גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארדואן יודע והמספרים תומכים: טורקיה נפגעה יותר מישראל מהחרם עלינו

באביב שעבר נחתך היבוא מטורקיה ביותר ממחצית בעקבות חרם, וגרם לפגיעה ישירה בענף הבנייה בארץ ● טורקיה מצידה איבדה את אחד משוקי היצוא היציבים שלה במזרח התיכון ● כעת נותר לראות איך ישפיע הסכם השלום על היחסים הכלכליים בין המדינות

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew
נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

החרם שהטילה טורקיה על ישראל באביב 2024, על רקע החרפת הלחימה בעזה והפסקת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, טרף את הקלפים ביחסי הסחר בין שתי הכלכלות. בתוך זמן קצר נחתך היבוא מטורקיה ביותר ממחצית: מכ-4.6 מיליארד דולר ב-2023, כ-6.3% מסך היבוא לישראל, לקצת יותר מ־2 מיליארד דולר בלבד. גם היצוא הישראלי לטורקיה, שהתמקד במוצרים כימיים, פלסטיק ומתכת, ירד בכמיליארד דולר בהשוואה לשנה הקודמת.

פרשנות | דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת
כותרות העיתונים | "נשארה מחוץ לתמונה": המדינה שהפכה למפסידה הגדולה של ההסכם

האמברגו, שנכנס לתוקף באפריל-מאי 2024, כלל איסור על מכירת 54 קטגוריות של מוצרים לישראל, בראשן תשומות לבנייה, פלדה, זכוכית ומלט, ובהמשך הורחב לסנקציה על כל סחר בין המדינות. השינוי המהיר פגע ישירות בענף הבנייה הישראלי, שהתבסס שנים על יבוא חומרי גלם ומוצרי גמר מטורקיה, אך גם חשף את גמישות המשק: בתוך חודשים הצליחו היבואנים לאתר ספקים חלופיים מיוון, מאיטליה, מקפריסין ומסין.

עם זאת, מאחורי הנתונים היבשים מסתתרת תמונה מורכבת יותר. בעוד שבישראל מדובר בפגיעה נקודתית, עלייה של אחוזים בודדים במחירי חומרי הבנייה ועיכובים באספקה, בטורקיה ההשלכות היו הרבה יותר רוחביות. מדינה שתלויה ביצוא לאזור מצאה את עצמה מתמודדת עם ירידה דרמטית בהכנסות, עלייה בפשיטות רגל ולחץ גובר מצד התעשייה המקומית. שנה לאחר תחילת החרם, ברור לשני הצדדים שהמהלך גרם נזק, אלא שבישראל הוא הורגש בעיקר בשוליים, ואילו בטורקיה הוא הפך לגורם מואץ במשבר כלכלי מתמשך.

פגיעה בענף הבנייה

כאמור, ענף הבנייה הישראלי היה הראשון להרגיש את ההשלכות. טורקיה שימשה במשך שנים ספקית מרכזית של חומרי גלם חיוניים, מלט, ברזל, שיש, זכוכית וכלים סניטריים, והפסקת היבוא יצרה שיבוש כמעט מיידי. "זו הייתה פגיעה אמיתית לענף הבנייה, שעלתה הרבה כסף", אומר מקור בכיר בענף. "בעשור האחרון הייתה חלוקה ברורה - חלק מהחומרים מסין, חלק מטורקיה. אחרי 7 באוקטובר, סין התחילה להקשות עלינו, טורקיה הפכה למקור כמעט בלעדי, ואז גם נעלמה. זה היה כאוס".

לדבריו, "היו חודשים שבהם לא היה מחסור פיזי, אבל הכול נהיה יקר. חומרים בסיסיים עלו בעשרות אחוזים - ברזל, פלדות, אלומיניום. מוצרי גמר כמו אמבטיות וכיורים התייקרו ב-30% עד 40%. לא קרסה הבנייה, אבל נוצרה עלות עודפת אדירה".

לדברי ד"ר גליה לינדנשטראוס, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), האמברגו הטורקי לא עצר לחלוטין את הזרימה של סחורות בין המדינות, אלא רק שינה את הצורה שבה הן עברו. "החרם המלא הוכרז במאי 2024, כחודש לאחר תחילת הצעדים הראשוניים, ומאז כמעט שאין סחר ישיר בין ישראל לטורקיה", היא אומרת. "עם זאת, חלק לא מבוטל מהיבוא המשיך להגיע בדרכים עקיפות - דרך מדינות שלישיות כמו יוון וקפריסין, ולעיתים גם באמצעות סוחרים פלסטינים דרך נמלי אשדוד וחיפה. בשלב מסוים גם הערוץ הפלסטיני נחסם, ואז נפתחו מסלולים חדשים דרך ירדן".

לדבריה, גם לאחר החמרת החרם, נמשכו עסקאות שמקורן בטורקיה בהיקפים שהגיעו לעיתים עד מחצית מרמת היבוא שלפני המלחמה.

דוח בנק ישראל מוסיף גם הוא פרספקטיבה מרסנת: "האמברגו גרם זעזוע נקודתי בענף הבנייה, אך המשק הישראלי הפגין עמידות גבוהה, הודות לגיוון מקורות היבוא ולגמישות היזמים. פתיחות הסחר אפשרה בלימה של עליות המחירים, ותרומת החרם למדד תשומות הבנייה נאמדה בפחות מ־0.7 נקודות אחוז", כך נכתב.

הדוח מתאר גם את האופן שבו ישראל נקטה צעדים מהירים לאיתור שותפי סחר חליפיים. תופעה נוספת שהתפשטה היא ה"יבוא האפור", כלומר סחורות טורקיות שהמשיכו להגיע דרך צדדים שלישיים. "שרשרת אספקה מבוזרת מאפשרת למשק הישראלי לשמר רציפות גם בזמן סנקציות מדיניות", נכתב שם.

בשוק עצמו מזהים תופעה מעניינת: העלייה בעלויות היבוא לא הובילה לעלייה מקבילה במחירי הדירות, בין היתר משום שהגורמים המרכזיים המשפיעים על השוק - ריבית, רגולציה ומחסור בכוח אדם - גברו בהשפעתם על מחירי חומרי הגלם.

"החרם היה כאב נקודתי, לא מחולל משבר", מסביר אחד הקבלנים. "אבל אם טורקיה תיפתח שוב, זה יורגש מיידית, המחירים ירדו, והביצוע יהיה מהיר יותר".

ספינת יצוא טורקית / צילום: Shutterstock

בטורקיה: תעשייה קורסת

בטורקיה עצמה התמונה קשה בהרבה. אנקרה איבדה באחת את אחד משוקי היצוא היציבים שלה במזרח התיכון, ובענפים כמו מתכת, שיש, טקסטיל וזכוכית נרשמה ירידה חדה בהכנסות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הטורקית, שיעור פשיטות הרגל בתעשייה עלה בכ-20% עד סוף 2024.

בדוח בנק ישראל נכתב כי "היקף הנזק היחסי לטורקיה גבוה משמעותית, לאור תלותה ביצוא אזורי ובמטבע חוץ. בעוד שבישראל ההשפעה נותרה תחומית, בטורקיה מדובר בפגיעה רוחבית בעלת השלכות תעסוקתיות ופוליטיות".

טורקיה, שמתמודדת ממילא עם אינפלציה דו־ספרתית ומטבע חלש, מצאה את עצמה במלכוד כפול: מצד אחד, לחץ פנימי מצד תעשיינים ותאגידי עובדים לסיים את החרם, ומצד שני, הצורך לשמר דימוי אנטי־ישראלי לציבור המקומי. "ישראל אולי שוק קטן, אבל היא משלמת בזמן ומביאה עסקים נלווים, הובלות, אשראי, ביטוח", אמר באחרונה גורם באיגוד התעשיינים הטורקי. "כשאיבדנו אותה, איבדנו הרבה יותר ממה שחשבנו".

בהיבט המדיני, ארדואן מנסה כעת להחזיר את טורקיה לעמדת השפעה אזורית, בין היתר דרך שיקום עזה ותיווך בין גורמים פלסטיניים למערב. חידוש הסחר עם ישראל נתפס באנקרה לא רק כמהלך כלכלי אלא גם כחלק ממאמץ מדיני רחב, לחזור להיות שחקן רלוונטי בזירה המזרח־תיכונית.

דלת לדיאלוג מדיני

בישראל מתייחסים לפיוס באיפוק, אך מזהים אינטרס ברור. "חידוש היבוא מטורקיה יכול להוזיל משמעותית את מחירי חומרי הבנייה, לשפר את התחרות ואף להקל על הלחץ האינפלציוני", אומר גורם במשרד הכלכלה.

במקביל, גם בירושלים מבינים שמערכת יחסים כלכלית עם טורקיה משרתת יעד מדיני רחב יותר, חזרה לקשרים אזוריים ויציבות כלכלית משותפת. בשטח כבר מתחילים להתרחש צעדים ראשונים: משלחות דיפלומטיות בוחנות מתווה לחידוש הטיסות, הסרת מגבלות יבוא הדרגתית ופתיחת ערוצים מסחריים מוגבלים בתחומי חומרי הבנייה, המתכת והטקסטיל. על פי הערכות, אם הקצב יישמר, היקף הסחר עשוי לשוב לרמות שלפני החרם כבר במחצית הראשונה של 2026.

דוח בנק ישראל מסכם את הסיפור במשפט אחד: "האינטרסים הכלכליים ממשיכים להניע את היחסים בין המדינות. הכלכלה הוכיחה את עליונותה על פני הסנטימנט הפוליטי, והיא זו שתכתיב את המשך היחסים בטווח הארוך".

אבל בשני הצדדים כבר מבינים שהלקח חורג מעבר למספרים. בישראל לומדים שגיוון מקורות הסחר הוא תנאי לחוסן כלכלי, ובטורקיה מבינים שחרמות פוליטיים לא מחזיקים מעמד בעולם גלובלי ותחרותי. כפי שאומר אותו מקור בענף הבנייה: "בסוף, כולם חוזרים לעבוד. רק שבינתיים, זה עלה לכולם הרבה כסף".

עוד כתבות

מפעל HP בקרית גת / צילום: יח''צ

גל פיטורים של "אחרי החגים" בפתח: HP אינדיגו תפטר עשרות עובדים

HP תחל אחרי החגים בגל פיטורים שיעמוד על עשרות עובדים, ככל הנראה בין 50 ל- 90, מתוך 2,500 עובדי החברה בישראל ● מצבת העובדים של החברה בישראל ובעולם לא השתנתה - והיא עומדת על 2,500-2,400 עובדים בישראל בשנתיים האחרונות ועל 58 אלף בעולם, נכון לתחילת השנה

מגמות מנוגדות בבורסה / צילום: שוק ההון והשקעות

טראמפ פיצל את הבורסה בתל אביב לשניים, ויום מסחר כזה לא ראינו זמן רב

הבורסה בת"א הושפעה היום משתי מגמות מנוגדות שהתרחשו בגלל הנשיא טראמפ: מצד אחד - אופטימיות הנובעת מכניסתה לתוקף של סיום המלחמה; ומנגד - חזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהובילה לירידות בסוף השבוע בוול סטריט והשפיעה על הבורסה מכיוון המניות הדואליות ● וגם: איך מושפעות מניות הנדל"ן, אל על והמניות הביטחוניות?

דייב לובצקי / צילום: אייל טואג

מנכ"ל אי.בי.אי מנתח איך ישפיע ההסכם על הבורסה ומזהיר - אל תקנו דירה להשקעה

דייב לובצקי, מבעלי בית ההשקעות אי.בי.אי, טוען כי אם ההסכם לסיום המלחמה יגיע יחד עם מהלך גאו־פוליטי משמעותי, "כסף רב שיצא מפה, יוכל לחזור במהירות" ● על ההיערכות לקראת המעבר למסחר בימי שישי: "אירוע מורכב. יש עוצר יציאות אצלנו בינואר" ● בפודקאסט "כוחות השוק" הוא מדבר גם על מהפכת המסחר שמשנה את הכללים בבורסה ● ובתחום אחד הוא מודה: "ניסינו ולא הצלחנו"

"נשארה מחוץ לתמונה": המדינה שהפכה למפסידה הגדולה של ההסכם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: מדינות ערביות שיתפו פעולה עם ישראל במהלך המלחמה, איראן נותרה מחוץ למשחק, האתגרים של היום שאחרי והפרשן העזתי שמסביר למה פרו-פלסטינים מתנגדים להפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט: נאסד"ק זינק ביותר מ-2%; ברודקום קפצה

נאסד"ק זינק ב-2.2%, מדד S&P 500 קפץ ב-1.5% ודאו ג'ונס הוסיף 1.3% ● נעילה חיובית באירופה ● ברודקום ו-OpenAI הודיעו שחתמו על הסכם לפיתוח שבבים ● לאחר שביום שישי איומים של נשיא ארה"ב לחזרת מלחמת הסחר נגד סין הפילו את וול סטריט, מסרים מרגיעים מצידו החזירו את וול סטריט לעליות חדות ● למרות זה, המסחר באסיה הושפע מאיומי טראמפ - ונרשמו בו ירידות

אבינתן אור במפגש עם בת זוגו נועה ארגמני / צילום: דובר צה''ל

עדויות השורדים: אלקנה הוחזק במנהרות, אבינתן שהה שנתיים לבד בשבי

בשתי פעימות שוחררו 20 החטופים החיים - ועתה הם מתאחדים עם משפחותיהם • תחילה שוחררו איתן מור, גלי וזיו, מתן אנגרסט, עמרי, גיא ואלון ולאחר מכן רום, אריאל, מקסים, דוד, איתן הורן, שגב, בר, מתן צנגאוקר, נמרוד, יוסף, אבינתן, אביתר ואלקנה • ארבעת ארונות החללים נמצאים במכון לרפואה משפטית ● עדכונים שוטפים

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

נתניהו ביטל את הביקור בפסגת שארם בגלל החג

לפי דיווחים, נשיא מצרים א-סיסי שוחח עם נתניהו בטלפון, לראשונה לאחר תקופה ארוכה ● מטרת הוועידה הרשמית בשארם היא לייצר תמיכה רחבה בהסכם לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס

צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti

האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?

חוזי ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל, המשקפים את הסיכון שהמדינה לא תשלם את חובותיה, צללו בשיעור דו־ספרתי מאז ההכרזה על הסכם 20 הצעדים ● האם ביום שאחרי המלחמה רמות הסיכון של המשק ירדו דרמטית? הכלכלנים חלוקים

זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2025: פטר הוביט, פליפ אגיו וג'ואל מוקיר / צילום: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

בין הזוכים בנובל לכלכלה: ישראלי אמריקאי שמלמד באוניברסיטת ת״א

3 זוכים בפרס נובל לכלכלה ל-2025: ג'ואל מוקיר מאונבירסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, פיליפ אגיו מ-INSEAD בצרפת ובית הספר לכלכלה של לונדון ופטר הוביט מאוניברסיטת בראון ● מוקיר הוא יהודי אמריקאי בעל שורשים ישראלים, והוא קיבל את הפרס עבור ההבנה כי לא החדשנות הטכנולוגית לבדה אחראית על הצמיחה.

צ'ארלי קירק, 2024 / צילום: ap, Alex Brandon

צ'ארלי קירק היה פרו־ציוני נלהב. רציחתו הזכירה לאמריקה את מומי תרבותה הפוליטית

קירק היה ידיד ישראל מובהק, במיוחד מאז ה־7 באוקטובר ● הוא אפילו השיא עצות לנתניהו איך לשפר את ההסברה ● אבל הרטוריקה שלו הייתה שזורה אפיונים אנטישמיים קלאסיים

פרופ' יואל מוקיר / צילום: Reuters, Northwestern University

הזוכה הטרי בפרס נובל בכלכלה: "זה המפתח לעושר"

פרופ׳ יואל מוקיר, יליד ישראל, זכה בפרס היוקרתי ביותר - נובל בכלכלה ● לרגל המאורע אנחנו מביאים מחדש חלק מהתובנות שחלק בראיון לגלובס בעבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד, ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר

ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי לשנת התקציב 2026 צפוי להגיע לפחות ל-2.4 טריליון דולר ● הממשל בונה תוכנית הנשענת על ארבע רגליים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אגרסיבית כלפי חברי פד - כדי לפתוח דרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה ● אלא שמה שמעניין את טראמפ באמת הוא לצלוח את בחירות האמצע בנובמבר 2026 ● כתבה ראשונה בסדרה

המתווך הטורקי איברהים קאלין / צילום: Reuters, Murat Gok / Anadolu

צלם טבע ואיסלמיסט: האיש ששלח ארדואן לרקום את עסקת החטופים

מאחורי שיחות הפסקת האש פועלים שניים מהאנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון - אחמד עבד אל־ח'אלק, מנהל "התיק הפלסטיני" המצרי, ואיברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית ● הראשון מזוהה בקשריו ההדוקים עם חמאס, השני פועל בשליחות ישירה של ארדואן - ושניהם מנסים לעצב את היום שאחרי בעזה

אבינתן אור ברגע החבירה לנציגי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

"הצעד הראשון לקראת החלמה": המכתב של מנכ"ל אנבידיה לחזרתו של אבינתן אור משבי החמאס

ג'נסן הואנג הפיץ מכתב לעובדי החברה על שובו של אבינתן אור משבי החמאס ● "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, שוחרר הקולגה שלנו, אבינתן אור, לצלב האדום בעזה. אחרי שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", נכתב בהודעה

עו''ד דן אבי-יצחק / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג את נתניהו, דרעי ונמרודי, נפטר בגיל 89

דן אבי-יצחק ז"ל היה מבכירי עורכי הדין בתחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל ● בשנות ה-90 הוא ייצג את עופר נמרודי בפרשת האזנות הסתר והתפטר מייצוגו של שר הפנים דאז אריה דרעי בעקבות פרשת בר-און חברון

עסקת שיא בחריש / צילום: Locktyevarchviz

קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

פנטהאוז ביישוב חריש, בן 6 חדרים בשטח של 211 מ"ר, עם מרפסת בשטח 185 מ"ר ובריכה, נמכר ב־5 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז בקומה ה־27 במגדל הגבוה ביותר שנבנה ביישוב

המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock

סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

הנהירה למדעי המחשב ומינהל עסקים נבלמת, ותוכניות אלטרנטיביות של AI נפתחות בזו אחר זו ● בצל המלחמה הביקוש למקצועות הבריאות עולה, וכך גם מסלולי ההנדסה ואפילו לימודי מזרח תיכון ● לקראת תחילת השנה האקדמית יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות בישראל מהן המגמות החדשות ואיך הן נערכות לעולם המשתנה ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

פטרישייה הייסמית. סצנות קאמריות נפלאות / צילום: Reuters, imago images/teutopress

גם שנים לאחר שנכתבה: "קריאת הינשוף" היא יצירה שלא נותנת מנוחה

תרגום חדש לרומן של אם המותחנים הפסיכולוגיים, פטרישיה הייסמית,
מציג לקורא קלאסיקה מודרנית ופוסע על הקו הדק בין אהבה לאלימות

פרויקט פינוי־בינוי. מינימום של 24 יח''ד / צילום: שי אשכנזי

מיזמי פינוי־בינוי: אין תוקף להבטחות בעל־פה

דיירים הגישו תביעה נגד יזם, לאחר שלטענתם לא עמד בהתחייבות שניתנה להם על־ידו בעל־פה ● תביעתם נדחתה, ופסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות בהסכמי התחדשות עירונית