גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

● חברת השבבים הישראלית שהכריזה על שת"פ עם ענקית המחשוב HP
● פלנטיר רוצה לחולל מהפכה בתעשיית הביטחון האמריקאית

1 סקויה על השטיח האדום: ג’ים ג’רמוש נשאל בוונציה על הקשר להייטק הישראלי

בפסטיבל הסרטים של ונציה שהתקיים בשבוע החולף, מסיבת העיתונאים של אחד הבמאים המוערכים בעולם הפכה לזירה של עימות פוליטי וכלכלי. ג’ים ג’רמוש, מהקולות הבולטים והמשפיעים בקולנוע העצמאי האמריקאי, הגיע לדבר על סרטו החדש Father Mother Sister Brother. אלא שכבר בשלב השאלות מהקהל התברר שהפוקוס איננו רק על הסרט עצמו, אלא גם על מקור המימון שלו.

הסיבה לכך היא שהפלטפורמה הבריטית Mubi, שהפיקה את הסרט, גייסה בתחילת השנה השקעה של כ־100 מיליון דולר מקרן ההון־סיכון האמריקאית סקויה קפיטל. זמן קצר לאחר מכן, קבוצה של במאים ויוצרים פרסמה מכתב פתוח שבו מחתה על כך שסקויה משקיעה גם ב"קלע" (Kela), סטארט־אפ ישראלי בתחום הסייבר־מודיעין, שפועל בין היתר מול גורמי ביטחון. לטענת החותמים, המשמעות לטענתם היא לכאור כי "הצמיחה של Mubi כרוכה ישירות ב'פשעי מלחמה' בעזה".

העובדה שהנושא עלה דווקא במסיבת עיתונאים של יוצר מוכר כמו ג’רמוש, באירוע שמושך תשומת לב תקשורתית מכל העולם, הפכה את הדיון לנפיץ במיוחד. ג’רמוש עצמו הגיב בזהירות: מצד אחד אמר כי הוא "מאוכזב ומוטרד" מהקשר לסקויה, מצד שני הבהיר שהקשר האישי שלו עם Mubi נוצר הרבה לפני סבב ההשקעה, ושבמהלך העבודה על הסרט חווה שיתוף פעולה חיובי. "אני לא דובר של החברה," הדגיש, "אני יוצר עצמאי שנאלץ לאורך השנים לקחת כסף מכל מיני מקורות כדי לממן את הסרטים שלי״. בסוף מסיבת העיתונאים סיכם ואמר כי לדעתו "כל כסף תאגידי הוא מלוכלך".

2 אנתרופיק שוברת שיאים: גיוס של 13 מיליארד דולר בשווי דמיוני

חברת אנתרופיק (Anthropic), שמפתחת את מודל השפה קלוד, הודיעה בשבוע החולף על סבב גיוס חסר תקדים: 13 מיליארד דולר בסבב F, לפי שווי חברה של 183 מיליארד דולר, לאחר הכסף. מדובר באחד מסבבי ההשקעה הגדולים ביותר שנרשמו אי פעם בחברה טכנולוגית פרטית. את הסבב הובילו קרנות ICONIQ, פידליטי ולייטספיד, ובהשתתפות שורה ארוכה של גופי השקעה מהמובילים בעולם, בהם בלקרוק, בלקסטון, גולדמן זאקס וג’נרל אטלנטיק. מאחורי השווי האסטרונומי מסתתרת צמיחה כמעט חסרת תקדים: בתוך פחות משנתיים מהשקת קלוד, ההכנסות בקצב שנתי (Run Rate) קפצו מכ־1 מיליארד דולר בתחילת 2025 ליותר מ־5 מיליארד דולר באוגוסט האחרון. החברה מדווחת כי יש לה כבר מעל 300 אלף לקוחות עסקיים, בהם תאגידי פורצ'ן 500 לצד סטארט־אפים צעירים, כאשר מספר החשבונות הגדולים (מעל 100 אלף דולר בשנה כל אחד) צמח פי שבע בתוך שנה אחת בלבד.

עוד לפי החברה, המנוע המרכזי לצמיחה הוא Claude Code, כלי בינה מלאכותית למפתחים שהושק במאי השנה, וכבר בתוך שלושה חודשים יצר הכנסות של מעל חצי מיליארד דולר. בנוסף, החברה מציעה מוצרים מותאמים לעסקים, לסטודנטים ולמשתמשים פרטיים, תוך שהיא שמה דגש על מחקרי בטיחות, פרשנות והסבריות (interpretability) של המודלים, נקודה שאנתרופיק מתעקשת למצב כיתרון מרכזי שלה מול המתחרה העיקרית, OpenAI.

היקף ההשקעה ומספרי הצמיחה הופכים את אנתרופיק לאחת מחברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות בעולם, עם שווי שמציב אותה בחזית המרוץ מול OpenAI ומיקרוסופט. כעת בשוק ההון מעריכים כי בקצב הזה השאלה אינה אם החברה תונפק לציבור, אלא מתי ובאיזה שווי.

3האוניברסיטאות המובילות ממנות "קציני AI ראשיים"

עד לאחרונה נשמע המונח "קצין בינה מלאכותית ראשי" (Chief AI Officer - CAIO) כמו תואר ששייך לחברות טכנולוגיה או למוסדות ממשלתיים. אלא שבחודשים האחרונים גם הקמפוסים האמריקאיים מצטרפים לטרנד: אוניברסיטאות מובילות כמו UCLA, מרילנד ויוטה כבר מינו בעלי תפקיד ייעודיים לניהול תחום ה־AI. מדובר בשינוי שמצביע על כך שהבינה המלאכותית כבר איננה נחלתם של חוקרים בודדים, אלא מרכיב אסטרטגי שמוסדות אקדמיים מבקשים לנהל ברמה מוסדית. התפקיד החדש כולל קביעת מדיניות וסטנדרטים לשימוש בטכנולוגיות AI, למשל הגדרה מהו מידע רגיש שאסור לאסוף או להזין למודלים, בניית מנגנוני בקרה לשימוש בכלי AI בקמפוס, והנחיות לגבי שילוב מערכות בינה מלאכותית בהוראה ובמחקר.

לצד זאת, ה־CAIO אחראי גם על יצירת שיתופי פעולה עם חברות ענק כמו למשל אנבידיה ומיקרוסופט, שמבקשות לקדם מחקרים ופיילוטים באוניברסיטאות. כך למשל, UCLA יצרה השנה שיתוף פעולה עם OpenAI במסגרתו הונגש המודל ChatGPT לסטודנטים ולחוקרים, ותוך חודשים ספורים הוגשו קרוב ל־100 הצעות לפרויקטים משותפים. זווית נוספת של התפקיד קשורה להכשרת דור העתיד: האוניברסיטאות מפתחות תכניות לימודים חדשות שמקנות אוריינות AI לכלל הסטודנטים, לא רק במדעי המחשב, אלא גם במשפטים, ברפואה, בכלכלה ובמוזיקה. הרעיון הוא להבטיח שכל בוגר יידע להשתמש בכלים מבוססי AI ברמה בסיסית לפחות, מתוך הבנה שאלה יהפכו לחלק בלתי נפרד משוק העבודה.

בכך נולד באקדמיה האמריקאית תפקיד היברידי חדש: חצי טכנולוגי, חצי אסטרטגי. בעלי התפקיד מגיעים לעיתים מרקע של מחקר מדעי־טכנולוגי, ולעיתים מניסיון ניהולי במוסדות ממשלתיים או בחברות טכנולוגיה. מה שבטוח- עצם קיומו של התפקיד מדגיש את ההכרה שה־AI הפך לנושא קרדינלי בניהול אוניברסיטה, ושנדרשת סמכות ייעודית שתתכלל אותו.

