מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי
עשרים שנה חלפו מאז הרפורמה של ועדת בכר, שחוללה מהפכה בשוק ההון, והוציאה את הבנקים מניהול קופות גמל וקרנות הנאמנות. למרות טענות הבנקים בזמנו, לפיהן מטרת הוועדה היא להחליש את כוחם וכי ייאלצו לבצע פיטורים של אלפי עובדים בעקבותיה. בפועל, שני עשורים לאחר שרפורמת בכר עוגנה בחקיקה, הבנקים הפכו לרווחיים הרבה יותר, תודות להגדלת וטיוב תיק האשראי שלהם לצד מהלכי התייעלות ופיתוח של מנועי צמיחה חדשים.
● הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל
נכון להיום חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - מציגים רווחים הגבוהים במאות אחוזים מרווחיהם טרם יישום הרפורמה וכך גם שווי השוק שלהם.
בחודשים שקדמו לחקיקה, הרבו הבנקאים באזהרות והפחדות מפני השלכות הרפורמה שנועדה להפחית את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עם זאת, "ההשפעה של ועדת בכר על הבנקים הייתה מאוד שולית", טוען היום אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון. "הבנקים גם מכרו נכסים (חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל) בכסף טוב, ובסופו של דבר זה לא פגע בחיבור שלהם ללקוחות.
"בנוסף, הבנקים ממשיכים להנות כיום מפעילות בשוק ההון באמצעות דמי ההפצה שהם גובים ודרך חדרי המסחר שלהם. אז וועדת בכר בטח לא החלישה את הכח שלהם".
עם זאת, כשהוא מנסה להעריך מצב תאורטי שבו רפורמת בכר לא הייתה מתקיימת, מציין גלזר כי: "אם הבנקים היו כיום גם עם תיקי האשראי שלהם וגם אחראים על חלק גדול מניהול ההשקעות במשק, אז היה לנו מצב מאוד ריכוזי. ולכן מהבחינה הזאת אפשר להגיד שוועדת בכר הפחיתה את הריכוזיות של הבנקים - וכמובן העבירה אותה לחברות הביטוח".
סוד עוצמתם של הבנקים כיום, לדבריו, טמון בגורמים שהתווספו למערכת ופחות קשורים לעבר הרחוק יותר. "הסיבה שהבנקים במקומם הנוכחי נובעת משלוש סיבות עיקריות: היכולת לתת אשראי ברמה יותר גבוהה, תוך ניצול הריבית הגבוהה במשק; ההתייעלות המאוד מרשימה שהבנקים עשו (סגירת סניפים, מעבר לאפלקציות, ח"ש) ושלישית, שבסוף היום בנק הוא עסק שאין בו תחרות כמעט.
"אנחנו לא רואים מעבר מבנק לבנק. אז במובן הזה רפורמת בכר לא הצליחה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. בתחומים אחרים, אם תיתן הטבות, מבצעים או שירות טוב יותר, לקוחות יעברו מגורם אחד לאחר. כך בחברות סלולר למשל. אבל בבנקים עוד לא הגיעו לזה".
"הרפורמה איפשרה לבנקים להתייעל"
את השיפור בתוצאותיהם בשנים האחרונות חייבים הבנקים בעיקר לעליית הריבית החדה (ל־4.5% כיום) ולהתגברות האינפלציה, אשר הגדילו את הכנסותיהם מפעילות האשראי, הקפיצו את רווחיהם לשיא וסייעו להם להציג תשואה דו־ספרתית הולכת וגדלה על ההון. הבנקאים עימם שוחחנו מציינים שהריביות הגבוהות, האינפלציה והתרחבות עסקיהם, יחד עם התיעילות הבנקים סייעו להגדיל את הרווחים.
כך, הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד בשנת 2024 על כ־30 מיליארד שקל, פי 4.5 תוך עשרים שנה. ברבעון השני של 2025 לבדו רשמו הבנקים רווח נקי מצרפי של 8.4 מיליארד שקל - הרבה יותר מהרווח שהציגו בשנת 2005 כולה (6.3 מיליארד שקל).
"היה הכרחי לפתור את הריכוזיות הגדולה שהייתה אז במשק", אומר נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "ראינו גם שהרפורמה בדיעבד, למרות התנגדות הבנקים, הייתה מעולה להם. הרווחיות שלהם רק גדלה מאז, והרפורמה איפשרה להם להתייעל ולהתמקד במה שהם טובים בו - פעילות בנקאית".
זאת ועוד: הרווחים העצומים שמציגים הבנקים הפכו את מניותיהם לכוכבות הגדולות של הבורסה בת"א בשנים האחרונות, ולמי שבעיני המשקיעים (גם הזרים) משקפות את הצמיחה שחווה הכלכלה המקומית. שווי השוק המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים זינק בתוך עשרים שנה ביותר מפי 5 ל־300 מיליארד שקל כיום - כרבע משווי כלל המניות בשוק ההון הישראלי - הרבה מעל מדדי הדגל של הבורסה המקומית (שסיפקו תשואה נאה אף הם). שיאן התשואות ביניהם הוא מזרחי טפחות שמנייתו עלתה ב־1,330% בתוך עשרים שנה, מניית הבנק הבינלאומי במקום השני עם 1,125%.
עדיין מרוויחים לא מעט משוק ההון
תיק הנכסים של הציבור בישראל זינק בשני העשורים שחלפו במאות אחוזים. לפי נתוני בנק ישראל הוא עומד כיום על כמעט 6.5 טריליון שקלים, כאשר בספטמבר לפני עשרים שנה הוא עמד על 1.6 טריליון שקל. הצמיחה נבעה משילוב נכון של ניהול מושכל של חסכונות העמיתים ע"י הגופים המוסדיים, ובעיקר חקיקה והוראות רגולטוריות לחסכון קבוע ומשמעותי של הציבור לפנסיה ולגמל.
כשבוחנים את תיק הנכסים רואים כי שיעור הפיקדונות ששוכבים בבנקים ירד מ־44% לפני 20 שנה לכ־35% כיום ואילו שיעור הנכסים הפיננסיים המושקעים בחו"ל הכפיל את עצמו, לפי נתוני בנק ישראל, מ־8.7% מסך התיק ב־2005 ל־20% בסוף השנה שעברה. נראה כי הניהול על ידי גופים מוסדיים שינה את הפיזור בתיק הנכסים של הציבור כך שיהיה פחות ריכוזי, ולכן יציב יותר. בנוסף נהנה הציבור מהגאות בשווקים הבינלאומיים בשנים האחרונות שתרמה לצמיחת תיק הנכסים בכללותו.
ולמרות שרפורמת בכר הוציאה את ניהול הקופות וקרנות הנאמנות מידי הבנקים והעבירה אותן לידי הגופים המוסדיים, נותר שוק ההון מקור לרווחים נאים (וקלים) עבורם. זאת, כתוצאה משליטתם בחשבונות המסחר הפרטיים בישראל, שחלקם בהם מוערך ב־75% (שוק של כ־1.4 מיליון חשבונות), ושבהם הם גובים עמלות הגבוהות משמעותית מאלו של בתי ההשקעות. בשנה שעברה רשמו חמשת הבנקים הגדולים הכנסות של 2.7 מיליארד שקל מעמלות בתחום ניירות הערך בלבד.
זאת ועוד: לאחר רפורמת בכר נוספו עמלות חדשות לבנקים עבור "הפצת מוצרים פיננסיים", עמלות שכוללות את בין היתר את הפצת קרנות הנאמנות: כאשר מוכרים בחשבון הבנק את הקרן, הבנק גובה עמלה של 0.35% על ההפצה. בשנה שעברה רשמו כלל הבנקים הכנסות של 792 מיליון שקל מעמלות ההפצה, שמתווספות כעוד נדבך "שוק־הוני", לפעילות שלהם בתחום ניירות הערך. כך, למעשה, אם בשנת 2005, ערב הרפורמה הם הכניסו 2.1 מיליארד שקל מעמלות בפעילות בשוק ההון, בשנת 2024 הסכום הזה גדל ל־3.5 מיליארד.
עם זאת, בשנים האחרונות הבנקים מאבדים מחלק מאחיזתם בתחום הרווחי. כך, בשבועות האחרונים הבנקים מפציעים עם מבצעים חדשים במסחר בניירות ערך. הבינלאומי השיק מבצע לצעירים (גילאי 18־30) שכולל פטור מדמי ניהול ניירות ערך, והציע עמלה קבועה למסחר במניות. בנק הפועלים מציע הטבה בצורת שתי מניות ללקוחות שלו. לאומי השיק בשבוע שעבר קמפיין בו הוא משווק פקדון מובנה, נזיל מדי יום, שעוקב אחרי מדד S&P 500, צעד שמעורר זעם בקרב את מנהלי קרנות הסל שמציעות מוצר דומה.
בתחילת השנה השיק הבנק הדיגיטלי וואן זירו, מסלול למעבירי 10,000 שקל בחודש, שפוטר אותם מדמי ניהול על חשבון ניירות ערך ומציע עמלות מסחר מופחתת. הבנקים מתעוררים לאחר תחרות הולכת וגוברת מגופי המסחר של בתי ההשקעות כדוגמת מיטב, אי.בי.אי, פסגות, אקסלנס (הפניקס בית השקעות) לצד גופים כמו בלינק ואחרים, שמציעים מסחר בעמלות נמוכות בהרבה מהעמלה שנוקבים הבנקים לפי התעריפון.
"נכון היה לפזר את הכוח יותר"
בשורה התחתונה, גם עשרים שנים לאחר יישום מסקנות ועדת בכר, הבנקים ממשיכים ליהנות מעמלות בהיקף של מיליארדי שקלים מהפעילות הענפה והתוססת בשוק ההון, ולמרות שקרנות הנאמנות וקופות הגמל כבר מזמן לא בבעלותם, הלקוחות שסוחרים בבורסה ממשיכים לספק להם מקור איתן של עמלות שמנות.
בשורה התחתונה הבנקאי הבכיר עימו שוחחנו סבור כי יישום המסקנות שיפר את מצבו של המשק. "האינטואיציה וההבנה שלי אומרים שהמשק הישראלי כמכלול במצב הרבה יותר טוב. בסופו של דבר ועדת בכר הייתה ועדה חכמה ונבונה בהיבט של לא לאפשר לאותה מערכת בנקאית ריכוזית לנהל את עולם ההשקעות בניירות הערך וגם בצד השני לתת אשראי. זה היה מהלך נכון, שהמשק הישראלי כמכלול, בפיזור הכח, במקום שיהיה אצל 5 שחקנים - שהם הבנקים, יהיה אצל 15 שחקנים".