גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף אחד לא חשב שהרפורמה הזאת תוזיל את דמי הניהול בחדות. אז איך זה קרה?

ועדת בכר לא התמקדה בהורדת דמי הניהול, אבל התחרות שנוצרה בעקבותיה הובילה במישרין ובעקיפין לירידה של עשרות אחוזים בסכומים שמשלמים החוסכים למנהלי הכספים שלהם ● אבל הדרך לשם לא הייתה פשוטה • 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר לשעבר ויו''ר ועדת בכר / צילום: תמר מצפי
יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר לשעבר ויו''ר ועדת בכר / צילום: תמר מצפי

עשרים שנה לאחר רפורמת בכר, שהוציאה את ניהול מוצרי החיסכון הפיננסי וקרנות הנאמנות מידי הבנקים, ניתן לקבוע כי אחת מההשפעות הבולטות שלה, לצד עליית כוחם של הגופים המוסדיים בשוק ההון, היא הירידה הדרמטית בדמי הניהול שמשלם הציבור באותם מוצרים.

כשחוזרים לדוח המקורי של הוועדה, דמי הניהול כלל לא הוצגו כנושא מרכזי בעבודתה, לפחות לא בצורה ישירה. הדגש העיקרי שלה היה על פירוק הריכוזיות וניגודי העניינים שאיפיינו את המערכת הבנקאית, באמצעות ניתוקה מניהול קופות הגמל, קרנות הנאמנות והייעוץ לציבור.

עם זאת, נושא דמי הניהול כן עלה על שולחן הוועדה במהלך הדיונים על הרפורמה, וההנחה, (שהתממשה בסופו של דבר) הייתה שתוצאת לוואי חיובית מהעלאת רמת התחרות בשוק, תהיה ירידה בדמי הניהול שישלמו החוסכים.

הציבור, טוען צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, נהנה מהרפורמה פעמיים: "פעם אחת - הרמה המקצועית של ניהול כספו השתפרה ללא היכר והדבר ניכר בתשואות, ופעם שנייה - השוק נפתח והחלה תחרות עזה, לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם בתחרות על דמי ניהול. פרט לפרק זמן קצר של עליית דמי הניהול בקופות גמל, דמי הניהול ירדו לאורך השנים בכל התחומים בכ־50%".

מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מימון תאגידי במידרוג, מסכים כי הרפורמה הובילה להגברת התחרות בכל מוצרי החיסכון שבהם מושקע הציבור: "הורדת דמי הניהול טובה לכולם, בעיקר לחוסכים, ומעידה על הצלחת המהלכים של הפרדת ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים".

קרנות נאמנות, חיתוך חד בדמי הניהול

בקרנות הנאמנות, מכשיר ההשקעה המרכזי של הציבור לטווח קצר, שלטו הבנקים כמעט באופן בלעדי טרום רפורמת בכר, מה שבא לידי ביטוי בדמי הניהול הגבוהים שנגבו מהמשקיעים. בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, דמי הניהול בקרנות נאמנות מנייתיות הגיעו לרמות של 3% או אפילו יותר.

בשנת 2004, זמן קצר טרם כניסת רפורמת בכר, עמדו דמי הניהול בקרנות הנאמנות על בין 1.23% בממוצע בקרנות האג"ח הממשלתי ל־2.53% בממוצע בקרנות המנייתיות.

בשני העשורים שעברו מאז, דמי הניהול הממוצעים בקרנות ירדו בהדרגה: מ־1.9% ב־2007, דרך 0.97% ב־2014, 0.73% ב־2018 ועד 0.69% ב־2023.

יש לציין שמגמת הירידה החדה בדמי הניהול התרחשה למרות שחברות ניהול הקרנות שמחזיקים הגופים המוסדיים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) משלמות מאז הרפורמה עמלת הפצה לבנקים (0.35%) שמניבה לאחרונים רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה.

קופות גמל, העמלות הנסתרות בבנקים

בקופות הגמל, הסיפור מורכב יותר. לפני הרפורמה, כשניהול קופות הגמל היה בידי הבנקים, דמי הניהול היו יציבים ונמוכים יחסית למכשירים אחרים. בממוצע, הם עמדו על 0.67% שנה לפני הרפורמה ב־2004. אבל הסיפור לא נגמר שם.

הבנקים הרוויחו גם מעמלות קנייה ומכירה גבוהות מאוד. נגד קופת גמל גדיש, שהייתה הקופה הגדולה ביותר של בנק הפועלים, אף הוגשה תביעה בנושא (שהתקבלה), שהראתה שהיא גבתה עמלות קנייה ומכירה גבוהות בהרבה ממה שהיה מקובל. כשמחשבים את כל העמלות יחד - דמי הניהול בתוספת עמלות הקנייה והמכירה - הציבור שילם בפועל יותר מ־1%.

בשלב הראשון, השפעת רפורמת בכר הייתה דווקא שלילית באפיק זה. לאחר מכירת קופות הגמל מידי הבנקים לידי גופי הביטוח ובתי השקעות, דמי הניהול עלו זמנית - במקרים מסוימים אפילו שולשו עד לכדי 2%, שהיה המקסימום המותר אז.

"הגופים שרכשו את קופות הגמל מימנו, כביכול, את הרכישות שהיו בסכומים נכבדים באמצעות העלאת דמי הניהול", מסביר סטפק ממיטב, אחד מהשחקנים המרכזיים שנוצרו בשוק ההון בעקבות הרפורמה. אבל התהליך השתנה יחסית מהר. "מה שקרה בהמשך הדרך, אחרי עלייה זמנית בדמי ניהול, הם התחילו לרדת. זה התחיל אחרי שהכנסת קבעה תקרה נמוכה יותר בתחילת העשור הקודם".

הנתונים הסטטיסטיים מראים התייצבות לרמה דומה לזו שהייתה לפני הרפורמה, 0.67%, כמעט עשור אחרי שיצאה לדרך, ב־2014. אבל הפעם, ללא אותן עמלות נסתרות שגבו הבנקים של קנייה ומכירה. הירידה המתונה וההדרגתית נמשכת עד היום, כאשר הדוח האחרון של הממונה על שוק ההון מצביע על ממוצע דמי ניהול של 0.53% במוצרי הגמל בשנת 2023.

קרנות פנסיה, חיסכון של מיליארדי שקלים

התמונה בתחום קרנות הפנסיה שונה במהותה. קרנות אלה לא היו חלק ישיר מרפורמת בכר - הן כבר נמכרו לחברות הביטוח כחלק ממהלכים הקשורים לרפורמות שהוביל בתחילת שנות האלפיים שר האוצר דאז בנימין נתניהו. בד בבד, כספי החיסכון לפנסיה של הציבור, שבעבר נצברו בעיקר בקופות גמל, התחילו לזרום (הכספים החדשים) לקרנות הפנסיה החדשות שמנהלים המוסדיים.

אלא שרפורמת בכר השפיעה בדרך עקיפה גם על שוק הפנסיות. היא הכניסה לזירה את חברות הביטוח ובהמשך גם בתי השקעות כמו מיטב, פסגות ואלטשולר שחם. כשמשרד האוצר החליט בעשור הקודם ליזום מכרזים לניהול קרנות פנסיה "ברירת מחדל", בתי ההשקעות כבר היו מוכנים להתמודד בהם ולהציע תנאים תחרותיים מבחינת דמי הניהול.

כך, כמעט מבלי להתכוון לכך מראש, כאן היה הניצחון הגדול ביותר לציבור החוסכים. לפני הרפורמות, דמי הניהול בפנסיות היו אסטרונומיים - 0.5% מהצבירה בתוספת 6% מכל הפקדה חדשה. כיום, בעקבות מכרזי ברירת מחדל, ניתן לקבל דמי ניהול של 0.22% מהצבירה ו־1% מההפקדות החדשות. כך דמי הניהול הממוצעים מהצבירה ירדו כעשור לאחר הרפורמה ל־0.3% בשנת 2014, והוסיפו לצנוח עד ל־0.16% ב־2023. ירידה חדה זו משקפת חיסכון של מיליארדי שקלים לציבור לאורך השנים.

בדוח הממונה על רשות שוק ההון לשנת 2008 נכתב כי "בעבר גבו קרנות הפנסיה שיעור מרבי של דמי ניהול בשל העדר תחרות בשוק", ומצויין שם כי התחרות שנפתחה כבר נותנת את אותותיה, בין השאר, בהנחות בדמי הניהול שגובות הקרנות.

האתגר הבא לתת לציבור חכה, לא רק דגים

הביקורת היחידה הנכונה על רפורמת בכר, טוען סטפק היום, "היא שהיא שלחה את הציבור לדוג דגים בלי לתת לו חכה, דהיינו, היא לא סיפקה לו כלים לקבל החלטות מושכלות על חסכונותיו, והאמת היא שגם היא לא הייתה מסוגלת לעשות זאת, שכן הציבור היה בור מוחלט בנושא, והיה, כמובן, מי שדאג לכך - הבנקים. הוועדה הייתה ערה לכך והיא המליצה על תקציב רב שנתי לאוריינות פיננסית, המלצה שמעולם לא קוימה.

"יחד עם זה, צריך לומר שעולם האינטרנט והתקשורת הכלכלית שהשתפרה מאוד, נותנים לציבור, באופן חלקי מאוד אמנם, את מה שהמדינה לא נותנת לו". זאת, לצד סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים, שבפועל מבצעים את רוב העברות כספי החיסכון של הציבור בין גופי הניהול השונים.

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר