גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי
מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

עשרים שנה חלפו מאז הרפורמה של ועדת בכר, שחוללה מהפכה בשוק ההון, והוציאה את הבנקים מניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות. למרות טענות הבנקים בזמנו, לפיהן מטרת הוועדה היא להחליש את כוחם וכי ייאלצו לבצע פיטורים של אלפי עובדים בעקבותיה. בפועל, שני עשורים לאחר שרפורמת בכר עוגנה בחקיקה, הבנקים הפכו לרווחיים הרבה יותר, תודות להגדלת וטיוב תיק האשראי שלהם לצד מהלכי התייעלות ופיתוח של מנועי צמיחה חדשים.

נכון להיום חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - מציגים רווחים הגבוהים במאות אחוזים מרווחיהם טרם יישום הרפורמה וכך גם שווי השוק שלהם.

בחודשים שקדמו לחקיקה, הרבו הבנקאים באזהרות והפחדות מפני השלכות הרפורמה שנועדה להפחית את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עם זאת, "ההשפעה של ועדת בכר על הבנקים הייתה מאוד שולית", טוען היום אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון. "הבנקים גם מכרו נכסים (חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל) בכסף טוב, ובסופו של דבר זה לא פגע בחיבור שלהם ללקוחות.

"בנוסף, הבנקים ממשיכים להנות כיום מפעילות בשוק ההון באמצעות דמי ההפצה שהם גובים ודרך חדרי המסחר שלהם. אז וועדת בכר בטח לא החלישה את הכח שלהם".

עם זאת, כשהוא מנסה להעריך מצב תאורטי שבו רפורמת בכר לא הייתה מתקיימת, מציין גלזר כי: "אם הבנקים היו כיום גם עם תיקי האשראי שלהם וגם אחראים על חלק גדול מניהול ההשקעות במשק, אז היה לנו מצב מאוד ריכוזי. ולכן מהבחינה הזאת אפשר להגיד שוועדת בכר הפחיתה את הריכוזיות של הבנקים - וכמובן העבירה אותה לחברות הביטוח".

סוד עוצמתם של הבנקים כיום, לדבריו, טמון בגורמים שהתווספו למערכת ופחות קשורים לעבר הרחוק יותר. "הסיבה שהבנקים במקומם הנוכחי נובעת משלוש סיבות עיקריות: היכולת לתת אשראי ברמה יותר גבוהה, תוך ניצול הריבית הגבוהה במשק; ההתייעלות המאוד מרשימה שהבנקים עשו (סגירת סניפים, מעבר לאפלקציות, ח"ש) ושלישית, שבסוף היום בנק הוא עסק שאין בו תחרות כמעט.

"אנחנו לא רואים מעבר מבנק לבנק. אז במובן הזה רפורמת בכר לא הצליחה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. בתחומים אחרים, אם תיתן הטבות, מבצעים או שירות טוב יותר, לקוחות יעברו מגורם אחד לאחר. כך בחברות סלולר למשל. אבל בבנקים עוד לא הגיעו לזה".

"הרפורמה איפשרה לבנקים להתייעל"

את השיפור בתוצאותיהם בשנים האחרונות חייבים הבנקים בעיקר לעליית הריבית החדה (ל־4.5% כיום) ולהתגברות האינפלציה, אשר הגדילו את הכנסותיהם מפעילות האשראי, הקפיצו את רווחיהם לשיא וסייעו להם להציג תשואה דו־ספרתית הולכת וגדלה על ההון. הבנקאים עימם שוחחנו מציינים שהריביות הגבוהות, האינפלציה והתרחבות עסקיהם, יחד עם התיעילות הבנקים סייעו להגדיל את הרווחים.

כך, הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד בשנת 2024 על כ־30 מיליארד שקל, פי 4.5 תוך עשרים שנה. ברבעון השני של 2025 לבדו רשמו הבנקים רווח נקי מצרפי של 8.4 מיליארד שקל - הרבה יותר מהרווח שהציגו בשנת 2005 כולה (6.3 מיליארד שקל).

"היה הכרחי לפתור את הריכוזיות הגדולה שהייתה אז במשק", אומר נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "ראינו גם שהרפורמה בדיעבד, למרות התנגדות הבנקים, הייתה מעולה להם. הרווחיות שלהם רק גדלה מאז, והרפורמה איפשרה להם להתייעל ולהתמקד במה שהם טובים בו - פעילות בנקאית".

זאת ועוד: הרווחים העצומים שמציגים הבנקים הפכו את מניותיהם לכוכבות הגדולות של הבורסה בת"א בשנים האחרונות, ולמי שבעיני המשקיעים (גם הזרים) משקפות את הצמיחה שחווה הכלכלה המקומית. שווי השוק המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים זינק בתוך עשרים שנה ביותר מפי 5 ל־300 מיליארד שקל כיום - כרבע משווי כלל המניות בשוק ההון הישראלי - הרבה מעל מדדי הדגל של הבורסה המקומית (שסיפקו תשואה נאה אף הם). שיאן התשואות ביניהם הוא מזרחי טפחות שמנייתו עלתה ב־1,330% בתוך עשרים שנה, מניית הבנק הבינלאומי במקום השני עם 1,125%.

עדיין מרוויחים לא מעט משוק ההון

תיק הנכסים של הציבור בישראל זינק בשני העשורים שחלפו במאות אחוזים. לפי נתוני בנק ישראל הוא עומד כיום על כמעט 6.5 טריליון שקלים, כאשר בספטמבר לפני עשרים שנה הוא עמד על 1.6 טריליון שקל. הצמיחה נבעה משילוב נכון של ניהול מושכל של חסכונות העמיתים ע"י הגופים המוסדיים, ובעיקר חקיקה והוראות רגולטוריות לחיסכון קבוע ומשמעותי של הציבור לפנסיה ולגמל.

כשבוחנים את תיק הנכסים רואים כי שיעור הפיקדונות ששוכבים בבנקים ירד מ־44% לפני 20 שנה לכ־35% כיום ואילו שיעור הנכסים הפיננסיים המושקעים בחו"ל הכפיל את עצמו, לפי נתוני בנק ישראל, מ־8.7% מסך התיק ב־2005 ל־20% בסוף השנה שעברה. נראה כי הניהול על ידי גופים מוסדיים שינה את הפיזור בתיק הנכסים של הציבור כך שיהיה פחות ריכוזי, ולכן יציב יותר. בנוסף נהנה הציבור מהגאות בשווקים הבינלאומיים בשנים האחרונות שתרמה לצמיחת תיק הנכסים בכללותו.

ולמרות שרפורמת בכר הוציאה את ניהול הקופות וקרנות הנאמנות מידי הבנקים והעבירה אותן לידי הגופים המוסדיים, נותר שוק ההון מקור לרווחים נאים (וקלים) עבורם. זאת, כתוצאה משליטתם בחשבונות המסחר הפרטיים בישראל, שחלקם בהם מוערך ב־75% (שוק של כ־1.4 מיליון חשבונות), ושבהם הם גובים עמלות הגבוהות משמעותית מאלו של בתי ההשקעות. בשנה שעברה רשמו חמשת הבנקים הגדולים הכנסות של 2.7 מיליארד שקל מעמלות בתחום ניירות הערך בלבד.

זאת ועוד: לאחר רפורמת בכר נוספו עמלות חדשות לבנקים עבור "הפצת מוצרים פיננסיים", עמלות שכוללות את בין היתר את הפצת קרנות הנאמנות: כאשר מוכרים בחשבון הבנק את הקרן, הבנק גובה עמלה של 0.35% על ההפצה. בשנה שעברה רשמו כלל הבנקים הכנסות של 792 מיליון שקל מעמלות ההפצה, שמתווספות כעוד נדבך "שוק־הוני", לפעילות שלהם בתחום ניירות הערך. כך, למעשה, אם בשנת 2005, ערב הרפורמה הם הכניסו 2.1 מיליארד שקל מעמלות בפעילות בשוק ההון, בשנת 2024 הסכום הזה גדל ל־3.5 מיליארד.

עם זאת, בשנים האחרונות הבנקים מאבדים מחלק מאחיזתם בתחום הרווחי. כך, בשבועות האחרונים הבנקים מפציעים עם מבצעים חדשים במסחר בניירות ערך. הבינלאומי השיק מבצע לצעירים (גילאי 18-30) שכולל פטור מדמי ניהול ניירות ערך, והציע עמלה קבועה למסחר במניות. בנק הפועלים מציע הטבה בצורת שתי מניות ללקוחות שלו. לאומי השיק בשבוע שעבר קמפיין בו הוא משווק פיקדון מובנה, נזיל מדי יום, שעוקב אחרי מדד S&P 500, צעד שמעורר זעם בקרב את מנהלי קרנות הסל שמציעות מוצר דומה.

בתחילת השנה השיק הבנק הדיגיטלי וואן זירו, מסלול למעבירי 10,000 שקל בחודש, שפוטר אותם מדמי ניהול על חשבון ניירות ערך ומציע עמלות מסחר מופחתת. הבנקים מתעוררים לאחר תחרות הולכת וגוברת מגופי המסחר של בתי ההשקעות כדוגמת מיטב, אי.בי.אי, פסגות, אקסלנס (הפניקס בית השקעות) לצד גופים כמו בלינק ואחרים, שמציעים מסחר בעמלות נמוכות בהרבה מהעמלה שנוקבים הבנקים לפי התעריפון.

"נכון היה לפזר את הכוח יותר"

בשורה התחתונה, גם עשרים שנים לאחר יישום מסקנות ועדת בכר, הבנקים ממשיכים ליהנות מעמלות בהיקף של מיליארדי שקלים מהפעילות הענפה והתוססת בשוק ההון, ולמרות שקרנות הנאמנות וקופות הגמל כבר מזמן לא בבעלותם, הלקוחות שסוחרים בבורסה ממשיכים לספק להם מקור איתן של עמלות שמנות.

בשורה התחתונה הבנקאי הבכיר עימו שוחחנו סבור כי יישום המסקנות שיפר את מצבו של המשק. "האינטואיציה וההבנה שלי אומרים שהמשק הישראלי כמכלול במצב הרבה יותר טוב. בסופו של דבר ועדת בכר הייתה ועדה חכמה ונבונה בהיבט של לא לאפשר לאותה מערכת בנקאית ריכוזית לנהל את עולם ההשקעות בניירות הערך וגם בצד השני לתת אשראי. זה היה מהלך נכון, שהמשק הישראלי כמכלול, בפיזור הכח, במקום שיהיה אצל 5 שחקנים - שהם הבנקים, יהיה אצל 15 שחקנים".

עוד כתבות

טילי MR-SAM של התעשייה האווירית / צילום: משרד הביטחון

המטוסים של הצבא הטורקי זוכים לשדרוג, והודו רוכשת טילים מתע"א

מינהל הרכש הביטחוני של הודו יתכנס בשבועות הקרובים לאישור עסקאות ביטחוניות בשווי של כ-3.7 מיליארד דולר, כולל טילים שפיתחה התעשייה האווירית ● הענקית הביטחונית לוקהיד מרטין מעוניינת ליטול חלק בתוכנית ההגנה האווירית של הנשיא טראמפ ● וגם: הבריטים משדרגים את מטוסי התובלה הצבאיים של ארדואן ● השבוע בתעשיות הביטחונית

אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

"נפלו עליי השמיים": לקוחות אוטומקס, שנשארו בלי רכב ובלי כסף, מדברים

החקירה של רשות ניירות ערך, המלאי שנעלם, הלקוחות שאיבדו הון והבנקים שתובעים מיליונים ● חברת אוטומקס נחשבה למובילה בשוק יבוא הרכב המקביל בישראל, אלא שרצף של הסתבכויות וחובות גנז את החלום ● גלובס צלל אל מאחורי הקלעים של הפרשה שמסעירה את שוק הרכב

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

צחי אבו הפך חברת נדל"ן מאשדוד לאימפריה של מיליארדים. והוא עדיין רעב

ב־2019, צחי אבו קיבל לידיו את חברת הנדל"ן המשפחתית ששלטה על מחצית מעתודות הקרקע של אשדוד ● הוא החליט שהוא יוצא מעיר הנמל, רכש נכסים של יצחק תשובה, התחרה עם צחי נחמיאס על קניון בנהריה, והפך את העסק לאימפריה של מיליארדים

הנשיא נברוצקי ומשפחתו במהלך הקמפיין. גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי / צילום: ap, Czarek Sokolowski

אירופה בעקבותיה: זה הצעד של פולין להילחם במשבר הילודה

הפרלמנט הפולני אישר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם הנשיא החדש: פטור ממס הכנסה למשפחות עם שני ילדים ● המהלך ספג ביקורת רבה, אבל הוא מייצג את הרצון הגובר של מדינות היבשת להילחם בשד הדמוגרפי ● גם בליטא, הונגריה וצ'כיה כבר נקטו צעדים דומים ● האם זו מדיניות שישראלים, שנאבקים ביוקר המחיה, יכולים לקנא בה?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק מול מצרים בסכנה? שר האנרגיה האמריקאי ביטל את הביקור