4 גיוס לסטארט-אפ הישראלי שרוצה להפוך את הסייבר לנגיש לכולם

הסטארט־אפ הישראלי Sola Security הודיע השבוע על גיוס של 35 מיליון דולר בסבב A, בהובלת קרן S32 ובהשתתפות קרן ההשקעות של מיקרוסופט (M12), New Era וגלילות קפיטל. זהו המשך ישיר לגיוס של 30 מיליון דולר שביצעה החברה בשנה שעברה, כך שסך ההשקעות בה כבר מגיע ל־65 מיליון דולר לחברה צעירה שהוקמה רק בשנה שעברה. מאחורי החברה עומדים גיא פלכטר, מי שהיה בעבר מנכ"ל־מייסד של Cider Security שנרכשה על ידי פאלו אלטו נטוורקס אז בעסקה של כ-300 מיליון דולר, ורון פלד, לשעבר מנהל אבטחת המידע הגלובלי של LivePerson.

השניים זיהו את אחת הבעיות הכואבות ביותר בתעשיית הסייבר: תלות אינסופית במתכנתים, יועצים חיצוניים ומערכות מסובכות. הפתרון שלהם - פלטפורמת AI שמאפשרת לצוותי אבטחת מידע לבנות סוכני סייבר מותאמים אישית תוך דקות בלבד, בלי לדעת קוד ובלי להמתין חודשים לפיתוח. מאז שהושק המוצר לפני כחצי שנה, החברה כבר צברה מעל 2,000 משתמשים, אנשי סייבר שבנו באמצעותה יותר מ־1,000 אפליקציות וסוכני AI, כך לפי הנתונים של החברה עצמה. הנתונים עצמם משמשים בתחומים מגוונים: ניהול זהויות, אבטחת ענן, ניהול תצורה ועמידה ברגולציות בינלאומיות. פלכטר אוהב להשוות את הגישה הזו ל־Canva או Figma בעולם העיצוב: בדיוק כפי שמעצבים יכולים כיום לבנות גרפיקות מורכבות בלי להיות מתכנתים, כך אנשי סייבר יכולים לייצר פתרונות מתקדמים בלחיצות בודדות.

5 האם מיקרוסופט בדרך להפוך להיות מונופול ירוק?

דוח חדש של פייננשל טיימס מצביע על שליטה כמעט מוחלטת של מיקרוסופט בשוק הצומח של "קרדיטי הסרת פחמן" (הסרת פחמן מהאטמוספירה אותה יוצרת החברה). לפי הנתונים, ענקית התוכנה רכשה עד היום כ־92% מכלל הקרדיטים העולמיים שנמכרו מטכנולוגיות מתקדמות, השקעות בהיקף של כ־8 מיליארד דולר. מדובר בפרויקטים חדשניים במיוחד, כמו Vaulted Deep האמריקאית שקוברת פסולת אנושית מתחת לאדמה, או Hafslund Celsio הנורבגית שמפיקה אנרגיה משאריות אשפה.

המטרה הרשמית: להגיע ליעד השאפתני שהציבה החברה לעצמה ולהפוך ל״פחמן שלילי״ עד סוף העשור, כלומר להסיר מהאטמוספרה יותר פחמן מכפי שהיא פולטת. אלא שבפועל התמונה מורכבת הרבה יותר. מאז תחילת העשור פליטות הפחמן של מיקרוסופט דווקא עלו ביותר מ־20%, בעיקר בגלל ההתרחבות המואצת של מרכזי הנתונים שלה שמפעילים את שירותי הענן וה־AI. התוצאה היא שמיקרוסופט רוכשת קרדיטים בקצב מסחרר, אך עושה זאת במידה רבה כדי לאזן את העלייה בפליטות ולא בהכרח כדי לצמצם אותן מהשורש. כמו כן, מבקרים מזהירים שהעובדה שחברה אחת מחזיקה בידיה כמעט את כל שוק הזה, עלול להפוך אותו ממנגנון סביבתי אמיתי לכלי תדמיתי. במקום שקרדיטי פחמן יהוו מנוע לשינוי אקלימי רחב, הם עלולים לשרת בעיקר את יחסי הציבור של חברות טכנולוגיה, ובינתיים, רמות הפליטה ממשיכות לעלות.