימוש רב יותר בהשתלת מיטוכונדריה בעוברים בנסיבות של תחלואה.
"כן, אני מאמין שזה יהיה בעתיד טיפול מקובל ונגיש במדינות רבות עבור אנשים עם נשאות של מחלת מיטוכונדריה. במדינות אחרות, יש מגבלות תרבותיות שעלולות להאט או אפילו לחסום את ההטמעה של הטכנולוגיה. אני לא האדם הנכון להתייחס לדילמות של מדינות אחרות, אם בגלל דת או פשוט בגלל שתפיסת העולם כל כך שונה.

"בעיה אחרת היא המשאבים. אנחנו לא חושבים שזה יהיה אי פעם טיפול זול לביצוע. מדינות יצטרכו לחשוב טוב אם הן מממנות את הטיפול ועבור מי".

נשאי מחלות מיטוכונדריאליות ממדינות אחרות יכולים לבוא לעשות את ההשתלה אצלכם?
"כרגע לא, כי הניסוי כולו משולם על ידי ה־NHS ולכן הוא מיועד למבוטחים שלנו. בעתיד, כשהטיפול יהיה יותר מיינסטרימי, אני מאמין שנפתח גם מודל בתשלום, ואז כולם מוזמנים".

עוד כתבות

ליאת הר-לב בקמפיין בנק הפועלים

הצופים נכנסים עם אירנה לשוק ההון, והפרסומת של הפועלים היא הזכורה ביותר

הבנק עלה בתחילת השבוע עם פרסומת חדשה לקידום מהלך המניות, ושלושה ימים אחר כך הציג המתחרה לאומי את התשובה שלו ● מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומה האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, ובמקום השני באהדה: פריגת

מישל מונץ, ראש תחום ניהול ההשקעות במשרד מנהל ההשקעות הראשי וחבר בוועדת ההשקעות בבנק יוליוס בר / צילום: באדיבות בנק יוליוס בר

מנהל ההשקעות הבכיר שממליץ: כך תבנו תיק חסין ולא תצטרכו לגעת בו יותר

מישל מונץ, ראש תחום ניהול ההשקעות ביוליוס בר, אומר כי הטעות הכי גדולה של משקיעים היא לנסות לחזות את המשבר הבא: "מה שחשוב זה לבנות תיק חסין, ולנצל תקופות חיוביות" ● מונץ ישתתף בכנס ההשקעות ובכנס החברות המשפחתיות של גלובס בשבוע הבא

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות קלות; מדד הבנקים ירד ב-0.7%

מדד ת"א 35 ננעל ביציבות ● השקל מתחזק קלות מול המטבעות הזרים ● בלידר מעריכים: "כל עוד המלחמה נמשכת, בנק ישראל יתקשה להוריד ריבית" ● בבנק הפועלים מסמנים באיזה תרחיש שוק הדיור יכול להתאושש ● אנבידיה עקפה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות. מדוע המניה ירדה במסחר המאוחר? ● וגם: בנק אוף אמריקה בהמלצה שלילית על אמריקן איגל למרות הקמפיין המתוקשר

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתון המזעזע שאלקטרה הצניעה בדוחות

הבנקים מחלקים הטבות בכאילו ●  המוחים מגיעים לספורט הישראלי ● ומה זה חיים של פועל בשורה התחתונה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבית ברחוב הירקון 200 בת''א / צילום: צילום פרטי

הבניין בתל אביב, הפיצוי החריג והדייר שיקבל מאות אלפי שקלים

מדובר בבניין בן 4 קומות שכולל 8 דירות, מהן 7 שייכות לארבעה בעלים; אלה יזמו לפני 8 שנים פרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) בבניין, אותו תכנן האדריכל פיצו קדם ● הדייר הסרבן טען כי יתר השכנים פעלו מאחרי גבו וכי דירת התמורה שיקבל קטנה ואינה עומדת בפרופורציות לתוספות שיקבלו בעלי דירות אחרים

מחאה אנטישמית בניו יורק. ''המפגינים לא מבדילים בין ישראל ליהודים'' / צילום: Shutterstock

המלחמה באנטישמיות והאזהרה: "ניו יורק תהפוך למקום שאנשים לא ירצו לגור בו"

אבי קנר, מבעלי רשת מורטון וויליאמס, כבר שנים מככב בחזית המאבק על דמותה של ישראל בארה"ב ● מאז 7 באוקטובר חנויותיו הושחתו והוא הואשם ב"שיתוף פעולה עם פשעים", אך במקום לסגת - הכפיל את גודל מחלקות המוצרים מישראל ● כעת, רגע לפני מכירת הרשת לענקית אמריקאית, הוא מדבר על ניו יורק המשתנה ועל החשש מהנהגתה הבאה

פילה בר ים / צילום: אסף קרלה

רותי ברודו שיחקה אותה שוב: בראסרי 48 עושה הכול כמו שצריך, ועוד קצת

בצהריים וייב של פאוור לאנץ', אחר הצהריים הפי אוור שווה, בערב אווירה סקסית ● בראסרי 48 היא עכשווית ומלאת אופי כמו הבעלים שלה

רוברט פ. קנדי ג'וניור / צילום: Shutterstock, Maxim Elramsisy

אחרי הביקורת על קנדי: הבית הלבן מורה על הדחת ראש ה־CDG

ד”ר סוזן מונרז, שמונתה לנהל את המרכז למניעת מגיפות בארה”ב, הודחה במפתיע מתפקידה ● ההודעה הרשמית על פיטורי ד”ר מונרז מגיעה לאחר חודשים של עימותים עם שר הבריאות קנדי ג’וניור ● מונרז טוענת כי מדובר במהלך פוליטי שמסכן את חיי האזרחים ומצהירה: "לא אתפטר"

טויוטה קורולה / צילום: יח''צ

הנתונים שמגלים: זה הרכב המשומש המבוקש בישראל

קבוצת צ'רי הסינית נערכת להרחיב את החדירה שלה למערב, עם מותג קרוס־אובר הכולל הנעה חשמלית ופלאג‏־אין, ומותג בנזין במחיר נגיש ● מחירי עסקאות היד שנייה מטפסים בעקבות העלייה במחירי כלי הרכב החדשים - זה המותג המבוקש ביותר בחודשים האחרונים ● וגם: הקרוס־אובר החשמלי של BYD שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

תרגיל של חיל הים הפיני / צילום: Reuters

עם מערכת טילים חדשה מתוצרת ישראל, פינלנד ממשיכה לבקר ולקנות

צבא פינלנד הטמיע השבוע מערכת טילים של התעשייה האווירית, חרף הביקורת הציבורית ● העניין של המדינות הנורדיות בנשק ישראלי גובר בגלל החשש מרוסיה, אך המלחמה בעזה מקשה עליהן לאשר עסקאות בפרלמנטים ● המסלול העוקף שמצאו החברות עלול להוות פתרון זמני

לאיזה ספקיות חשמל פרטיות עברו הצרכנים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בזק היא ספקית החשמל אליה עברו הכי הרבה לקוחות. מי נותרה מאחור?

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים את מפת התניידות הלקוחות לספקיות הפרטיות בעקבות רפורמת החשמל ● המספרים מלמדים כי מדובר בקרוב ל־300 אלף משקי בית בסך הכול

רקטת אקסטרא / צילום: אלביט מערכות

מרוקו השלימה ניסוי מוצלח ברקטות ישראליות, ושוקלת רכישה נוספת

במסגרת אימון שהתקיים בדרום־מזרח המדינה, מרוקו השלימה ניסוי מוצלח ברקטות המונחות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● הניסוי התבצע כשנתיים לאחר שמרוקו הפכה ללקוחה נוספת של מערכות PULS מתוצרת אלביט, בעסקה שמוערכת ב־150 מיליון דולר – ואספקותיה נפרסות עד 2026

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתון החריג והתשובה: איך חברות הנדל"ן מכרו מאות דירות בתוך חודש וחצי

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לצד פרסום נתוני שפל בכל הנוגע למכירת דירות במחצית הראשונה של השנה, חמש חברות נדל"ן מדווחות על קצב מכירות גבוה וחריג למדי בחודשים יולי ואוגוסט ● בין הסיבות: הגברת הביקוש לממ"דים לאחר המלחמה עם איראן, הרחבת מבצעי שיווק והבשלת פרויקטים ● האם מדובר בהתעוררות נקודתית של השוק, ומה המכנה המשותף לכולן?

וונגן בשוייץ / צילום: Shutterstock

נער בן 16 יצא לחודש באירופה, ומסרב לשוב לישראל - כך כפה עליו בית המשפט לחזור

הנער, שהוריו גרושים, טס למחנה אימונים באירופה ללא ליווי הוריו, אך התברר כי בפועל, הנער עבר להתגורר עם בעלה הנוכחי של האם, בשווייץ ● הנער הודיע כי אינו מעוניין לשוב לארץ והאם תומכת בעמדתו. מנגד, אביו מתנגד להגירה החד־צדדית ● בית המשפט דחה בתוקף את עמדתו של הנער

הפרסומת החדשה של GAP בתגובה לקמפיין אמריקן איגל / צילום: מסך מיוטיוב

מוביל בהכנסות: כך הופך ענף הפרסום לכוכב הראשי של שוק הבידור והמדיה

תוך חמש שנים יעמדו הכנסות ענף הפרסום הגלובלי על 300 מיליארד דולר יותר מהוצאות הצרכנים, כך עולה מדוח חדש של פירמת PwC שבוחן את שוק הבידור והמדיה בכ–50 מדינות, כולל ישראל ● הכנסות הסטרימינג יעברו את אלו של הטלוויזיה ה"מסורתית" כבר ב־2027

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

וורן באפט שוב מעלה את ההימור על השוק הזה

ברקשייר האת'וויי הגדילה את אחזקותיה בחברות מיצובישי ומיטסוי, מהלך שנתפס כהבעת אמון בבתי המסחר היפניים והוביל לעליות במניותיהן ● החברות היפניות הסכימו להקל על מגבלת ההחזקה של ברקשייר, שיעורי האחזקה צפויים להתכנס לרמה של כ־10% בדומה לאחרות

קריית אתא / צילום: Shutterstock, Max Zalevsky

אפי קפיטל מוכרת 50% מקרקע בקריית אתא תמורת 60 מיליון שקל

אפי קפיטל מתכוונת לבנות על הקרקע יחד עם הרוכשת 410 יח"ד ● היקף המימון של ברקת בבפארק הים בבת ים מגיעה ל-600 מיליון שקל ● וגם:  המועצה הארצית תדון שוב בשדה התעופה המשלים בצקלג ● חדשות השבוע בנדל"ן

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין

מה חושבת מנכ"לית אל־על על המהלך של וויזאייר?

דינה בן טל גננסיה התייחסה לאפשרות שחברת הלואו־קוסט וויזאייר תקים בסיס פעילות קבוע בנתב"ג, ואמרה כי החברה "מצפה לתחרות הוגנת" ● ממשק חדש מסייע למשרתי מילואים ולנכי צה"ל למצוא מכרזים לקרקעות של רמ"י, בהתאם להטבות שהם זכאים להן ● וקבוצת הנדל"ן סופרין נפרדת מהמנכ"ל לאחר שמונה שנים ● אירועים ומינויים

עופר ינאי, בעלי עופר ינאי / צילום: נועם גלאי

לאחר עזיבת המנכ"לים: הוצאות מימון העמיקו את הפסדי נופר

חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי הציגה צמיחה קטנה בהכנסות, אך מציגה הפסד כבד בשל הלוואות למימון פרויקטים שהיא מקדמת

מימין: יוחנן לוקר, ד''ר איתן וירטהיים, ד''ר שמואל וענת חרל''פ ואורנית בר טל / צילום: אלעד גוטמן

משפחת חרל"פ עושה את זה שוב: זו תרומת הענק שתעמיד לבית החולים בילינסון

לפני כחודשיים תרמה המשפחה 10 מיליון דולר למכון ויצמן, כחלק ממאמצי שיקום המכון לאחר שנפגע במלחמה עם איראן