פרופ' איוון לנסברג, שותף־מייסד ב־LGA / צילום: תמר מצפי
"הרשה לי להתחיל עם וורן באפט", אומר פרופ' איוון לנסברג, שותף־מייסד בפירמת LGA, המתחמה בניהול הון בין דורי, בראיון ששודר בכנס החברות המשפחתיות של גלובס. "בתפיסת העולם שלו, אתם 'צריכים לתת לילדים שלכם מספיק כסף כדי שיוכלו לעשות הכל, אבל לא כל כך הרבה כסף שהם לא יוכלו לעשות כלום'. זה משפט שלו שמצוטט לעתים קרובות, שאומר הרבה על העובדה שהוא מחויב בצורה יוצאת דופן לכך שמשפחתו תשתמש בעושר שהוא יצר לטובת הציבור".
"באפט", אומר לנסברג, "הוא לא מישהו שרוצה לצבור עושר רב. הוא מחלק אותו בצורה מתחשבת ויעילה. הוא היה אחד התורמים הנדיבים ביותר לקרן של ביל ומלינדה גייטס. לאחרונה הוא פיתח גופים פילנתרופיים משלו שדרכם ילדיו מעורבים. והוא מחפש תנאים לילדיו כדי שיבדלו את עצמם, שיהיו מי שהם כפרטים, אבל כדי להפיק תועלת ולמנף את העושר שהם יורשים".
הילדים של באפט מקבלים את ההחלטות הפילנטרופיות רק במשותף. מה ניתן ללמוד מזה?
"זה תלוי על איזו קרן אנחנו מדברים. אם זו הקרן שנושאת את שם אמם. הם אכן תלויים זה בזה בקבלת ההחלטות, אבל יש להם גם קרנות אינדיבידואליות, בהן יש להם יותר אוטונומיה, והם יכולים להחליט בעצמם. בעיניי, מה שחשוב ללמוד מהאירוע הזה הוא שהקמת מנגנונים מוסדיים שיאפשרו למשפחה להמשיך עם האג'נדה הפילנתרופית שלה בצורה יעילה ובו בזמן מאפשרת למשפחה לתפקד ביעילות כמשפחה, זה למעשה אחד האתגרים הגדולים ביותר שכל המשפחות צריכות להתמודד איתם".
הערך הרב של מריטוקרטיה
מה לגבי העובדה שהוא מינה עכשיו לברקשייר מנכ"ל חדש שאינו אחד מילדיו?
"לבאפט חשובה מריטוקרטיה. הוא לא אדם שמחפש ליצור עסק משפחתי שושלתי. הוא הקיף את עצמו בעיקר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שהוא טיפח בקפידה במשך שנים רבות". אומר לנסברג.
עם זאת, "את בנו, הווארד, הוא מינה ליו"ר. אני מאמין שהוא עושה את זה כי הוא מעריך את הערכים שיש לו ויש לו גישה מאוד מסוימת לאופן שבו הוא חושב על בעלי מניות". במדריך למשתמש, המתפרסם באתר החברה, "מפורסמות הציפיות מתפקיד הבעלים. והן ההפך הגמור מהבעלים הספקולטיבי שרוצה להרוויח כסף מהיר. כל החשיבה של ברקשייר היא לטווח ארוך, וזה אחד המאפיינים של עסקים משפחתיים יעילים.
"אז כן, הוא הקיף את עצמו ב־99% באנשי מקצוע שאינם קשורים למשפחה, הן בדירקטוריון והן בהנהלה. אבל הוא שמר על הקשר שלו עם המשפחה בתוך העסק דרך הווארד. אני חושב שזה קשור בעיקר לעובדה שהווארד ישב בדירקטוריון זמן רב, מבין את הערכים, ובאפט מאוד להוט שהערכים האלה ימשיכו להניע את אופן ניהול החברה".
מתי להתחיל לתכנן את הפרישה
באפט מאוד מבוגר, כבר בן 95. מתי כדאי להתחיל לתכנן את עתיד החברה המשפחתית?
"אני חושב שאם אתה בתחילת שנות ה־60 לחייך ורק התחלת לחשוב על הנושא הזה לעומק, אתה כבר מאחר. תכנון ירושה הוא לא רק החלפת האדם הבכיר. מדובר בכך שכל הדרגים הבכירים בארגון ייפתחו מערך מומחיות שיש לו את מערך הכישורים הדרוש לא לחברה שקיימת היום, אלא לחברה שאתה שואף לבנות בעתיד. אתה צריך לדמיין עולם שאתה לא תהיה חלק ממנו".
לנסברג ממשיך, "הרעיון המקורי שהוביל אותי לתחום העסקים המשפחתיים היה השאלה - איך זה שתכנון ירושה הוא כל כך ברור מאליו, אבל כל כך מעטים עושים את זה?".
אם נסתכל על מקרה באפט - מה הנקודות שלדעתך צריך ללמוד ממנו?
"אני חושב שיש כמה דברים שאפשר ללמוד. קודם כל, כבר רמזתי לזה. ההתעקשות של מריטוקרטיה מסוימת, זה שיעור מפתח, בין אם זה מריטוקרטיה משפחתית או סתם מריטוקרטיה של מנהלים שאינם משפחתיים. אתם רוצים לוודא שהמועמדים הפוטנציאליים שלכם נבדקו ביסודיות לפני שאתם הולכים למנות אותם לתפקידים בכירים. ואם יש בני משפחה כחלק מהקבוצה הזו, אתם צריכים להכפיל את החשיבות של בדיקת היכולות שלהם.
מה עוד?
"אפשר ללמוד מבאפט את ההתעקשות להסתכל על הארגון לא כערימת עושר, אלא כמוסד. מוסד שאם תעבדו נכון, יישאר בחיים אחריכם וימשיך לעתיד. יצירת התנאים לכך היא חלק עצום מהאתגר".
משפחת מרדוק: ללמוד מה לא לעשות
מה לגבי הסיפור של משפחת מרדוק? אתה מרבה לדבר עליהם כמקרה שיש ללמוד ממנו מה לא לעשות
"רופרט מרדוק הוא יזם יוצא דופן שהצליח מעבר לכל דמיון. הדבר המרכזי שלמדנו מהסיפור של המשפחה הזו הוא שהדרך שבה הוא תזמר את תוכנית הירושה שלו הייתה מעורפלת מאוד. במקור אני חושב שכוונותיו היו אציליות. הוא יצר תוכנית נאמנות שושלתית שהפכה את ארבעת הילדים לתלויים זה בזה, שלושת ילדיו מנישואיו השניים ואת הבת הראשונה מנישואיו הראשונים. לפי החוזה המקורי הם תלויים זה בזה כדי לקבל כל החלטה בחברה.
"מה שמעניין בסיפור הוא שלב המחלוקת, גם משפטית, הוא לא העושר. אלא הנטיות הפוליטיות של החברה וכל החברות הנגזרות ממנו. אני חושב שהלקח המרכזי כאן מבחינה העברת ירוושה הוא שאם אתם הולכים לגרום לילדים שלכם להיות תלויים זה בזה כמקבלי ההחלטות הסופיים, אתם צריכים להשקיע ביצירת יכולת שיתוף הפעולה שהתלות ההדדית הזו דורשת. אם אתם יוצרים הרבה תככים בארגון, אם אתם בוחרים סגנון של אחד נגד השני כמו בסדרה היורשים, כל זה רק מוליד תחרותיות ויריבות בין אחים ויכולתם לקבל החלטות".
במילים אחרות, אם הילדים שלך לא מסתדרים, אל תגרמו להם להיות תלויים זה בזה.
"נכון מאוד. וזה שהילדים מסתדרים או לא - זה לא מקרי. זה שיקוף של סוג המשפחה שהובלת במשך כל השנים האלה. אם אתה מוביל משפחה בצורה כזו ואז הופך אותם לתלויים זה בזה כבעלים, זה מתכון לכישלון ודאי". לדבריו, "אם אתה לא מתחיל לטפח שיתוף פעולה, תלות הדדית ואחדות מהתחלה, אבל אז יוצר הסדר בעלות הדורש שיתוף פעולה - אתה הולך בדרך הלא נכונה. וזה הלקח המרכזי מסיפור מרדוק".
לבסוף, ביל גייטס כתב לאחרונה ספר חדש שעוסק בין השאר גם על התחום הזה, מה אפשר ללמוד ממנו?
"לקח מרכזי עבורי מהספר שלו הוא שהסקרנות היזמית שלו טופחה מאז שהוא היה ילד קטן. הדרך שבה הוא שיחק קלפים עם סבתו ולא השאירו אותו מחוץ לעניינים. היא התעקשה שהוא אחראי לתוצאות המשחקים. הוא קיבל ערכים קריטיים מהוריו וסביו, שהיה מסוגל ליישם ברגע שהגיע למקום הנכון.
לנסברג חותם את השיחה באמירה, "יזמים לא הופכים לכאלה בין לילה. הם תוצר של משפחה. איך שהורים משחקים עם הקלפים שלהם יתעורר ויתבטא בדור הבא".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף LGA ישראל, KPMG, בנק יוליוס בר, המילטון ליין ישראל ומשרד עו"ד GAC