גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 361 בני אדם - התקופה הכי מדממת בהשוואה גם לעשור אחורה. שנת 2024 כולה הסתיימה עם 405 הרוגים והייתה לשנת שיא מזה 17 שנה.

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת
עסקה בשבוע | קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

המספרים החריגים מטרידים, אך בישראל אין תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים שנמצאת בתוקף.

פרופ' בר גרא מסביר שהחלה עבודה על מחקר בנושא, כדי לבחון כיצד מספר ההרוגים טיפס פתאום לאחר שנים של יציבות מסוימת.

"בינתיים יש לנו רק ספקולציות והשערות", הוא אומר, "כך לדוגמה התפקוד של המגזר הציבורי שהשתנה כי כל המערכות - האכיפה, הבריאות, החינוך - כולן היו על הקצה, והקשב הממשלתי והציבורי ירד. גם הלחץ שאנשים נתונים בו עלה וזה יכול להשפיע. אנשים שחזרו ממילואים שינו את אורחות חייהם, שינוי מקום מגורים, עבודה, סדר היום והרגלים. המון שינויים התחוללו גם במדינה וגם בחייהם של אנשים, וזו רק רשימה ראשונית.

"ואולי זה בכלל לא קשור למלחמה? אולי זה מתוך הצטברות של שנים שבהן לא הייתה תוכנית לאומית מאושרת לבטיחות בדרכים והצלחנו לעשות פה ושם דברים אבל הגענו לנקודה שבה היעדר הפעילות הצטבר? קשה לברר את זה.

"צריך גם לזכור שזהו אירוע ייחודי שאין הרבה השוואה רלוונטית אליו".

האם ראית את הממשלה פועלת בנושא במסגרת תפקידך?
"הקשר שלי עם הממשלה הוא מאוד עקיף. אני יודע שאחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות והוא גם כתוב בחוק הרלב"ד, הוא שצריכה להיות תוכנית לאומית רב־שנתית להגברת הבטיחות בדרכים, וכבר עשר שנים שאין תוכנית כזו מאושרת, מתוקצבת ומיושמת".

הטיפול צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים

פרופ' בר גרא הוא מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים ועסק במחקריו באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושאים כמו השפעות של מצלמות אכיפת מהירות מותרת, הנטייה לעקיפה ותיעוד דיגיטלי של אירועים בנהיגה. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית שבה גם סיים תואר שני במתמטיקה. את הדוקטורט בהנדסה אזרחית עשה באונ' אילינוי בשיקגו. אחרי שנות מחקר ועשייה גם במגזר הציבורי, הוא לא ישן בשקט בלילה.

"מספר מצלמות המהירות הפעילות בישראל הוא פחות מעשר למיליון תושבים, וזאת כשבמדינות המובילות בתחום הזה בעולם מדובר על בערך 200 מצלמות למיליון תושבים. כלומר פי 10 עד פי 20 יותר מאשר יש במדינת ישראל. המצלמות הקיימות במדינת ישראל הן בתהליך סוף חיים וחלקן פגות תוקף ואין על השולחן תוכנית עבודה מאושרת, מסודרת ומתוקצבת עם לוחות זמנים. אין תוכנית שמתארת איך נגיע מהמצב העגום כיום בתחום הזה לאזור רצוי וזה מאוד מטריד", אומר פרופ' בר גרא.

לדבריו, "היו לנו על זה הרבה מאוד דיונים, כמובן גם עם המשטרה ועם המשרד לביטחון לאומי ועם גופים אחרים. כל האנשים שאני שמעתי שדיברו על העניין הזה תמימי דעים שזה דבר חשוב, אבל עדיין זה לא מתנהל כמו שהיה אפשר לצפות מפרויקט חירום לאומי. יש הרבה חסמים, אבל השורה התחתונה היא שלמרות רצון טוב והרבה נכונות והרבה אנרגיות והרבה מאמץ זה לא קורה, ואני לא ישן טוב בלילה בעניין הזה בכלל".

תאונת דרכים. ''הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב'' / צילום: ארכיון תיעוד מבצעי מד''א

"החוק לבדו לא מספיק, צריך תשתיות"

האכיפה בדרכים הבין־עירוניות אינה יכולה לעמוד לבדה, אומר פרופ' הלל בן גרא. לפי מודל המערכת הבטוחה, מודל שפותח בעשורים האחרונים וממומש בתוכניות לאומיות במדינות רבות בעולם, הטיפול בתאונות דרכים צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים וידע, אכיפה דיגיטלית, חינוך והסברה ושינוי התשתית בכבישים.

לדבריו, "הסטנדט התשתיתי של כבישים חדשים הוא מתקדם אבל יש עוד הרבה מה לעשות בנושא כי אי־אפשר לבוא לנהגים ולהגיד להם, 'אלו התשתיות ותסתדרו איתן', או להאשים אותם שהם הבעיה. להיפך, אנחנו רוצים שהמערכת כולה וכל גורם בה יתרום את המקסימום כדי לאפשר גם טעויות אנוש ולצמצם את הפגיעה שהן גורמות.

"אנחנו צריכים לשאוף ליצור תשתית פרואקטיבית. כלומר לאו דווקא לטפל במוקד שבו היו כמה תאונות דרכים. לפעמים צריך לקחת מקטע שצריך לטפל בכולו, הגברת שוליים משוננים בכבישים חד־מסלוליים, הקמת מפרצי עקיפה.

"כמובן יש יתרונות משמעותיים בהרחבה של כבישים לדו־מסלוליים והפרדה קשיחה ביניהם - ונעשתה עבודה בנושא. אין מתכון אחד שנכון לכל הכבישים הבין־עירוניים, ובכל אופן שני שלישים מהתאונות מתרחשות שם, ונקודת התורפה הכי גדולה של מדינת ישראל בהם זה היעדר מצלמות אכיפה".

בתחום העירוני נראה שישראל רחוקה הרבה יותר מצעדים שניתן לעשות. "חזון אפס בתאונות דרכים מדבר על אפס מקרים של היפגעות בלתי הפיכה או חמורה וזהו חזון, אבל יש ערים שהצליחו לסגור שנה בלי הרוגים, כזו היא הלסינקי על 700 אלף תושביה, אז זה בהחלט אפשרי", הוא מסביר. "אמצעי משמעותי הוא מיתון תנועה והגבלת מהירות ל־30 קמ"ש. זהו פתרון שמיושם בלא מעט ערים.

"יוון אימצה זאת בחוק שקובע שברירת המחדל היא שהמהירות המותרת בערים לא תעלה על 30 קמ"ש, אלא בכבישים מסוימים שם נקבעת מהירות מיוחדת. החוק לבדו לא מספיק, והוא צריך להיות מלווה בתשתיות כי אם אתה בונה כביש של כמה נתיבים לכיוון ואתה אומר לנהגים לנסוע 30 קמ"ש זה כנראה לא יקרה. צריך לגרום להולכי הרגל ללכת בנינוחות. צריך את כל החבילה הזו וזה המרכיב העיקרי והמרכזי שצריך להיות מיושם בערים כדי לשפר בהן את הבטיחות".

היית ממליץ לאמץ חוק דומה לזה שחל ביוון?
"כן, בהחלט. ברירת המחדל צריכה להיות 30 קמ"ש בערים. אם יש ציר תנועה מרכזי שמוגדר כחריג אז אפשר לשקול את העלאת המהירות בו. הגבלה כזו תשפר דרמטית את הבטיחות בפועל וגם את הבטיחות הנתפסת שהיא חשובה אף היא. כהולך רגל, כשאתה יודע שהמהירות המותרת נמוכה אתה יכול ללכת בבטחה, ומרגיש גם נוח יותר לרכוב על אופניים. יש לזה ערך מאוד גדול למדינה. ולכן אם נאמץ את החוק היווני זה יהיה מעולה גם לבטיחות בדרכים וגם לתועלות אחרות".

אתה יכול להצביע על מקומות בארץ שבהם נעשתה איזושהי התערבות שהביאה לירידה מובהקת בתאונות דרכים?
"בדקנו למשל טיול במוקדי סיכון בכבישים בין־עירוניים ויש עבודות שהביאו לתוצאה טובה, אבל יש לנו הרבה מאוד חוסרים בידע כדי לתת תוצאות חד משמעיות כאלה.

"אבל יש המון דוגמאות שהוכחו בעולם. הרי לא כל פעם שאתה הולך לרופא ומקבל תרופה אתה עושה מחקר על האם התרופה טובה, כי יש ידע מצטבר. גם ברחוב זה ככה. אנחנו יודעים שפסי האטה טובים לבטיחות בדרכים וראינו את זה בכל העולם, אז אנחנו יודעים שזה טוב גם אם לא בדקנו כל פס האטה שהוקם בארץ".

האם אפשר לזהות את הפרופיל של מי שנפגעים במיוחד בתאונות דרכים?
"בהחלט. נהגים צעירים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות. רוכבי האופנועים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות וליתר דיוק רוכבי אופנועים ללא רישיון. כמחצית מרוכבי האופנועים שנפגעים בתאונות רכבו ללא רישיון אופנוע שמתאים לאופנוע שבפועל נסעו בו.

"גם כלי רכב כבד - משאיות ואוטובוסים - מעורבים באופן משמעותי יותר וישנה מעורבות גבוה בחברה הערבית ביחס למשקלה באוכלוסייה הכללית".

"לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה"

"הגישה שצריך לנקוט לטיפול היא גישת 'המערכת הבטוחה'. להקים מערכת סלחנית שמביאה בחשבון שאנשים עושים טעויות ולהקטין את הנזק מהטעות למינימלי. כלומר מלבד טיפול בתשתיות יש לנו גם הדרכה והכשרה, ניהול, חינוך ואכיפה כמובן. בלי אכיפה זה לא יעבוד, אבל גם אכיפה לבדה איננה הפתרון.

"ההסתכלות שלנו חייבת להיות כללית וארוכת טווח לשנים קדימה. מלבד השנתיים האחרונות היינו במספר די יציב בעשור הקודם להן והאוכלוסייה דווקא גדלה אז לכאורה השתפרנו במדד שמנורמל ביחס לאוכלוסייה, אבל בכל זאת מדובר בלפחות 300 הרוגים כל שנה ואי־אפשר לקבל את זה כמצב לגיטימי.

"דיברנו על מהירויות, שזה עמוד תווך מרכזי, הכי מאתגר, הכי קשה, אבל הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב.

"מעבר לתשתיות צריך גם לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה ולמהירות שלו. זו משימה שאנחנו יכולים לעמוד בה. אנחנו יכולים להיות מצטיינים בבטיחות בדרכים. יש מספיק דברים שמדינת ישראל מצוינת בהם. אין סיבה שהיא לא תיהיה מצויינת בבטיחות בדרכים. חיי אדם זה ערך שאנחנו כישראלים שמים אותו במקום מאוד מאוד גבוה, ואם נעשה את זה גם בבטיחות בדרכים - אני בטוח שנראה תוצאות משמעותיות".

עוד כתבות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הבנק הקנדי נכנע למחאה ומכר את החזקותיו ביצרנית הנשק הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון