גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי
מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

עשרים שנה חלפו מאז הרפורמה של ועדת בכר, שחוללה מהפכה בשוק ההון, והוציאה את הבנקים מניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות. למרות טענות הבנקים בזמנו, לפיהן מטרת הוועדה היא להחליש את כוחם וכי ייאלצו לבצע פיטורים של אלפי עובדים בעקבותיה. בפועל, שני עשורים לאחר שרפורמת בכר עוגנה בחקיקה, הבנקים הפכו לרווחיים הרבה יותר, תודות להגדלת וטיוב תיק האשראי שלהם לצד מהלכי התייעלות ופיתוח של מנועי צמיחה חדשים.

נכון להיום חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - מציגים רווחים הגבוהים במאות אחוזים מרווחיהם טרם יישום הרפורמה וכך גם שווי השוק שלהם.

בחודשים שקדמו לחקיקה, הרבו הבנקאים באזהרות והפחדות מפני השלכות הרפורמה שנועדה להפחית את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עם זאת, "ההשפעה של ועדת בכר על הבנקים הייתה מאוד שולית", טוען היום אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון. "הבנקים גם מכרו נכסים (חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל) בכסף טוב, ובסופו של דבר זה לא פגע בחיבור שלהם ללקוחות.

"בנוסף, הבנקים ממשיכים להנות כיום מפעילות בשוק ההון באמצעות דמי ההפצה שהם גובים ודרך חדרי המסחר שלהם. אז וועדת בכר בטח לא החלישה את הכח שלהם".

עם זאת, כשהוא מנסה להעריך מצב תאורטי שבו רפורמת בכר לא הייתה מתקיימת, מציין גלזר כי: "אם הבנקים היו כיום גם עם תיקי האשראי שלהם וגם אחראים על חלק גדול מניהול ההשקעות במשק, אז היה לנו מצב מאוד ריכוזי. ולכן מהבחינה הזאת אפשר להגיד שוועדת בכר הפחיתה את הריכוזיות של הבנקים - וכמובן העבירה אותה לחברות הביטוח".

סוד עוצמתם של הבנקים כיום, לדבריו, טמון בגורמים שהתווספו למערכת ופחות קשורים לעבר הרחוק יותר. "הסיבה שהבנקים במקומם הנוכחי נובעת משלוש סיבות עיקריות: היכולת לתת אשראי ברמה יותר גבוהה, תוך ניצול הריבית הגבוהה במשק; ההתייעלות המאוד מרשימה שהבנקים עשו (סגירת סניפים, מעבר לאפלקציות, ח"ש) ושלישית, שבסוף היום בנק הוא עסק שאין בו תחרות כמעט.

"אנחנו לא רואים מעבר מבנק לבנק. אז במובן הזה רפורמת בכר לא הצליחה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. בתחומים אחרים, אם תיתן הטבות, מבצעים או שירות טוב יותר, לקוחות יעברו מגורם אחד לאחר. כך בחברות סלולר למשל. אבל בבנקים עוד לא הגיעו לזה".

"הרפורמה איפשרה לבנקים להתייעל"

את השיפור בתוצאותיהם בשנים האחרונות חייבים הבנקים בעיקר לעליית הריבית החדה (ל־4.5% כיום) ולהתגברות האינפלציה, אשר הגדילו את הכנסותיהם מפעילות האשראי, הקפיצו את רווחיהם לשיא וסייעו להם להציג תשואה דו־ספרתית הולכת וגדלה על ההון. הבנקאים עימם שוחחנו מציינים שהריביות הגבוהות, האינפלציה והתרחבות עסקיהם, יחד עם התיעילות הבנקים סייעו להגדיל את הרווחים.

כך, הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד בשנת 2024 על כ־30 מיליארד שקל, פי 4.5 תוך עשרים שנה. ברבעון השני של 2025 לבדו רשמו הבנקים רווח נקי מצרפי של 8.4 מיליארד שקל - הרבה יותר מהרווח שהציגו בשנת 2005 כולה (6.3 מיליארד שקל).

"היה הכרחי לפתור את הריכוזיות הגדולה שהייתה אז במשק", אומר נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "ראינו גם שהרפורמה בדיעבד, למרות התנגדות הבנקים, הייתה מעולה להם. הרווחיות שלהם רק גדלה מאז, והרפורמה איפשרה להם להתייעל ולהתמקד במה שהם טובים בו - פעילות בנקאית".

זאת ועוד: הרווחים העצומים שמציגים הבנקים הפכו את מניותיהם לכוכבות הגדולות של הבורסה בת"א בשנים האחרונות, ולמי שבעיני המשקיעים (גם הזרים) משקפות את הצמיחה שחווה הכלכלה המקומית. שווי השוק המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים זינק בתוך עשרים שנה ביותר מפי 5 ל־300 מיליארד שקל כיום - כרבע משווי כלל המניות בשוק ההון הישראלי - הרבה מעל מדדי הדגל של הבורסה המקומית (שסיפקו תשואה נאה אף הם). שיאן התשואות ביניהם הוא מזרחי טפחות שמנייתו עלתה ב־1,330% בתוך עשרים שנה, מניית הבנק הבינלאומי במקום השני עם 1,125%.

עדיין מרוויחים לא מעט משוק ההון

תיק הנכסים של הציבור בישראל זינק בשני העשורים שחלפו במאות אחוזים. לפי נתוני בנק ישראל הוא עומד כיום על כמעט 6.5 טריליון שקלים, כאשר בספטמבר לפני עשרים שנה הוא עמד על 1.6 טריליון שקל. הצמיחה נבעה משילוב נכון של ניהול מושכל של חסכונות העמיתים ע"י הגופים המוסדיים, ובעיקר חקיקה והוראות רגולטוריות לחיסכון קבוע ומשמעותי של הציבור לפנסיה ולגמל.

כשבוחנים את תיק הנכסים רואים כי שיעור הפיקדונות ששוכבים בבנקים ירד מ־44% לפני 20 שנה לכ־35% כיום ואילו שיעור הנכסים הפיננסיים המושקעים בחו"ל הכפיל את עצמו, לפי נתוני בנק ישראל, מ־8.7% מסך התיק ב־2005 ל־20% בסוף השנה שעברה. נראה כי הניהול על ידי גופים מוסדיים שינה את הפיזור בתיק הנכסים של הציבור כך שיהיה פחות ריכוזי, ולכן יציב יותר. בנוסף נהנה הציבור מהגאות בשווקים הבינלאומיים בשנים האחרונות שתרמה לצמיחת תיק הנכסים בכללותו.

ולמרות שרפורמת בכר הוציאה את ניהול הקופות וקרנות הנאמנות מידי הבנקים והעבירה אותן לידי הגופים המוסדיים, נותר שוק ההון מקור לרווחים נאים (וקלים) עבורם. זאת, כתוצאה משליטתם בחשבונות המסחר הפרטיים בישראל, שחלקם בהם מוערך ב־75% (שוק של כ־1.4 מיליון חשבונות), ושבהם הם גובים עמלות הגבוהות משמעותית מאלו של בתי ההשקעות. בשנה שעברה רשמו חמשת הבנקים הגדולים הכנסות של 2.7 מיליארד שקל מעמלות בתחום ניירות הערך בלבד.

זאת ועוד: לאחר רפורמת בכר נוספו עמלות חדשות לבנקים עבור "הפצת מוצרים פיננסיים", עמלות שכוללות את בין היתר את הפצת קרנות הנאמנות: כאשר מוכרים בחשבון הבנק את הקרן, הבנק גובה עמלה של 0.35% על ההפצה. בשנה שעברה רשמו כלל הבנקים הכנסות של 792 מיליון שקל מעמלות ההפצה, שמתווספות כעוד נדבך "שוק־הוני", לפעילות שלהם בתחום ניירות הערך. כך, למעשה, אם בשנת 2005, ערב הרפורמה הם הכניסו 2.1 מיליארד שקל מעמלות בפעילות בשוק ההון, בשנת 2024 הסכום הזה גדל ל־3.5 מיליארד.

עם זאת, בשנים האחרונות הבנקים מאבדים מחלק מאחיזתם בתחום הרווחי. כך, בשבועות האחרונים הבנקים מפציעים עם מבצעים חדשים במסחר בניירות ערך. הבינלאומי השיק מבצע לצעירים (גילאי 18-30) שכולל פטור מדמי ניהול ניירות ערך, והציע עמלה קבועה למסחר במניות. בנק הפועלים מציע הטבה בצורת שתי מניות ללקוחות שלו. לאומי השיק בשבוע שעבר קמפיין בו הוא משווק פיקדון מובנה, נזיל מדי יום, שעוקב אחרי מדד S&P 500, צעד שמעורר זעם בקרב את מנהלי קרנות הסל שמציעות מוצר דומה.

בתחילת השנה השיק הבנק הדיגיטלי וואן זירו, מסלול למעבירי 10,000 שקל בחודש, שפוטר אותם מדמי ניהול על חשבון ניירות ערך ומציע עמלות מסחר מופחתת. הבנקים מתעוררים לאחר תחרות הולכת וגוברת מגופי המסחר של בתי ההשקעות כדוגמת מיטב, אי.בי.אי, פסגות, אקסלנס (הפניקס בית השקעות) לצד גופים כמו בלינק ואחרים, שמציעים מסחר בעמלות נמוכות בהרבה מהעמלה שנוקבים הבנקים לפי התעריפון.

"נכון היה לפזר את הכוח יותר"

בשורה התחתונה, גם עשרים שנים לאחר יישום מסקנות ועדת בכר, הבנקים ממשיכים ליהנות מעמלות בהיקף של מיליארדי שקלים מהפעילות הענפה והתוססת בשוק ההון, ולמרות שקרנות הנאמנות וקופות הגמל כבר מזמן לא בבעלותם, הלקוחות שסוחרים בבורסה ממשיכים לספק להם מקור איתן של עמלות שמנות.

בשורה התחתונה הבנקאי הבכיר עימו שוחחנו סבור כי יישום המסקנות שיפר את מצבו של המשק. "האינטואיציה וההבנה שלי אומרים שהמשק הישראלי כמכלול במצב הרבה יותר טוב. בסופו של דבר ועדת בכר הייתה ועדה חכמה ונבונה בהיבט של לא לאפשר לאותה מערכת בנקאית ריכוזית לנהל את עולם ההשקעות בניירות הערך וגם בצד השני לתת אשראי. זה היה מהלך נכון, שהמשק הישראלי כמכלול, בפיזור הכח, במקום שיהיה אצל 5 שחקנים - שהם הבנקים, יהיה אצל 15 שחקנים".

עוד כתבות

ניר ברקת וצבי סטפק / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, איל יצהר

האחים ברקת שמים את בית ההשקעות מיטב על המדף; צבי סטפק לגלובס: "אין לנו שום כוונה למכור"

לאחר זינוק של 1,300% תוך 3 שנים וכשמניית מיטב נסחרת בשיא, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש להחזקות של משפחת ברקת בשווי של 3.3 מיליארד שקל ● צבי סטפק אמר ל"גלובס": "אין לנו שום כוונה למכור את חלקנו במיטב" ● המניה נפלה ב-9% לאחר פרסום כוונת המכירה

משרדי מארוול בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

אלו שתי החברות החדשות שיצטרפו ל-S&P 500 כבר החודש

מארוול, המייצרת שבבים ורכיבים הדרושים לתשתיות הבינה המלאכותית, תצטרף החודש למדד ה-S&P 500 ● מצטרפת נוספת למדד תהיה חברת פלקס, המספקת שירותי ייצור לחברות טכנולוגיה מובילות, ובהן אפל ואנבידיה ● המהלך בעיקר מדגיש את חשיבותו ההולכת וגוברת של מגזר הטכנולוגיה בשוק ההון

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

920 מיליון דולר בחודש: זה הסכום שגוגל מתכוונת לשלם ל‑SpaceX

על פי הדיווח, SpaceX של אילון מאסק, חתמה על עסקה עם גוגל שתניב לה הכנסות של כ‑920 מיליון דולר בחודש, באמצעות אספקה של דאטה סנטר לבינה מלאכותית ● כזכור, בחודש שעבר הודיעה גם אנתרופיק על עסקה שבמסגרתה תעשה שימוש ביכולות  של SpaceX

נבחרת ארגנטינה / צילום: Associated Press, Natacha Pisarenko

הגוש האירופי נשאר מאחור: כך קפצה האהדה הישראלית לנבחרות אמריקה

אחרי 7 באוקטובר, האוהדים הישראלים כבר לא יכולים לנתק בין הכדורגל למאבק שמתרחש מחוץ למגרש ● לקראת גביע העולם 2026, שייפתח בשבוע הבא, שני סקרים חדשים חושפים כיצד השתנה היחס לנבחרות - לפי העוינות או הסולידריות שהפגינו מדינותיהן ● הכסף מאחורי מונדיאל 2026, פרויקט מיוחד

הגבן תמיר פרץ. ''אנשים מפרגנים'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

המחלבה שהפכה לשם חם במסעדות מגיעה לת"א

בני הזוג מגבעת חיים איחוד, שמספקים את הגבינות המשובחות שלהם למסעדות מהטובות בעיר, פתחו בדרום תל אביב מקום שנותן להן במה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב סגרה שבוע אדום בעליות

ת"א 90 עלה ב-0.5% ● ירידות באירופה ובחוזים בניו יורק ● החל המסחר בחברה הבטחונית בגירה, ההנפקה הביטחונית הגדולה ביותר בשנים האחרונות ● יצרנית הדבש הקטנה שזינקה ● השקל ברצף הירידות הארוך מזה כשנה, 2.9 שקלים לדולר ● הביטקוין משלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט ● דוח התעסוקה בארה"ב היום: צפי לתוספת של 80 אלף משרות בלבד

למה נעלמו השטרות מהצ'יינג'ים?

חברת רחפנים ישראלית נמכרה השבוע למוטורולה סולושנס האמריקאית. מה היה היקף הרכישה? ● כמה דירות מכרה ישראל קנדה בשדה דב ברבעון הראשון של השנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

וול סטריט ננעלה בעליות; ברודקום השילה כ-300 מיליארד דולר משוויה

דאו ג'ונס וראסל 2000 ננעלו בשיא ●  ברודקום צללה - צמיחה של 143% לא הספיקה כדי להרשים את השוק ● לקראת דוח התעסוקה מחר, מספר הבקשות לדמי אבטלה ברמה הגבוהה ביותר מזה ארבעה חודשים ● הביטקוין המשיך לדמם, איבד כחצי משוויו מאז השיא ● תשואות האג"ח ירדו ומחירי הנפט ירדו

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אושרית בירודקר / צילום: Kingshuk Bhuyan

חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

שיחה עם ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ● על הניהול הלקוי שהפך את פקיסטן ממדינה עשירה לענייה, הנשק והמיליארדים שמחברים אותה לסעודיה והאינטרס המשותף עם ישראל

פרויקט פינוי בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה

הפרויקטים יחכו: התיקון לחוק שביקש לעשות סדר בהיטלי ההשבחה הצית מחלוקות חדשות

תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה נועד לעודד מימוש של תוכניות התחדשות עירונית באמצעות יצירת ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בעקבות הפרויקט ● אלא שבפועל רשויות שונות מפרשות את החוק באופן שונה, מה שמעקר את התיקון מתוכן ומחזיר את היזמים לוועדות הערר ולבתי המשפט

מפולת בוול סטריט / צילום: אילוסטרציה: Shutterstock

חדשות טובות הן חדשות רעות: מה עומד מאחורי המפולת בוול סטריט?

דווקא דוח תעסוקה מצוין שלח את השווקים לירידות חדות בשל חשש המשקיעים כי נגוזה התקווה להורדת ריבית ● ומה אומרים המומחים?

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

כוחות צה''ל חוזרים לבופור - והסיפור שוב נפתח מחדש

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

כולל וויטקוף: הבכירים בממשל טראמפ שישראל ריגלה אחריהם

דיווח: בארה"ב מזהים עלייה נרחבת בפעילות הריגול של ישראל נגדה ● בחריין: יירטנו טילים וכבט"מים מאיראן • אזעקות הופעלו בגליל המערבי • יועצו של חמינאי: "טראמפ זקוק להסכם זמני כדי לפתוח מחדש את הורמוז" ● בעקבות טעות בזיהוי: חיילים וקצין בצבא לבנון נהרגו; עאון: "הפרה בוטה" ● חילופי מהלומות הלילה: איראן שיגרה כטב"מים לעבר מצר הורמוז, מטוסי קרב אמריקאים הפילו ארבעה מהם ● עדכונים שוטפים

סצינה שמתארת את המערב הפרוע כפי שהצטייר בתרבות האמריקאית / אילוסטרציה: Shutterstock

מערב פרוע? דווקא שם היה פיקוח הדוק על נשק

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: קרבות האקדחים האגדיים לא אפיינו את אותם זמנים כמו שאת דפי הספרים ומסכי הקולנוע

פרויקט חופים WEST בנתניה. כמחצית מהדירות עדיין עומדות למכירה / הדמיה: אתר החברה

135 דירות מחכות: משבר הדיור דרך סיפורה של חברה אחת

המגדל החצי ריק של אזורים בנתניה מספר את כל מצוקת הקבלנים והמשבר בשוק הדיור ● מנגד, הוא מעיד שהיזמיות הגדולות עדיין לא ממהרות להתגמש במחירון הרשמי, גם כשהן מובילות במספר הדירות לא מכורות וכשנדמה שהמבצעים הלכו רחוק במיוחד

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

חברת האג״ח סימד הגישה בקשה לפשיטת רגל: חובות הבעלים 100 מיליון דולר

זאת שבוע וחצי לאחר שחשפה כי בעליה משכו 100 מיליון שקל ורוקנו את קופת החברה ● דיווח נוסף מהיום מעלה כי רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה וביקשה מהחברה מסמכים

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

האם אתם מוכנים לחיים ארוכים? / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמציע: תתחילו לחשוב על החיים בגיל 100

ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, טוען שגיל 100 הוא אופציה שרובנו צריכים להביא בחשבון, וצריך להיערך אליה כבר בגיל צעיר ● בעזרת מחקריו, הוא מבקש לכתוב נרטיב חדש לעשורים האחרונים של החיים ● שיחה עם חוקר שמביט בלי פחד ב"גיל החדש"