גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת המרפסת בלב ת"א: איך זה קרה, ומי אחראי?

בשבת האחרונה קרסה מרפסת מבניין ברחוב דיזנגוף בתל אביב ונפלה על מסעדת "יאשקה" שבקומת הקרקע ● מה גרם לקריסה, מי נושא באחריות לנזק, והאם המקרה עשוי להשפיע על מחירי הדירות והתחדשות עירונית באזור? ● גלובס עושה סדר

קריסת המרפסת מעל מסעדת ''יאשקה'' ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: נעמה שמגר
קריסת המרפסת מעל מסעדת ''יאשקה'' ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: נעמה שמגר

בשבת האחרונה קרסה מרפסת מבניין ברחוב דיזנגוף 105 בתל אביב ונפלה ישירות על מסעדת "יאשקה" שבקומת הקרקע. בנס לא היו נפגעים, אך המקרה עורר בהלה בקרב תושבי האזור והציף מחדש את החשש הגובר בנוגע לבטיחות המבנים הישנים בלב העיר תל אביב. במקביל, מאחורי הקריסה עומדות שאלות נוספות: מה גרם לאירוע, מי נושא באחריות לנזק ולשיפוץ, והאם לתקרית תהיה השפעה על מחירי הדירות באזור? גלובס עושה סדר.

השיפוץ עוד רחוק: מה קורה במגדלי דה וינצ'י אחרי פגיעת הטיל?
האחריות חוזרת ליזמים: מהפכה בבטיחות באתרי הבנייה

מה גרם לקריסת המרפסת?

הבניין שבו קרסה המרפסת ממוקם באחת הפינות המוכרות ברובע 3 של תל אביב, בצומת הרחובות דיזנגוף ופרישמן - אזור שוקק חיים בלב העיר. הוא נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ, מאבות הסגנון הבינלאומי בעיר, כאשר בקומת הקרקע שלו פועלת מסעדת יאשקה שווארמה וגריל, שפתחה בו את סניפה הראשון בשנת 2011 ומאז הפכה למוסד שהתרחב לסניפים נוספים ברחבי הארץ. מעל קומת המסחר ישנן שתי קומות של דירות מגורים.

בחודש אפריל האחרון הוצא צו מבנה מסוכן לבעלי הדירות בבניין על ידי עיריית תל אביב בו נכתב כי "בביקורת שנערכה ביום 27/03/2025 נמצא כי הבניין בכתובת: רחוב פרישמן מס' 39, רחוב דיזנגוף מס' 105 (מבנה לשימור) מהווה סכנה למחזיקים או לציבור או לנכסים סמוכים וככזה הו הוא מוכרז כמבנה מסוכן לנפש ולרכוש". עוד צוין כי העירייה דורשת בדיקת יציבות הבניין והעברת תוצאות בתוך 30 יום, וכי במידה והצו לא יבוצע העירייה תפעל משפטית כנגד בעלי הנכס.

בנוסף, מעבר לדרישה לביצוע בדיקת יציבות על ידי מהנדס, בעיריית תל אביב דרשו מן בעלי הבניין לבצע שורת עבודות לחיזוק הבניין תוך 30 יום, שכללו בין היתר את שיקום המרפסת שקרסה: "מרפסות זיזיות בחזיתות הבניין: לשקם את משטחי הבטון הלקויים; ולשקם את מעקות הלקויים במקומות הנדרשים", כך נכתב מפורשות בצו.

ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים ובעלי משרד דוד מהנדסים, מסביר בשיחה עם גלובס כי מבנים רבים בתל אביב נבנו לפני עשרות רבות של שנים, לעיתים לפני 80-90 שנה, תוך שימוש בחומרים ירודים ובשיטות בנייה פשוטות יחסית, בשל מגבלות התקופה. "רבים מהם תוכננו לתוחלת חיים של כ-50 שנה, ולא עמדו בתנאים של שחיקה מתמשכת, לחות, וקרבה לים שמאיצה תהליכי קורוזיה בבטון ובברזל", מסביר. אחת הבעיות באותם בניינים ישנים היא המרפסות הבולטות, החשופות ישירות לפגעי מזג האוויר - במיוחד גשם, שמש ומליחות - ולרוב ללא איטום מספק, מוסיף. "במקרים רבים, הברזל התומך במרפסות ממוקם בחלקן העליון, מה שמגביר את הסיכון להיחלשות מבנית ולקריסה".

למרות דרישת העירייה, בעלי הדירות לא ביצעו את הבדיקה הנדרשת במסגרת הזמן שהתבקשו, כך נטען על ידי עיריית תל אביב: "בחודש אפריל 2025 ובעקבות ביקורת שנערכה בבניין השוכן ברחוב דיזינגוף 105, נדרשה בעלת הזכויות לבצע בדיקת יציבות על חלקיו השונים וזאת באמצעות מהנדס בניין פרטי מוסמך ולפעול בהתאם לממצאי הבדיקה על פי הנחיותיו ובפיקוחו. בנוסף, התבקשה בעלת הזכויות להמציא ליחידת מבנים מסוכנים את ממצאי הבדיקה ותוצאותיה.

בחודש יולי 2025, לאחר מסירת הדרישה לביצוע בדיקת היציבות לנציג בעלת הבניין, ובמסגרת ביקורת חוזרת, נמצא כי העבודות בבניין לא בוצעו וכי לא חל שינוי במצבו. משבעלת הבניין לא קיימה את הדרישה כחובתה על פי דין, התיק יועבר לטיפול משפטי על פי נהלי העירייה".

כאן דוד מסביר כי "רבים מהמבנים הם בבעלות משותפת של מספר יורשים או בעלי דירות, ולעיתים אין גורם אחד שמסוגל או מוכן לשאת בעלויות התיקון. גם כשמוצא צו מבנה מסוכן על ידי העירייה, אין בכך ערובה לפעולה מהירה - במיוחד אם מדובר בצו שלא מחייב פינוי מיידי. במקרים כאלה, הבניין נותר מאויש, אך נדרשת התארגנות של הבעלים לתיקון, שלעיתים לא מתבצע כלל. העירייה יכולה לפעול משפטית, אך מדובר בהליך ארוך ומורכב, שיכול להימשך שנים בבתי המשפט. בינתיים, הבניינים ממשיכים לעמוד - לעיתים על סף קריסה".

מה המשמעות של צו למבנה מסוכן?

צו למבנה מסוכן הוא הכרזה רשמית של הרשות המקומית על כך שמבנה מסוים מהווה סכנה לחיי אדם או לרכוש. ההכרזה ניתנת בעקבות ממצאים כמו סדקים חמורים, חלקים בבניין שמתפוררים, רטיבות שפוגעת ביציבות, קורוזיה במבנה או מרפסות רופפות. עם הוצאת הצו, מחויבים בעלי הנכס או המחזיקים בו לבצע תיקונים תוך זמן מוגדר - לרוב עד 30 יום, ולעיתים באופן מיידי אם קיימת סכנה ממשית. הצו עלול גם לכלול מגבלות שימוש, כמו איסור מגורים או סגירת חלקים מסוימים במבנה.

במקרים שבהם בעלי הנכס אינם פועלים לתיקון הליקויים, העירייה רשאית להתערב ולבצע את העבודות בעצמה - תוך חיוב הבעלים בעלויות, ואף לנקוט צעדים משפטיים כמו קנסות, צווים לפינוי או תביעות.

למרות קריסת המרפסת המטרידה, החוק בישראל אינו מחייב את העיריות לבצע בדיקות שוטפות לכלל המבנים בשטחן - גם כאשר מדובר בבניינים ישנים מאוד. האחריות לתחזוקת המבנה ולשמירה על בטיחותו מוטלת בראש ובראשונה על בעלי הנכס או נציגות הדיירים. עם זאת, כאשר מתקבלת תלונה מצד הציבור או זוהה סיכון ממשי על ידי גורמי הפיקוח, חלה על העירייה חובה לשלוח מהנדס מבנים מסוכנים ולפעול בהתאם לממצאים - כולל הוצאת צו מבנה מסוכן במידת הצורך.

בתל אביב פועלת מחלקה ייעודית למבנים מסוכנים, בה מתקיימות בדיקות יזומות באזורים בעלי ריכוז גבוה של מבנים ישנים. אך בפועל, מדובר בסריקות נקודתיות ולא במדיניות סדורה שכוללת את כל מבני העיר. כך נוצר מצב שבו אלפי מבנים שנבנו לפני עשרות שנים רבים מהם בלב העיר - עומדים ללא בדיקה תקופתית, כל עוד לא דווח על סכנה מיידית.

מי נושא באחריות?

עו"ד משה רז כהן , מבעלי משרד רז כהן פרשקר ושות', מסביר בשיחה עם גלובס כי במקרים בהם הנכס מושכר, בעלי הדירות חייבים ראשית ליידע את השוכרים על קיומו של הצו - אחרת הדבר עלול להיחשב כהפרת חוזה. "סוחר או דייר שיגלה כי המבנה הוגדר מסוכן - יכול לעזוב את הנכס ואף לתבוע פיצויים, גם אם בפועל לא נגרם נזק". עוד הוא מציין כי על בעל הדירה גם לפצות את הדייר במקרה שנגרם נזק לרכוש בבעלותו של השוכר כתוצאה מקריסת חלק מהמבנה.

עו"ד דורון טל, מבעלי מוסרי, טל עורכי דין, מוסיף כי "נשאלת פה שאלה לגבי על מי מוטלת האחריות של קריסת המרפסת - של כלל דיירי הבניין או של בעל הדירה של המרפסת שקרסה", מסביר. "המרפסת הזאת הרי שייכת לדירה ספציפית, אבל את הצו מבנה מסוכן לא מקבלת רק דירה אחת, אלא כלל בעלי הדירות שהיו אחראים גם הם לטפל באלמנטים השלדיים שמחזיקים את הבניין". עוד הוא מציין כי גם התקרה של המרפסת למעשה שייכת לכלל הבניין ונחשבת לחלק מהרכוש המשותף, מה שמעלה גם מספר שאלות בנוגע למי שאחראי על הנזק.

מה צפוי בעתיד?

השמאי והמשפטן ארז כהן מסביר בשיחה עם גלובס כי רובע 3 בתל אביב, הכולל אזורים ותיקים כמו דיזנגוף ופרישמן, מאופיין בבניינים בני עשרות שנים, שרבים מהם לא עברו תהליכי התחדשות עירונית או חיזוק מבני משמעותי. "מצבם ההנדסי של מבנים אלו הולך ומתדרדר, בעיקר בשל שחיקה טבעית של בטון וברזל לאורך השנים, ובשל הקרבה לים - שמאיצה תהליכי קורוזיה", מסביר. לדבריו, קריסות כמו זו בשבת האחרונה עלולות לחזור. "מדובר בבעיה רחבה שממחישה את הצורך הדחוף לקדם התחדשות עירונית, גם לצורך עמידות לרעידות אדמה, אבל לא פחות מכך - לצורך שמירה על בטיחות יומיומית."

עוד מסביר כהן כי אחד הגורמים לכך שהתחדשות עירונית מתקדמת בקצב איטי ברובע 3, בהשוואה למשל לרובע 4, הוא היעדר כדאיות כלכלית. "תוכנית המתאר המאושרת מקנה זכויות בנייה מוגבלות בלבד באזור, לרוב תוספת ממ"דים וחיזוק קל, שאינם מאפשרים פרויקטים רווחיים ליזמים. המחסור בזכויות, יחד עם דרישות מחמירות על חניה ותכנון, יוצר מצב שבו גם בעלי נכסים שרוצים לחדש - לא מצליחים לקדם מהלך כזה בפועל. "זו נורה אדומה לעירייה - ברובע הזה רמת ההתחדשות נמוכה, והסיכון גבוה."

האם קריסת המרפסת תשפיע על המחירים באזור?

כהן מסכם כי באופן מפתיע, המצב ההנדסי הירוד של מבנים ישנים עדיין לא מתורגם לירידות מחירים בשוק. "אמנם ישנה האטה במספר העסקאות באזור, אך המחירים בדירות ישנות עדיין גבוהים - לעיתים מעל 50 אלף שקל למ"ר - ונראה שעדיין לא נרשמה ירידת ערך מהותית", מסביר. עם זאת, להערכתו הסטגנציה בשוק, לצד החשש הגובר מקריסת מבנים ישנים נוספים באזור צפויה ללחוץ על המחירים מטה.

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%