גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הצעד של מיקרוסופט נגד צה"ל מסמן את תחילתו של חרם טכנולוגי, וכיצד ניתן להתגונן?

לאחר שבעיתון הגרדיאן הבריטי פורסם תחקיר לפיו יחידה 8200 אחסנה בשרתי הענן של מיקרוסופט מידע משיחות טלפון של פלסטינים, החברה הודיעה כי ניתקה את חשבונות הענן שלה ● כיצד המהלך משפיע על פעילות צה"ל, מה הסיכוי שחברות טכנולוגיה נוספות יצטרפו למגמה, וכיצד יכולים עסקים פרטיים בישראל להתגונן? ● גלובס עושה סדר

בניין חברת מיקרוסופט / צילום: Shutterstock
בניין חברת מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

מיקרוסופט נכנעה אמש (חמישי) ללחץ הבין־לאומי ולמחאות החוזרות ונשנות בקרב העובדים, והודיעה כי ניתקה את חשבונות הענן של "יחידה במשרד הביטחון", שהתגלתה מאוחר יותר כיחידה 8200, האמונה על איסוף המודיעין בצה"ל.

מממנת את הלקוחות: כך הופכת אנבידיה לסנדקית של שוק ה־AI
אחרי ההשקעה של סופטבנק ואנבידיה: אינטל מחזרת אחרי אפל

המהלך התבצע כתגובה לחשיפת הגרדיאן הבריטי, לפיו 8200 אחסנה מידע שנשאב משיחות טלפון של פלסטינים באזור יהודה שומרון ובעזה, ושמרה אותו על שרת בהולנד. מיקרוסופט טענה כי הדבר הפר את תנאי השירות שלה, ולאחר בדיקה שארכה מספר שבועות, החליטה להפסיק את השירות. האם המהלך מסכן את פעילות הצבא, מהן האפשרויות שעומדות בפני מוסדות ממשלה וכיצד יכולים עסקים פרטיים להתגונן מפני חרם מצדן של ענקיות הטכנולוגיה הזרות? גלובס עושה סדר.

האם ההחלטה של מיקרוסופט תפגע בפעילות צה"ל?

מיקרוסופט הודיעה על הבדיקה הפנימית בקשר לפעילות אמ"ן על גבי שרת בהולנד כבר עם פרסום התחקיר באוגוסט האחרון, ובטווח הזמן שעבר מאז, הועברו הנתונים לשרתים הממוקמים בישראל. ניתן להניח שמיקרוסופט וידאה שהנתונים עוברים במלואם לחברה מתחרה, על־מנת שלא לגרום לנזק מיידי.

עם זאת, עיקר הפגיעה בצה"ל היא סמלית ותדמיתית. זו הסנקציה הראשונה שמוכרזת נגד ישראל על־ידי חברה טכנולוגית פרטית, ועוד כזו שבעבר הביעה מחויבות לפעילותה כאן. מיקרוסופט מעסיקה בישראל מעל ל-3,000 עובדים, ומנהלת מכאן את פיתוח מוצרי הסייבר שלה בכל העולם. במערכת הביטחון חוששים מסחף מצד חברות טכנולוגיה נוספות, וככל שיוטלו על ישראל סנקציות מצד מדינות - כפי שמתכנן האיחוד האירופי לעשות בימים הקרובים - הדבר יספק לגיטימציה לחברות בין־לאומיות להחריף בעצמן את החרם על גופים ממשלתיים ישראלים או על כלל המשק.

מיקרוסופט היא ספקית פופולרית במערכת הביטחון, חרף העובדה שהפסידה במכרז הענן הממשלתי "נימבוס". לפי ההערכה, המהלך מאמש מהווה קריאת השכמה עבור מנהלי מערכות המידע להגר ממנה לחברות אחרות שחתומות על הסכמים מול מערכות IT ריבוניות - כגון אמזון וגוגל.

מה הסיכוי שהחרם יזלוג ממיקרוסופט לאמזון, גוגל או אורקל?

מעמדן של אמזון וגוגל שונה ממעמדן של שאר חברות הטכנולוגיה, כמו מיקרוסופט או אורקל - מעצם היותן זכייניות של מכרז הענן הממשלתי "נימבוס". כאשר חתמו החברות על הסכם הזכיינות מול החשב הכללי באוצר, הן התחייבו לתנאים מיוחדים שלא נמצאים בחוזה מסחרי רגיל - תנאים המעניקים חופש פעולה יחסי לממשלה בכל הקשור לאיסוף ולאחסון מידע בישראל, שירות שניתן למערכת הביטחון, וסנקציות מיוחדות על הפרת ההסכם מצד הזכייניות. ניתן להניח כי זו הסיבה בגללה מחאות של עובדים רבים באמזון וגוגל נגד הפעילות בישראל לא השפיעה עדיין על פעילותן כאן. יתר על כן, גוגל פיטרה את העובדים שמחו על פעילות החברה והסתערו על משרדו של מנהל תחום הענן.

רועי תימור-רוסו, סמנכ"ל ענן ו-AI ריבוני בחברת הייעוץ 11Stream, מסביר כי "מיקרוסופט הרגישה חפשיה יותר לבטל את ההסכם עם היחידה הצבאית בגלל הפעילות שהייתה לה מחוץ לישראל, והיא רצתה למזער חשיפה לביקורת גיאו־פוליטית. היא בעצם אמרה שהיא לא תאפשר שהדאטה יאוחסן מחוץ לישראל ושמה שקורה בישראל - שיישאר כאן. זה גם מה שמייחד את הזכייניות של הסכם 'נימבוס', שמיקרוסופט איננה שותפה לו: הן חייבות לאחסן את הנתונים כאן. מיקרוסופט לא אמרה שהיא נסוגה מישראל - אלא רק שהיא לא תאפשר להשתמש בתשתיות מחוץ לישראל לצורך איסוף המידע המדובר".

באשר לאורקל - היא מנוהלת על ידי שני בכירים שנחשבים כאוהדי ישראל - צפרא כץ, ישראלית לשעבר, שמונתה באחרונה לסגנית יו"ר החברה, ולארי אליסון - הידוע כתורם משמעותי לארגון ידידי צה"ל ותומך ישראל נלהב. ב-2022, אמרה כץ לגלובס כי החברה לא מעסיקה עובדים שמתנגדים לפעילותה בישראל, ואף ציינה כי אחסון מידע בשרתים מקומיים יכול למנוע מצב שבו "מדינה באירופה מורה על ניתוקם".

האם המדינה יכולה לתבוע את מיקרוסופט על הפרת חוזה?

עו"ד יעקב אנוך, ראש תחום מיזוגים ורכישות במשרד פירון, אומר כי "הבחירה של מיקרוסופט לעשות שימוש, כביכול, בטענה של הפרה חוזית, היא אינדיקציה לכך שאין לה זכות נפרדת להגיד שהיא לא מעוניינת לספק שירות. זה לא מפתיע, כי מכרזי מערכות מידע ממשלתיים, בפרט בתחום הביטחון, בדרך כלל נוקשים לטובת המדינה, עם דגש על המשכיות של שירות. הסכמים שכאלה נתפרים לפי דרישות המדינה ולא מאפשרים להפסיק אותם אלא במקרה קיצוני של הפרה - וגם אז הם מכילים מנגנונים של בוררות וערבויות. עם זאת, חוזים שכאלה, אם הם מערבים שרתים מעבר לים, נעשים בדרך כלל שלא בדין הישראלי, או שהם יכולים לערב דינים שונים - ישראלי וזר - ולסבך את האפשרות של תביעה או דרישת פיצויים.

אנוך הוסיף: "ללא ספק, ההתנהלות של מיקרוסופט מעוררת חשש מהאופן שבו אנחנו נתפסים בעולם - ואם היא נקטה צעד שכזה, זה אומר שהיא עשתה זאת לאחר שיקול שכנראה הוא יועיל לה".

ומה באשר לעסק פרטי? מחר מיקרוסופט או כל חברה אחרת תחליט להחרים גם בנקים או חברות ביטחוניות פרטיות, או כל עסק אחר, על מעורבות כביכול בסכסוכים - האם ניתן לתבוע בשל הפרת הסכם חד צדדי?
"זה תלוי בשאלה האם ההסכם שנחתם עם אותה חברה נעשה בדין ישראלי או זר, וכן במנגנונים השונים ליישוב סכסוכים", אומר עו"ד אנוך. "לרוב, הסכמים מהסוג הזה נחתמים מול חברות זרות שלא כחלק מהדין הישראלי, כאשר מנגנוני הבוררות ויישוב הסכסוכים הם זרים, ואם קיים סכסוך בין הצדדים - במיוחד על רקע פוליטי - היכולת לאכוף אותו חלשה יותר, במיוחד כאשר הצד השני לא מעוניין לעבוד עם גורם ישראלי ומוכן לקחת את הפגיעה הפוטנציאלית המשפטית.

"הדבר מצמצם את יכולת הפעולה שלך", מסביר אנוך. "מה שקרה ברוסיה מדגים זאת: החברות הגלובליות נסוגו באופן מיידי, למרות האיום בסנקציות מבתי המשפט המקומיים. שימוש בטענה של הפרת תנאים, כפי שעשתה מיקרוסופט, יכול לסבך את התהליך המשפטי אם הדבר מגיע לערכאות משפטיות, ולהיות נתון לפרשנות של בית המשפט".

