גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 361 בני אדם - התקופה הכי מדממת בהשוואה גם לעשור אחורה. שנת 2024 כולה הסתיימה עם 405 הרוגים והייתה לשנת שיא מזה 17 שנה.

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת
עסקה בשבוע | קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

המספרים החריגים מטרידים, אך בישראל אין תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים שנמצאת בתוקף.

פרופ' בר גרא מסביר שהחלה עבודה על מחקר בנושא, כדי לבחון כיצד מספר ההרוגים טיפס פתאום לאחר שנים של יציבות מסוימת.

"בינתיים יש לנו רק ספקולציות והשערות", הוא אומר, "כך לדוגמה התפקוד של המגזר הציבורי שהשתנה כי כל המערכות - האכיפה, הבריאות, החינוך - כולן היו על הקצה, והקשב הממשלתי והציבורי ירד. גם הלחץ שאנשים נתונים בו עלה וזה יכול להשפיע. אנשים שחזרו ממילואים שינו את אורחות חייהם, שינוי מקום מגורים, עבודה, סדר היום והרגלים. המון שינויים התחוללו גם במדינה וגם בחייהם של אנשים, וזו רק רשימה ראשונית.

"ואולי זה בכלל לא קשור למלחמה? אולי זה מתוך הצטברות של שנים שבהן לא הייתה תוכנית לאומית מאושרת לבטיחות בדרכים והצלחנו לעשות פה ושם דברים אבל הגענו לנקודה שבה היעדר הפעילות הצטבר? קשה לברר את זה.

"צריך גם לזכור שזהו אירוע ייחודי שאין הרבה השוואה רלוונטית אליו".

האם ראית את הממשלה פועלת בנושא במסגרת תפקידך?
"הקשר שלי עם הממשלה הוא מאוד עקיף. אני יודע שאחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות והוא גם כתוב בחוק הרלב"ד, הוא שצריכה להיות תוכנית לאומית רב־שנתית להגברת הבטיחות בדרכים, וכבר עשר שנים שאין תוכנית כזו מאושרת, מתוקצבת ומיושמת".

הטיפול צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים

פרופ' בר גרא הוא מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים ועסק במחקריו באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושאים כמו השפעות של מצלמות אכיפת מהירות מותרת, הנטייה לעקיפה ותיעוד דיגיטלי של אירועים בנהיגה. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית שבה גם סיים תואר שני במתמטיקה. את הדוקטורט בהנדסה אזרחית עשה באונ' אילינוי בשיקגו. אחרי שנות מחקר ועשייה גם במגזר הציבורי, הוא לא ישן בשקט בלילה.

"מספר מצלמות המהירות הפעילות בישראל הוא פחות מעשר למיליון תושבים, וזאת כשבמדינות המובילות בתחום הזה בעולם מדובר על בערך 200 מצלמות למיליון תושבים. כלומר פי 10 עד פי 20 יותר מאשר יש במדינת ישראל. המצלמות הקיימות במדינת ישראל הן בתהליך סוף חיים וחלקן פגות תוקף ואין על השולחן תוכנית עבודה מאושרת, מסודרת ומתוקצבת עם לוחות זמנים. אין תוכנית שמתארת איך נגיע מהמצב העגום כיום בתחום הזה לאזור רצוי וזה מאוד מטריד", אומר פרופ' בר גרא.

לדבריו, "היו לנו על זה הרבה מאוד דיונים, כמובן גם עם המשטרה ועם המשרד לביטחון לאומי ועם גופים אחרים. כל האנשים שאני שמעתי שדיברו על העניין הזה תמימי דעים שזה דבר חשוב, אבל עדיין זה לא מתנהל כמו שהיה אפשר לצפות מפרויקט חירום לאומי. יש הרבה חסמים, אבל השורה התחתונה היא שלמרות רצון טוב והרבה נכונות והרבה אנרגיות והרבה מאמץ זה לא קורה, ואני לא ישן טוב בלילה בעניין הזה בכלל".

תאונת דרכים. ''הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב'' / צילום: ארכיון תיעוד מבצעי מד''א

"החוק לבדו לא מספיק, צריך תשתיות"

האכיפה בדרכים הבין־עירוניות אינה יכולה לעמוד לבדה, אומר פרופ' הלל בן גרא. לפי מודל המערכת הבטוחה, מודל שפותח בעשורים האחרונים וממומש בתוכניות לאומיות במדינות רבות בעולם, הטיפול בתאונות דרכים צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים וידע, אכיפה דיגיטלית, חינוך והסברה ושינוי התשתית בכבישים.

לדבריו, "הסטנדט התשתיתי של כבישים חדשים הוא מתקדם אבל יש עוד הרבה מה לעשות בנושא כי אי־אפשר לבוא לנהגים ולהגיד להם, 'אלו התשתיות ותסתדרו איתן', או להאשים אותם שהם הבעיה. להיפך, אנחנו רוצים שהמערכת כולה וכל גורם בה יתרום את המקסימום כדי לאפשר גם טעויות אנוש ולצמצם את הפגיעה שהן גורמות.

"אנחנו צריכים לשאוף ליצור תשתית פרואקטיבית. כלומר לאו דווקא לטפל במוקד שבו היו כמה תאונות דרכים. לפעמים צריך לקחת מקטע שצריך לטפל בכולו, הגברת שוליים משוננים בכבישים חד־מסלוליים, הקמת מפרצי עקיפה.

"כמובן יש יתרונות משמעותיים בהרחבה של כבישים לדו־מסלוליים והפרדה קשיחה ביניהם - ונעשתה עבודה בנושא. אין מתכון אחד שנכון לכל הכבישים הבין־עירוניים, ובכל אופן שני שלישים מהתאונות מתרחשות שם, ונקודת התורפה הכי גדולה של מדינת ישראל בהם זה היעדר מצלמות אכיפה".

בתחום העירוני נראה שישראל רחוקה הרבה יותר מצעדים שניתן לעשות. "חזון אפס בתאונות דרכים מדבר על אפס מקרים של היפגעות בלתי הפיכה או חמורה וזהו חזון, אבל יש ערים שהצליחו לסגור שנה בלי הרוגים, כזו היא הלסינקי על 700 אלף תושביה, אז זה בהחלט אפשרי", הוא מסביר. "אמצעי משמעותי הוא מיתון תנועה והגבלת מהירות ל־30 קמ"ש. זהו פתרון שמיושם בלא מעט ערים.

"יוון אימצה זאת בחוק שקובע שברירת המחדל היא שהמהירות המותרת בערים לא תעלה על 30 קמ"ש, אלא בכבישים מסוימים שם נקבעת מהירות מיוחדת. החוק לבדו לא מספיק, והוא צריך להיות מלווה בתשתיות כי אם אתה בונה כביש של כמה נתיבים לכיוון ואתה אומר לנהגים לנסוע 30 קמ"ש זה כנראה לא יקרה. צריך לגרום להולכי הרגל ללכת בנינוחות. צריך את כל החבילה הזו וזה המרכיב העיקרי והמרכזי שצריך להיות מיושם בערים כדי לשפר בהן את הבטיחות".

היית ממליץ לאמץ חוק דומה לזה שחל ביוון?
"כן, בהחלט. ברירת המחדל צריכה להיות 30 קמ"ש בערים. אם יש ציר תנועה מרכזי שמוגדר כחריג אז אפשר לשקול את העלאת המהירות בו. הגבלה כזו תשפר דרמטית את הבטיחות בפועל וגם את הבטיחות הנתפסת שהיא חשובה אף היא. כהולך רגל, כשאתה יודע שהמהירות המותרת נמוכה אתה יכול ללכת בבטחה, ומרגיש גם נוח יותר לרכוב על אופניים. יש לזה ערך מאוד גדול למדינה. ולכן אם נאמץ את החוק היווני זה יהיה מעולה גם לבטיחות בדרכים וגם לתועלות אחרות".

אתה יכול להצביע על מקומות בארץ שבהם נעשתה איזושהי התערבות שהביאה לירידה מובהקת בתאונות דרכים?
"בדקנו למשל טיול במוקדי סיכון בכבישים בין־עירוניים ויש עבודות שהביאו לתוצאה טובה, אבל יש לנו הרבה מאוד חוסרים בידע כדי לתת תוצאות חד משמעיות כאלה.

"אבל יש המון דוגמאות שהוכחו בעולם. הרי לא כל פעם שאתה הולך לרופא ומקבל תרופה אתה עושה מחקר על האם התרופה טובה, כי יש ידע מצטבר. גם ברחוב זה ככה. אנחנו יודעים שפסי האטה טובים לבטיחות בדרכים וראינו את זה בכל העולם, אז אנחנו יודעים שזה טוב גם אם לא בדקנו כל פס האטה שהוקם בארץ".

האם אפשר לזהות את הפרופיל של מי שנפגעים במיוחד בתאונות דרכים?
"בהחלט. נהגים צעירים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות. רוכבי האופנועים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות וליתר דיוק רוכבי אופנועים ללא רישיון. כמחצית מרוכבי האופנועים שנפגעים בתאונות רכבו ללא רישיון אופנוע שמתאים לאופנוע שבפועל נסעו בו.

"גם כלי רכב כבד - משאיות ואוטובוסים - מעורבים באופן משמעותי יותר וישנה מעורבות גבוה בחברה הערבית ביחס למשקלה באוכלוסייה הכללית".

"לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה"

"הגישה שצריך לנקוט לטיפול היא גישת 'המערכת הבטוחה'. להקים מערכת סלחנית שמביאה בחשבון שאנשים עושים טעויות ולהקטין את הנזק מהטעות למינימלי. כלומר מלבד טיפול בתשתיות יש לנו גם הדרכה והכשרה, ניהול, חינוך ואכיפה כמובן. בלי אכיפה זה לא יעבוד, אבל גם אכיפה לבדה איננה הפתרון.

"ההסתכלות שלנו חייבת להיות כללית וארוכת טווח לשנים קדימה. מלבד השנתיים האחרונות היינו במספר די יציב בעשור הקודם להן והאוכלוסייה דווקא גדלה אז לכאורה השתפרנו במדד שמנורמל ביחס לאוכלוסייה, אבל בכל זאת מדובר בלפחות 300 הרוגים כל שנה ואי־אפשר לקבל את זה כמצב לגיטימי.

"דיברנו על מהירויות, שזה עמוד תווך מרכזי, הכי מאתגר, הכי קשה, אבל הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב.

"מעבר לתשתיות צריך גם לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה ולמהירות שלו. זו משימה שאנחנו יכולים לעמוד בה. אנחנו יכולים להיות מצטיינים בבטיחות בדרכים. יש מספיק דברים שמדינת ישראל מצוינת בהם. אין סיבה שהיא לא תיהיה מצויינת בבטיחות בדרכים. חיי אדם זה ערך שאנחנו כישראלים שמים אותו במקום מאוד מאוד גבוה, ואם נעשה את זה גם בבטיחות בדרכים - אני בטוח שנראה תוצאות משמעותיות".

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

ברגע האחרון: אנרג'יאן תייצא גז דרך צינור ניצנה

אנרג'יאן חתמה על הצטרפות לצינור הגז "ניצנה" בנגב בין מצרים לישראל ● המקום בצינור, יעלה לחברה כ-100 מיליון דולר, אותם תממן בעיקר מהלוואה מבנק הפועלים ● על פי הודעת אנרג'יאן, ההסכם צפוי "לתמוך בצמיחת החברה ולתרום לפיתוח שוק האנרגיה המקומי והאזורי כאחד"

פיצ'רים שונים של הדפדפן אטלס / צילום: צילום מסך

זה מה שחשבנו על דפדפן ה־AI שהושק השבוע

חברת OpenAI השיקה השבוע את הדפדפן אטלס, שמבוסס על בינה מלאכותית ומטמיע את ChatGPT כמעט בכל פעולה ● כרגע הוא קיים רק במחשבי אפל, אבל אפשר כבר לדבר על תחרות לכרום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

החודש שהקפיץ את התשואות לטווח ארוך והקאמבק הקטן של אלטשולר שחם ● מה קורה מאחורי גל המימושים באחת החברות החמות בבורסה ● יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מציע להתרחק ממניות ישראליות ● צמצום הטבת המס על קרנות השתלמות חזר לשולחן: מי באמת ייפגע? ● וגם: מנהל ההשקעות שבטוח: היכונו לירידה חדה בריבית

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סטודנטים? חברות הבינה המלאכותית מציעות לכם את המודלים שלהם בחינם

שימוש בכלי AI על ידי סטודנטים הפך כבר מזמן לסטנדרט וחלק מחברות הבינה המלאכותית מציעות להם את השירות בחינם ● לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, גלובס אסף לכם את ההטבות שמציעות חברות הבינה המלאכותית לסטודנטים בישראל

ריי דאליו / צילום: Reuters, Andrew Kelly

משקיע העל והמיליארדר שיודע איך כלכלות מסתבכות ונותן עצה למשקיעים

חדלות פירעון של מדינות חזרה על עצמה מאות פעמים, לא אחת בגלים ● כשהחוב של ממשלת ארה"ב הוא כמעט 38 טריליון דולר, שהם למעלה מ-124% מהתוצר, הוא גדל מעבר ליכולת לתחזק ולשרת אותו, ויש סכנה ממשית לקריסה ● לריי דאליו, מייסד ברידג'ווטר, יש הצעה למשקיעים במדינות כאלה ● כתבה שנייה בסדרה

''אסונות קטנים''. חזיתות רבות / צילום: באדיבות נטפליקס

"אסונות קטנים": על שיפוטיות ומודל אמהות בלתי אפשרי

"אסונות קטנים" סדרה הדשה שעלתה ביס מפרקת את המודל של האמא המושלמת ועוסקת בבריאות הנפשית של אמהות אחרי לידה ● גיבורת הסדרה ג'ס אמא טריה שסובלת מ-OCD וחרדות ולא מצליחה לתווך את מצבה לסביבתה שמתרחקת ממנה ומבקרת אותה בחומרה

שלומית ארז ערמון / צילום: הדר בדר

היא למדה משאבי אנוש אבל הרגישה לא שייכת. ואז היא גילתה את שוק ההון

לפני שבע שנים היא ייסדה בית השקעות עם אלדד תמיר, אבל "הקורונה עצרה הכול וקיבלנו ברקס. המשכורת שלי צנחה כמעט לאפס", מספרת שלומית ארז־ערמון ● למיזם הבא שהקימה כבר יש עשרות אלפי לקוחות, "30% מהם מתחת לגיל 24" ● שיחה קצרה עם מייסדת ומנכ"לית משותפת בפלטפורמת המסחר הדיגיטלית בלינק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הריבית בארה״ב כנראה תרד השבוע שוב, ומי המניות שיקפצו מחר בת״א?

השווקים בוול סטריט ניצבים בפני שורה של אירועים אשר עשויים לקבוע את כיוון המדדים בתקופה הקרובה ● מה שיחל עם פרסום החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, צפוי להמשך עם פרסום תוצאותיהן של ענקיות הטכנולוגיה שהובילו בשנים האחרונות את העליות במדדים ● בבורסה בתל אביב עיני המשקיעים ימשיכו לפנות לכיוון עזה

התחרות על הטסים גוברת והמחירים צונחים / צילום: Shutterstock

אלה כנראה מחירי כרטיסי הטיסה הטובים ביותר שתמצאו מאז תחילת המלחמה

חברות התעופה האירופיות חוזרות לנתב"ג, לצד ענקיות זרות שמתחילות לפעול בישראל לראשונה ולצד חברות ותיקות שמגבירות את תדירות הקווים ● העלייה בהיצע הביאה להוזלה דרסטית של הטיסות ליעדים מבוקשים ● איך מושפעות החברות הישראליות, שעד כה נהנו כמעט מבלעדיות?

מערכת ההגנה האווירית BARAK MX / צילום: התעשייה האווירית

המדינה האירופית שחשבה לרכוש מערכת מהתע"א, וחזרה בה

דנמרק שחשבה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית מתוצרת התעשייה האווירית ברק MX החליטה לפנות לפתרונות אחרים ● ההצעה הישראלית למערכת ההגנה האווירית קסמה לדנים, בשל פתרון "סופט קיל" לרחפנים, שלא נמצא בידיהם אולם הוחלט לפנות לכיוון אחר, שטרם ברור מהו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: תמר מצפי

למה מחירי הדירות בתל אביב ירדו השנה? התשובה של יעקב אטרקצ'י

יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלים של חברת אאורה, מספר בראיון לגלובס מדוע הוא מתייחס לסיום המלחמה כאל הזדמנות כלכלית, קורא להורדת ריבית מיידית, מתריע מפני חזרת הפועלים הפלסטינים, ומסביר מדוע העתיד של שוק הנדל"ן נמצא בפריפריה ולא בתל אביב

מסוף הרכב בנמל ג'בל עלי בדובאי / צילום: יח''צ

האם בקרוב יגיעו לישראל רכבים מדובאי ואיזה סגמנטים יושפעו?

משרד התחבורה בוחן מתן אישורי יבוא לרכב בתקינה של מדינות המפרץ, סין והודו – מהלך שעשוי להוזיל מחירים ולפתוח שווקים חדשים אך גם לעורר ביקורת בינלאומית ● דיפאל משיקה קרוס־אובר חשמלי חדש במחיר תחרותי ● ניסאן מתכוננת לקאמבק בישראל ב־2026 ● וגם: ועדת הכספים דורשת מתווה להצלת נמל אילת ● השבוע בענף הרכב

ויקראם סוד / צילום: פרטי

ראש ה"CIA" לשעבר של הודו: "הודו וארה"ב בילו 25 שנה בניסיון לבנות אמון מחדש. כל זה נעלם"

ויקראם סוד, שהיה מהאנשים החזקים בהודו והוביל את גוף איסוף המודיעין, מביט בדאגה בארה"ב של טראמפ דוחפת את הודו לזרועותיה של סין ● לנשיא המכהן, שלקח קרדיט על עצירת המלחמה מול פקיסטן, הוא אומר: "זה מה שהוא אוהב לטעון, אבל לא היה לו ממש קשר לאירוע"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הנשיא טראמפ ייפגש עם נשיא סין בשבוע הבא

הנאסד"ק קפץ בכ-0.9% ● מניות המחשוב הקוונטי זינקו בעקבות דיווח בוול סטריט ג'ורנל כי ממשל טראמפ במגעים לרכוש החזקות בחברות בתחום ● סופר מיקרו קומפיוטר נפלה במעל 7%, לאחר שהורידה תחזיות לרבעון הראשון של 2026 ● מחירי הנפט זינקו במעל 5%, בעקבות הסנקציות של טרמאפ על רוסיה ● בנק אוף אמריקה: מדד S&P 500 קרוב לשיא – רוב הסימנים על "שוק דובי" כבר מהבהבים

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

שני מגדלים בת"א ובטבריה מוכיחים עד כמה שוק הדיור שלנו מתנהל באפילה

דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס בתחום הדיור מלא חורים ● כשמולו ישנם בעיקר גורמים שמדברים מפוזיציה - קבלנים, שמאים, עו"ד - הבעייתיות של "הנתונים הרשמיים" מתסכלת

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם שרון שקד / צילום: פרטי

איך משיגים שביעות רצון בקרב 96% מהעובדים גם בחברה שגדלה כל הזמן?

הפודקאסט הפופולרי "פופקורן" מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אם אתה רואה משהו לא טוב - תפעל, לא מספיק להצביע על בעיות", אומרת שרון שקד, סמנכ"לית משאבי אנוש ביוניקורן הסייבר סקיורטי סייארה ● בשיחה עם ליאור פרנקל היא מסבירה איך מצליחים לצמוח בקצב מסחרר בלי לטשטש את הדנ"א, ולמה אנשים עם ניסיון של שנים בענקיות הטכנולוגיה יכולים דווקא להוות בעיה • פופקורן

דירת 4 חדרים בשכונה ב' בבאר שבע / צילום: פרטי

פחות ממיליון שקל: בכמה קנה משקיע דירת 4 חדרים בשכונה ב' בבאר שבע?

בשכונה ב' בבאר שבע נמכרה דירת 4 חדרים בשטח של 88 מ"ר תמורת 880 אלף שקל ● הדירה מושכרת לסטודנטים שלומדים בעיר תמורת 3,000 שקל לחודש ● הקונים הם זוג צעיר מהמרכז, שהבין שאינו יכול לרכוש דירה למגורים באזורם ולכן השקיע בדירה להשקעה בבאר שבע ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

גורם ישראלי: "שחרור החטופים החללים היום לא סופי"

במידה וחמאס לא ימשיך בהשבת החטופים: ישראל עשויה להטיל סנקציות ● צה"ל חיסל באמצעות כלי טיס מחבל שעסק בניסיון שיקום יכולות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● עימותים באיטליה בין המשטרה למפגינים פרו-פלסטינים שצעדו לעבר השגרירות הישראלית ברומא ● מזכיר המדינה האמריקאי רוביו למשפחות החטופים החללים: "בוחנים את הדרכים בהם ניתן להגביר את הלחץ על חמאס לשחרר חטופים חללים" ● חמאס עשוי לשחרר היום שני חטופים חללים, גורמים ישראליים: "השחרור לא סופי" ● עדכונים שוטפים

סוויני במודעה מהקמפיין. משחק מילים על ''ג'ינס טובים'' ו''גֶנים טובים'' / צילום: Reuters, Staff

כך סידר ביקור בישראל למנכ"ל אמריקן איגל הכנסות לא צפויות של מיליון דולר

אמריקן איגל הצליחה לעורר מהומה בקמפיין האחרון, כשרבים טענו לגזענות וסקסיזם ואפילו טראמפ התייחס ● אלא שהמכירות רק השתפרו מאז, והמותג הרוויח כמיליון לקוחות חדשים ● כעת המנכ"ל ג'יי שוטנשטיין מגיב לראשונה, "עומדים מאחורי מה שעשינו", וגם משתף ביעד שלו: "לשים ג'ינס על כל טוכעס בארה"ב"

''המשחק מעוות את הערכים של הילדים''. רובלוקס / צילום: Shutterstock

זה נראה כמו משחק תמים, אז למה הורים רבים חושבים שזו מלכודת?

עם שווי של כ־90 מיליארד דולר ויותר מ־100 מיליון משתמשים ביום, רובלוקס היא הרבה מעבר לעוד משחק וידאו ● מאחורי ההצלחה מסתתרת מציאות מטרידה: תכנים אלימים ומיניים שעולים באין מפריע, התמכרות, לחץ חברתי וקריסת גבולות בין דמיון למציאות ● כך סוד ההצלחה של רובלוקס הפך לסכנה הגדולה של הפלטפורמה