מימין: דפנה זמיר, עמרי רותם, רונית אשל, דגן לוין ואלה לוי-וינריב בכנס צמיחת הקיבוצים 2025 / צילום: כדיה לוי
בתעשייה הקיבוצית לא רק עוסקים בכאן ועכשיו בגין היותם העוגן של היישובים, אלא גם בחדשנות שתבטיח את העתיד הכלכלי בקיבוצים הקריטיים למדינת ישראל. בסוגיה זו עסקו היום (ב') בפאנל בהנחיית כתבת המסים של גלובס אלה לוי־וינריב, שהתקיים בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס.
● כנס צמיחת הקיבוצים | הקיבוצניק שאיבד את אשתו ובנו: "אנחנו מדינה פצועה, לא למדנו כלום"
● כנס צמיחת הקיבוצים | אסף אלדר, דיסקונט: "בכל הקשור לחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים אדיר ומאז המלחמה רק גדל"
"התעשייה הקיבוצית מתפזרת על סקטורים מעניינים וחשובים לכל הכלכלה הישראלית, בתחומי המזון, הפלסטיקה והאופטיקה", מציינת רונית אשל, מנהלת אקלימטק ותעשייה בוגרת ברשות החדשנות. "אנחנו פוגשים ביום־יום מוצרים שמגיעים מהמפעלים הללו. אוהבים לדבר על הייטק וטכנולוגיות מתקדמות, אבל בשביל כל מוצר חלל צריך מתכת מרוכבת. כל אריזת מזון מתקדמת דורשת פלסטיקה, אלקטרוניקה ואופטיקה. מדינת ישראל לא יכולה לשבת רק על תעשיית ההייטק, וצריכה להשתמש במוצרים הטכנולוגיים ביותר".
מתוך 289 הקיבוצים בישראל, 167 מפעילים לפחות מפעל אחד, ול־57 ישנם אף שניים ומעלה. רו"ח דגן לוין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, מספר כי אותם המפעלים מייצרים 66 מיליארד שקל בשנה, עם 1.5% צמיחה בעשור הקודם - ובשנה הנוכחית צמיחה של 5%. "מתוך התעשייה הקיבוצית, יותר מ־75% מיוצרים בארץ, תוך שהתעסוקה בקיבוצים כוללת יותר מ־55 אלף עובדים - מתוכם כ־30 אלף שמגיעים מהפריפריה".
"לא רק חדשנות - אלא גם חיבור אנושי"
דפנה זמיר, מנהלת האגף לבנקאות מסחרית בנק דיסקונט, מסבירה כי לצד שילוב החדשנות והטכנולוגיה, הפן האנושי הוא נדבך קריטי בתעשייה הקיבוצית. "מתרחש חיבור של טכנולוגיה, אנושיות וחברתיות, רואים זאת בחדשנות בהקמת לולים ורפתות. מצד אחד פחתו דברים מסורתיים כמו כותנה וטקסטיל, אבל נכנסו התחומים הרפואיים, והביטחוניים".
אחת השאיפות של הקיבוצים עם מפעלים היא להגיע לאקזיט. עו"ד עמרי רותם, יו"ר דירקטוריון שלא"ג תעשיות, עמד מאחורי האקזיט של קיבוץ שמיר. לדבריו, אותם המפעלים חשובים לקהילות, לסביבה, כשבמקרה של שמיר - מדי יום מגיעים 700-600 איש לעבוד בקיבוץ. "בראיית המשק הישראלי, התעשייה הקיבוצית חשובה כמו עוד קטר עסקי שפחות מונע מטרנדים. בעוד חמש שנים צפויים לפעול פחות מפעלים בקיבוצים אם פחות עובדים שהם חברי קיבוץ, אבל ההיקפים הכספיים יהיו דווקא יותר גדולים".
במסגרת המגמות הנוכחיות, התחום הסולארי והאגירה הוא אחד החמים ביותר בקיבוצים. "בתחום הזה רואים שותפויות גדולות", מספרת זמיר. "תחום הפלסטיקה אף הוא מאוד מעניין. בתוך הקיבוצים עדיין יש רצון לשמור חלק ניכר מהאחזקות באחריות הקיבוץ, וכן לפתח. הגלובליזציה מאפשרת שותפויות, אבל מנסים לשמר את כוח העבודה - לצד האפשרות לעשות אקזיט".
הקיבוצים בתחרות מאתגרת עם העולם
אשל מוסיפה כי מפעלים בקיבוצים מתמודדים עם תחרות ממדינות כמו סין, שיש בהן ייצור המוני ויכולות חזקות מישראל ביכולת לייצר בכמויות ולהפחית עלויות. "היתרון של ישראל טמון ביכולת להכניס את ההון האנושי, המחשבה, והטכנולוגיה לכל מוצר שמייצרים. בנוגע לדבר הזה, עשינו מחקר בן שלוש שנים ברשות החדשנות, שנועד ליצירת מודל חדשני של פיתוח יכולת טכנולוגית בתוך מפעלים להבאת מוצר ברמה העולמית. רוצים שמפעלים ייצרו למשק הישראלי והעולם מוצרים עם כושר תחרות מול החברות הגדולות בעולם".
התחרות מול המקבילות בעולם כוללת קשיים לא מעטים, כשלוין מחלק אותם לשישה אתגרים מרכזיים. "הראשון, הוא המחסור בעובדים. לא רק בתעשייה המקומית, זה בכל העולם המתפתח. השני הוא ה־AI. שיבוש טכנולוגי יוצר קשיים וחברה שלא תתנפל עליו ותאתר דרכים להתמודד - תמצא עצמה מאחור. השלישי הוא הייצור במזרח ובפרט בסין".
שלושת האתגרים הנוספים שהוא מציין, קשורים למלחמה בישראל. "יש חרם תרבותי, אקדמי ומסחרי, קיבוצים נפגעו מהחרם בטורקיה. יש מפעל שהלקוח היה אצלו בבית וכעת לא עונה. יש מכרזים שמגישים הצעה הכי טובה, אבל לא מאפשרים לזכות. בעיה נוספת היא אמינות אספקה. גם אם מנהל המפעל ציוני, והוא רואה שנתיים של מלחמה, חלק מהזמן סוגרים את נתב"ג, אזו הוא שואל את עצמו שאלות. הוא מביא ספק מתחרה, שאחר כך קשה לגרש. הבעיה האחרונה היא מכסי ארה"ב, 15% ויותר. כשצריך לייצא לארה"ב, זה מביא למצב שלמפעלים כדאי להעביר ייצור לחו"ל".
רותם מסכם כי הקהילות הקיבוציות צריכות לדון כיצד נכון לנהל את הנכס, כדי שלילדים ולנכדים תהיה אפשרות ליהנות מפירות ההשקעה. "זה לא משנה אם 100% מוחזקים בשמיר אופטיקה, או 30%-50%. או, שקיבוצים ישתתפו בהשקעות אחרות - ולאו דווקא ליצירת שליטה. או, השקעות מגופים כמו קרן טנא, שהייתה לה תרומה אדירה. הכנסת שותפים מכניסה רוח מקצועית".
** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע