מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס
השותפות במאגר הגז לוויתן (שברון, ניו מד ורציו) חתמו על הסכם לפיו תוקצה להן קיבולת בצינור היצוא "ניצנה" שיוקם בשנים הקרובות. זאת בהמשך לעסקת ענק מול מצרים בשווי 35 מיליארד דולר. יצוין כי עדיין לא התקבל אישור יצוא סופי ממשרד האנרגיה, ושר האנרגיה מזהיר את חברות הגז מהעלאת מחירים.
● מגבלות על יבוא? בתעשייה הביטחונית מודאגים בעיקר בנוגע לרכיב אחד
לפי ההסכם, שותפות לוויתן יתפסו שליש מקיבולת הצינור (כ-2 BCM בשנה), והן גם התחייבו לקחת גם את כל הקיבולת שלו במידה ולא מספיק חברות גז יתפסו את הקיבולת בו. הקמת הצינור תלויה במימון היצואנים עצמם ולכן ההסכם מול שותפות לוויתן מבטיח את הקמת הצינור. המקום שלהן ביצוא יתחלק לפי חלקן במאגר לוויתן עצמו: 45% של ניו מד, 40% של שברון ו-15% של רציו.
העסקה לאספקת גז למצרים, שנחתמה באוגוסט בין שותפות לוויתן (ובראשן ניו מד, המחזיקה בכ-45% מהמאגר), הייתה זרז משמעותי להתקדמות בהקמת צינור היצוא החדש - שהקמתו מתעכבת כבר שנתיים. ממש לאחרונה מצרים התחייבה להשקיע 400 מיליון דולר בהקמת הצד המצרי של הצינור, שיוביל את הגז הישראלי למשק האנרגיה המצרי שנמצא בחוסר קשה.
במקביל, נתג"ז, החברה הממשלתית האחראית על תשתית הובלת הגז בישראל, כבר פטרה את שברון ממכרז בשווי מיליארד שקל להקמת המדחס של צינור היצוא. כעת, חברות הגז מתחילות לתפוס את מקומן בצינור היצוא, ולוויתן היא הראשונה לחתום - בעוד שהתאריך האחרון לחתיתה הוא רק ב-24 באוקטובר.
ייתכן שאחת הסיבות לכך היא הרגישות של היתר היצוא שאמור להינתן ללוויתן כדי לממש את עסקת הענק שלהם. היצוא למצרים הוא במחירים גבוהים בהרבה ביחס למחירים הנמוכים-יחסית בישראל, ולכן נחשב משתלם במיוחד.
מהצד השני, ישנו חשש מההשלכות של היצוא על המחירים בישראל. ב-9 בספטמבר קרס המו"מ בין חברת החשמל לבין ישראמקו, השותפה העיקרית במאגר תמר, כנראה בשל חוסר הסכמה על המחירים. בתמר כנראה מסתכלים על ההתחייבויות הנרחבות של לוויתן ליצוא, מה שלא משאיר הרבה ברירות לחברת החשמל ולתחנות הכוח הפרטיות בבחירת ספק הגז. כך נוצרת בעיה תחרותית שמיטיבה עם חברות הגז בבואן למכור למשק המקומי.
הכוחות שישפיעו על מחירי הגז בארץ
שר האנרגיה אלי כהן אמר היום בוועידת האנרגיה והכלכלה לשותפות במאגר תמר ש"לא אאפשר את העלאת מחירי הגז לחברת החשמל, שתביא לפגיעה בצרכן הישראלי. אם תעלו מחירים אפילו בסנט אחד מעבר למה שסוכם, תוכלו להשתמש בגז לשימוש עצמי". כלומר, מבחינת שר האנרגיה, התרת היצוא וחסימתו הוא ה"שוט" של משרד האנרגיה כדי לוודא את המשך המחירים הנמוכים יחסית שהמשק הישראלי נהנה מהם היום.
עם זאת, נראה שלא רק הוא משפיע על כך: נושא יצוא הגז, בייחוד של החברה האמריקאית שברון, חשוב מאוד לארה"ב. השגריר מייק האקבי כבר הביע התנגדות למהלכים כמו הוצאת אחד מהמאגרים הגדולים מידי שברון. נראה שנושא היצוא גם עלה לאחרונה בשיחות של רה"מ נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקאי רוביו. ככלל, לאמריקאים יש אינטרס לא רק לחזק את החברות האמריקאיות, אלא גם ליצור קשרים כלכליים הדדיים בין ישראל, מצרים וירדן, שכולן נחשבות ידידותיות לארה"ב.
על הרקע הזה ניתן להבין את המהירות היחסית שבה שותפות לוויתן "קבעו עובדות בשטח" ותפסו מקום בניצנה, כצעד להבטחת עסקת היצוא הגדולה שלהן.
יצוין כי השותפות בתמר עוד לא חתמו על הסכם שיבטיח להן קיבולת העברה בצינור ניצנה, ולא ברור מי מהן תיכנס כשותפה בצינור ובאיזה נפח. זאת בעוד שאנרג'יאן (בעלי "כריש" "תנין" ומספר מאגרים קטנים) כבר הכריזו על רוצנן לקחת חלק בצינור.
יוסי אבו, מנכ"ל ניו מד, מסר כי "לוויתן הוא פרויקט לאומי והרחבתו היא עוגן הביטחון האנרגטי של ישראל לעשרות השנים הבאות. פרויקט צינור ניצנה הוא המשך ישיר לעסקת הענק שחתמנו עם שותפינו המצרים ושניהם גם יחד מקדמים אותנו לקראת קבלת החלטת השקעה סופית בהיקף של מיליארדי דולרים בפרויקט ההרחבה".
ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון, הוסיף ש"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור. קו היצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג".