גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים לדעת עד כמה מחירי הדירות עלו בעשור האחרון? תסתכלו על הנתון הזה

כשמחיר דירה ממוצעת כבר עומד על 2.27 מיליון שקל, זוג צעיר שרוצה לקנות דירה חייב להעמיד הון עצמי של 567 אלף שקל ● זוכי "דירה בהנחה" יכולים לקבל שיעור מימון גבוה יותר מהבנקים, אך גם לכך יש מגבלות

יריד דירות של יד שנייה. מרוץ שבו ככל שרצים יותר, כך הקו מתרחק / צילום: רוני הרמן
יריד דירות של יד שנייה. מרוץ שבו ככל שרצים יותר, כך הקו מתרחק / צילום: רוני הרמן

זוג צעיר שהתחיל לחסוך לדירה ראשונה ב־2015 ידע שהוא צריך להגיע לכ־350 אלף שקל הון עצמי. אז, כשמחיר דירה ממוצעת עמד על 1.4 מיליון שקל, זה היה רף הכניסה: המינימום שהמדינה מחייבת להביא מהכיס (25% משווי הדירה) והמקסימום שניתן לממן במשכנתא דרך הבנק (75%).

לשלם עוד 700 שקל בחודש כדי לגור במגדל, למי זה משתלם?
פערים גדולים בין הערים: כמה עולה לגור על קו החוף בארץ?

בשקידה ובעבודה קשה הם הצליחו לשים בצד 3,000 שקל בחודש. תוך כעשר שנים, כך חישבו, יגיעו למטרה. אולי אפילו מוקדם יותר אם שכרם יעלה.

אלא שבזמן שהם חסכו, הרף עלה ועלה - מחירי הדירות זינקו ובהתאם גם ההון העצמי שצריך להביא מהבית הרחיק למחוזות רחוקים. ב־2020 כבר נדרשו 422 אלף שקל; ב־2021 קפץ הסכום ל־466 אלף שקל; ב־2022 הוא הגיע ל־554 אלף שקל; וכיום, אותו זוג שהצליח סוף כל סוף לחסוך 350 אלף שקל במאמץ של עשור, מגלה שזה כבר ממש לא מספיק.

כשדירה ממוצעת עולה 2.27 מיליון שקל, לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השני של 2025, סף הכניסה העדכני עומד על על 567 אלף שקל - תוספת של 62%.

זהו מרוץ שבו ככל שרצים יותר, כך הקו מתרחק. הזוג כבר לא כל כך צעיר, סביר להניח שההוצאות שלו תפחו עם התרחבות המשפחה, ולא ברור מנין יביאו כעת רבע מיליון שקלים נוספים רק כדי להתחיל את התהליך שיביא אותם לשלם החזרי משכנתא במשך עשרות שנים. כל זה בזמן שהם ימשיכו לשלם שכירות בשוק שמתייקר במקביל והופך את החיסכון לקשה עוד יותר.

כשבנק ישראל הקטין את שיעור המימון

בכתבה קודמת על התרחקות חלום הדירה, בחנו את המגמה העגומה של מספר המשכורות הנדרש לקניית דירה - 167 משכורות ממוצעות ב־2025 לעומת 133 בימי המחאה החברתית של 2011. אבל המבט על ההון העצמי מגלה תמונה עוד יותר קשה: זה לא רק שהדירות התייקרו בקצב גבוה מהשכר, אלא שההון העצמי הנדרש זינק בשיעור גבוה עוד יותר.

הסיבה היא שעד 2012 ניתן היה ליטול משכנתא בשיעור של 90% מימון. באותה שנה, בנק ישראל בראשות הנגיד דאז סטנלי פישר ז"ל הטיל הגבלות על המערכת הבנקאית. שיעור המימון המקסימלי לרוכשי דירה ראשונה ירד ל־75%, לרוכשי דירה חליפית (משפרי דיור) הוצבה תקרת משכנתא של 70%, וכן נקבע רף מופחת של 50% בלבד לרוכשי דירה להשקעה.

מטרת הצעד הייתה כפולה: ראשית, הגנה על יציבות המערכת הבנקאית בשנים שבהן התאוששה הכלכלה העולמית ממשבר הסאב־פריים והפיקה לקחים ממנו. השנייה - ניסיון לצנן את הביקוש בשוק הדיור בניסיון לבלום את עליות המחירים.

במשבר הסאב־פריים בארצות הברית ב־2008, בנקים העניקו משכנתאות של 100% ואפילו 110% מימון, מתוך אמונה שהנדל"ן הוא הנכס הבטוח ביותר. כאשר המשבר פרץ ומחירי הנדל"ן קרסו, בנקים לא יכלו לממש את הנכסים במחירים שיכסו את ההלוואות. ההגבלה נועדה להגן על המערכת הבנקאית הישראלית, שבניגוד לזו האמריקאית היא ריכוזית מאוד - קריסה של בנק אחד עלולה לטלטל את כל המערכת.

בנק ישראל הטמיע את ההגבלות על שוק המשכנתאות בכמה שלבים, בעיקר בשנים 2010־2014, כחלק מגישה שנועדה למנוע מצב דומה בישראל. ההשפעה של השינוי הזה על ההון העצמי הנדרש הייתה דרמטית.

ניקח לדוגמה דירה שעלתה מיליון וחצי שקל: עם מימון של 90%, הספיקו 150 אלף שקל להיכנס לבית. עם מימון של 75%, נדרשו פתאום 375 אלף שקל - פי 2.5 יותר, ובשנים שלאחר מכן, ככל שמחירי הדירות המשיכו לטפס, כך גדל גם הנתח שבאחריות הרוכש להביא מהכיס.

"כל המשפחה משועבדת - שלושה דורות"

נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל, מתמודדת עם המציאות הזו מדי יום מול לקוחותיה. "דירה ממוצעת במרכז עולה היום כשלושה מיליון שקל ", היא אומרת. "המינימום הנדרש להון עצמי הוא 750 אלף שקלים. זה לא סכום שזוג צעיר שמתחיל את חייו יכול להשיג, גם אם הם עובדים בהייטק".

נופר יעקב, יו''ר התאחדות יועצי המשכנתאות / צילום: תמר מצפי

מול חוסר היכולת לצבור הון עצמי מספיק, המענה הוא עזרה משפחתית. "רוב הזוגות שמגיעים אליי נעזרים בהורים", אומרת יעקב. "יש גם מעט עובדי הייטק שעשו אקזיט קטן, מכרו מניות בחברה, וזה מאפשר להם לרכוש דירה בכוחות עצמם. או אנשים שחסכו 150־200 אלף שקל וקנו בפריפריה. אבל ברוב המקרים, הכסף מגיע מעזרה.

וכך העזרה המשפחתית לובשת צורות קיצוניות יותר ויותר. "פעם החלום של כל אמא היה שהבן שלה יהיה רופא, היום זה שתהיה לו דירה", מתארת יעקב ומזהירה: "אנשים משעבדים את העתיד שלהם כדי לקנות עכשיו דירה לילדים שלהם".

היא מסבירה כי "משיכות של כספים מוסדיים נמצאות בשיא כל הזמנים. ההורים מושכים את החסכונות, מושכים מהפנסיה.

"בחמש השנים האחרונות הצטרפו עוד חמש חברות שנותנות משכנתא הפוכה, מה שהייתה בעבר נחלתה הבלעדית של חברת כלל. כלומר, היום אפילו הסבא והסבתא נמצאים במעגל הזה של העזרה".

התחושה של הדור הצעיר היא של מרוץ נגד הזמן. "הרבה חבר'ה צעירים, שרק משתחררים מהצבא, כבר בלחץ לעלות על הרכבת", מתארת יעקב את הלך הרוח שהיא פוגשת בעבודתה. "הם בתחושה שאם לא יעלו בשלב הכי מוקדם שמתאפשר - אז ככל הנראה יהיה קשה מאוד בהמשך, אם בכלל אפשרי. ומי משלם את המחיר? כל המשפחה משועבדת - שלושה דורות".

עבור אחרים, הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה. "לפני עשר שנים, כמעט 30% מהשוק היה של נכסים עד 1.2 מיליון שקל. היום זה 6%־7% בלבד. נכסים בין 2.1 ל־3 מיליון שקל, שהיו ב־2015 כ־19% מהשוק - מהווים היום 30%. השוק הפך להיות יותר של החזקים, והחלשים הולכים אחורה ונתקעים עם שכירויות", מסכמת יעקב.

כמה הון עצמי צריך בכל אזור

"הדירה הממוצעת" היא מונח אמורפי שמשקלל מחירי דירות יוקרה באזורי ביקוש לצד יחידות קטנות לשיפוץ בפריפריה. כצפוי, קיים פער גדול בין ההון העצמי המבוקש באזורים שונים בארץ. בתל אביב, שם הדירה הממוצעת עולה 3.25 מיליון שקל, נדרש הון עצמי של 812 אלף שקל. בבאר שבע, עם תג מחיר ממוצע של 1.27 מיליון לדירה, צריך הון עצמי של 317 אלף שקל. הפרש של כמעט חצי מיליון שקל.

אבל גם במחירים הנמוכים יותר בפריפריה טמונה בעיה. השכר הממוצע שם נמוך יותר, כך שבפועל הנטל היחסי על התושבים עלול להיות דומה או אף גבוה יותר.

יעקב מוסיפה ממד אישי: "אני גרה במושב בדרום שבו גדלתי. כבר 25 שנה שלא שיווקו כאן קרקעות - לא במושב שלי ולא במושבים שלידנו. אנחנו רק שומעים סיפורים, יש המון בירוקרטיה וקושי מול המערכת. יש מלחמות עם המינהל. אני רואה כאן מלא חבר'ה צעירים שנאלצו לעזוב כי לא מאפשרים המשכיות".

הפתרונות היצירתיים - והמחיר שלהם

מול המחסום של ההון העצמי, התפתחו פתרונות שנועדו לעקוף אותו. למשל, חברות חוץ־בנקאיות כמו WeCheck, שמציעה השלמת הון עצמי: בנוסף ל־75% מהבנק, החברה מממנת עוד 10% בדרגה שנייה, כך שבסך־הכול הרוכש מקבל 85% מימון.

חברות חוץ־בנקאיות אינן כפופות להוראות בנק ישראל, אלא לרשות שוק ההון. כך הן יכולות להציע שיעורי מימון גבוהים יותר, ולרוב גם בריביות גבוהות יותר מהבנקים. למשקיעים שכבר יש נכס, החברות הללו מציעות אפילו מימון של עד 100% באופן תיאורטי - באמצעות שעבוד הנכס הקיים והנרכש, כאשר על כל נכס ניתן לקבל עד 85% מימון.

פירצה נוספת למחסום ההון העצמי היא דרך תוכניות ממשלתיות. במסגרת הגרלות "מחיר למשתכן" זוכים יכולים ליהנות ממימון שיכול להגיע עד כ־90% מעלות הרכישה. זאת, כאשר שמאי מקרקעין מעריך ששווי השוק של הדירה גבוה ממחיר הרכישה שנקוב בהסכם.

הבעיה עם הפתרון הזה היא שההחרגה מוגבלת לדירה בשווי 1.8 מיליון שקל לכל היותר. וכמובן, מדובר בהגרלה - לא כל מי שרוצה זוכה. להגרלה הנוכחית, למשל, נרשמו עד סוף ספטמבר יותר מ־120 אלף משקי בית, על פחות מ-7,500 דירות.

עם ישראל לא מגיע למינוף המקסימלי

אחת הביקורות הרווחות על המגבלות הרגולטוריות על גובה המשכנתאות היא שמדובר באקט פטרוני מצד המדינה על הציבור. כלומר, יציאה מנקודת הנחה שהציבור לא ידע לכלכל את צעדיו אם יינתן לו החופש ועל כן יש להגבילו שרירותית.

אלא שבפועל לא כל הציבור נזקק לחסדי הרגולציה. המשכנתא הממוצעת עומדת על כ־60% ממחיר העסקה. כלומר, עם ישראל לא ממונף במימון המקסימלי של 75%.

אלא שגם כאן, הסטטיסטיקה היבשה עלולה לשקר.

סטיית התקן לממוצע רחבה ככל הנראה, ומשקפת את הפערים שבין החזקים בעלי גב כלכלי מהמשפחה לבין אלה הנזקקים לחבילות מימון "לכל החיים" כדי לרכוש דירה.

"המגבלה של 25% הון עצמי לדירה ראשונה היא סבירה ואינה מופרכת", סבורה פרופ' מרים שוורץ־זיו, מרצה למימון באוניברסיטה העברית. היא מגנה על המערכת הבנקאית ועל הלווים עצמם מפני מינוף מוגזם, בפרט כשאנחנו רואים עכשיו ירידה מסוימת במחירי הדיור".

פרופ' מרים שוורץ זיו / צילום: מיכל רביבו

שוורץ־זיו מצביעה על חסם קשיח יותר בצד המשקיעים, שם המגבלה של 50% מימון בלבד לרכישת דירה להשקעה יצרה לדבריה עיוות בשוק: "נוצרה בעיה של חוסר שוויון. חברה ציבורית יכולה להתמנף ולקחת משכנתא גבוהה לרכישת נדל"ן, כאשר הסיכון הוא על הבנקים. אבל משקיע פרטי מוגבל ב־50%. הקיפאון בשוק וירידת חלקם של המשקיעים מתוך העסקאות מצביעים שזה חסם אמיתי.

"אני לא מכירה עוד מדינה עם מסים מוגברים כל כך על דירה שנייה כמו בישראל".

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע