גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא ניהל את אחת החברות הגדולות בעולם ואז עזב הכול לטובת ישראל. זה הסיפור שלו

שיחה עם ג'ף שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ויו"ר ארגון מעוז, מתוך כנס החברות המשפחתיות ● על העסק המיתולוגי, ההחלטה לא להעביר אותו לדור הרביעי וגם ההשקעות כדי לחזק את המדינה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף

ג'ף שוורץ, אנו משוחחים במסגרת כנס החברות המשפחתיות של גלובס, שמתמקד השנה בנושא מנהיגות עסקית. עד כמה סגנון המנהיגות שלך היה שונה מזה של סבא שלך ניית'ן, שייסד את טימברלנד בשנות החמישים, ומזה של אביך סידני, שניהל אותה עם אחיו אחרי כן?
"סבי היה אדם שדיבר ועבד עם הידיים. הוא לא למד באוניברסיטאות, אבל הוא לימד אותי דרך הידיים. למרות זאת, הניהול שלו היה לחלוטין מבוסס נתונים. אני זוכר איך הוא לימד אותי לחתוך עור. אם לא חתכתי לא נכון, כלומר בזבזתי חומר, הוא היה מראה בדיוק איך לעשות את זה.

הצוללות | "זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה
הצוללת | שני רובוטים ואדם שיחקו מסירות בכדור. את מה שקרה אח"כ איש לא צפה

"אבא שלי היה אדם של עשר מילים בלבד: עשה כך ואל תעשה כך. כשהגעתי כילד לעבוד לצדו, הייתי מטאטא, ואבי היה אומר לי: כשאתה נכנס לשם אתה לא אתה, אתה נציג שלי. תבחר פנים (Pick a face) ותדבוק בהם. אם בחרת להיות רציני, תהיה רציני כל הזמן. הוא גם אמר לי: אל תתיידד עם העובדים, כי מה יקרה אם נצטרך לפטר אותם? אבי היה גיבור בעיניי, אבל ממש הרגשתי בבטן שהוא טועה, במובן זה שהגישה הזאת לא מתאימה לי.

"כמנכ"ל ידעתי והבנתי שבנסיבות רבות אנשי טימברלנד היו צריכים לראות אותי בתפקידי, אבל גם רציתי שהם יוכלו לראות אותי כפי שאני - לא תמיד, אבל גם לא אף פעם. הבנתי שאם הם יוכלו לקבל הצצה למי שאני באמת, אז אולי הם גם יראו לפעמים את מי שהם בעבודה. רציתי שהעבודה תהיה מקום שבו התפקיד והעצמי יוכלו לחלוק מרחב".

לא תכננת להיות המנכ"ל. למעשה, החלום שלך היה לעלות לישראל אחרי סיום התואר הראשון. אבל בסופו של דבר נכנסת לחברה ולתפקיד, עד למכירתה בשנת 2011.
"בשנת 1974 ביקרתי בישראל עם המשפחה למשך שבועיים. מה כבר יכולתי לדעת בגיל 14? ידעתי שאפשר להבחין בין בית לבין מקום אחר. ידעתי שישראל חייבת להיות ביתי והיא תהפוך להיות ביתי. זה לקח זמן. אני נזכר בחיבור שכתבתי לאוניברסיטת הרווארד כאשר ניסיתי להתקבל ללימודים שם. הם ביקשו ממני לדמיין יום בחיי בעוד 20 שנה מהיום.

"מה שכתבתי התחיל פחות או יותר במילים אלה: זה היה בוקר קריר בחודש ספטמבר ואני בדיוק חוזר לביתי בירושלים אחרי ריצת בוקר. למדתי ביולוגיה, כי חשבתי שאהיה רופא בהדסה. לבסוף שילבתי בין זה לבין לימודי ספרות בתואר הראשון. כנראה אם הייתי הולך במסלול הזה הייתי נהיה משורר גרוע ורופא עוד יותר גרוע".

"אבא נתן לי מקום להתפתח ואני נעשיתי שאפתן"

בכל זאת, בשנות ה־20 שלך כבר נכנסת לעבוד בחברה לצד אביך. ספר איך זה קרה.
"בשנת 1981, כשהייתי סטודנט בשנה הראשונה ללימודים, אבי התקשר אליי. זה כבר היה מוזר - אבי לא מאלה שמתקשרים רק כדי לשאול מה נשמע, הוא לא היה בחור Lovey-Dovey, אלא מדבר מאוד תכל'ס. הוא אמר לי: אני מתכנן להשתתף השנה במרתון בוסטון ואני זקוק למישהו שירוץ איתי את שמונת הקילומטרים הראשונים. אתה תרוץ איתי. בחיים שלי לא רצתי, והיו לי רק כמה שבועות להתכונן. אבל הסכמתי. לא הייתי אמור לרוץ את המרתון אלא רק לארח לאבי חברה בהתחלה.

חנות טימברלנד בניו יורק. כל עובד יכול להתנדב עד 40 שעות בשנה תמורת תשלום / צילום: Shutterstock

"יום המרתון הגיע. כדי לעודד אותי במהלך הריצה, החברים הפתיעו אותי והביאו איתם את מי שהייתה אז החברה שלי והיום אשתי, דבי. ברגע שראיתי אותה, זה נתן לי דרייב. את החלק השני רצתי כמו אצן אולימפי, לא רציתי שדבי תחכה לי בסוף המסלול ואני לא אהיה שם. בקיצור, אבי לא סיים את המרוץ ואילו אני הגעתי לקו הסיום. זה לקח לי בערך שלוש וחצי שעות - תוצאה שנחשבת מהירה למדי".

זו מטאפורה מדויקת להשתלשלות העניינים בחברה. הרי כעבור כמה שנים אביך פרש והותיר את החברה בידיך כמנכ"ל. אבל בשלב הראשון רכשת עם אביך את חלקו של דודך בחברה. מה הניע אותך?
"בשנת 1984 קיבלנו הצעה מגורם שלישי לרכישת החברה. דודי אמר 'אני מוכר' ואבי אמר 'אני לא מוכר'. אבי רצה לקנות ממנו, הייתי אז בן 24 ואמרתי לו 'אבוא איתך'. היינו צריכים הלוואה של 54 מיליון דולר. צלצלתי לכל בנק בוול סטריט ואמרתי: שלום, אני זקוק להלוואה של 54 מיליון דולר. טרקו לנו את הטלפון בפנים.

"בסוף במריל לינץ' הסכימו לתת לנו הלוואה. אמרתי לאבא שלי: אני לא מתעניין בנעליים או בעסקים אבל אני כן מתעניין במשפחה. אעבוד איתך למשך חמש שנים, עד שיספיק לך ממני ואז אני עובר לישראל. הסכמנו. זה לקח 30 שנה כי היה עוד משהו לעשות ועוד משהו לעשות, והעשייה הפכה להיות מעניינת מאוד. אבא נתן לי מקום להתפתח ואני נעשיתי שאפתן. בשנת 1986 החברה יצאה להנפקה בבורסה".

בנו סופר לעובדים וחתכו להם את סל המזון

עבדת לצד אביך שנים רבות עד שב-1998 מונית למנכ"ל. ב-13 השנים שבהן ניהלת את טימברלנד החברה צמחה דרמטית ברווחיות ובהכנסות. למה אתה מייחס את ההצלחה?
"אשיב דרך סיפור. בתחילת שנות ה-2000 מייסד נייקי פיל נייט הזמין אותי לפגישה בקמפוס של נייקי בפורטלנד. הוא התעניין ברכישת החברה. הסתכלתי סביב וזה היה וואו, מאוד מרשים. בסוף הסיור פיל שאל אותי: מה אתה חושב? אמרתי לו: אני חוזר לחוף המזרחי ואני מתכוון לנצח אתכם. הוא אמר: אף אחד לא מנצח אותי. השבתי לו: לך יש מותג חזק וקמפוס מפואר, אבל גם המון עובדים. אתם משלם להם יותר ממני. לנו אין עובדים. הוא היה מבולבל ואז הסברתי: לנו אין עובדים, אלא מתנדבים בתשלום. האישה שעובדת בחשבות שכר אצלנו חושבת שהעבודה שלה היא להציל את העולם (טימברלנד השקיעה מיליונים בכל שנה בפעילויות חינוכיות וקהילתיות, וכל עובד בחברה יכול להתנדב עד 40 שעות בשנה תמורת תשלום - ה"ו)".

איך הוא הגיב?
"הוא שתק. כמנכ"ל ניסיתי להוביל לכך שהאנשים שעובדים אצלנו נקראים למשימה, לא למטלה. נכון, ייצרנו נעליים, מכרנו נעליים והרווחנו על כך. ניסיתי לייצר מצב שבו העסק שלנו יהיה סביב משימה.

"כבר אז עקפנו את נייקי במושג שנקרא DSO - Days Sales Outstanding (מספר ימי האשראי הממוצע שנדרש מחברה לגביית תשלום מלקוחות - ה"ו). אנחנו קיבלנו תשלום מהרשתות בתוך 39 ימים, ואצל נייקי המספר היה 42 ימים".

עוד דוגמה לסוג זה של ניהול הוא הסופרמרקט שטימברלנד בנתה עבור עובדיה ברפובליקה הדומיניקנית בשנות ה־2000 המוקדמות. ספר את הסיפור.
"כשביקרתי במפעל שלנו ברפובליקה הדומיניקנית משהו הרגיש לא בסדר. הייתה מוזיקה של אנשים לא שמחים. תהיתי מדוע זה כך כי שילמנו שכר יפה והענקנו הטבות. חשבתי שאנחנו מעסיקי מופת. אחד הדברים שאבא לימד אותי היה: אין תשובות במשרד. לכן ביקשתי מבחור בשם אדי, שהיה איש ביטחון במפעל, להראות לי את העיר שלו. הלכתי לסופר מקומי והסתכלתי על מחירי הקורנפלקס והעגבניות. הם עלו יותר מאשר בבוסטון, ששם גרתי.

"ואז הבנתי את העניין: ברפובליקה הדומיניקנית יש שתיים־שלוש משפחות ששולטות בשוק. בעקבות ההבנה הזאת החלטנו לבנות סופרמרקט לעובדים בתוך המפעל, והתוצאה הייתה שחתכנו את מחיר סל המזון לעובדים ב־30%-40%. קיבלתי כל מיני הודעות שנאה אחר כך מאותן משפחות ששלטו בשוק. הן לא כל כך אהבו את זה. העובדים כן אהבו את זה. הם הרגישו שראו אותם ובסוף זה גם הפך אותנו לחברה הרבה יותר רווחית. העלות ליחידה במפעל שלנו שם הייתה נמוכה יותר אפילו בהשוואה למפעלים בסין, למרות שבסין השכר לעובדים היה יותר נמוך. הסיבה הייתה שאצלנו התפוקות היו גבוהות יותר".

איך גיבשת את תפיסת העולם הזאת?
"עשור קודם לכן הייתי בן 40, כיכבתי בעיתונים וביקרתי בבית הלבן. ראיתי אנשים עוצמתיים ולא רציתי את החיים שלהם. תפקיד המנכ"ל בודד מאוד. כדי שהוא יתאים לי, רציתי שיכלול עשייה שהיא מעבר למכירות".

בשנת 2011 מכרת את החברה תמורת יותר מ-2 מיליארד דולר לתאגיד האמריקאי VF. האם לא הייתה מחשבה להעביר את החברה המצליחה לדור הרביעי?
"הבן הצעיר שלנו, נוח, הביע עניין רב בכניסה לחברה. אבל בזמן המכירה הוא היה צעיר מאוד, סביב 15 בלבד, ואני כבר בן 51 ודי שחוק במובן זה שלא רציתי להיות יותר מנכ"ל אלא פשוט ג'ף. רציתי לעלות לארץ ולא הייתה אפשרות לנהל את העסק מכאן. יום אחד יצאנו לטיול אב־בן כדי לדבר על הדברים, ונוח אמר לי כך: הייתה לי תמונה בראש שבה יש ארבעה דורות - סבא, אבא, אתה ואני. אתה קרעת את התמונה הזאת. הוא כעס והיה פגוע. הוא אמר: זה היה החלום שלי. מה אעשה עכשיו עם החלום? אמרתי לו: תבנה חלום חדש. אני שמח שהיום יש לו חלום משלו.

"הסיכויים של עסק משפחתי להמשיך אל הדור הרביעי בהצלחה הם לא גבוהים, ובעיקר האמנתי שהייעוד שלנו כמשפחה נמצא בישראל. כשהודעתי על החלטת המכירה לכלל המשפחה זה נעשה בשיחת ועידה טלפונית. הבן הבכור שלי, דניאל, אמר כך: המשפחה שלנו היא לא מותג. העסק חשוב והוא מקור העושר שלנו. בסוף זה עסק משפחתי, ולא עסק שמוחזק בידי משפחה. הוא התכוון להגיד: העסק הוא חלק מאיתנו אבל הוא לא אנחנו".

זה היה אקזיט מצוין.
"החברה נמכרה ב-2.3 מיליארד דולר, 43 דולר למניה. זו הייתה עסקה נהדרת. אך מבחינת הרוכשים, הם האמינו שהם יכולים לעשות עבודה טובה יותר ולכן שילמו את המחיר. הם היו צריכים להאמין שזו מציאה. אבא אמר אז: תשלים את העסקה במזומן בלבד. 90 ימים אחר כך המניה של VF עלתה ב-20%, ואבא התקשר ואמר: איזה מטומטם לוקח מזומן. היית צריך לקחת רק מניות".

"אני אומר לכל הישראלים: אל תתייאשו"

זמן קצר אחרי מכירת החברה עשית עלייה לישראל עם המשפחה המורחבת. ספר על העיסוקים הנוכחיים שלך.
"יש את הזרוע של המיזמים החברתיים, כמו ארגון מעוז (המפעיל תוכניות מנהיגות - ה"ו), שאני היו"ר שלו, והעמותות לקט והרבעון הרביעי. זה החלק שאנחנו מכנים צדקה. במקביל אנחנו פועלים גם בתחום של תמיכה והשבחה של עסקים במקומות כמו עפולה ובאר שבע, שבהם אפשר להוסיף ערך אמיתי. כמו כן, יש לנו Family Office שמנוהל בידי הבן האמצעי והבן הצעיר, סם ונוח. המטרה שלהם היא לייצר מקומות עבודה ועושר. אנחנו משקיעים בעסקים מגוונים, כולל עסקים טכנולוגיים, ועובדים קשה כדי להשביח אותם וכדי להפוך את ישראל חזקה יותר מבחינה כלכלית".

לנוכח השנתיים האחרונות, שהיו קשות לכל ישראלי, היו לך הרהורי חרטה לגבי העלייה לכאן?
"לא, מעולם לא. אף פעם לא הייתי בטוח במשהו בחיים שלי - חוץ משני דברים: היום שפגשתי את דבי, אשתי, והדרכון הישראלי שלי. זה באמת מקום מורכב, אבל כאן אני אמות, וזה המקום היחיד עבורי ועבורכם. מעולם לא יהיה מקום עבורנו בזמן ובהיסטוריה, מלבד המקום הזה. ההגעה לכאן - זו הייתה דוגמה עבורי למה קורה כאשר חולמים חלום ואז מממשים אותו, והמציאות הרבה יותר טובה מהחלום".

מה נותן לך תקווה עבור המדינה?
"אני מקווה שנאתחל את המדינה. אנחנו צריכים להסתכל זה לזה בעיניים, לא במובן של 'להיות אותו דבר. תחשוב כמוני ואם לא, אתה בחוץ'. זה פשיזם. אני מדבר על גיוון, על קבלה של נקודות מבט שונות. התקווה והתפילה שלי הן שנהיה חזקים בגוף ובנפש. אני אומר לכל הישראלים: אל תתייאשו. אין לנו את הפריבילגיה להתייאש".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר