השקעות בשוק ההון / אילוסטרציה: Shutterstock
פיטר לינץ' בן ה-81 ניהל בהצלחה את קרן מגלן של פידליטי אינווסטמנט בין השנים 1977 ל-1990, עם תשואה שנתית ממוצעת של 29.2% וביצועים טובים באופן עקבי ממדד S&P 500. לינץ' פרש מתפקידו כמנהל בגיל 46, אך נותר סגן יו"ר פידליטי מנג'מנט ומחקר. ניתן לטעון שבשיאו, לינץ' נחשב בזמנו למשקיע המפורסם ביותר, אפילו יותר מוורן באפט, שלו הוא מקפיד לפרגן ״הטוב ביותר״.
בראיון שהעניק לאחרונה לג'וש בראון, מייסד שותף ומנכ"ל Ritholtz Wealth Management, הוא חזר לעצות ההשקעה הטובות ביותר שצבר לאורך השנים ובראשן - ״אם אתה לא מבין מה שייך לך, אתה גמור".
לדבריו, אחת מהבעיות היא שאנשים מבלים שעות בקבלת הנחה של 50 דולר על טיסה. ומצד שני ישימו 10,000 דולר במניה מטורפת ששמעו עליה במקרה ואין להם מושג מה הם עושים.
לדברי לינץ', אחת הרעות החולות היא המונח שנקרא "לשחק בשוק". "לשחק", הוא אמר, הוא "פועל מסוכן מאוד" בהקשר הזה. "לשחק בשוק זה לא מה שאתה עושה. אתה קונה חברות טובות, [ו]אתה צריך לדעת מה הן עושות", אמר לינץ', והוסיף שמשקיע צריך להיות מסוגל "להסביר לילד בן 11 תוך דקה או פחות" למה הוא מחזיק במנייה של חברה מסוימת - לא רק ש"הפרייאר הזה עולה".
כמו כן לדבריו משקיעים הפסידו הרבה יותר כסף בהכנה לתיקונים או בניסיון לצפות תיקונים בשוק מאשר בתיקונים בפועל. באופן דומה, בכלכלה, כולם, כולל המומחים, טועים לעתים קרובות - למשל, לפני שנתיים, בחיזוי נרחב של מיתון בשנת 2024. "אני חושב", התבדח לינץ', "כלכלנים ניבאו 33 מתוך 11 המיתונים האחרונים".
הוא אמר שמשקיעים צריכים להיות מודעים לכך שהם יכולים ויפסידו כסף בשווקים. ״מישהו עם שלושה ילדים שעומד להתחיל ללמוד באוניברסיטה, לא צריך להיות במניות אלא בקרנות כספיות פחות מסוכנות״.
לינץ' גם אמר שבמקום לנתח תחזיות כלכליות ושוקיות, חשוב לבחון את שיעורי החיסכון, התעסוקה, מחירי הנפט, תעשיות שעברו ממצב אומלל למצב של שיפור. "אני רק רוצה לדעת עובדות עכשיו", אמר. הייתי שמח לקבל את הוול סטריט ג'ורנל של השנה הבאה", הוא אמר. "הייתי שמח לדעת מה יקרה בעתיד. אני מנסה להשיג את זה כבר 81 שנים".
הוא אמר שעסקי ההשקעות לא באמת השתנו הרבה במהלך העשורים, אפילו עם ההתפתחות המהירה של כלי מסחר והזמינות המהירה של נתונים ומידע. "זה אותו דבר. חברות כמו אמזון, קוסטקו או וולמארט הצליחו היטב עבור משקיעים ממוצעים, ופידליטי השקיעה השקעות גדולות בכולן "רק באמצעות מידע ציבורי״.
שינוי משמעותי שלינץ' התלונן עליו, עם זאת, היה שלפני עשור וחצי היו 8,000 חברות ציבוריות. "עכשיו יש שלוש או ארבע [אלפים]".
כשמדובר בכספו הפרטי, לינץ' דיווח שאינו איש של טכנולוגיה ו"אין לו שום מניות של בינה מלאכותית". "אני לא יכול לעשות כלום עם מחשבים", אמר. "יש לי רק פנקסים צהובים וטלפון".
אגדת ניהול הקרנות הודה כי "אין לו מושג" האם פריחת הבינה המלאכותית דומה לבועת הדוט-קום. בראון שאל את לינץ' האם משקיעים ממוצעים יכולים, כפי שהביע לינץ' את אמונתו מזמן, להסתדר כמו משקיע גדול מוול סטריט, ואמר שהוא עדיין מאמין שהם יכולים, אם יחפשו הזדמנויות במקומות פוריים.
אנשים נוטים להתרכז במה שנמצא ברשימה החדשה-גבוהה", הוא אמר, "והמניות האלה יכולות לעלות עוד יותר, אבל הוא אוהב להסתכל על חברות ברשימה הנמוכה".