גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ראינו את הנתונים והתחרפנו": חברי ועדת בכר חוזרים לרפורמה ששינתה את המדינה

תשעה חברים ישבו בוועדת בכר, ובמשך חודשים ארוכים גיבשו את הרפורמה שעיצבה את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו היום ● 20 שנה אחרי, גלובס חזר לכמה מהחברים, ששיחזרו את הדיונים הסוערים בכנסת, מכבש הלחצים שהופעל עליהם מכל כיוון, ועל מה הם מתחרטים עד היום? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד  

חברי ועדת בכר. מימין למטה בכיוון השעון: יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר דאז ויו''ר הוועדה, דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, יואב להמן, המפקח על הבנקים בזמנו, מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ואייל בן שלוש , הממונה על שוק ההון לשעבר / איור: גיל ג'יבלי
חברי ועדת בכר. מימין למטה בכיוון השעון: יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר דאז ויו''ר הוועדה, דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, יואב להמן, המפקח על הבנקים בזמנו, מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ואייל בן שלוש , הממונה על שוק ההון לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

קיץ 2005 היה סוער בשוק ההון, במסדרונות משרד האוצר ובכנסת. הבנקים ובעיקר צמד הגדולים בנק לאומי ובנק הפועלים ניהלו קרב מאסף נגד רפורמת בכר שהבטיחה להיאבק בריכוזיות של המערכת הבנקאית ולאלץ את הבנקים למכור את הבעלות שלהם על קופות הגמל וקרנות הנאמנות.

הדיון שהתקיים בוועדת הכספים להכנת סעיפי החקיקה ביוני אותה שנה, הסתיים במתקפות אישיות. "מעבדת הניסיונות של האוצר פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות ובמעמד הביניים שלא יהיה להם כסף לשלם על ייעוץ נכון לניהול חסכונותיהם, והם יהיו המפסידים העיקריים של הרפורמה", אמר אז יו"ר בנק הפועלים שלמה נחמה שאיים גם בסגירת סניפים ופיטורי עובדים. מנכ"לית לאומי גליה מאור הזהירה: "ועדת בכר מציעה ניתוח לב פתוח למערכת הבנקאית תוך לקיחת סיכונים גדולים ובלתי הפיכים. במקום להתחיל את הניסוי המעבדתי כמו שעושים ברפואה, בתחילה על בעלי חיים ורק לאחר מכן על בני אדם, כאן מציעים לעשות את הניסוי קודם כל על בני אדם, והמשמעות היא - סיכון חסכונות הציבור".

"שיאי הציניות נשברו, לא האמנתי למשמע אוזניי"

מי שעמדו באותם ימים בצד השני של שולחן הדיונים בכנסת היו חברי ועדת בכר, ביניהם דרור שטרום שכיהן אז כממונה על ההגבלים העסקיים. "היה רגע אחד שלא האמנתי למשמע אוזני כשהבנקאים האשימו בוועדת הכספים שהמסקנות שלנו יהיו מחלה בשוק ההון. זה מאוד קומם אותנו. במקום שיח ענייני על נתונים וניגודי עניינים הפכו אותנו לדמון ששודד את הבנקים מנכסיהם", נזכר שטרום בשיחה עם גלובס, 20 שנה לאחר כניסת הרפורמה ההיא לתוקף.

אבל הלחצים לא תמו רק בנאומים. לדבריו של שטרום, לבנקאים לא היה קשר עם חברי הוועדה מלבד היו"ר מנכ"ל משרד האוצר יוסי בכר, שאותו הכירו מימיו כרואה חשבון מוכר בסיטי של תל אביב, וראש הממשלה דאז אריאל שרון ואנשיו. "הם היו בקשר עם לשכת ראש הממשלה ועם חוות השיקמים (של שרון, א"ז)", משחזר שטרום. "היו חברי כנסת שזיהינו מראש שהם מטעם הבנקים ואתה רואה את זה לפעמים בכנסת, המשכן הוא לא מקום גדול והיו רגעים שממש נחרטו בזיכרון בתור שיא המאבק. אני בוגר של כמה ועדות ושם הייתה התארגנות של הבנקים והם לחצו בכל כיוון והם לא הסתירו זאת. הם שברו את כל שיאי הציניות 'נותנים את החסכונות של עם ישראל לקומץ ברוקרים שגרים ברמת השרון ונוסעים בג'יפים יוקרתיים', הם טענו. במקביל, חששנו גם ששר האוצר בזמנו בנימין נתניהו יעזוב את הממשלה בגלל ההתנתקות. מפת האיומים עלינו הייתה מגוונת וכבדה, אבל לא היה רגע של פקפוק. ידענו שהרפורמה תעבור".

"התחרפנו מהממצאים שעלו בביקורת"

הצורך ברפורמה נרקם עוד קודם להקמת הוועדה. יואב להמן מי שכיהן באותם ימים כמפקח על הבנקים בבנק ישראל מזכיר את ועדת בייסקי שקמה בתחילת שנות ה־80 לאחר משבר מניות הבנקים, אך המלצותיה מעולם לא יושמו. "גם ועדת בייסקי דיברה על הדומיננטיות של הבנקים וניגוד העניינים שלהם בייעוץ שהיה בעצם שיווק של מכשירים פנסיוניים שלבנקים היה בו אינטרס", הוא אומר. "אנחנו טענו עוד קודם להקמת הוועדה שאין סיכוי שיהיה ייעוץ אובייקטיבי של יועץ בסניף הבנק כשיש אינטרס כל כך גדול. כשאנחנו פתחנו בביקורת, ראינו שהייעוץ מוטה, אפילו ברמה האינפורמטיבית. הבנקים החתימו לקוחות שהם לא מקבלים ייעוץ והם רק נותנים להם אינפורמציה, אלא שמתן האינפורמציה היה כזה שלקוחות פירשו אותו בתור הרבה יותר מייעוץ. אני ראיתי בתופעה הזו סיכון למערכת הבנקאית ופגיעה קשה בלקוחות. הלקוחות הגדולים יודעים לראות את האינטרס, אבל לא גברת כהן מחדרה. היה לי חשש שיהיה משבר ומפולת בשווקים והציבור יגיד שהטעו אותו בבנקים, אז יזמנו אותי לבית המשפט וישאלו אותי האם היה ייעוץ מוטה. בוודאי שהייתי אומר שכן.

"היו לנו מפגשים של המפקחים עם אייל בן שלוש (הממונה על שוק ההון דאז, א"ז) ועם משה טרי (יו"ר רשות ניירות ערך בזמנו, א"ז) ושם העלנו את הבעיה הזו. התחרפנו ממה שמצאנו בביקורות, ובבתי המשפט התקשקשו האם זו העמדת מידע או ייעוץ וזה היה דיון פתטי. אמרנו שחייבים להקים ועדה. אייל בדק את זה עם ביבי, ואני פניתי לדוד קליין שהיה הנגיד וככה הוקמה הוועדה שפעלה לפרק את ניגוד העניינים המובנה כי ברמת השטח זה היה בלתי אפשרי לצפות מיועץ בסניף שישווק באגרסיביות או שימליץ בחום לב על קרן נאמנות של בנק מתחרה או שיגיד ללקוח 'קרן הנאמנות שלנו לא עשתה ביצועים טובים השנה'".

שטרום, שעמד שנים מאוחר יותר בראש ועדת הריכוזיות, נזכר בקונצנזוס של גורמי המקצוע "לא היו עמדות מיעוט ולא היו חילוקי דעות דרמטיים. הוועדה הייתה מלוכדת - גם כי כולם היו רגולטורים לקראת סוף תפקידם. הכרנו את הטיעונים והתלכדנו. לכידות בין משרדי ממשלה זה אחד מגורמי המפתח להצלחה של כל ועדה. גם כשעמדנו בחזית בוועדת הכספים הדפנו את הטיעונים".

לדבריו, למרות נסיונות ההשפעה על חברי הכנסת, בסופו של דבר הרפורמה עברה בחקיקה. "בתחום הכלכלי, בניגוד לדעה הרווחת על הכנסת, יש התלכדות של המפלגות לעשות את הדבר הנכון. כן רצו לשמוע נתונים, כן דפקו על השולחן, אבל בסוף הנתונים היו כל כך חד משמעיים כשבכל בנק גדול 94% מהלקוחות רוכשים רק קרנות נאמנות וקופות גמל שלו, הבינו שיש כשל מהותי".

שטרום גאה בהישגיה של הוועדה מאז, לדבריו, כמות האשראי החוץ־בנקאי לעסקים גדולים ובינוניים גדלה משמעותית והבנקים נתקלו בתחרות משמעותית של המוסדיים. "גם הר הכסף שמפוזר במכשירי החיסכון גדל בצורה אקספוננציאלית, וזאת אינדיקציה לכך שהרפורמה עבדה. גם התחרות השתכללה וגם העוגה גדלה. הרפורמה רתמה את המוסדיים להתחרות בבנקים והתחרות הלכה והחריפה".

"מה אתה עושה? אתה מסכן את הבנקים"

בשנים שלאחר הרפורמה, הבנקים מכרו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שהיו ברשותם לחברות הביטוח ובתי השקעות, תמורת מיליארדי שקלים, מה שהקנה להם רווח עצום. במקביל, הם הצליחו לקבע לעצמם עמלת הפצה בקרנות של 0.35%, ממנה הם נהנים עד היום. ב־2024 הם גזרו ממנה קופון שמן של לא פחות מ־792 מיליון שקל. עם המכירה, העבירו הבנקים לשליטים החדשים של כספי הציבור את התואר שהולך איתם עד היום - "המוסדיים".

להמן מוסיף שעצם יצירת האיום התחרותי, עוד לפני שהתחרות התרחשה בפועל, הוביל לשינוי. "אני לא יכול להשתחרר מהמחשבה על המשבר של 2008, כשהבנקים לא היו קשורים להפסדים בשוק ההון והבנקים גם מכרו יפה את הניהול של המכשירים האלו, כך שמבחינת יציבות המערכת היא הייתה חסינה מאוד. זה לא מקרי שבארה"ב ובאנגליה בנקים קרסו ונזקקו לסיוע אדיר ואצלנו הם לא נפגעו.

"היו טענות שדמי הניהול עלו כדי שהמוסדיים יממנו את הרכישות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אבל זה התאזן בסופו של דבר ורמת הניהול והשירות הייתה בליגה אחרת לגמרי משל הבנקים קודם לכן. היו טענות שאתה מוציא את קופות הגמל מגוף מפוקח היטב כמו הפיקוח על הבנקים ומעביר אותם לפיקוח על שוק ההון - זו הייתה בורות מוחלטת כיוון שקופות גמל מעולם לא פוקחו על ידי הפיקוח על הבנקים. היו כאלה שאמרו לי 'יואב מה אתה עושה? אתה מסכן את הבנקים', אבל יותר הטריד אותי הסיכון שהם לוקחים על עצמם. הייתה גם טענה שהריכוזיות בבנקים נותרה אותו הדבר ועכשיו יש גם ריכוזיות בחברות הביטוח ושוק ההון - אבל אם עברת מחמישה גופים גדולים ועצומים ל־10, זה לא שיפור דרמטי?".

"התחרות הלכה לעסקים, לא טיפלנו במשקי הבית"

ואולם, להמן מודה שהיו גם החמצות: "היו לי תקוות שיהיה גם שיפור משמעותי באשראי למשקי הבית, מה שהתחיל לקרות רק שנים אחר כך. מאוד קיווינו שתהיה תחרות על משקי בית, שיונפקו כרטיסי אשראי, ושיהיה אפשר לקחת הלוואות כנגד חסכון פנסיוני למשל. צריך גם לזכור שבאותה תקופה לא האמנו בבנקים קטנטנים כי היינו אחרי הניסיון המר של הבנק למסחר (שקרס ב־2002 לאחר פרשת המעילה של אתי אלון, א"ז). לא ראיתי את התרומה לתחרות של בנק זעיר, בגודל של סניף מקומי של בנק אחד גדול או בינוני, וזה רק מסיט תשומת לב פיקוחית. אבל היינו צריכים להיזהר מלהציג רפורמה שאי אפשר לבלוע אותה".

"כשאתה חוזר בדיעבד ללוח השרטוטים אתה אומר 'למה לא טיפלו בדברים נוספים'", מוסיף שטרום, "התחרות הלכה לעסקים, ולא טיפלנו במשקי הבית, אבל יש נושא אחר שהתפקשש בעבודה הפוליטית על הדוח וזה הנושא של דמי ההפצה, שבעצם הכנסת שריינה לבנקים הגדולים את גובה דמי ההפצה שהם רשאים לגבות מבעלי קופות הגמל החדשים וזה התווסף למחיר לצרכן של דמי הניהול. הוועדה החליטה נגד זה, אבל השיח הפוליטי כופף אותנו".

"המצב של סוכני הביטוח מחייב טיפול דחוף"

שטרום מזכיר שנושא משקי הבית טופל בוועדה שהוא עמד בראשה בשנת 2015 - ועדת שטרום, שהפרידה משני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, את חברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותם, ישראכרט ולאומי קארד (מקס היום). "המשכנו את העבודה והפרדנו את חברות כרטיסי האשראי ויצרנו בסיס לבנקים חדשים שוואן זירו הוא אחד מהם. אחרי 47 שנה, נכנס בנק חדש ועוד מעט ייכנס גם הבנק השני (אש, של ניר צוק, א"ז). אבל אנחנו נתקלים בבעיות שמקורן בעיקר בשמרנות של הצרכנים שחוששים מאוד לעבור מהבנק הרגיל שלהם לבנק דיגיטלי שהוא זול בהרבה". אגב, ההמשך של אותה הוועדה הוא מכירת כאל מידי דיסקונט, הליך שהמגעים לגביו מתקיימים בימים אלה בניסיון למצוא רוכש.

לדבריו, יש עוד מה לעשות: "הבנקים נהנים מיתרון גדול במקור ההון שלהם. הבנק לוקח את הפיקדונות שלך ושלי, שעליהם הוא משלם לנו ריבית נמוכה מאוד, ואז משתמש בהם כמנוף ומלווה אותם בתור אשראי בצד השני בריביות גבוהות מאוד - זה מקור הרווח שלו. הפיקדונות הללו לא זמינים לחברות כרטיסי אשראי, ביטוח או מימון ומי שמתחרה בבנקים עושה זאת מנקו דת כניסה נחותה, התחרות לא בין שווים. הצעד שנדרש לעשות כעת הוא לאזן את הרצפה ולאפשר לגורמים חוץ בנקאיים נגישות לפיקדונות. הדבר השני שצריך לעשות הוא להוציא מכרזים לבנקים נוספים. אם תראה את הריביות של וואן זירו לעומת הבנקים הוותיקים תראה פער משמעותי. היום צריך להעביר את רפורמת בכר להילוך רביעי ולנקוט בצעדים האלו".

גורמים אחרים שמכירים את פעילות הוועדה הציגו עניין נוסף שנדרש לטיפול - סוכני הביטוח. "הם מרוויחים היום על גב הציבור בניגוד עניינים אינהרנטי שמחייב טיפול דחוף", הטיח גורם שהשתתף בוועדה. לפני שנה כינס משרד האוצר ועדה שביקשה לבחון את ריכוזיות המוסדיים. עם פרסום המסקנות, בינואר האחרון, התגלתה מסקנה מפתיעה: הכוח של סוכני הביטוח הוא הבעיה האמיתית."תגמול הסוכנים המתקבל בעיקר מהגופים המוסדיים, המהווים גם את יצרני המוצרים הנמכרים על ידי הסוכן, אינו מוביל את הסוכן בהכרח לפעול לטובת הצרכן תוך שמירה על אובייקטיביות, ובשל כך טובת הצרכן לעיתים נפגעת", קבעה הוועדה, והמליצה לשנות את מבנה התגמול של סוכני הביטוח רק שהמבוטחים ישלמו להם ישירות עמלה אחידה, במקום חברות הביטוח.

האם נראה בקרוב רפורמות בסדר גודל כזה?

אבל האם יש סיכוי שנראה היום רפורמה דרמטית כמו זו מ־2005? שטרום לא אופטימי. "אני לא רואה את הנחישות המנהיגותית פוליטית הזאת לרפורמות כלכליות כמו בימי בכר", הוא אומר. "אני חושב שהמעמד הבינוני־נמוך מאוד סובל מהיעדר רפורמות ואנחנו בכלל לא רואים רפורמות מבניות חזקות, לא בתחום של הבנקאות ולא בתחום יוקר המחייה. אתה לא רואה רפורמות בכלל. הרפורמה האחרונה הגדולה שהייתה זו רפורמת השמיים הפתוחים ולפניה רפורמת הסלולר. אבל אתה לא רואה רפורמות משמעותיות בשום תחום כלכלי שבו יש בעיה ציבורית קשה. יוקר המחייה זה בעיה ציבורית קשה. מה שקורה בבנקאות עם עושק הפיקדונות זה בעיה ציבורית קשה. קשה להגיד במצב הזה שרואים נחישות".

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