קצת לפני חצות הודיע שר האנרגיה אלי כהן כי מקבילו האמריקאי לא יגיע ארצה בעקבות הסירוב הישראלי לאשר בינתיים את יצוא הגז למצרים ● "בימים האחרונים נערך מסע לחצים גדול מאוד על ידי הממשל האמריקאי, אך אנו דורשים שהמחירים לשוק הישראלי ישארו אטקטיביים", כתב ● גם ראש הממשלה נתניהו מעורב

בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett

טוני בלייר הוא האיש של טראמפ לניהול עזה. האם המתווכות ישכנעו אותו אחרת?

היכרות רבת-שנים עם הסכסוך במזרח התיכון ויחסים קרובים עם החתן ג'ארד קושנר הפכו את טוני בלייר לנבחר של טראמפ לניהול עזה ● מי שסיבך את בריטניה בפלישה לעיראק ונחשב לפרו-ישראלי לא יכול להתקבל בקונצנזוס לג'וב המסתמן ● האם הוא יצליח לשכנע את המתווכות?

איך לשלם פחות מס שבח בעקבות הלכת השיתוף? / צילום: Shutterstock

איך לשלם פחות מס שבח בעקבות הלכת השיתוף?

בפסק דין תקדימי קבע העליון כי התנהגות בני זוג במהלך חייהם המשותפים עשויה להעיד על שיתוף בנכסים, גם כשאין הסכם ממון כתוב - ואף בנכסים שהתקבלו במתנה או בירושה טרם הנישואים ● פסק הדין עשוי להשפיע גם על מיסוי מקרקעין

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס הכריזה על ספליט. איך זה יעבוד והאם בעלי המניות יפגעו?

ענקית הסטרימינג הודיעה אתמול (ה') על מהלך של פיצול מניות ● למה חברות מבצעות ספליט, האם זה יקרה באופן מיידי ואיך זה ישפיע על בעלי המניות הנוכחיים? ● גלובס עושה סדר

דמויות מהמיזם. ''המזכרות שהיו בשוק בכלל לא סיפרו את הסיפור של אומת ההייטק והציונות'' / צילום: פיסת היסטוריה

בלי נתניהו או אלי כהן: אומן פסלוני מנהיגי הציונות מסביר את הרציונל

מיזם "פיסת היסטוריה" שחוגג 15 שנה, מנגיש את ההיסטוריה הציונית דרך דמויות קטנות של גדולי המנהיגים והיוצרים - מבגין ועד שרה אהרונסון ● המייסד אסף הררי מספר מה גרם לזעם עליו בציבור הדתי, מי דחה אותו ומה החלום הבא: הקמת מוזיאון ציוני

מלכוד המנהלים הצעירים בארגונים הוותיקים / צילום: Shutterstock

מנהלים צעירים נוטים למהפכות בארגונים ותיקים. יש לזה מחיר

מנהלים חדשים נוטים לא פעם למחוק את העבר הארגוני, מה שעלול לעלות ביוקר ● אלה הסיבות להתנהלות הבעייתית הזאת, וכך תוכלו לחולל שינוי ששומר על השורשים

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

"הקושנר הישראלי" - מאחורי מינוי מייקל אייזנברג לנציג במפקדה האמריקאית

רק לפני מספר שבועות מונה מייקל אייזנברג לנציג הישראלית במפקדת התיאום מול הכוחות האמריקאים בקרית גת ● על פניו נראה היה שמדובר במינוי המושלם: בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● אלא שכעת, המינוי שלו הוקפא ● האם זה קשור לאמירות מהעבר בהן ביקר את מדיניות הממשלה?

חזית המדע / צילום: Shutterstock

חוקרי תזונה חשבו שצום לסירוגין מאט הזדקנות ובריא לגוף. מה גרם להם לשנות את דעתם?

צום לסירוגין הפך ללהיט בעולם הדיאטות והבטיח לא רק ירידה במשקל ● אבל מחקרים חדשים מעלים ספקות לגבי התועלת שלו, ואחד מהם אפילו מרמז שהוא עלול להזיק ● שאלנו מומחים לתזונה על השינוי בעמדת המדע ועל הפער שבין הממצאים במעבדה לחיים עצמם

בנייה בקריית שמונה. אלפי דירות בקנה / צילום: אייל מרגולין

"יותר מ-11,000 דירות חדשות": המדינה משווקת חלומות דמיוניים לקריית שמונה הגוססת

בקריית שמונה התוכניות חוגגות, ולציבור מוצעים מגוון סוגי יח"ד, מרכז תחבורתי - רק תבואו ● אבל מילים גבוהות לא מחליפות ביטחון, תעסוקה ורפואה זמינה, וכבר כיום יש בעיר כ־9,200 דירות - וחלק לא קטן מהן ריקות ● ככה זה כשיש יותר מדי תוכניות ופחות מדי מציאות

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה עדיף: גמל להשקעה או קרן נאמנות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

היכן להשקיע? בניהול עצמי דרך קרנות נאמנות שקופות ונזילות, או בניהול מנוטרל רגשות בקופת גמל להשקעה? ● אל שני המדדים שהושקו לאחרונה בבורסת ת"א יצטרפו בקרוב עוד שלושה - בתחומי הנדל"ן, התעשיות הביטחוניות והתשתיות - בבורסה בונים על ביקושים גבוהים על רקע צפי להורדות ריבית ● אלטשולר שחם רושם חודש חמישי רצוף של אובדן כספים למתחרים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל ● וגם: אנבידיה שברה שיא נוסף, והגיעה בפתיחת המסחר לשווי של חמישה טריליון דולר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

מנכ"ל אנבידיה מכר מניות בשווי מיליארד דולר, ומה הוא חושב על בום ה-AI

השבוע מנכ"ל אנבידיה השלים את התוכנית שלו למכור 6 מיליון מניות עד סוף השנה, מאז יוני מכר הואנג מניות בשווי מעל מיליארד דולר ● על במת פסגת המנכ"לים של הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה־פסיפיק (APEC) הסביר הואנג מה עומד בלב בום ה-AI ● "נכנסו למה שנקרא 'מעגל חיובי' המודלים נהיים טובים יותר. יותר אנשים משתמשים בהם. יותר אנשים משתמשים בהם –  כלומר זה מייצר יותר רווח", אמר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

הר המזומנים של וורן באפט צמח לשיא חדש

חברת ההחזקות של "האורקל מאומהה" בן ה-95 מציגה קפיצה חדה ברווח התפעולי ברבעון השלישי ● למרות הירידה בערך המניה בחודשים האחרונים, בחברה נמנעו ממהלך של רכישת מניות עצמית

הרצל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, 1897 / צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

בין הרצל ליאיר נתניהו: מה התפקיד של המוסדות הלאומיים?

השר מיקי זוהר הכריז על מינוי בנו של ראש הממשלה להנהלת ההסתדרות הציונית, ופרצה סערה רבתי ● מהם אותם מוסדות לאומיים, מי נהנה מהכסף שלהם ומאיפה בכלל הוא מגיע? ● וגם: על הגורל של הניסיונות לסגור אותם

תל אביב או וול סטריט? / צילום: Shutterstock

תל אביב או וול סטריט: איפה עדיף להשקיע?

הבורסה המקומית הייתה משיאניות התשואה במערב השנה, ומשקיעי S&P 500 פיגרו מאחור ● אז למה בכל זאת המומחים משוכנעים ש"אי אפשר בלי וול סטריט"

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

איך סם אלטמן רתם את עמק הסיליקון לחלום הבינה המלאכותית שלו

בליץ העסקאות של מנכ"ל OpenAI שכנע את ענקיות הטכנולוגיה לקשור את גורלן בגורל החברה שלו, ובכך הפך אותה לגדולה מכדי להיכשל ● המשקיעים לא מודאגים, והחברה, שאפילו לא קרובה לרווחיות, מתקדמת לקראת ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה ● כך הצית אלטמן מרוץ חימוש עולמי סביב הבינה המלאכותית, שבו אף אחד לא מעז להישאר מאחור

מה רוצים המנהלים הגדולים בראיון עבודה / צילום: AP

בזוס עסוק בביוב ובגוגל סופרים פסנתרים: מה רוצים המנהלים הגדולים בראיון עבודה

בעולם שבו כולם יודעים לכתוב קורות חיים מרשימים, המבחן האמיתי מתחיל בשאלות לא צפויות בראיון העבודה ● מה הייתם עושים בשעון חול של 7 דקות - ואיך זה קשור לקריירה שלכם? ● שאלות של יזמי ההייטק הגדולים שמראות שהיגיון יצירתי חשוב לא פחות מידע טכני