ח''כ עמית הלוי, הליכוד. "שבע תשע", 30.07.25 ,103FM / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
אם ישראל תכבוש את כל עזה, מה יהיה שם ביום שאחרי? ח"כ עמית הלוי הציע "לקחת שליטה ואחריות" על הרצועה. הלוי טען שהעלויות הן לא משמעותיות, וציין: "מאז 67' ועד 93', כלומר עד הסכמי אוסלו, היו לנו ברצועת עזה שתי חטיבות, גם הן לא היו מלאות, לא אוגדות". "העלות הייתה שולית", הוא סיכם. האומנם?
● "דואגים למשפחות שלנו": איך בודקים עובדות תחת משטר מאיים?
נחזור להתחלה. כפי שאומר לנו אל"מ (במיל') דוד חכם, ששירת במנהל האזרחי בעזה כיועץ לעניינים ערביים וכיום עמית מחקר ב־ICGS, "אחרי שישראל כבשה את רצועת עזה במלחמת ששת הימים ב־1967, הייתה יחידה צבאית מרחבית ששלטה בשטח הרצועה". פרופ' קובי מיכאל, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מציין שאותו מושל צבאי "היה אחראי לכל ההיבטים, צבאי ואזרחי כאחד".
ואז, אומר חכם, "ב־1981 הממשל הצבאי פוצל לכוח צבאי שמקיים שליטה בשטח צבאית־ביטחונית, ולמנהל אזרחי שהיה אחראי על מתן השירותים לאוכלוסייה המקומית על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. באותן שנים פעלה בעזה חטיבה מרחבית (חטמ"ר) אחת שהייתה אחראית על שלוש גזרות מרכזיות: צפון, מרכז ודרום.
עד כה, המצב דומה למה שהלוי תיאר. אבל כאן אנחנו מגיעים לאי־דיוק שלו. את הקו בין כוחות דלילים לכוחות מאסיביים הלוי מתח בהסכמי אוסלו, אבל מתברר שהתגבור החל עוד לפני - בדצמבר 1987, פרוץ האינתיפאדה הראשונה. חכם מעיד כי "החטמ"ר הוחלפה באוגדה מרחבית", ובנוסף "הוקמו חטמ"ר לכל גזרה השוהה בעיר המרכזית בגזרה שלה ויחידת שמשון". לדבריו, מה שקרה אחרי אוסלו הוא ש"כוחות צה"ל נסוגו מהרצועה ב־1994, והחטמ"רים התפנו מהשטח. בעקבות זאת, כוחות צה"ל התמקדו בהגנה על ההתנחלויות שנותרו ברצועה ובהבטחת מרחב הגבול".
כך או כך, מיכאל סבור שכלל לא נכון להשוות את מה שהיה אז למה שעומד כיום על הפרק: "מה שמדברים עליו עכשיו ככיבוש צבאי וממשל צבאי, לשיטתי, אינו מנהל אזרחי. זה ממשל צבאי במתכונת הרזה והמצומצמת על פי הדין הבינלאומי. הוא אחראי, לפחות עד השגת שליטה אפקטיבית על השטח, למזון, מים, תרופות ומחסה לאוכלוסייה המקומית. זה לא דומה למנהל האזרחי וזה לא אמור להיות דומה אליו".
גם חכם טוען כי "המצב היום שונה לחלוטין מהסיטואציה שהייתה אחרי מלחמת ששת הימים וגם מתקופת האינתיפאדה הראשונה. עברו 38 שנה מאז, והתמונה בשטח השתנתה לגמרי".
מטעם ח"כ עמית הלוי נמסר: "העלויות והמחירים של שליטה שמתפרסמים בתקשורת וגם בדברים שכתבתם אינם אמת ומביך בעיניי שזו מנת חלקו גם של טור זה" (התגובה המלאה תובא בתחקיר המלא).
השורה התחתונה: דברי הלוי לא מדויקים. תגבור הכוחות המאסיבי בעזה בא בעקבות האינתיפאדה הראשונה, ולא בעקבות הסכם אוסלו. בכל מקרה, המצב בשטח כיום לא דומה לזה של שנות ה־70 וה־80.
תחקיר: עדין קליין