לחיות טוב יותר, גרסת המדע / צילום: Shutterstock
גלי וינרב
לפעמים נראה שבישראל של 2025 "להרגיש טוב" זו משאלה יומרנית. אם בעבר שאלת "מה נשמע" הייתה יכולה להיענות ב"לא יכול להיות יותר טוב!", היום תשובה כזו תיאמר בציניות, סביר להניח. 7 באוקטובר והמלחמה שאיתנו מאז הביאו כאב ועצב. אבל האם הם לקחו מאיתנו את הלגיטימציה של להרגיש טוב? או במילים אחרות: האם הרדיפה אחרי האושר הפכה לפריבילגיה?
באוקטובר 2023 שוחחתי עם הפסיכולוגית ד"ר עידית גוטמן מאוניברסיטת תל אביב. היא אמרה אז, להפתעתי, שאשמת ניצולים היא רגש חיובי, משום שהוא מניע אותנו לפעולה, שהוא כלי חשוב לחברה מתפקדת, כי הוא מדרבן אותנו לעזור לקורבנות ושאריהם ולנסות לשנות מה שנראה לנו תקול. אלא שכדי שאשמת הניצולים תועיל אנחנו צריכים לתעל אותה לפעולה, ואחרי שפעלנו, אפשר להניח את האשמה בצד.
ביתר האנרגיה שיש בידינו, היא אמרה, אנחנו יכולים להשתמש כדי להרגיש טוב, כי הרי בסופו של דבר אלה החיים היחידים שלנו. אף אחד לא מבטיח לנו פרק חדש בהמשך, שבו כל הכוכבים יסתדרו. הצרות דווקא מובטחות לנו, אבל חוויות טובות כמעט תמיד נצטרך לייצר בעצמנו.
הפרויקט הזה, שמאגד מחקרים עם תובנות לחיים טובים יותר, מציע התערבויות קטנות, יומיומיות, כאלה שמתאימות בדיוק לתקופה הנוכחית, שבה קשה לעשות תוכניות מרחיקות לכת, אולי קשה יותר לחלום רחוק.
האם שינויים קטנים יכולים באמת לעשות את ההבדל? לגמרי כן, ויש לכך הוכחות מדעיות. גורו שינוי ההרגלים ב' ג' פוג מאוניברסיטת סטנפורד מסביר בספרו "הרגלים קטנים" כי אוסף של שינויים מינוריים, צעד אחר צעד, הם כמעט הדרך היחידה שבה אנשים באמת מצליחים לשפר את חייהם.
אז קחו מתוך אסופת הגילויים הזאת את מה שמתאים לכם, את מה שאתם צריכים עכשיו. אנחנו בטוחים שזה יזכה אתכם בעוד קצת נחת.