גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפוקליפסת הקוונטים מגיעה. תהיו מפוחדים מאוד

מה יקרה כשמחשבים קוונטיים יוכלו סוף סוף לפצח הצפנה ולפרוץ אל הסודות השמורים ביותר בעולם? זה נקרא יום-Q - כנראה החג הכי גרוע אי פעם ● 5 סיפורים עוצרי נשימה מהעולם 

היום שבו יפוצחו ברגע הסודות השמורים בעולם / אילוסטרציה: Shutterstock
היום שבו יפוצחו ברגע הסודות השמורים בעולם / אילוסטרציה: Shutterstock

WIRED הוא מגזין אמריקאי חודשי מהחשובים בעולם הטכנולוגיה והתרבות הדיגיטלית

יום אחד בקרוב, במעבדת מחקר ליד סנטה ברברה או סיאטל, או במתקן סודי בהרים בסין, זה יתחיל: הפיצוח הפתאומי של סודות העולם, הסודות שלכם.

מומחי אבטחת סייבר קוראים לזה יום ה־Q, היום שבו מישהו יבנה מחשב קוונטי שיוכל לפצח את צורות ההצפנה הנפוצות ביותר. אלגוריתמים מתמטיים מורכבים שמרו על המידע האינטימי של האנושות במשך עשרות שנים, אך ביום ה־Q הכול עלול להפוך לפגיע: דואר אלקטרוני, הודעות טקסט, פוסטים אנונימיים, היסטוריות מיקום, ארנקים של ביטקוין, דוחות משטרה, רשומות רפואיות, תחנות כוח וכל המערכת הפיננסית העולמית.

"אנחנו משחקים פה במעין רולטה רוסית", אומר מישל מוסקה, שהיה שותף לכתיבת הדוח האחרון של Global Risk Institute (המכון הגלובלי לניהול סיכונים), שכותרתו "ציר הזמן של האיום הקוונטי", ומעריך כמה זמן נותר לנו. "כנראה תנצחו אם תשחקו רק פעם אחת, אבל זה לא משחק שכדאי לשחק".

כשמוסקה ועמיתיו ראיינו מומחי אבטחת סייבר בשנה שעברה, התחזית הייתה מפוכחת: סיכוי של אחד לשלושה שיום ה־Q יקרה לפני 2035. ומה לגבי הסיכויים שזה כבר קרה בחשאי? כמה אנשים שדיברתי איתם העריכו אותם בכ־15%, בערך אותו הסיכוי שיתקבל מסיבוב אחד של הצילינדר באקדח.

מלחמות הבינה המלאכותית של התאגידים גנבו את הכותרות בשנים האחרונות, אבל חשוב שנשים לב שגם מרוץ החימוש הקוונטי מתחמם. הבינה המלאכותית של ימינו מרחיבה את גבולות המחשוב הקלאסי, זה שפועל על אפס ואחד. הטכנולוגיה הקוונטית מייצגת סוג שונה לחלוטין של מחשוב. באמצעות ניצול המכניקה של העולם התת־אטומי היא יכולה לפעול על אפס, על אחד או על כל מצב ביניהם.

השיטה הזאת הופכת את המחשבים הקוונטיים לגרועים למדי באחסון נתונים, אך פוטנציאלית טובים מאוד במציאת המתכון לחומר עתידני חדש (או סיסמת הדוא"ל שלכם), למשל. על המחשב הקלאסי נגזרו חיים של חישוב בשלבים: מנסים סט אחד של מרכיבים, הוא נכשל, זורקים הכול, מנסים שוב. מחשבים קוונטיים, לעומת זאת, יכולים לבחון בו זמנית הרבה מתכונים פוטנציאליים.

לכן, באופן טבעי, ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, וואווי, IBM ומיקרוסופט רודפות אחר השימושים החיוביים של הקוונטום - לא רק למדע החומרים, אלא גם לתקשורת, פיתוח תרופות וניתוח שווקים. סין משקיעה בכך משאבים עצומים, וגם ארה"ב והאיחוד האירופי התחייבו לממן במיליונים את התעשיות הקוונטיות המקומיות. מי שינצח במרוץ לא יקבל רק את מנוע החדשנות שיכול להציל את העולם, אלא גם את מכונת פיצוח הקודים הגדולה ביותר בהיסטוריה. לכן הגיוני לתהות: איזה סוג של יום Q תקבל האנושות, והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להתכונן אליו?

השמדה בבת אחת או סדרת אירועים מסתוריים?

אם היה לכם מפתח אוניברסלי, הייתם מספרים לכולם, או שאולי הייתם שומרים אותו חבוי בכיס שלכם לכמה שיותר זמן.

מנקודת מבטו של אדם רגיל, יום ה־Q לא בטוח שיהיה מזוהה ככזה. אולי הוא ייראה כמו סדרה של סיפורי חדשות מוזרים, ולכאורה לא קשורים, הפרוסים על פני חודשים או שנים: רשת האנרגיה של לונדון קורסת ביום הבחירות; צוללת אמריקאית במשימה חשאית עולה אל פני השטח ומוצאת את עצמה מוקפת בספינות אויב; חומרים מביכים יופיעו ברשת בכמויות הולכות וגדלות - מסרים מודיעיניים מסווגים, סיפורים שהממשל ניסה לטייח, תמונות דיק פיק של מיליארדרים ועוד. בתרחיש כזה ייתכן שיחלפו עשרות שנים עד שנוכל לקבוע בדיוק מתי היה יום ה־Q עצמו.

מחשב קוונטי. ''מכונת פיצוח הקודים הגדולה ביותר בהיסטוריה'' / צילום: ap

ואולי בעל המפתח האוניברסלי יעדיף אפקט של סרט אסונות: הכול, בכל מקום, בבת אחת - להרוס את רשת החשמל, לנטרל את המשגרים של הטילים, להפיל את מערכת הבנקאות, לפתוח את כל הדלתות ולשחרר את הסודות.

נניח שאתם מבקשים ממחשב קלאסי לפתור בעיה מתמטית פשוטה: חלק את המספר 15 לגורמים הראשוניים הקטנים ביותר שלו. המחשב ינסה את כל האפשרויות אחת־אחת וייתן לכם תשובה כמעט מיידית: 3 ו־5. אם לאחר מכן תבקשו מהמחשב לפרק לגורמים מספר עם 1,000 ספרות, הוא יתמודד עם הבעיה בדיוק באותו האופן - אבל לחישוב יידרשו אלפי שנים. זה המפתח להרבה מן הקריפטוגרפיה המודרנית.

קחו לדוגמה את הצפנת RSA, שפותחה בסוף שנות השבעים ועדיין משמשת לאבטחת דואר אלקטרוני, אתרים והרבה יותר. ב־RSA אתם (או אפליקציית ההצפנה שבחרתם) יוצרים מפתח פרטי, המורכב משני מספרים ראשוניים גדולים או יותר. מספרים אלה, כשהם מוכפלים זה בזה, הם חלק מהמפתח הציבורי שלכם. כשמישהו רוצה לשלוח לכם הודעה, הוא משתמש במפתח הציבורי שלכם כדי להצפין אותה. רק אתם יודעים את המספרים הראשוניים המקוריים, ולכן רק אתם יכולים לפענח את ההודעה. זאת אומרת, רק אתם - עד שמישהו אחר יבנה מחשב קוונטי שיכול לגזור את המפתח הפרטי מהמפתח הציבורי. וזה לא יקרה במשך אלפי שנים, אלא בתוך דקות. ואז בעצם כל המערכת תקרוס.

האלגוריתם שיודע לעשות זאת כבר קיים. בשנת 1994, עשרות שנים לפני שמישהו בנה מחשב קוונטי אמיתי, עיצב חוקר בשם פיטר שור במעבדות AT&T Bell את אפליקציית Q-Day. האלגוריתם של שור מנצל את העובדה שמחשבים קוונטיים פועלים לא על ביטים, אלא על קיוביטים. במקום להיות מוגבלים למצב של אפס או אחד, הם יכולים להתקיים בשניהם בו זמנית, במצב של סופרפוזיציה (בו קיוביט יכול להיות בו־זמנית - אפס וגם אחד).

כשאתם מריצים פעולה על קומץ קיוביטים במצב קוונטי נתון, אתם למעשה מריצים את אותה הפעולה על אותם קיוביטים בכל המצבים הקוונטיים הפוטנציאליים שלהם. עם קיוביטים אתם לא מוגבלים לניסוי וטעייה. מחשב קוונטי יכול לחקור את כל הפתרונות הפוטנציאליים במקביל. אתם מחשבים התפלגויות הסתברות, גלים של משוב קוונטי, שנערמים זה על זה, והשיא שלהם הוא התשובה הנכונה. עם האלגוריתם של שור, שתוכנן בקפידה כדי להגביר דפוסים מתמטיים מסוימים, זה בדיוק מה שקורה: מספרים גדולים נכנסים בקצה אחד, והגורמים שלהם יוצאים בקצה השני.

המבוכים שאמורים לעצור את המחשבים הקוונטיים

זה קורה בתיאוריה, בכל אופן. קשה מאוד לעבוד בקיוביטים בחיים האמיתיים, משום שההפרעה הסביבתית ולו הקלה ביותר יכולה להסיט אותם ממצב הסופרפוזיציה העדין, שבו הם מתאזנים כמו מטבע מסתובב. אבל האלגוריתם של שור הצית עניין בתחום, ובעשור של 2010 החלו כמה פרויקטים להתקדם בבניית הקיוביטים הראשונים.

בשנת 2016, אולי מתוך תחושת האיום המתהווה של יום ה־Q, השיק המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב (NIST) תחרות לפיתוח של אלגוריתמי הצפנה עמידים בפני מחשבים קוונטים. אלה פועלים בעיקר באמצעות הצבה של מבוכים מורכבים רב־ממדיים, שאפילו הם אינם יכולים לנווט בהם ללא הוראות.

בשנת 2019 טענה מעבדת הקוונטים של גוגל בסנטה ברברה כי השיגה "עליונות קוונטית". השבב שלהם, באורך 53 קיוביטים, יכול להשלים בתוך 200 שניות בלבד משימה שהיו נדרשות כ־10,000 שנה ו־100 אלף מחשבים קונבנציונליים כדי להשלימה. למעבד הקוונטי החדש ביותר של גוגל, Willow, יש 105 קיוביטים. אבל כדי לפצח הצפנה בעזרת האלגוריתם של שור, מחשב קוונטי יזדקק לאלפים או אפילו מיליונים כאלה.

יש כיום מאות חברות שמנסות לבנות מחשבים קוונטיים בעזרת שיטות שונות לחלוטין, וכולן מכוונות לשמירה על בידוד של הקיוביטים מהסביבה: מעגלים מוליכי־על, יונים כלואים, מגנטים מולקולריים, ננו־כדורי פחמן. בעוד ההתקדמות בחומרה נעשית בצעדים קטנים, מדעני מחשב משכללים אלגוריתמים קוונטיים ומנסים להפחית את מספר הקיוביטים הנדרש להפעלתם. כל צעד מקרב את יום ה־Q.

אלה חדשות רעות לא רק עבור קידוד RSA, אלא גם עבור מערכות רבות אחרות שיהיו פגיעות ביום ה־Q. יועץ האבטחה רוג'ר א' גריימס מונה כמה מהן בספרו Cryptography Apocalypse (אפוקליפסת הקריפטוגרפיה): שירותי ה־VPN המאפשרים לפעילים פוליטיים ולחובבי פורנו לגלוש באינטרנט בסודיות, מחוללי מספרים אקראיים המפעילים בתי קזינו מקוונים, כרטיסים חכמים המאפשרים לכם להיכנס דרך דלתות נעולות בעבודה, האבטחה ברשת ה־WiFi הביתית שלכם, האימות הדו־שלבי שבו אתם משתמשים כדי להתחבר למייל.

מומחים מאחת מסוכנויות הביטחון הלאומיות אמרו לי שהם חילקו את האיומים הנובעים מכך לשני תחומים: שמירת סודות ואימות. כריס דמצ'ק, קצין לשעבר בצבא ארה"ב ופרופסור לאבטחת סייבר במכללה למלחמה ימית של ארה"ב, אומר שמחשב יום ה־Q יכול לאפשר לאויב לצותת לנתונים צבאיים מסווגים בזמן אמת: "זה יהיה רע מאוד אם הם ידעו בדיוק איפה כל הצוללות שלנו, אחרי מה הלוויינים שלנו עוקבים, כמה טילים יש לנו ומה הטווח שלהם". מאזן הכוחות הגיאופוליטי במצרי טייוואן למשל עלול להשתנות במהירות.

"מישהו יכול להתחזות ולסגור את שוק המניות"

קיימת גם האפשרות של מתקפות מסוג "לקצור עכשיו, לפענח אחר כך". על פי הדיווחים, האקרים המקושרים לסין אוספים כבר שנים נתונים מוצפנים בתקווה שיום אחד יהיה להם מחשב קוונטי שיכול לפצח אותם. "הם בולעים הכול", אמר לי דמצ'ק.

למשך כמה זמן הנתונים הרגישים שלכם יישארו בעלי ערך? "ייתכן שיהיו כמה מחטים בערמת השחת הזאת", אומר בריאן מולינס, מנכ"ל Mind Foundry, המסייעת לחברות ליישם טכנולוגיית קוונטים. פרטי כרטיס האשראי הנוכחיים שלכם עשויים להיות לא רלוונטיים בעוד עשר שנים, אבל טביעת האצבע שלכם דווקא כן.

האיום על אימות זהות עלול להיות אפילו מפחיד יותר. "בעצם כל דבר שמאשר שאדם הוא מי שהוא טוען שהוא - נשען על הצפנה", אומרת דבורה פרינקה, מדענית מחשב ומומחית לביטחון לאומי במעבדות סנדיה. "חלק מהתשתיות הרגישות והחשובות ביותר שלנו עלולות להיפתח בפני מישהו שמתחזה לבעל הזכויות החוקי ומוציא פקודה כלשהי: לכבות רשת, לפגוע באנרגיה או לסגור את שוק המניות".

רמת הכאוס המדויקת ביום ה־Q תלויה במי שיצליח לפתח ראשון מחשבים קוונטיים בעלי רלוונטיות קריפטוגרפית. אם זו תהיה ארה"ב, יהיה ויכוח סוער ברמות הממשל הגבוהות ביותר, מאמין דמצ'ק, בשאלה אם לשחרר את המחשב למטרות מדעיות או לשמור אותו בסודיות ולהשתמש בו למודיעין.

"אם חברה פרטית תגיע לשם ראשונה, ארה"ב תקנה אותה והסינים ינסו לפרוץ אליה", פרינקה טוענת. אם תהיה זו אחת מחברות הטכנולוגיה האמריקאיות שתגיע ראשונה אל המחשב המיוחל, הממשל יוכל להחיל עליה את הבקרות הקפדניות השמורות כיום ליצוא שבבי AI.

ויש גם את הביטקוין. המטבע הקריפטוגרפי פגיע להפליא ליום ה־Q. מאחר שכל בלוק בבלוקצ'יין מכיל את הנתונים מהבלוק הקודם, המטבע לא יכול להיות משודרג להצפנה עמידה בפני מחשבים קוונטיים, כך אומר קפיל דימאן, מנכ"ל Quranium, חברה המתמחה באבטחת בלוקצ'יין אחרי קוונטום. "נראה שהפתרון היחיד לכך הוא 'פיצול קשיח' - ליצור שרשרת חדשה ולגרום לשרשרת הישנה להיעלם".

התרחיש הטוב: משהו שנראה כמו באג 2000

כאשר יום ה־Q יגיע לידיעת הציבור, בין שבאמצעות נאום ממשלתי קודר, או הודעה צוהלת לעיתונות מטעם חברות הטכנולוגיה הגדולות, העולם ייכנס לעידן הפוסט־קוונטי. זה יהיה עידן שיוגדר באמצעות חוסר אמון ופאניקה - סוף הביטחון הדיגיטלי כפי שאנו מכירים אותו. "ואז יתחיל הכאוס", אומר דמצ'ק.

האמון בסודיות התקשורת שלנו יקרוס. כמובן, לא סביר שההודעות של כולם באמת יהפכו ליעד, אך התפיסה שאפשר לרגל אחרינו בכל עת תשנה את האופן שבו אנו חיים. גריימס, מחבר הספר "אפוקליפסת הקריפטוגרפיה", חוזה שיבושים עצומים. ייתכן שנצטרך לחזור לשיטות של המלחמה הקרה כדי להעביר מידע רגיש: ממלאים כונן קשיח, נועלים אותו בתוך תיק, שולחים במטוס מישהו שסומכים עליו כשהמטען אזוק לפרק כף ידו; או שמשתמשים בפנקסים חד־פעמיים עם קודים מוסכמים מראש כדי להצפין ולפענח הודעות.

תעשיות גדולות - אנרגיה, פיננסים, בריאות, ייצור ותחבורה - יאטו באופן קיצוני, ככל שחברות עם נתונים רגישים יעברו לשיטות עסקיות מבוססות נייר וימהרו לשכור יועצי קריפטוגרפיה יקרים. תהיה עלייה חדה באינפלציה. רוב האנשים פשוט ייאלצו לקבל את הבלתי נמנע: חיים נטולי פרטיות, שבהם כל ציפייה לסודיות מתאדה. אלא אם כן אתם מדברים עם מישהו פנים אל פנים באזור מבודד כשהטלפונים שלכם כבויים - הקוונטום הגדול צופה בכם.

ויש גם תרחיש טוב, משהו שנראה כמו באג 2000: הפאניקה הקולקטיבית, שמתלווה לשדרוגים הדרושים להצפנה, תהפוך ביום אחד לבדיחה. בקיץ שעבר NIST פרסמה את הסט הראשון של סטנדרטים להצפנה פוסט־קוונטית. אחת הפעולות האחרונות של ג'ו ביידן כנשיא הייתה לחתום על צו נשיאותי המורה לסוכנויות ממשלתיות לשנות את המועד האחרון ליישום האלגוריתמים של NIST משנת 2035 ל"בהקדם האפשרי".

בסופו של דבר הדרך הטובה ביותר למנוע את יום ה־Q עשויה להיות פשוט לחלוק בינינו את היתרונות של השינוי: את תרופות הפלא, חיזויי האקלים ארוכי הטווח, ולהשתמש בכולם כדי לבנות אוטופיה קוונטית של חומרים חדשים וחיים טובים יותר לכולם. או במילים אחרות: בואו נשחרר את הכאוס.

Amit Katwala, Wired, (c)Conde Nast

עוד כתבות

שלומית ארז ערמון / צילום: הדר בדר

היא למדה משאבי אנוש אבל הרגישה לא שייכת. ואז היא גילתה את שוק ההון

לפני שבע שנים היא ייסדה בית השקעות עם אלדד תמיר, אבל "הקורונה עצרה הכול וקיבלנו ברקס. המשכורת שלי צנחה כמעט לאפס", מספרת שלומית ארז־ערמון ● למיזם הבא שהקימה כבר יש עשרות אלפי לקוחות, "30% מהם מתחת לגיל 24" ● שיחה קצרה עם מייסדת ומנכ"לית משותפת בפלטפורמת המסחר הדיגיטלית בלינק

דירת 4 חדרים בשכונה ב' בבאר שבע / צילום: פרטי

פחות ממיליון שקל: בכמה קנה משקיע דירת 4 חדרים בשכונה ב' בבאר שבע?

בשכונה ב' בבאר שבע נמכרה דירת 4 חדרים בשטח של 88 מ"ר תמורת 880 אלף שקל ● הדירה מושכרת לסטודנטים שלומדים בעיר תמורת 3,000 שקל לחודש ● הקונים הם זוג צעיר מהמרכז, שהבין שאינו יכול לרכוש דירה למגורים באזורם ולכן השקיע בדירה להשקעה בבאר שבע ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נזר של הקיסרית אז'ני, מהפריטים שנגנבו השבוע. כל פריט הוא מסמך היסטורי טעון / צילום: Reuters, Louvre Museum

איך הפך הלובר לזירת הפשע המושלמת

הלובר התקבע בקולנוע כזירת הפשע המושלמת, החל מהסרט "בלפגור-רוח הרפאים של הלובר" ועד סדרת הנטפליקס המצליחה "לופן" ● כעת המיתוס הקולנועי שימש השראה למציאות כאשר מאה שנה אחרי גניבת המונה ליזה שודדים הצליחו לחדור לגלריית אפולו ולגנוב מאוסף תכשיטי הכתר פריטים בשווי 100 מיליון דולר

נשיא טורקיה ארדואן (מימין) והשר פידאן / צילום: ap, Petros Karadjias

טורקיה: דיפלומט הוחזר מישראל – ונעצר באשמת חתרנות

הדיפלומט הטורקי גורצ'אי שקר שכיהן כממונה על השגרירות עד שתפקידו הסתיים לפני כחודשיים נעצר בהאשמה של חברות בארגון של פתהוללה גולן ● מי שעומדים מאחורי המעצר של שקר ודיפלומטים נוספים הוא ארגון הביון (MİT) בראשות אברהים קאלין, מקורבו של ארדואן שהיה אחראי מטעם טורקיה למגעי הפסקת האש מול חמאס

דונלד טראמפ ומארק קרני / צילום: ap, Evan Vucci

בעקבות "פרסומת מזויפת" - טראמפ עוצר את כל שיחות הסחר עם קנדה

בפרסומת נראה הנשיא הרפובליקני לשעבר רונלד רייגן כשהוא מבקר את מדיניות המכסים על סחורות מיובאות, ומזהיר כי היא גורמת לאובדן משרות ולמלחמות סחר ● "המכסים חשובים מאוד לביטחון הלאומי ולכלכלה של ארצות הברית. לאור התנהגותם החמורה, כל שיחות הסחר עם קנדה מבוטלות בזאת", כתב טראמפ

דמויות ה־''סטורם טרופרס'' בפרימיירת סרט בסדרת מלחמת הכוכבים. מעריצים יוכלו לייצר תכני פרנצ'ייז / צילום: Shutterstock

הדמויות האהובות של הוליווד חוזרות לתחייה באמצעות AI

דיסני מתנגדת לסרט ההמשך של מלחמת הכוכבים, אך כלים חדשים מבוססי בינה מלאכותית יאפשרו למעריצים להשתלט על סיפורי הקאנון

מטוס של אמריקן איירליינס / צילום: יוסי אלוני

חברת התעופה האמריקאית שחוזרת לישראל לראשונה מאז פרוץ המלחמה

תאריך היעד להפעלת הטיסות הוא מרץ 2026, ובכך היא מצטרפת לדלתא ויונייטד איירליינס שכבר חידשו את פעילותן ● בתקשורת האמריקאית אף מדווחים כי החברה החלה לגייס דיילים דוברי עברית

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

מנכ"ל אינטל הפתיע בשיחת המשקיעים: זה השוק החדש שאליו תיכנס החברה

תחרות לברודקום: מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, בישר כי החברה נכנסת לשוק פיתוח השבבים והקניין הרוחני שבו שולטת כיום ברודקום ● נראה שאינטל מתכננת להוסיף נדבך חדש למפעל היצור שלה שכבר נפתח בשנה שעברה ללקוחות חיצוניים - והוא פיתוח שבבים יעודיים

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters, Staff

אחרי שנים של חשדנות, המשקיעים במדינה הזו סוף סוף נכנסים למניות

יותר ויותר גרמנים מגלים עניין בהשקעות אחרי עשורים של חשדנות - ולא רק הדור הצעיר ● בתוך שלוש שנים, 3 מיליון שחררו את השמרנות ונכנסו לשוק המניות ● הממשלה מנסה לעודד את שבירת המחסום הפסיכולוגי אך נזהרת מרפורמות עמוקות

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / צילום: גל פליבה

מלכודת היטל ההשבחה לבעלי דירות במיזמי פינוי בינוי: מתי אסור למכור את הדירה

מכירת דירה לאחר שכבר אושרה תב"ע משביחה ולפני שקוימו התנאים המתלים בהסכם פינוי בינוי עלולה לחשוף את המוכרים לתשלום היטל השבחה גבוה

עולם האלצהיימר / צילום: Shutterstock

החולה הכי צעיר באלצהיימר מגלה מה עושות לו התרופות החדשות

עולם האלצהיימר חווה שתי מהפכות בשנים האחרונות, שסימנו פריצות דרך גם באבחון וגם בטיפול ● אלא שלתרופות יש תופעות לוואי, אורח החיים לצדן אינטנסיבי מאוד והן אינן בסל ● פגשנו חמישה מטופלים לשיחה פתוחה כדי להבין איך נראית המציאות שמאחורי הכותרות

אופל פרונטרה 2025 / צילום: יח''צ

הרכב הזה זריז, חסכוני ובמחיר אטרקטיבי. יש לו רק בעיה אחת

הקרוס־אובר הקומפקטי של אופל מציע יכולת שינוע של שלושה־ארבעה מבוגרים ושני ילדים במחיר הנמוך ביותר בפלח. הרכב זריז וחסכוני אבל מכתיב פשרות בתחום האחסון ● מבחן דרכים

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

הדד-ליין יפוג הלילה, חברת החשמל ומאגר תמר בדרך לבוררות בלונדון

הלילה יפוג התוקף להצטרפות של חברת החשמל לעסקת הגז מול מאגר התמר, ובכך למעשה תקרוס העסקה שהייתה אמורה למתן את מחירי הגז ולתת ודאות למשק ● כעת, בית הדין לבוררות בלונדון הוא זה שיקבע האם תהיה עליית מחירים ● מה האינטרס של הצדדים ואיך תיפעל חברת החשמל?

פיצ'רים שונים של הדפדפן אטלס / צילום: צילום מסך

זה מה שחשבנו על דפדפן ה־AI שהושק השבוע

חברת OpenAI השיקה השבוע את הדפדפן אטלס, שמבוסס על בינה מלאכותית ומטמיע את ChatGPT כמעט בכל פעולה ● כרגע הוא קיים רק במחשבי אפל, אבל אפשר כבר לדבר על תחרות לכרום

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

ברגע האחרון: אנרג'יאן תייצא גז דרך צינור ניצנה

אנרג'יאן חתמה על הצטרפות לצינור הגז "ניצנה" בנגב בין מצרים לישראל ● המקום בצינור, יעלה לחברה כ-100 מיליון דולר, אותם תממן בעיקר מהלוואה מבנק הפועלים ● על פי הודעת אנרג'יאן, ההסכם צפוי "לתמוך בצמיחת החברה ולתרום לפיתוח שוק האנרגיה המקומי והאזורי כאחד"

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

אין דמי ניהול בפיקדונות הבנקאיים? זה מיתוס. אתם משלמים הרבה מאוד

לפיקדונות בבנקים בהחלט יש מחיר ● העלאת הארנונה היא חצי מהבעיה ● ומה נדחק הצידה עם ההשתלחות של השר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

התחרות על הטסים גוברת והמחירים צונחים / צילום: Shutterstock

אלה כנראה מחירי כרטיסי הטיסה הטובים ביותר שתמצאו מאז תחילת המלחמה

חברות התעופה האירופיות חוזרות לנתב"ג, לצד ענקיות זרות שמתחילות לפעול בישראל לראשונה ולצד חברות ותיקות שמגבירות את תדירות הקווים ● העלייה בהיצע הביאה להוזלה דרסטית של הטיסות ליעדים מבוקשים ● איך מושפעות החברות הישראליות, שעד כה נהנו כמעט מבלעדיות?

גלעד ארדן / צילום: דוברות מד''א

"שיקולים זרים": גלעד ארדן הודיע כי יסיר מועמדותו לתפקיד יו"ר תע"א

ארדן, ששר הביטחון הקודם יואב גלנט החליט למנותו ליו"ר התעשייה האווירית ב-2024, הודיע הערב כי הוא מסיר את מועמדותו ומתח ביקורת על שר הביטחון ישראל כץ ● "כץ מונה ומייד פעל לטרפד את בחירתי ליו״ר, ללא שום סיבה עניינית וללא שיח מולי. כל בר דעת מבין שהוא עשה זאת בעיקר כיוון שחשש שפעילותי בתחום הביטחוני וההישגים שיושגו, יעניקו לי יתרון עליו בעתיד"

''המשחק מעוות את הערכים של הילדים''. רובלוקס / צילום: Shutterstock

זה נראה כמו משחק תמים, אז למה הורים רבים חושבים שזו מלכודת?

עם שווי של כ־90 מיליארד דולר ויותר מ־100 מיליון משתמשים ביום, רובלוקס היא הרבה מעבר לעוד משחק וידאו ● מאחורי ההצלחה מסתתרת מציאות מטרידה: תכנים אלימים ומיניים שעולים באין מפריע, התמכרות, לחץ חברתי וקריסת גבולות בין דמיון למציאות ● כך סוד ההצלחה של רובלוקס הפך לסכנה הגדולה של הפלטפורמה