מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
משרד האוצר ורשות המסים ממשיכים בצעדים להסדרת זירת הקריפטו, במטרה להגיע אל מיליארדי השקלים הישראליים המסתובבים בשוק הקריפטו וחייבים במס בישראל, אך לא מדווחים: ועדת השרים לחקיקה תדון היום בתזכיר החוק של משרד האוצר המבקש לעגן בחוק את הגדרת המטבעות הדיגיטליים כ"נכסים" לצורכי מיסוי וכן מבהיר מתי רווחים מזירת הקריפטו נחשבים ל"ישראלים" לצורכי תשלום מס.
● "ראינו את הנתונים והתחרפנו": חברי ועדת בכר חוזרים לרפורמה ששינתה את המדינה
● שר האוצר מקדם הקלות מס לענף ששווה 8% מהייצוא של ישראל
תזכיר החוק קובע כי מטבע קריפטו ונכסים דיגיטליים, בהם אסימון דיגיטלי או NFT יסווג כ"נכס" בפקודת מס. מדובר בעיגון חקיקתי לעמדת מיסוי שפורסמה כטיוטה כבר בתחילת 2017 וכעמדה רשמית של רשות המסים בתחילת 2018, ולפיה מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו־שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
בנוסף, קובע תזכיר החוק את הכללים שלפיהם ייקבע מתי רווח שהופק מנכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל. קביעה זו דרמטית להכרעה היכן ישולם המס על רווחי הקריפטו מאחר שעל פי פקודת מס הכנסה, רווח הון חייב במס אם הופק על ידי תושב ישראל או אם הופק בישראל, על ידי תושב ישראל או תושב חוץ.
על פי תזכיר החוק, רווח הון שהופק ממכירת נכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל אם מוכר הנכס היה תושב ישראל במועד הרכישה של הנכס הדיגיטלי. בנוסף, נקבע כי אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, או לתושב ישראל, המוכר יהיה חייב במס רווח הון עבור הרווח ממכירתו.
יצירת "ודאות רגולטורית"
תזכיר החוק פורסם בהמשך לתכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 ובהמשך לדו"ח הכלכלנית הראשית דאז, שירה גרינברג, בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, אז החליטה הממשלה על קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים, שהם שם כולל לנכסים המבוססים על טכנולוגיית רישום מבוזר (Distributed Ledger Technology), או על טכנולוגיות דומות לרישום או שמירת מידע.
בתזכיר צוין, כי "לשימוש בנכסים דיגיטליים סיכונים למערכת הכלכלית בממדים שונים, כגון: סיכוני הלבנת הון, אובדן הכנסות ממסים, הונאות משקיעים ועוד. אולם, לצד הסיכונים ישנן גם הזדמנויות לקידום טכנולוגיה בתחומים שונים", כאשר "מטרת אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים היא קידום ניהול מושכל של הסיכונים הנוגעים למערכת הכלכלית ולפעילות של משקיעים, צרכנים ועסקים בנכסים דיגיטליים, ויצירת ודאות רגולטורית עבור הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה, באמצעות קביעת חקיקה בכלל התחומים הרלוונטיים. במסגרת כך, נקבעו מספר צעדים בתחום מיסוי הפעילות בנכסים דיגיטליים, ומוצעים מספר תיקוני חקיקה בתחום, בכללם תיקון זה".
התזכיר מקודם במקביל לפרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש לאחרונה הפונה במיוחד אל השחקנים בזירת הקריפטו ומעודד אותם לחשוף את הרווחים שגרפו בזירה הדיגיטלית ולא שולם עליהם מס עד כה ולשלם את המס וקנסות שיקבעו, בתמורה לחסינות מאישומים פליליים נגדם.
באוצר וברשות המסים מצפים כי כל הצעדים הללו יחד יכניסו לקופת המדינה מיליארדי שקלים שנגרעו מהקופה בשל החוסר במידע בזירת הקריפטו. דוח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר אשתקד העלה, כי הסדרת המיסוי בזירת הקריפטו עשוי להכניס למדינה 3 מיליארד שקל, אותם היא מאבדת כתוצאה מאי־אכיפה מספקת בתחום. המבקר מצא אז כי המדינה לא נקטה את הצעדים הנדרשים על־מנת למצות את המיסוי בתחום הקריפטו, כאשר לפי ההערכות רק 0.25% מהפעולות בשוק הקריפטו מדווחות לרשות.