גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל בנתה "גשר לשלום" עם ירדן. למה הוא לא בשימוש?

התוכנית להקמת אזור התעשייה המשותף עם ירדן קיימת במשך עשורים ● רגולציה, בירוקרטיה ואינטרסים מנוגדים מונעים הפעלה גם של המעט שכבר הוקם ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי פרויקט "שער הירדן"

שלומי פוגל (מספנות ישראל), קאסם אל־טביישי ויובל יעקובי (מנכ''לי הפארק בירדן וישראל), 2014 / צילום: Reuters, Baz Ratner
שלומי פוגל (מספנות ישראל), קאסם אל־טביישי ויובל יעקובי (מנכ''לי הפארק בירדן וישראל), 2014 / צילום: Reuters, Baz Ratner

איך שומרים על היחסים העדינים עם ממלכת ירדן, שחולקת עם ישראל את הגבול הארוך ביותר שלנו? אחד המישורים הוא שיתוף פעולה כלכלי, בשאיפה לקדם "שלום בין עמים" ולא רק בין ממשלות. אחד הפרויקטים המרכזיים בחזון זה הוא הקמת פארק תעשייה ותעסוקה משותף באזור עמק המעיינות - הידוע כפארק "שער הירדן".

אבל המיזם השאפתני הזה נשאר ברובו על הנייר - ולא רק באשמת הירדנים. בשורות הבאות נגולל את סיפורו העגום של המקום שאמור היה להיות המודל העולמי של "שלום כלכלי".

אזור היסטורי

המסע שלנו מתחיל ב־26 באוקטובר 1994, עם חתימת הסכם השלום ההיסטורי בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. ההסכם הניח את היסודות לשיתוף פעולה אזרחי, כלכלי וסביבתי בין המדינות. לצד הסדרת הגבולות ועניינים ביטחוניים, הסכם השלום כלל חזון להקמת פרויקטים כלכליים משותפים בגבול שבין המדינות.

היחסים הקרובים בין ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לבין המלך חוסיין, סייעו להתוות רעיונות כמן תעלת הימים, שיתופי פעולה בחשמל, רכבות ותשתיות כלכליות. אלא שעם השנים - ובעיקר מאז רצח רבין והתדרדרות יחסי ישראל והפלסטינים - היחסים בין המדינות התקררו, התרחקו מחלום השלום ההוא של אמצע שנות ה־90 - ורוב היוזמות הכלכליות לא יצאו אל הפועל.

אבל בין הרעיונות בלט פרויקט "שער הירדן" כיוזמה בינלאומית פורצת דרך להקמת אזור תעשייה ותעסוקה משותף לשתי המדינות באזור עמק המעיינות. מדובר באזור גאוגרפי בעל חשיבות היסטורית וסמלית, שבו עבר הקו של הרכבת החיג'אזית דרך עמק יזרעאל לחיפה, ואשר שימש במשך עשרות שנים כאזור ספר בעל פוטנציאל תשתיתי, חקלאי ותיירותי. אלא שהפוטנציאל נותר לא ממומש במשך זמן רב.

לכן, הרעיון היה ליצור שיתוף פעולה אזרחי־כלכלי ישיר שיאפשר ייצור, מסחר, לוגיסטיקה ותעסוקה, תוך הסרת חסמים מדיניים ובירוקרטיים. זאת, בתוך פארק תעשייה אחד שיורכב משני אזורים משלימים: האזור הירדני - המשמש כאזור תעשייה לכל דבר, שבו יוקמו מפעלים, מחסנים, מרכזים לוגיסטיים, מתקני עיבוד מזון, תעשיות קלות וטכנולוגיות נקיות; האזור הישראלי - שישמש כאזור תמיכה וניהול, שבו יוקמו מרכזים רפואיים, מבני שליטה, אזורי קבלת עובדים ומבקרים, תחנות בדיקה ומיון, אזורי מסחר ומשרדים.

ניצול יתרונות יחסיים

לטובת העניין ישראל הקצתה כ־245 דונם וירדן כ־700 דונם. אם שמתם לב שיש כאן חוסר סימטריה בהקצאת השטחים, זה לא במקרה: אופן הפעולה של הפארק מבוסס על עיקרון של מינוף היתרונות היחסיים של כל מדינה: ירדן תספק קרקעות נרחבות, כוח עבודה זול ונגישות אזורית לשווקים במזרח התיכון (על ידי מיתוג התוצרת כמיוצרת בירדן ולא בישראל); ישראל תספק ידע טכנולוגי, ניסיון תעשייתי, ניהול מתקדם ותמיכה במערכות לוגיסטיקה ושיווק.

מטרותיו המרכזיות של פרויקט "שער הירדן" הן חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי והאזרחי בין מדינת ישראל לממלכת ירדן, קידום התעסוקה בצד הירדני תוך ניצול יתרון יחסי בשוק העבודה, עידוד השקעות ישראליות ובינלאומיות, יצירת אזור חיץ אזרחי־מסחרי שיתרום ליציבות האזורית ולחיזוק הביטחון, וכן קידום הפיתוח הכלכלי והחברתי של הפריפריה הישראלית בצפון־מזרח הארץ, ובפרט באזור עמק המעיינות.

הפארק, כך קיוו, ימשוך השקעות בינלאומיות, בעיקר בתחומים של תעשייה קלה, עיבוד חקלאי, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת, טקסטיל, שירותים רפואיים וחברות הזנק בתחום האגרוטק. למעשה, הקמת התשתיות מתבצעת בסיוע מענקים בינלאומיים, כולל סיוע מארצות הברית, גרמניה והאיחוד האירופי. כך, הפארק עשוי לשמש גם כמודל לפיתוח אזורים דומים במזרח התיכון, כמרחבים כלכליים חוצי גבולות שמבוססים על אינטרס משותף, כלכלה משולבת ויחסי גומלין אזרחיים.

לא בכדי הפרויקט מתואר כגשר בין מדינות - שכן אחד המרכיבים העיקריים בפרויקט הוא הקמת גשר חדש בין שני חלקי הפארק הקבוע להולכי רגל וכלי רכב קלים, שנבנה כחלק בלתי נפרד מהפרויקט ומאפשר מעבר ישיר של עובדים, משקיעים, סחורות וציוד. זאת, ללא צורך באשרות כניסה רגילות, אלא באמצעות מנגנון מעבר ייעודי המנוהל על ידי רשות המעברים של ישראל בשיתוף עם הגורמים הירדנים.

ומי מנהל את כל זה? הפרויקט בשני צדיו מנוהל ומפותח על ידי חברת שער הירדן פרויקטים, המוחזקת וממומנת בלעדית על ידי משפחת רות וברוס רפפורט - שהשקיעה עד כה כ־35 מיליון דולר. חברת שער הירדן קיבלה את המנדט לפתח גם את הצד הירדני וגם את הצד הישראלי, והדבר מתבצע בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות, משרד הכלכלה, רשות מקרקעי ישראל, רשות המעברים, ומשרדי ממשלה נוספים.

יש גשר, אין מעבר

על אף הפוטנציאל הרב הגלום בפרויקט "שער הירדן", יישומו נתקל בשורה של אתגרים מדיניים, מוסדיים וציבוריים, המעמידים בספק את קצב ההתקדמות ואת יכולת המימוש שלו. צריך לומר ביושר שירדן היא לא השותף האידאלי להוצאה לפועל של מיזמי ענק: כבר עשרות שנים שהיא נמצאת במצב כלכלי מורכב, כשהיא מתמודדת עם קליטה מאסיבית של פליטים מעיראק ומסוריה, שיעורי אבטלה גבוהים, גירעון תקציבי ותלות משמעותית בסיוע חוץ.

אבל זה לא אומר שהצד הישראלי חף מטעויות. דו"חות מבקר המדינה ומקורות ממשלתיים מצביעים על ליקויים בתיאום בין משרדי הממשלה, היעדר גוף מתכלל שאחראי על קידום המיזם, עיכובים בתקצוב וחלוקת אחריות עמומה בין רשות מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה, המועצה האזורית ויתר הגופים הרלוונטיים.

זאת, כשבמקביל ממשלת ישראל עושה לאורך השנים מספר ניסיונות כדי בכל זאת להפיח חיים בפרויקט "שער הירדן". החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים 2012 ו־2013 אומנם קבעו את המסגרת הראשונית לפיתוח הפארק, אבל גם הן לא הצליחו להביא למימוש המיזם. הקשיים העיקריים הגיעו דווקא מהשדה הרגולטורי והבירוקרטי.

למשל, ההקמה הפיזית של הגשר עצמו הושלמה כבר ב־2018, כאשר חברת שער הירדן השתתפה בתכנון, בקידום, בביצוע ובחיבור התשתיות בצד הירדני. אבל הגשר לא הופעל. למה? כי לא קיים בחוק הישראלי מודל מוסדר למעבר בינלאומי מסוג זה. רשות שדות התעופה, הפועלת לפי תקנות ביטחוניות מחמירות, אינה ערוכה למנגנון כזה, וגם גופים כמו השב"כ לא היו מוכנים לכך. במשך שנים רבות ניסו להפעיל את הפרויקט ללא מסגרת חוקית מתאימה, ללא הועיל.

ואז, ביולי 2022, התקבלה החלטת ממשלה 1806 שניסתה להתמודד עם כל זה, לאושש את המיזם ולעבור לשלב ההפעלה, תוך גיבוש מתווים חדשים שיאפשרו התקדמות הדרגתית. עד כמה היא הצליחה?

הפרויקט נשאר תקוע

בניגוד לתקוות, גם ההחלטה הזאת לא צלחה את אותם מכשולים שבהם נתקעו קודמותיה. מתוך תשעה סעיפים אופרטיביים שהוגדרו לקידום הפרויקט, רק אחד יושם במלואו (11%), שניים יושמו חלקית (22%) ושישה כלל לא יושמו (67%), מה שממחיש את שהמורכבות והתאגרים לא התפוגגו גם בחלוף השנים.

למרות ההחלטה להפעיל את הצד הישראלי של הפארק בשלב הראשון, הוא לא נבנה - ופרויקט ההפעלה נותר תקוע. רמ"י העניקה אישור עקרוני להקצאת מקרקעין, אבל נותרו מחלוקות בנוגע לגישה לשטח ולשלבים הבאים. מאז ומתקיים מו"מ פנימי בין משרדי הממשלה, אך ללא התקדמות ממשית.

בנוסף, אמור היה לקום צוות בין־משרדי שיהיה אחראי על תכלול ותיאום הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע ההחלטה. אבל אז הממשלה נפלה (ממשלת בנט־לפיד), התהליך כולו נעצר, הצוות לא קם ולא התקבלה החלטת המשך. היות שהצוות היה אמור לרכז את הקמת המבנים הזמניים במסוף הפארק, העובדה שהוא לא הוקם הביאה לכך שגם המבנים הזמניים לא הוקמו, משום שלא התקיימה עבודת תיאום בין המשרדים, לא גובשו תוכניות להקמת המבנים ולא הוסדרו צרכי התפעול והאירוח שנקבעו בהחלטה.

משיכות חבל בממשלה

מה עיכב את היישום של ההחלטה? בעיקר עבודת הממשלה. לכל גוף ממשלתי או סטטוטורי היו אינטרסים שונים שהשפיעו על קידום המיזם. זה כמובן לגיטימי וראוי שכל פונקציונר יציף את הבעיות שהוא מוצא בתחומו - אבל במבחן התוצאה אי אפשר היה להתגבר על הקשיים האלה.

כך, משרד הכלכלה חשש מפגיעה בתעשיינים מקומיים עקב הגברת התחרות, אגף התקציבים במשרד האוצר הסתייג מהשקעה בפרויקט ללא תשואה כלכלית מיידית, רשות שדות התעופה ראתה בגשר איום פוטנציאלי על מעברים קיימים ודרשה תקציבים משמעותיים כתנאי להפעלתו - והגופים הביטחוניים (כמו השב"כ והמשטרה) גם הם הביעו בהתחלה חששות מהמודל הייחודי של שיתוף פעולה אזרחי־אזורי, אם כי הם לבסוף נתנו את הסכמתם לאחר שנקבעו הסדרים תפעוליים מתאימים.

בדרך כלל, כשכל צד מושך לכיוון שלו, אמור לבוא גורם "עליון" שיחתוך הכרעות. הפעם, התפקיד הזה הוטל על המשרד לשיתוף פעולה אזורי. הבעיה היא שכשמי שאמור להוביל את מיזם הענק הזה הוא משרד קטן שיש לו משאבים מצומצמים - קשה מאוד להניע פעולה ולהתגבר על התנגדויות.

למרות זאת, לאחר שקמה הממשלה הנוכחית ובראשות המשרד לשיתוף פעולה אזורי הועמד השר דוד אמסלם, המשרד החל להיכנס לתנופת עשייה - ודחף קדימה את הפיתוח המלא של הצד הישראלי של שער הירדן. ההנחיה הייתה להתחיל בעבודות פיזיות בשטח (לרבות גידור, מדידות ופריצת דרכי גישה), במטרה לשדר רצינות כלפי ירדן והקהילה הבינלאומית. לראשונה הוקצה תקציב ייעודי בסך 55 מיליון שקלים לשביל גישה, ונעשו הכנות לקראת ביצוע בשטח. אחת הסוגיות המרכזיות שעיכבו את המיזם הייתה תקצוב בניית ותפעול המעבר, סוגיה שעדיין לא הוסדרה במלואה.

שער אסטרטגי

למרות הקצאת התקציב והצעדים הראשוניים שבוצעו, לא ניתן היה להתקדם ללא יישוב המחלוקות בין הגורמים המעורבים. למרות ההתקדמות התכנונית, לאחר שפרצה המלחמה ב־7 באוקטובר, כל הפעולות נעצרו, התקציבים הוקפאו והעבודות בשטח נפסקו.

כיום, הפרויקט מצוי בשלב מתקדם מבחינה הנדסית ומוסדית, אך יישומו בפועל תלוי בפתרון סוגיית ההפעלה: כל עוד אין הסכמה בין רש"ת, משרד התחבורה, אגף התקציבים והגורמים הביטחוניים לגבי אופן ניהול ותפעול המעבר לא ניתן להפעיל את הגשר, גם אם התשתיות יושלמו במלואן. לי בת הבעיה, אם כן, נותרת זהה: אין מנגנון תפעולי מוסכם ומעוגן - ולכן החלטת הממשלה לא יושמה באופן אפקטיבי.

כיום, על רקע המצב האזורי והגלובלי המשתנה, חשיבותו של פרויקט "שער הירדן" הולכת ומתעצמת. בפרט, חיזוק יחסי החוץ ושיפור הקשרים עם מדינות השכנות - ובייחוד ירדן - הפכו לקריטיים מתמיד. במסגרת הסכמי אברהם והדינמיקה החדשה שנוצרה באזור, הפרויקט מהווה פלטפורמה מרכזית לקידום שיתופי פעולה כלכליים, מדיניים וביטחוניים בין ישראל לבין שכנותיה ושותפיה האסטרטגיים. לכן, יישומו המוצלח של "שער הירדן" הוא לא רק אינטרס כלכלי, אלא מהווה נדבך חשוב בשמירה על יציבות אזורית ובהעמקת יחסי החוץ, ומאפשר לישראל להוביל תהליכים אזוריים בעלי חשיבות מדינית אסטרטגית רבה בנקודת הזמן הנוכחית.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח