נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Samuel Corum
שלושה רבעונים לא פחות מפנומנלים עברו על החוסכים הישראלים. למעשה, לא ראינו שנה כל כך טובה למשקיעים והחוסכים בארץ מאז 2009 - 16 שנה. אבל במסלול אחד לא נהנו מהחגיגה - S&P 500. מדד הדגל האמריקאי הניב לישראלים העוקבים אחריו בגמל ובפנסיה תשואה של 4.3% מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר. לשם השוואה, במסלול המנייתי בקרנות ההשתלמות התשואה עמדה על 18%, ובמסלול הכלליים על 11.1%, לפי התחזית של בית ההשקעות מיטב.
● פרשנות | האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר
● שנת התקציב הסתיימה בגירעון ענק - האם החוב הממשלתי האמריקאי יוצא משליטה?
שבועיים של אכזבה למשקיעי S&P 500
בשנים האחרונות ישראלים רבים הלכו אחר התשואות המלהיבות שהניב מדד S&P 500 והעבירו לשם את חסכונותיהם. עליית שווי המדד, יחד עם העברות החוסכים, הזניקו את היקף הכספים של הישראלים במסלולים העוקבים אחר S&P 500 (בפנסיה בגמל ובקרנות הנאמנות) ליותר מרבע טריליון שקל. במבט ממוקד יותר, על שוק החיסכון לטווח ארוך (ללא קרנות הנאמנות), מדובר בנכסים של כמעט 200 מיליארד שקל.
זו כמובן הייתה החלטה מצוינת בתחילת שנת 2023, לפני הזינוק הגדול במדד, ואפילו בתחילת 2024, אולם פחות טובה כאמור במהלך השנה האחרונה, בגלל שתי סיבות מרכזיות: התחזקות השקל מול הדולר, ומלחמת הסחר הגלובלית. כך, המדד האמריקאי הציג תשואות נמוכות ממקביליו בעולם, עם עלייה של 15%, לעומת 35% במדד ת"א 35, וגם התשואה שכן הציג, נמחקה כמעט לחלוטין עבור החוסכים הישראלים, שרשמו עלייה רק של 4% בנכסיהם.
בשבועיים האחרונים, שני הגורמים שהופכים את המסלול הפופולרי לפחות אטרקטיבי, עלו מדרגה - בגלל טראמפ. הנשיא האמריקאי חיזק את השקל כשפרסם את תוכנית 20 הצעדים שבישרה על סיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים, ובסוף השבוע האחרון הפיל את וול סטריט כשהודיע על חזרתה של מלחמת הסחר עם סין ותוספת מכס של 100% על המדינה. כך, אם קיוו משקיעי S&P 500 הישראלים להקלה, הימים האחרונים סיפקו להם בעיקר אכזבה. אז האם הגיע הזמן להיפרד או לכל הפחות לצמצם את החשיפה למדד האמריקאי?
השקל שחק את תשואות החוסכים
כאשר השקל נחלש בשנים קודמות, הדבר שיחק לטובת החוסכים במסלולי ה־S&P 500 (הצמודים לדולר), אבל כשמתחילת 2025 השקל התחזק ב־9% מול הדולר - החוסכים במסלולים הללו נפגעו. מגמה זו הלכה והתעצמה בחודשים האחרונים לנוכח הירידה המתמשכת בפרמיית הסיכון של ישראל, בין היתר כתוצאה ממבצע "עם כלביא" באיראן. זאת, לצד תהליך גלובלי ממושך של החלשות של הדולר מול מטבעות מובילים אחרים בעולם.
לכך, הצטרפו כאמור בסוף השבוע האחרון ירידות השערים החדות בוול סטריט. הירידות הללו גרמו לשחיקה נוספת בתשואות של החוסכים הישראלים העוקבים אחר המדד, העומדות כעת סביב 3% מתחילת השנה (לעומת עלייה של 11.6% במדד).
התשואות הללו משפיעות על כיסם של לא מעט חוסכים בישראל, שכן כיום מנוהלים באפיקי החיסכון השונים העוקבים אחר מדד S&P 500 קרוב ל־270 מיליארד שקל (מהם כ־200 מיליארד שקל בפנסיה ובגמל - כ־10% מסך חסכונות הציבור). נתון שמקבל משמעות גדולה עוד יותר כשבוחנים את המספרים לפני שלוש שנים (2022), אז ניהלו המסלולים השונים שעקבו אחר המדד האמריקאי פחות מ־20 מיליארד שקל (2% מהחסכונות בלבד).
בשנה האחרונה, בצל שחיקת התשואות במסלולי S&P 500, ירד קצב הגיוסים בקרנות הנאמנות המקומיות העוקבות אחרי מדדים בחו"ל. כך, מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר גייסו הקרנות הפסיביות על מדדי חו"ל (ובראשם S&P 500) סכום של כ־2.2 מיליארד שקל, כעשירית מהסכום שגייסו בשנת 2024.
"אפשר להפסיד הרבה מאוד כסף על עניין טכני"
"הרבה משקיעים מגלים היום מחדש את השפעות המט"ח על התיק שלהם", אומר גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב גמל ופנסיה. לדבריו, "הם לא מצליחים להבין איך זה שאמרו להם שכדאי להשקיע במדד, ולמרות שהוא באמת עלה בשנה האחרונה, הם כמעט ולא מקבלים תשואה". לכן, הוא אומר, "זה אחד הדברים שכל משקיע צריך לחשוב עליו לפני שהוא נכנס לקופת גמל עם תשואה דולרית".
ההמלצה המרכזית של מני לחוסכים היא בעיקר - פיזור וחשיפה מוגבלת למט"ח: "באופן כללי אני חושב שהמגמה, כל עוד הכלכלה הישראלית חזקה, אמורה להמשיך ולתמוך בשקל והמשקיע צריך לקחת את זה בחשבון. לדעתי כדאי לתת יותר מקום לפיזור ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. לכן, אם ההשקעה במדד S&P 500 היא חלק מהפיזור אז זה לגמרי בסדר, כי בסוף זה מדד טוב עם החברות האמריקאיות המובילות בעולם, וכמובן שיש תקופות שבהן הדולר מתחזק".
דברים דומים משמיע גם עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות באי.בי.אי ניהול תיקים. לדבריו, "המשקיעים צריכים להבין שהם יכולים להפסיד הרבה מאוד כסף על ההשקעה רק על הנושא הטכני של שער חליפין". לכן,לדבריו, עבור "מי שמרכז החיים שלו בישראל ולא מתכנן רילוקיישן בזמן הקרוב, לא מומלץ להפנות את הכסף שלו רק למסלולים שעוקבים אחרי ה־S&P 500, כי הוא מכניס לעצמו זעזוע מאוד משמעותי של שער חליפין.
"לא מספיק שהוא חשוף ל־100% מניות ולמדד ספציפי - הוא גם מכניס את עצמו לחשיפה משמעותית לשינויים בשער החליפין של הדולר. בנוסף, ראינו השנה הלכה למעשה שמי שהיה במדדים האלה מתחילת השנה עשה תשואות נמוכות יחסית בזמן שמדד תל אביב 125 עשה 36%, ולכן אנשים איבדו פה אלטרנטיבת השקעה די משמעותית".
בטווח ארוך: המדד מכה את המסלולים האחרים
עם זאת, גם רוזנצוויג מדגיש את החשיבות בחשיפה מסוימת למדד. "מדד S&P 500 הוא מדד מצוין, ולאורך זמן הוא מייצר תשואות יפות מאוד. אבל צריך לוודא שאתם מפוזרים על כמה שיותר מדדים ולדאוג שהחשיפה למט"ח תהיה 20%־25% מתיק ההשקעות, ולא מעבר לזה, כי לאורך זמן, הכלכלה בישראל טובה וחזקה ולכן תמשיך ליהנות מזרימת כספים מאוד משמעותית", הוא מסכם.
ואכן, מבט על התשואות ארוכות הטווח מעלה כי עד תחילת ספטמבר האחרון, נהנו המשקיעים במסלולי S&P 500 בשלוש השנים האחרונות מתשואה חזקה מאד של 67%, שהכתה את הביצועים של מסלולי חיסכון אחרים בגמל ובפנסיה: האפיק המנייתי הציג באותה תקופה תשואה של כ־51% וזה הכללי 32%.
למרות הירידות בשווקים בסוף השבוע, מנהלי ההשקעות לא מייחסים לאיום המכסים המתחדש יותר מדי חשיבות. "המטרה של טראמפ כנשיא, כאיש כספים, כקפיטליסט, היא לא לייצר זעזוע בשוק. הוא בסך הכול רוצה למקסם את כלכלת ארצות הברית, לכן אני עדיין מעריך שהסינים והאמריקאים יגיעו להבנות. אבל זה בא להראות לנו שכשהשוק מגיע למכפילי רווח שהם יחסית גבוהים, ושוק המניות עלה בצורה משמעותית מהירידות של המכסים באפריל-מאי, אז זה גם מגביר את הזעזועים והתנודתיות", מסביר רוזנצוויג מאי.בי.אי.
לכך, מצטרף גם מני ממיטב שאומר, כי "מימוש בשוק הוא טבעי". לדבריו, "גם בתקופה של צמיחה, שוק המניות יכול לחוות תקופות של ירידות כמו שראינו באפריל. אבל בהסתכלות לטווח ארוך אני פחות חושש, כי הכלכלה האמריקאית היא טובה וחזקה". בנוגע לאיום המכסים הוא מסכים, כי מדובר "בטקטיקת משא ומתן ולא דבר שיכול להימשך לטווח ארוך".
על כן, הוא ממליץ למשקיעים לטווח הארוך שלא "לנסות לתזמן את השוק" ולשמור על פיזור. "מאוד קשה לחזות לאן השוק ילך. אנחנו רואים את המהפכה הטכנולוגית של ה-AI בעיצומה, והשאלה הגדולה כמובן היא האם התמחורים האלו מוצדקים, והאם הכלכלה האמריקאית תמשיך להיות איתנה. אם אני מסתכל על החודשים הקרובים בהחלט יוכלו להגיע מימושים, אבל זה לא צריך להשפיע על משקיעים לטווח הארוך", מסכם מני.