גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי
מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

עשרים שנה חלפו מאז הרפורמה של ועדת בכר, שחוללה מהפכה בשוק ההון, והוציאה את הבנקים מניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות. למרות טענות הבנקים בזמנו, לפיהן מטרת הוועדה היא להחליש את כוחם וכי ייאלצו לבצע פיטורים של אלפי עובדים בעקבותיה. בפועל, שני עשורים לאחר שרפורמת בכר עוגנה בחקיקה, הבנקים הפכו לרווחיים הרבה יותר, תודות להגדלת וטיוב תיק האשראי שלהם לצד מהלכי התייעלות ופיתוח של מנועי צמיחה חדשים.

נכון להיום חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - מציגים רווחים הגבוהים במאות אחוזים מרווחיהם טרם יישום הרפורמה וכך גם שווי השוק שלהם.

בחודשים שקדמו לחקיקה, הרבו הבנקאים באזהרות והפחדות מפני השלכות הרפורמה שנועדה להפחית את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עם זאת, "ההשפעה של ועדת בכר על הבנקים הייתה מאוד שולית", טוען היום אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון. "הבנקים גם מכרו נכסים (חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל) בכסף טוב, ובסופו של דבר זה לא פגע בחיבור שלהם ללקוחות.

"בנוסף, הבנקים ממשיכים להנות כיום מפעילות בשוק ההון באמצעות דמי ההפצה שהם גובים ודרך חדרי המסחר שלהם. אז וועדת בכר בטח לא החלישה את הכח שלהם".

עם זאת, כשהוא מנסה להעריך מצב תאורטי שבו רפורמת בכר לא הייתה מתקיימת, מציין גלזר כי: "אם הבנקים היו כיום גם עם תיקי האשראי שלהם וגם אחראים על חלק גדול מניהול ההשקעות במשק, אז היה לנו מצב מאוד ריכוזי. ולכן מהבחינה הזאת אפשר להגיד שוועדת בכר הפחיתה את הריכוזיות של הבנקים - וכמובן העבירה אותה לחברות הביטוח".

סוד עוצמתם של הבנקים כיום, לדבריו, טמון בגורמים שהתווספו למערכת ופחות קשורים לעבר הרחוק יותר. "הסיבה שהבנקים במקומם הנוכחי נובעת משלוש סיבות עיקריות: היכולת לתת אשראי ברמה יותר גבוהה, תוך ניצול הריבית הגבוהה במשק; ההתייעלות המאוד מרשימה שהבנקים עשו (סגירת סניפים, מעבר לאפלקציות, ח"ש) ושלישית, שבסוף היום בנק הוא עסק שאין בו תחרות כמעט.

"אנחנו לא רואים מעבר מבנק לבנק. אז במובן הזה רפורמת בכר לא הצליחה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. בתחומים אחרים, אם תיתן הטבות, מבצעים או שירות טוב יותר, לקוחות יעברו מגורם אחד לאחר. כך בחברות סלולר למשל. אבל בבנקים עוד לא הגיעו לזה".

"הרפורמה איפשרה לבנקים להתייעל"

את השיפור בתוצאותיהם בשנים האחרונות חייבים הבנקים בעיקר לעליית הריבית החדה (ל־4.5% כיום) ולהתגברות האינפלציה, אשר הגדילו את הכנסותיהם מפעילות האשראי, הקפיצו את רווחיהם לשיא וסייעו להם להציג תשואה דו־ספרתית הולכת וגדלה על ההון. הבנקאים עימם שוחחנו מציינים שהריביות הגבוהות, האינפלציה והתרחבות עסקיהם, יחד עם התיעילות הבנקים סייעו להגדיל את הרווחים.

כך, הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד בשנת 2024 על כ־30 מיליארד שקל, פי 4.5 תוך עשרים שנה. ברבעון השני של 2025 לבדו רשמו הבנקים רווח נקי מצרפי של 8.4 מיליארד שקל - הרבה יותר מהרווח שהציגו בשנת 2005 כולה (6.3 מיליארד שקל).

"היה הכרחי לפתור את הריכוזיות הגדולה שהייתה אז במשק", אומר נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "ראינו גם שהרפורמה בדיעבד, למרות התנגדות הבנקים, הייתה מעולה להם. הרווחיות שלהם רק גדלה מאז, והרפורמה איפשרה להם להתייעל ולהתמקד במה שהם טובים בו - פעילות בנקאית".

זאת ועוד: הרווחים העצומים שמציגים הבנקים הפכו את מניותיהם לכוכבות הגדולות של הבורסה בת"א בשנים האחרונות, ולמי שבעיני המשקיעים (גם הזרים) משקפות את הצמיחה שחווה הכלכלה המקומית. שווי השוק המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים זינק בתוך עשרים שנה ביותר מפי 5 ל־300 מיליארד שקל כיום - כרבע משווי כלל המניות בשוק ההון הישראלי - הרבה מעל מדדי הדגל של הבורסה המקומית (שסיפקו תשואה נאה אף הם). שיאן התשואות ביניהם הוא מזרחי טפחות שמנייתו עלתה ב־1,330% בתוך עשרים שנה, מניית הבנק הבינלאומי במקום השני עם 1,125%.

עדיין מרוויחים לא מעט משוק ההון

תיק הנכסים של הציבור בישראל זינק בשני העשורים שחלפו במאות אחוזים. לפי נתוני בנק ישראל הוא עומד כיום על כמעט 6.5 טריליון שקלים, כאשר בספטמבר לפני עשרים שנה הוא עמד על 1.6 טריליון שקל. הצמיחה נבעה משילוב נכון של ניהול מושכל של חסכונות העמיתים ע"י הגופים המוסדיים, ובעיקר חקיקה והוראות רגולטוריות לחיסכון קבוע ומשמעותי של הציבור לפנסיה ולגמל.

כשבוחנים את תיק הנכסים רואים כי שיעור הפיקדונות ששוכבים בבנקים ירד מ־44% לפני 20 שנה לכ־35% כיום ואילו שיעור הנכסים הפיננסיים המושקעים בחו"ל הכפיל את עצמו, לפי נתוני בנק ישראל, מ־8.7% מסך התיק ב־2005 ל־20% בסוף השנה שעברה. נראה כי הניהול על ידי גופים מוסדיים שינה את הפיזור בתיק הנכסים של הציבור כך שיהיה פחות ריכוזי, ולכן יציב יותר. בנוסף נהנה הציבור מהגאות בשווקים הבינלאומיים בשנים האחרונות שתרמה לצמיחת תיק הנכסים בכללותו.

ולמרות שרפורמת בכר הוציאה את ניהול הקופות וקרנות הנאמנות מידי הבנקים והעבירה אותן לידי הגופים המוסדיים, נותר שוק ההון מקור לרווחים נאים (וקלים) עבורם. זאת, כתוצאה משליטתם בחשבונות המסחר הפרטיים בישראל, שחלקם בהם מוערך ב־75% (שוק של כ־1.4 מיליון חשבונות), ושבהם הם גובים עמלות הגבוהות משמעותית מאלו של בתי ההשקעות. בשנה שעברה רשמו חמשת הבנקים הגדולים הכנסות של 2.7 מיליארד שקל מעמלות בתחום ניירות הערך בלבד.

זאת ועוד: לאחר רפורמת בכר נוספו עמלות חדשות לבנקים עבור "הפצת מוצרים פיננסיים", עמלות שכוללות את בין היתר את הפצת קרנות הנאמנות: כאשר מוכרים בחשבון הבנק את הקרן, הבנק גובה עמלה של 0.35% על ההפצה. בשנה שעברה רשמו כלל הבנקים הכנסות של 792 מיליון שקל מעמלות ההפצה, שמתווספות כעוד נדבך "שוק־הוני", לפעילות שלהם בתחום ניירות הערך. כך, למעשה, אם בשנת 2005, ערב הרפורמה הם הכניסו 2.1 מיליארד שקל מעמלות בפעילות בשוק ההון, בשנת 2024 הסכום הזה גדל ל־3.5 מיליארד.

עם זאת, בשנים האחרונות הבנקים מאבדים מחלק מאחיזתם בתחום הרווחי. כך, בשבועות האחרונים הבנקים מפציעים עם מבצעים חדשים במסחר בניירות ערך. הבינלאומי השיק מבצע לצעירים (גילאי 18-30) שכולל פטור מדמי ניהול ניירות ערך, והציע עמלה קבועה למסחר במניות. בנק הפועלים מציע הטבה בצורת שתי מניות ללקוחות שלו. לאומי השיק בשבוע שעבר קמפיין בו הוא משווק פיקדון מובנה, נזיל מדי יום, שעוקב אחרי מדד S&P 500, צעד שמעורר זעם בקרב את מנהלי קרנות הסל שמציעות מוצר דומה.

בתחילת השנה השיק הבנק הדיגיטלי וואן זירו, מסלול למעבירי 10,000 שקל בחודש, שפוטר אותם מדמי ניהול על חשבון ניירות ערך ומציע עמלות מסחר מופחתת. הבנקים מתעוררים לאחר תחרות הולכת וגוברת מגופי המסחר של בתי ההשקעות כדוגמת מיטב, אי.בי.אי, פסגות, אקסלנס (הפניקס בית השקעות) לצד גופים כמו בלינק ואחרים, שמציעים מסחר בעמלות נמוכות בהרבה מהעמלה שנוקבים הבנקים לפי התעריפון.

"נכון היה לפזר את הכוח יותר"

בשורה התחתונה, גם עשרים שנים לאחר יישום מסקנות ועדת בכר, הבנקים ממשיכים ליהנות מעמלות בהיקף של מיליארדי שקלים מהפעילות הענפה והתוססת בשוק ההון, ולמרות שקרנות הנאמנות וקופות הגמל כבר מזמן לא בבעלותם, הלקוחות שסוחרים בבורסה ממשיכים לספק להם מקור איתן של עמלות שמנות.

בשורה התחתונה הבנקאי הבכיר עימו שוחחנו סבור כי יישום המסקנות שיפר את מצבו של המשק. "האינטואיציה וההבנה שלי אומרים שהמשק הישראלי כמכלול במצב הרבה יותר טוב. בסופו של דבר ועדת בכר הייתה ועדה חכמה ונבונה בהיבט של לא לאפשר לאותה מערכת בנקאית ריכוזית לנהל את עולם ההשקעות בניירות הערך וגם בצד השני לתת אשראי. זה היה מהלך נכון, שהמשק הישראלי כמכלול, בפיזור הכח, במקום שיהיה אצל 5 שחקנים - שהם הבנקים, יהיה אצל 15 שחקנים".

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

דריסת רגל ראשונה בישראל: השקעת ענקית ההון סיכון בסטארט־אפ הביטחוני לייטויז'ן

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?