צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול משמעותית / צילום: Shutterstock, Xiangli Li
בניסיון להרחיב את ייצור האנרגיה המתחדשת תוך כדי העלייה הצפויה בצריכת החשמל, עשרות מיליארדי שקלים צפויים להיות מושקעים במשק החשמל בחמש השנים הקרובות, כך על פי דוח משק החשמל לשנת 2025 שפרסמה רשות החשמל. 42 מיליארד מתוכם תשקיע חברת החשמל הממשלתית בתשתית, ו-47 מיליארד יגיע מהשוק הפרטי ביכולת ייצור ואגירה. ההספק הכולל של אגירת חשמל אמור להכפיל את עצמו פי 16 בשנים הקרובות כדי להגיע ליעדי הממשלה, אך לא ברור כמה מזה יוכל להתממש. רשת החשמל היא עדיין חסם משמעותי, אך שר האנרגיה טוען - עד 2028 המצב ישתפר.
● בלעדי | היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה
● חברת החשמל תצא מטופס 4? מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ומה ההשלכות
צריכת החשמל בישראל הולכת ועולה, והיא עומדת ב-2024 על 71.7 טרה-וואט שעה. עד 2030, היא צפויה להגיע ל-87.5, כלומר עלייה של 22%. שיא הצריכה אמנם ירד מעט ב-2024, אך באוגוסט 2025 נרשם שיא דרמטי בצריכת החשמל, מעבר לתחזיות. במקביל, תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל אמורות להיכנס לשימור ולהפוך לתחנות חירום בלבד. מי שיחליף אותן יהיו האנרגיות המתחדשות, שאמורות להגיע ל-30% מהצריכה במשק. לא ברור מה הסיכוי להגיע עד ליעד הזה, אך כדי לעשות זאת - מתכננים שינויים גדולים בייצור החשמל בישראל.
המהפכה במחיר הייצור הסולארי שצנח בשנים האחרונות, מורגש בשטח. בשעות הצהריים, אי אפשר להתחרות במחירים שמציעים היזמים הסולאריים. אך בשעות הערב, כאשר מגיע שיא צריכת החשמל ברוב הימים, האנרגיה הסולארית לא יכולה לספק חשמל באופן ישיר. לכן, אם מעוניינים להגדיל דרמטית את ייצור החשמל הסולארי, צריך להכניס לרשת יכולת אגירה בקצב חסר תקדים. למעשה, ברשות החשמל מדווחים שהספק האגירה צפוי להכפיל את עצמו פי 16 עד שנת 2030. מחיר הייצור הסולארי יחד עם אגירתו אמנם עדיין גבוה יותר מזה של אנרגיה קונבנציונלית, אך בשעות השיא היקרות - זה כדאי עסקית.
תנופת פיתוח משמעותית לתחנות הכוח
גם תחנות הכוח הפרטיות המונעות בגז צפויות לעבור תנופת פיתוח משמעותית עד 2030, כאשר 4 תחנות שונות נמצאות כרגע לאחר אישור רגולטורי רשמי. ההספק המותקן של תחנות כוח בגז טבעי אמור לעלות ב-60% בשנים הקרובות. השחקנית החזקה ביותר היום היא אדלטק, שמחזיקה בתחנת הכוח "אורות יוסף" ברמת חובב, בתחנת הכוח "אורות פנינה" בכרמל, 18.75% מתחנת הכוח "דוראד" באשקלון, ועוד מספר תחנות כוח קטנות למפעלים תעשייתיים. סך הכל, אדלטק מחזיקה ב-2,921 מגה-וואט בכושר ייצור בגז, לא מאוד רחוק מחברת החשמל שמחזיקה ב-4,406. אחריהן מגיעות דליה (2,518) קיסטון (2,322) ושיכון ובינוי (2,060).
כל זה נדרש בשל העלייה המשמעותית בצריכת החשמל בישראל. זאת כמובן בשל גידול האוכלוסייה וצמיחת הכלכלה, אך גם הזינוק בצריכת החשמל מרכבים חשמליים, שאמור לזנק פי 7 עד 2030, ושל חוות שרתים שצפוי לזנק פי 8. ללא יכולת ייצור מעבר לנדרש, לא ניתן לייצר תחרות בין יצרני החשמל השונים, מה שרלוונטי מאוד לחשבון החשמל שאנחנו משלמים בסופו של דבר. זאת במיוחד כאשר נדרשות השקעות עתק במשק החשמל, לרבות 42 מיליארד שקלים עד 2022 בהולכה וחלוקה של חשמל, שמבצעת חברת החשמל. למרות הקשיים והתלונות על קצב הפריסה, חברת החשמל מגדילה את ההשקעה מאוד: ב-2024 חברת החשמל הוציאה 5.3 מיליארד שקלים על תשתיות חלוקה והולכת חשמל, לעומת 4.1 מיליארד ב-2023 ו-3.2 מיליארד ב-2022.
השנה האחרונה הייתה בולטת במיוחד בהצטרפות המהירה של משקי בית לספקי חשמל פרטיים, בעיקר בעקבות הפתיחה לכך גם למונים שאינם חכמים. זה אפשר לכל משק בית לקבל הנחה על אותו החשמל בדיוק, ו-10% ממשקי הבית כבר הצטרפו לאחד הספקים הפרטיים. ובכל זאת, העסקים כבר הפנימו מזמן את שווי ההנחות: בין 55 ל-60 אחוז מהצריכה הלא-ביתית של חשמל בישראל היא באמצעות ספקי חשמל פרטיים, כך על פי רשות החשמל. 63% מצרכני המתח עליון, בעיקר מפעלים גדולים, כבר קונים חשמל מספק פרטי ולא מחברת החשמל.