סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan
מיקרוסופט הודתה הערב (ה') כי היא חסמה את השימוש במערכת הענן אז'ור (Azure) לכמה חשבונות ב"משרד הביטחון הישראלי" שהפרו לטענתה את השימוש שלה, זאת בעקבות תחקיר שפורסם בעיתון הבריטי הגרדיאן. "מצאנו עדות לכך שהטענות שהוזכרו בעיתון היו נכונות - תוך שימוש בשרתי האחסון של אז'ור בהולנד ובכמה שירותי בינה מלאכותית", כתב נשיא מיקרוסופט בראד סמית'.
● מממנת את הלקוחות, קוצרת את הפירות: כך הופכת אנבידיה לסנדקית של שוק ה־AI
"בדקנו את הנושא עם משרד הביטחון והודענו לגבי הצעדים שינקטו כדי להבטיח עמידה בתנאי השירות שלנו - תוך התמקדות בהבטחה בשירותים שלנו לא ישמשו למעקב המוני אחר אזרחים", נאמר מטעמה של מיקרוסופט.
לפי דיווח בגרדיאן שיזם את התחקיר, מדובר בחשבונות ביחידת 8200 שהיו קשורים באיסוף מידע על שיחות טלפון של פלסטינים בעזה וביהודה ושומרון. מיקרוסופט הודיעה על השבתת החשבונות לבעליהם כבר במהלך סוף השבוע וזאת בשל "הפרת תנאי השירות של החברה, בכך שאחסנה את המידע האמור בשרתיה".
שינוי גישה מהותי מצד מיקרוסופט
"מיקרוסופט אינה ממשלה או מדינה - אנחנו חברה פרטית - וכמו כל חברה, אנחנו מחליטים אילו מוצרים ושירותים להציע ללקוחותינו. כפי שהודענו, החלטנו לבדוק את הטענה של הגרדיאן על השימוש של צה"ל באז'ור לאחסון קבצים של שיחות טלפון שהושגו באמצעות מעקב נרחב או המוני אחר אזרחים בעזה ובגדה המערבית", כך דברי סמית'. "סקרנו את טענותיו של הגרדיאן בהתבסס על שני עקרונות: הגנה על הפרטיות, ומניעת מעקב המוני אחר אזרחים. יישמנו את העיקרון הזה בכל מדינה בעולם, והתעקשנו עליו שוב ושוב במשך יותר משני עשורים".
נשיא מיקרוסופט ביקש להפריד בין העבודה השוטפת עם כלל הגופים במערכת הביטחון לבין השותפות הספציפית עם מערך איסוף האותות הסיגינטיים של 8200: "כל זה לא משפיע על העבודה החשובה שמיקרוסופט ממשיכה לעשות כדי להגן על ישראל ומדינות אחרות במזרח התיכון מפני מתקפות סייבר, בכלל זה במסגרת הסכמי אברהם".
חסימת האפשרות לאחסן שיחות טלפון של אזרחים ביהודה, שומרון ועזה, עלולה לפגוע בביטחון הלאומי הישראלי: בדרך זו מאפשרת מערכת הביטחון לנטר שיח שבו נרקמת תוכנית לביצוע פיגוע או הקמה של תשתית טרור. מדובר בשינוי גישה מהותי מצד מיקרוסופט שעד לאחרונה ראתה בישראל לא רק כמרכז פיתוח המעסיק אלפי מהנדסים, אלא גם כשוק יעד. החברה אף ניסתה להפוך לספקית הענן הרשמית של מדינת ישראל במסגרת מכרז "נימבוס" של משרד האוצר, אך הפסידה אותו לאמזון וגוגל, ועתרה לאחר מכן לבית המשפט אך משכה את עתירתה לאחר מכן.
החקירה הפוליטית והרגישה הופקדה בידיו של נשיא מיקרוסופט בראד סמית', כשמנכ"ל החברה, סאטיה נאדלה, איננו מתייחס אליה. מיקרוסופט הפכה ליעד מיוחד של מחאות מחוץ ומבית בעקבות התחקיר הבריטי - פעילים אנטי ישראלים הפריעו לסמית', נאדלה ובכירים נוספים בחברה במהלך דבריהם בכנסים של עובדי החברה ובחודש שעבר אף הסתערו על משרדו של סמית'. שניים מהם פוטרו, אך סמית' נשא דברים והודה כי חקירה נגד מערכת הביטחון הישראלית מתנהלת בחברה.
זו הפעם הראשונה שבה ענקית טכנולוגיה אמריקאית מטילה סנקציה גלויה נגד ישראל בשל המלחמה במזרח התיכון. קודם לכן, הכניס ממשל ביידן את חברות הסייבר הישראליות NSO וקנדירו לרשימה השחורה של משרד המסחר ביוזמת סגנו של היועץ לביטחון לאומי דאז, מאהר ביטאר, צעיר ממוצא פלסטיני שהיה ממקימי תא הסטודנטים למען פלסטין באוניברסיטת ג'ורג'טאון.