גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock
100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

בישראל חיים כ־1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ־18% מכלל האוכלוסייה. מתוכם כ־8% סובלים ממוגבלות חמורה המגבילה את תפקודם היומיומי באופן משמעותי. נתון זה ממחיש את הצורך הקריטי בהשקעה בשירותים מותאמים ובפתרונות מערכתיים שיבטיחו מענה הולם לצרכים המגוונים של אנשים עם מוגבלות.

הצורך הזה קיבל משנה חשיבות אחרי פרוץ המלחמה. עד כה, כ־16 אלף חיילים הוכרו כנכי צה"ל מאז 7 באוקטובר, וההערכה היא שעד 2030 המספר יעמוד על כמאה אלף. המשמעות: השילוב שלהם בקהילה הוא צורך לאומי. איך עושים את זה?

פערי תעסוקה

אחד התחומים המרכזיים שבו ניכרים פערים משמעותיים הוא תחום התעסוקה. בעוד ששיעור התעסוקה של אנשים ללא מוגבלות מגיע לכ־68%, בקרב אנשים עם מוגבלות בישראל הנתון עומד על כ־26% בלבד. השוואה זו מציבה את ישראל הרחק מאחורי מדינות כמו נורבגיה ושוודיה, שבהן שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות גבוה בהרבה. מה הן עושות אחרת? לפי ה־OECD, המדינות הללו נוקטות בגישות פרואקטיביות הכוללות תמריצים למעסיקים, תוכניות ייעודיות לשילוב תעסוקתי והנגשת סביבת העבודה.

יש מספר גורמים שמונעים מישראל לרשום הצלחות בתחום הזה. בראש ובראשונה, התשתיות הנגישות במדינה מצומצמות, מה שמקשה על אנשים עם מוגבלות להגיע למקומות עבודה ולהשתלב בהם. בנוסף, היעדר תמיכה ממשלתית מספקת ותמריצים למעסיקים, מובילים לכך שמספר המקומות המותאמים לאנשים עם מוגבלות בשוק העבודה נותר נמוך.

וגם לציבור יש בזה חלק. תפיסות חברתיות מפלות ממשיכות להיות חסם משמעותי, שכן הסטיגמה שלפעמים מודבקת לאנשים עם מוגבלות עלולה לגרום למעסיקים להטיל ספק בכישוריהם, מה שמוביל להדרה חברתית וכלכלית. מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2022 הדגיש כי מעבר לתועלת הכלכלית הגלומה בשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, יש לכך גם ערך חברתי מובהק, שכן תעסוקה מחזקת את הדימוי העצמי של האדם, מפחיתה את תחושת ההדרה החברתית ומגבירה את תחושת השייכות לקהילה.

שינוי תפיסתי רחב

כדי להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת, ביולי 2024 הממשלה קיבלה החלטה (מספר 2007) שמטרתה לגבש תוכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה. החלטה זו נולדה לאחר דיונים ממושכים ולחץ ציבורי שהופעל על הממשלה, מתוך הכרה בכך שהמצב הקיים לא מקדם שוויון הזדמנויות אמיתי. ההחלטה מתבססת על התחייבויותיה של ישראל במסגרת אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שאושררה על ידי המדינה בשנת 2012.

החלטת הממשלה שואפת להרחיב ולייעל את השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות, עם דגש על תחומי החינוך והדיור המותאם, וכן לתת דגש על שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. היא כוללת הקצאת תקציבים ייעודיים, הקמת מנגנוני פיקוח ומעקב שיבטיחו יישום אפקטיבי של התוכניות, והובלת שינויים מבניים שיביאו לשיפור השירותים ברשויות המקומיות. כמו כן, ההחלטה היא נגזרת של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנחקק בשנת 2022, ומהווה צעד משמעותי לקידום השילוב החברתי והכלכלי של אוכלוסייה זו.

על אף הכוונות הטובות, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2023 הצביע על עיכובים משמעותיים ביישום החוק. בין היתר, הוא זיהה חוסר תיאום בין משרדי הממשלה, פערים ביכולת הביצוע של רשויות מקומיות ומחסור בתקציבים מספקים המיועדים ליישום התוכנית. התופעות האלה ממחישות את האתגרים הרבים שבהם נתקלת המדינה בניסיונה להוביל שינוי עמוק ומשמעותי.

יחד עם זאת, מרגע שהתקבלה ההחלטה, התבצעו מספר פעולות ממשלתיות, כמו הקמת צוות בין־משרדי לגיבוש תוכנית פעולה לאומית, הרחבת שירותי הדיור המוגן והקמת מרכזי תעסוקה מותאמים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה.

המשמעות של החלטת ממשלה 2007 מסמלת שינוי תפיסתי רחב יותר בדרך שבה המדינה והחברה מתייחסות לאנשים עם מוגבלות. הצלחתה, כפי שציין המבקר, דורשת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, גופי המגזר השלישי וקהילות מקומיות, כמו גם בהקצאת משאבים נאותים ומנגנוני פיקוח אפקטיביים. איך זה נראה בפועל?

מה נשאר על הנייר?

בחינת היישום של החלטה זו לא בודקת רק אילו צעדים בוצעו בפועל, אלא גם להבין מה מלמד תהליך היישום על מדיניות ממשלתית רחבה, על הפער בין חזון לבין ביצוע, ועל מגבלות הכוח של החלטות מדיניות כשהן פוגשות את השטח.

ובכן, הממצאים רחוקים מלהשביע רצון. מתוך 25 סעיפים אופרטיביים בהחלטה, רק חמישה יושמו במלואם (20%), חמישה יושמו באופן חלקי (20%) ו־15 לא יושמו כלל (60%).

כך, נשארו בחוץ מספר סעיפים חשובים במיוחד. אלה, למשל, נוגעים לשינויים שהוועדה ביקשה לערוך בנוגע ל"גורם מכיר". גורם מכיר הוא מי שאחראי להכיר באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה, לקבוע את רמת התמיכה הדרושה לו, ולקבוע את הזכאות לפי חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מדובר באיש מקצוע או צוות של אנשי מקצוע שיש להם כשירות וניסיון מקצועי נדרש בתחום המוגבלויות.

ההחלטה קבעה שורה של הוראות שנועדו להסדיר את סמכויות הגורם המכיר, באופן שיקל על אנשים עם מוגבלות את הליך ההכרה בזכויותיהם. אבל לצורך כך היה צריך להתקין תקנות חדשות - וזה לא קרה. התוצאה היא שחלק משמעותי מאוד מההחלטה פשוט לא בוצע.

למה זה קרה? כמו בהרבה מקרים אחרים, היה כאן חסם חקיקתי. במקרה הנוכחי, משרד הרווחה דווקא פעל ותיקן את התקנות הנדרשות, אך כעת התקנות עדיין תקועות בצנרת החקיקה והן נמצאות בדיון פרלמנטרי בוועדת העבודה והרווחה. אומנם מתקיימים דיונים רבים בנושא, אבל עד כה הם לא הספיקו כדי לגשר על המתח המובנה בין הפעילות הפרלמנטרית לבין הצורך בהעברת התקנות לטובת השלמת ההליך ומתן מענה ייעודי לבעיה.

בנוסף, החלטת הממשלה דרשה מעורבות של מספר גופים במקביל, כמו משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד השיכון. תיאום מתמשך בין משרדי ממשלה שונים הוא תמיד משימה מורככת שדורשת השקעת משאבי זמן רבים בסנכרון ובהתאמת פעולותיהם לצורך מימוש מדיניות כוללת.

חשוב לומר: יישום ההחלטה צריך להתייחס גם לפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות כמו יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, נשים וגברים. כמו כן, עליו לתת מענה לקשיים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, באזורים מנותקים תחבורתית ובמקומות שאינם נגישים ומוסדית. כמו כן, יש לתת את הדעת לעדכון ההחלטה מאז 7 באוקטובר, לנוכח השינוי הדרסטי בממדי הצורך. אומנם ההחלטה התקבלה כתשעה חודשים לאחר שפרצה המלחמה, אך ממצאי הדו"ח הראו כי מעבר להעברת ההחלטה לא ננקטו פעולות משמעותיות נוספות, ואנשים עם מוגבלות נותרו מאחור.

מה כן יושם?

ועדיין, יש נקודה חיובית ששווה להאיר עליה. ההחלטה קבעה שעובדת הצוות הבין־משרדי שהוקם תתבצע תוך שיתוף והתייעצות משמעותיים עם אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם ונציגי ארגוני אנשים עם מוגבלות.

המטרה היא להבטיח שהתהליך יהיה שיתופי ויכלול את קולם של האנשים המושפעים ישירות מהמדיניות הנדונה. בנוסף, זה מעניק לאנשים עם מוגבלות ונציגיהם אפשרות להשתתף באופן פעיל בדיוני הצוות, דבר שמחזק את עקרון ההשתתפות ומאפשר לקבל החלטות המבוססות על ניסיון אישי וצרכים ממשיים.

לפי משרד הרווחה, במהלך שנת 2024 המשיכו להתכנס צוותי ההיוועצות לצורך הכנת התקנות מכוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. מהמידע עולה שאכן התקיימו תהליכי שיתוף ציבור, לרבות שיתופי פעולה עם נציגי ארגונים שעוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות.

צריך גם לציין לחיוב את קיומו של גורם מתכלל. לצד הקושי בתיאום בין משרדי הממשלה, הימצאותו של גורם מתכלל יחיד מאפשר לנהל תהליך יישום סדור וממוקד, תוך שמירה על תיאום והלימה בין כלל הגורמים המעורבים. כשקיים גוף אחד שרואה את התמונה המלאה ואחראי לאגם את המידע, לקדם את עמידת הגורמים בלוחות הזמנים ולפתור בעיות המתעוררות תוך כדי תנועה - עולה הסבירות למימוש מוצלח של החלטות מורכבות ורב־מערכתיות.

במקרה זה, התפקיד הוטל על משרד הרווחה, שהוגדר במפורש כאחראי מרכזי להובלת היישום, לעקוב אחרי ביצוע ההחלטה ולהבטיח שיתוף פעולה בין יתר המשרדים, הרשויות והגופים החברתיים. נוכחותו של הגורם המתכלל הזה הקלה על ההתמודדות עם פערים בין תכנון למדיניות ובין המציאות בשטח, והבטיחה שכל גורם ממלא את חלקו במערכת רב־שכבתית.

ביצוע חיוני לחברה

כדאי לחזור להתבונן בסעיף הראשון להחלטת הממשלה. סעיף זה קובע ששילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה והישארותם בסביבת מגוריהם מהווה משימה לאומית. על פניו, אפשר היה לתהות למה בכלל נחוץ סעיף הצהרתי כזה, לנוכח העובדה שכבר בשנת 2022 חוקק חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, המסדיר את זכויותיהם לשירותים בקהילה.

התשובה היא שיש הבדל מהותי בין החוק להחלטת הממשלה הנעוץ בהיבט הערכי והאסטרטגי: בעוד שהחוק עוסק בזכויות פרט, בהחלטת הממשלה - ובסעיף 1 במיוחד - יש קריאה להפיכת הנושא למטרה לאומית כלל־חברתית. לא רק כאחריות של משרד הרווחה, אלא כיעד אסטרטגי ממשלתי וחברתי כולל. קביעה זו מעניקה גיבוי מוסרי ופוליטי רחב, שמאפשר לקדם צעדים רוחביים, לגייס שותפים נוספים, ולהטמיע שינוי תרבותי עמוק בתפיסת האזרחות, האחריות והשותפות.

נראה כי ההחלטה נותרה ברובה כמדיניות של העבר, שלא מותאמת לאתגרים ולשפה של ההווה, ביניהן הפיכתם של אלפי ישראלים לבעלי מוגבלויות כתוצאה מהמציאות הביטחונית. במובן זה, מצאנו כי יישום ההחלטה היה איטי. חשוב מאוד שהיישום גם יהיה רלוונטי למצב הקיים, שכן ללא התאמה שוטפת למציאות משתנה, גם מדיניות טובה נוטה לאבד ממשמעותה.

בהתאם לכך, נדרשת בחינה מחודשת של מנגנוני היישום. משיחות שקיים המוניטור עם גורמים מקצועיים עולה כי החוק הנדון הוא חוק מכונן ובעל פוטנציאל ממשי לשנות את המציאות, אך דווקא בשל מורכבותו, היישום בפועל מתעכב מאוד. התקנות טרם שונו, בין היתר משום שעדיין לא הוגדרה במדויק זהותו של "בעל המוגבלות", ובדיוני הוועדה בכנסת מתווספות שוב ושוב אוכלוסיות נוספות לחוק.

הבעיה היא שהתקציב נשאר קבוע, וחלק מאותן אוכלוסיות מצויות באחריותם של משרדים אחרים, כמו משרד הבריאות. מצב זה מעלה שאלה עקרונית: מהי נקודת ההכרעה וכיצד ניתן לגבש מנגנון שיבטיח מימוש אפקטיבי של החוק?

בשורה התחתונה, החלטת הממשלה סימנה צעד חשוב, אך לא שלם. היא הציבה מטרה נכונה, אך לא העניקה כלים מספקים למימושה. מאז קבלת ההחלטה ביולי 2024 לא נרשמה התקדמות מהותית ביישומה או ביישום החוק עליו היא נשענת. בעוד הציבור בישראל מתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה, נדמה כי אנשים עם מוגבלות נשכחו מאחור.

יישום מלא, עדכני ומשולב של עקרונות ההחלטה נותר חיוני לא רק למען אנשים עם מוגבלות, אלא כחלק מההבנה של כולנו, כחברה מה פירוש הדבר להיות מדינה שוויונית, מכלילה וצודקת יותר. כדי שמדיניות ציבורית תוביל לשינוי אמיתי, עליה להיות לא רק מנוסחת כראוי, אלא גם מיושמת בפועל.

עוד כתבות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

בפיקוד העורף עדכנו כי "מעתה ההנחיה ליציאה מהמרחב המוגן תתקבל גם במערכת CB (מסר אישי). ההודעה תתקבל במכשיר הטלפון ובצליל הודעה רגילה כפי שמוגדר באותו המכשיר. ההנחיה המקדימה תמשיך להתקבל כפי שהתקבלה עד כה, ולכן תמשיך להיות מופצת ללא שינוי" ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

אזעקות בשרון ובגוש דן; חשד לחדירת כטב"ם באזור ירושלים

חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן, עבד אל-רחים מוסווי • ההרוגה השנייה במלחמה: מארינה בלייב, בת 68 מת"א, מתה בדרך למקלט ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו של המנהיג העליון ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות