שירות הנסיעות של אובר בדרך לישראל? שאלה זו הפכה לשיחת היום בחוגים רבים אחרי ההבטחה המפתיעה של שרת התחבורה מירי רגב. "ההחלטה היא שתהיה אובר בישראל", אמרה בראיון בכאן 11, והוסיפה כי אינה מחכה להסכמות כאלו ואחרות מצד נהגי המוניות שיהיו הנפגעים העיקריים מההחלטה. האחרונים כבר איימו בשביתה.
● בלעדי | החל פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. בתכנון: רצועה פתוחה לים
● בלעדי | "ה'מפסיד' היחיד הוא מס הכנסה": מחצית מכספי הנפקת UMI יחולקו לבעלי המניות
לכאורה, במשרד התחבורה עברו מדיבורים למעשים ואף הקימו צוות שייבחן את הנושא. המטרה: להיפגש עם אנשי חברות התחבורה השיתופית הבינלאומיות אובר וליפט ולגבש מתווה פעילות.
בניגוד למהלך אחר שמקדמת השרה, הקמת בסיס פעילות בנתב"ג לענקית התעופה ווייזאייר, המקרה של אובר מקדמי הרבה יותר. בענף מעריכים בזהירות שהוא לא יגיע לקו הסיום, בטח לא עד סוף הכהונה הנוכחית של השרה כאשר הבחירות נמצאות מעבר לפינה. מה שבטוח, בדבר אחד היא כבר נחלה הצלחה - היוזמה שלה לכאורה כבשה את סדר היום הציבורי.
מה קרה בפעם הקודמת?
אז מדוע ההערכות הן שהסיכויים נמוכים? קודם כל על בסיס ההיסטוריה. בפעם הקודמת שהנושא היה על השולחן בצורה רצינית, שר התחבורה היה ישראל כ"ץ, לפני כמעט עשור.
בתחקיר "שומרים" שפורסם ב־2022 נחשפו פרטים על מה שקרה אז מאחורי הקלעים: במהלך ניסיון החדירה של אובר לישראל, הצליחו נציגי החברה להגיע עד לשיחה ישירה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הפורום הכלכלי בדאבוס 2016.
נתניהו דרש כביכול מכ"ץ לקדם את הנושא, והוא מצידו סרב. "מי שרוצה להכניס 'אובר' שיכין 9־8 מיליארד שקל כדי לפצות את נהגי המוניות", אמר כ"ץ, והוסיף דברי שבח על נהגי המוניות ועל כך ששילמו מאות אלפי שקלים עבור רישיונם וכעת ייאלצו להתחרות בנהגי רכב פרטי.
נהגי המוניות נחשבים לבעלי כוח משמעותי במרכז הליכוד, מה שיכול להסביר את ההתנגדות של כ"ץ. אז מהי הסיבה שמירי רגב יוצאת נגד נהגי המוניות, דווקא בשנה שבה היא תצטרך ככל הנראה להתמודד בפריימריז?
במקביל וברקע הדברים, בין משרד התחבורה לנהגי המוניות מתנהל עימות אחר סביב תעריפי הנסיעה. התעריפים בתוך הערים אמורים לרדת בכמעט 5% לצד עלייה של שקל וחצי לכל קילומטר מעבר ל־10 ק"מ נסיעה. זאת במסגרת ההמלצה של ועדת המחירים המשותפת של משרדי האוצר והתחבורה.
כעת הוועדה צפויה לקיים הליך שימוע ולקבל החלטה סופית, שלטובתה נדרש אישורם של מירי רגב ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
סוגייה נוספת שמעמיקה את הקרע בין רגב לנהגי המוניות היא תופעת "הדרייברים" בחברה החרדית. במסגרתה, נהגים מסיעים נוסעים ללא רישיון מתאים, באמצעות הוואטסאפ והטלגרם ובתשלום במזומן. לא רק שהתופעה פוגעת בנהגי המוניות, היא גם אינה חוקית ועלולה לסכן את הנוסעים ולגרום לבעיות בהיבט הביטוחי.
זוהר גולן, יו"ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים מבית ההסתדרות, תקף את רגב על רקע זה, וטען בנוגע להכנסת אובר כי "מדובר במהלך שיעניק לגיטימציה לכל הנהגים הלא חוקיים של תופעת 'הדרייברים', שקיים כמובן בעיקר במגזר החרדי - זו האמת שמירי רגב מנסה להסתיר. היא לא סתם שולפת פתאום את שירות אובר, אלא היא רוצה למצוא פתרון לקבוצה של מצביעים פוטנציאליים, וקבוצת הלחץ החרדית לקראת הבחירות הקרובות".
מנגד, גם בשוק המוניות קיימים פערים רבים: האכיפה דלילה ותלונות נערמות במשרד התחבורה על נהגים שרימו ועקצו תיירים, ובכמה מקרים אף נוהלה חקירה בנושא. תלונות אחרות עוסקות בכאוס המוניות בנתב"ג וכמו כן בכך בסירוב של נהגים רבים להפעיל מונה, בניגוד לחוק. כך, השירות שנותר פעמים רבות מאחור, פותח ואקום שמזמין יוזמות חדשות לשכלול השוק ולנסיון לחולל בו תחרות נוספת שעשויה לשפר את השירות ולהוריד מחירים.
הפקקים לא יעלמו
בזמן שבמשרד התחבורה מגלגלים מחדש את רעיון כניסת אובר לישראל, בין אם כמנוף לחץ על נהגי המוניות ובין אם הם מתכוונים לכך ברצינות, המדדים האחרונים מצביעים על הבעיות האמיתיות של התחבורה בישראל. במשרדי הממשלה נדהמו לגלות שמהירות התחבורה הציבורית ירדה בשנה האחרונה במטרופולינים גוש דן וירושלים; קצב ההוצאה על סלילת נתיבים יעודיים לאוטובוסים הוא כ־400 מיליון שקל בכל שנה, זאת בעוד שתוכנית חומש שהתקבלה בשנת 2022 תוקצבה ב־6 מיליארד שקלים; וגם 250 מיליון שקל שהוקצו לתוספות של קווים ותדירויות באוטובוסים עדיין לא מומשו השנה, כשזו נכנסת לרבעון האחרון שלה.
כשהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב המהיר המערב, השקעה בתשתיות תחבורה ציבורית היא קרדינלית. גם אם המהלך להבאת אובר יצלח נגד כל הסיכויים, הוא צפוי רק להעמיס עוד יותר על הכבישים הפקוקים ממילא - כך מראים מחקרים על מדינות אחרות שבהן פעיל השירות. בינתיים, בתחבורה הציבורית נרשמו בשנה שעברה 900 מיליון נסיעות - אך משרד התחבורה לא מצליח אפילו למממש את התקציבים שכבר אושרו לענף.