מה יכול לעשות עסק פרטי כדי להגן על עצמו מפני נסיגה חד־צדדית של חברה זרה בשל לחצים פוליטיים?

עו"ד אנוך: "אני חושב שחברות ישראליות צריכות להביא בחשבון סיטואציות קיצון שהן לא היו מעלות בדעתן, ואז השאלה היא אילו מנגנונים חוזיים וטכניים אפשר ליישם כדי לוודא עמידות גם מפני פעולות שבימים אחרים לא ניתן לצפות אותן. אם אתה בונה הסכם שמאפשר יתירות גדולה יותר, שומר על גישה מלאה למידע שלך - לא רק בדרך משפטית אלא גם טכנולוגית, יש דברים שאפשר לעשות. למשל, קביעת מנגנונים משפטיים של ערבויות ביצוע, כך שאתה מייצר איום עצמאי ומהיר יותר ליישום".

אנוך הוסיף: "גם בדרך שבה אתה בונה את הפרויקט הטכנולוגי - חשוב לשים לב לאלמנטים של יתירות - בבחירה של ספקים מרכזיים, בחיבור גם לשרתים פרטיים ולא ציבוריים, ובאופן שבו אתה שומר על המידע ומשחזר אותו במקרה של ניתוק. סוג החשיבה צריך להעשות מהעולם הטכנולוגי של "התאוששות מאסון" (DRP), כי מבחינת תפיסתית, עברנו לעולם שבו אנחנו מאמצים יותר מאפיינים של משק אוטרקי. אמנם, החברות הבין־לאומיות מאוד פעילות כאן ברכישת חברות, שירותים ורישיונות לשימוש בתוכנות, אבל קיים סיכון שנראה כאן סחף בין־לאומי".

איך המדינה יכולה להגן על עצמה, אבל גם על עסקים פרטיים בתחומה מפני חרם שכזה?
רועי תימור-רוסו מ-1Stream מסביר כי "ענן ריבוני" עשוי להיות מענה מתאים לכך: "תשתית ענן ריבונית (מכרז ממשלתי שבו המדינה מגדירה את הטכנולוגיה, מבנה השירות והתנאים המשפטיים שלו - א"ג) מאפשרת לנהל את של תהליכי ניהול הנתונים, בצורה שמאפשרת עצמאות מהתערבות של שחקנים זרים בגלל שיקולים מדיניים או פרטיים. מדובר בהסכם שהוא הרבה יותר מעמידה בתנאים של חברות כמו מיקרוסופט או גוגל, או עמידה בתנאי הפרטיות האירופאית (GDPR) - כי הוא מגדיר שהדאטה ממוקם בישראל, שהריבונות המשפטית לגביו היא ישראלית וששרת האספקה מנוהל מכאן - בכלל זה היבטי החומרה, התוכנה, ועד להיבטי הכשרת הטכנאים לשירות הזה. למשל, ענן ריבוני יכול להגדיר שכל המידע מאוחסן מישראל ושאנשים בעלי אזרחות כפולה, למשל, בעלי אזרחות אירית, לא יוכלו לגשת באופן חפשי לכל חלקיה".

אבל גם ענן ריבוני בסופו של דבר יישב על מערכות של מיקרוסופט, אמזון, גוגל או אורקל, אז במה הוא מועיל?
"אתה חייב לבנות אותו בתצורה שלא תאפשר לאף שחקן להוריד אותך על הברכיים. כל רכיב צריך להגיע ממספר ספקים - למשל, תשתיות חומרה יכולות להגיע מאנבידיה, סופר מיקרו ואינטל במקביל, והענן יכול גם הוא להגיע משלוש ספקיות שונות. אם מחר בבוקר נבחר נשיא שמחליט שחברות אמריקאיות לא מוכרות למדינות שנמצאות בסכסוך גיאו־פוליטי - יש לך מספיק מערכות מגבות אחרות שמפצות על כך".

ומה לגבי בינה מלאכותית?
"מההודעה של מיקרוסופט, ניתן להניח שהיא ניתקה את החיבור של כמה יישומי בינה מלאכותית ליחידה הצבאית", אומר תימור-רוסו. "וגם למודלי ולסוכני ה-AI נדרשת עצמאות ריבונית. אתה לא רוצה שמחר בבוקר OpenAI תכריז ש-ChatGPT לא עובד באזורים מסוימים, לכן - כפי שקבעה ועדת נגל לבינה מלאכותית לאומית - יש צורך בפיתוח מודל שפה ריבוני ישראלי".

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם