בניין שנפגע מטיל איראני בחיפה / צילום: ap, Baz Ratner
עמותת "במקום" והאגודה לזכויות האזרח הגישו את עמדתן בעניין תזכיר החוק לשיקום נזקי מלחמה באמצעות התחדשות עירונית, שפורסם לאחרונה להערות הציבור. כזכור, החוק נחקק במהירות בעקבות מבצע "עם כלביא" שבו נפגעו מאות דירות בערים בארץ.
● קריסת המרפסת בלב תל אביב: איך זה קרה, ומי אחראי?
● הפיצויים מתחילים להגיע - השיפוץ עוד רחוק: מה קורה במגדלי דה וינצ'י אחרי פגיעת הטיל?
לטענת "במקום" והאגודה לזכויות האזרח, המתווה שהוצע - לבנות את השכונות מחדש באמצעות פינוי-בינוי - מוטעה מיסודו ויגרום פגיעה קשה בתושבים. "המסלול המוצע לשיקום אזורי אסון יחריף את הבעיות המאפיינות פרויקטים של פינוי-בינוי, כגון התלות ברווחיות גבוהה ליזמים, דחיקה של דיירים קיימים שלא יעמדו בעלויות תחזוקה גבוהות של הבניינים החדשים, עומס על תשתיות ומבני ציבור ופגיעה בחוסנן של הרשויות המקומיות שקורסות תחת ריבוי אזורי המגורים ללא תשתית כלכלית מספקת".
נזכיר כי בתחילת אוגוסט הצליח הצוות הבין-משרדי, שכלל נציגים ממשרדי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון, להגיע להסכמות לקידום מסלול מהיר לשיקום אזורים שנפגעו קשות מהמתקפה האיראנית. החידוש המרכזי היה שגם מבנים שלא ניזוקו יוכלו להיכלל במתחם ההתחדשות, כדי לאפשר תכנון מהיר ויעיל יותר. עוד נזכיר כי הפשרה הושגה לאחר עימות ממושך עם משרד המשפטים סביב זכויות הקניין של הדיירים.
לצורך כך הוגדרו שלושה סוגי מבנים, לפי רמת הפגיעה בהם: מבנה אדום - נהרס או נפגע בצורה חמורה עד שאינו ראוי למגורים; מבנה כתום או צהוב - נפגע משמעותית וניתן לשקמו, אך יידרש לכך הליך ארוך וממושך; מבנה ירוק - מבנה שלא נפגע כלל. על פי החלטת הצוות, בקו התוכנית יוכלו להיכלל 25% מבנים ירוקים, כדי להגיע לתכנון מיטבי.
בעמותת במקום ובאגודה לזכויות האזרח מתנגדים נחרצות להורדת שיעור ההסכמה גם בבניינים שלא נפגעו כלל. "הצעדים הדרסטיים המוצעים בתזכיר החוק, הכוללים הפקעת אזור השיקום, מינוי יזם מטעם המדינה והחלת הסכמים אחידים על כלל הדיירים, סותרים את עקרונות התכנון המיטבי ואינם נותנים כל פתרון להיבטים החברתיים המורכבים המאפיינים אזורים אלה. החלת צעדים אלה גם על מבנים שלא נפגעו כלל, מעמיקה את הפגיעה בזכויות הדיירים והופכת את התהליך כולו לכוחני ובלתי מידתי".
"המדינה לא צריכה לכפות על אף אחד"
האדריכלית אפרת כהן בר, מנכ"לית במקום - תכנון וזכויות אדם, אומרת בשיחה עם גלובס כי "הפתרון התכנוני המהיר ביותר הוא בנייה מחדש של הבניינים שנהרסו, בהתאם לתוכניות הבינוי העיר הקיימות ובכפוף לתקנות הבנייה העדכניות, בהקדם האפשרי ובסטנדרטים מודרניים, ללא תלות במבנים אחרים בסביבה. מדובר באנשים שנפגעו באופן טראומטי, ותהליכי התחדשות עירונית הם ארוכים מאוד. אנחנו לא מקדשים את המצב שהיה לפני הפגיעה, אך ברור שהשימוש בתשתית התכנונית הקיימת הוא הפתרון המהיר והיעיל ביותר. כמעט תמיד ניתן להפיק עוד אחוזי בנייה בזכות תוכניות כמו תמ"א 38 - ויש לנצל זאת.
"בעינינו המסלול של התחדשות עירונית אינו מתאים לשיקום מהיר אחרי פגיעה טראומטית. גם אם בנייה מחדש באותו מתווה לא תמיד תוביל לתכנון מיטבי - הרי שגם תוכניות פינוי לא תמיד מביאות לתכנון אופטימלי. החשוב הוא המהירות והבטיחות של התושבים.
"בתהליכי השיקום בקיבוצים בעוטף יש דגש חזק על מעורבות הקהילה שנפגעה. כאן, לעומת זאת, מדובר בכפייה. התחושה שלי היא שמנצלים הזדמנות על חשבון האנשים שנפגעו".
בממשלה מדברים על לבנות מחדש טוב יותר.
"אם אפשר לבנות על פי תוכניות קיימות בלי הליך תכנוני ארוך, זה עדיף בעינינו. המדינה לא צריכה לכפות על אף אחד למכור את הדירה שלו. הגישה הזו, שמחייבת את התושב למכור, היא כוחנית. תוך שנתיים-שלוש אפשר לבנות מחדש, בלי להמתין שנים לתהליכי התחדשות עירונית.
"אנחנו גם לא חושבים שבחירום המדינה צריכה להפקיד הכול בידי המגזר הפרטי. זו לא התחדשות עירונית - זו הריסה של מרקמים קיימים, בכפייה ועל סטרואידים".